Chap. 12
1
וּזְכֹר֙ אֶת־בּ֣וֹרְאֶ֔יךָ בִּימֵ֖י בְּחוּרֹתֶ֑יךָ עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָבֹ֙אוּ֙ יְמֵ֣י הָֽרָעָ֔ה וְהִגִּ֣יעוּ שָׁנִ֔ים אֲשֶׁ֣ר תֹּאמַ֔ר אֵֽין־לִ֥י בָהֶ֖ם חֵֽפֶץ:
Surtout souviens-toi de ton Créateur aux jours de ta jeunesse, avant qu’arrivent les mauvais jours et que surviennent les années dont tu diras : "Elles n’ont pas d’agrément pour moi" ;
Rachi (non traduit)
וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ. תַּמָּן תְּנִינַן עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְכוּלֵּי, וּמִמִּקְרָא זֶה דָּרַשׁ וּזְכוֹר אֶת בּוֹרַאֲךָ שֶׁתִּתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לְפָנָיו, וּזְכוֹר אֶת בּוֹרֶךָ קִבְרְךָ מָקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וּזְכוֹר בְּאֹרֶךְ בְּאֵר שֶׁנָּבַעְתָּ מִמְּקוֹרָהּ הִיא טִפָּה סְרוּחָה שֶׁל זֶרַע וְשֶׁל לוֹבֶן:
יְמֵי הָרָעָה. יְמֵי הַזִּקְנָה וְהַחַלָּשׁוּת:
M. David (non traduit)
וזכור את בוראיך. את המקום ברוך הוא אשר ברא אותך, אותו זכור בימי הבחרות בעוד הכח בידך ללכת בדרכי ה' לעבדו : עד אשר. טרם שיבואו ימי הרעה הם ימי הזקנה ותשות הכח, כי אז יקשה מאוד יותר מימי הבחרות : והגיעו שנים. אז הגיעו השנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ ורצון, כי מגודל החלשות יבחר אז במיתה :
2
עַ֠ד אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תֶחְשַׁ֤ךְ הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ וְהָא֔וֹר וְהַיָּרֵ֖חַ וְהַכּוֹכָבִ֑ים וְשָׁ֥בוּ הֶעָבִ֖ים אַחַ֥ר הַגָּֽשֶׁם:
avant que s’obscurcissent le soleil et la lumière, la lune et les étoiles, et que les nuages remontent aussitôt après la pluie.
Rachi (non traduit)
עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זוֹ פַּדַּחַת, שֶׁהִיא מְאִירָה וּמַצְהֶבֶת בְּאָדָם בָּחוּר, וּכְשֶׁמַּזְקֶנֶת, הִיא מַעֲלַת קְמָטִין וְאֵין מַצְהֶבֶת:
וְהָאוֹר. זֶה הַחוֹטֶם שֶׁהוּא תּוֹאַר קְלַסְתֵּר פָּנִים:
וְהַיָּרֵחַ. זוֹ נְשָׁמָה שֶׁמְּאִירָה לָאָדָם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּטְּלָה הֵימֶנּוּ, אֵין לוֹ מְאוֹר הָעֵינַיִם:
וְהַכּוֹכָבִים. אֵלּוּ הַלְּסָתוֹת, רוּמָנֵי דְאַפֵּי, שֶׁקּוֹרִין פומלי''ש שֶׁל לְחָיַיִם שֶׁמַּצְהִיבִים:
וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם. תָּבוֹא כְּהִיַּית הַמָּאוֹר אַחַר דִּמְעוֹת הַבֶּכִי מִכַּמָּה צָרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו:
M. David (non traduit)
עד אשר. טרם שתחשך השמש ואור היום וגו', רוצה לומר טרם שתחלה ותפול למשכב, כי החולה כשיקשה עליו החולי נראה לו כאלו חשכו השמש והאור וכו' : ושבו העבים. יחזרו העבים לבא להחשיך האורה אחר ירידת הגשם, שהיה אז מעט אורה, רוצה לומר אחר שירווח לו מעט מן החולשה וראה האור, יחזור להחולשה ויחשך לו :
3
בַּיּ֗וֹם שֶׁיָּזֻ֙עוּ֙ שֹׁמְרֵ֣י הַבַּ֔יִת וְהִֽתְעַוְּת֖וּ אַנְשֵׁ֣י הֶחָ֑יִל וּבָטְל֤וּ הַטֹּֽחֲנוֹת֙ כִּ֣י מִעֵ֔טוּ וְחָשְׁכ֥וּ הָרֹא֖וֹת בָּאֲרֻבּֽוֹת:
C’est le moment où fléchissent les gardiens de la maison, où se tordent les lutteurs vigoureux, où les meunières, devenues rares, restent oisives, et où celles qui regardent par les lucarnes voient trouble ;
Rachi (non traduit)
שֶׁיָּזֻעוּ. יַרְתִּיתוּ:
שֹׁמְרֵי הַבַּיִת. אֵלּוּ הַצְּלָעוֹת וְהַכְּסָלִים הַמְגִינִּים עַל כָּל חֲלַל הַגּוּף:
וְהִתְעַוְּתוּ. יֹאחֲזֵם עִוּוּת שֶׁקּוֹרִין קראנפ''ף. וְהִתְעַוְּתוּ, אנקרופירונ''ט בלע''ז:
אַנְשֵׁי הֶחָיִל. אֵלּוּ הַשּׁוֹקַיִם, שֶׁנִּשְׁעָן כָּל הַגּוּף עֲלֵיהֶם:
וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת. אֵלּוּ הַשִּׁנַּיִם:
כִּי מִעֵטוּ. לְעֵת זִקְנָה רֹב שִׁנָּיו נוֹשְׁרוֹת:
הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת. אֵלּוּ הָעֵינַיִם:
M. David (non traduit)
ביום שיזועו. זה יהיה ביום שיחלש מאד וירתתו שומרי הבית, הם הידים והזרועות שהם שומרי הגוף שלא יגע בו דבר רע, וכשהאדם נחלש מאד מרתתין ידיו וזרועותיו : והתעותו אנשי החיל. הם השוקים שסובלים את הגוף הנשען עליהם, ובימי החלשות כאילו נתעקמו ואין להם עוד כח לעמוד : ובטלו הטוחנות. הם השינים הטוחנות את המאכל, ובעת החולשה בטלים הם מן הטחינה : כי מעטו. מעטו את הטחינה ואינם יכולים אז לטחון הרבה : וחשכו הראות בארובות. הם העינים הרואות דרך פתיחת חורי העינים, בעת החולשה כהו וחשכו :
M. Tsion (non traduit)
שיזועו. ענין רעד ורתת. כמו והיה רק זועה (ישעיה כח יט) : והתעותו. מלשון עוות ועקום. כמו ודרך רשעים יעות (תהלים קמז ט) : החיל. ענין כח : הטוחנות. מלשון טחינה : הרואות. מלשון ראיה : בארובות. מלשון ארובה וחלון. כמו וכעשן מארובה (הושע יג ג) : דלתים. על השפתים יאמר. וכן נאמר דלתי פניו מי פתח (איוב מא ו) : וישחו. ענין השפלה ונמיכה. כמו ושח גבהות האדם (ישעיה ב יז) :
4
וְסֻגְּר֤וּ דְלָתַ֙יִם֙ בַּשּׁ֔וּק בִּשְׁפַ֖ל ק֣וֹל הַֽטַּחֲנָ֑ה וְיָקוּם֙ לְק֣וֹל הַצִּפּ֔וֹר וְיִשַּׁ֖חוּ כָּל־בְּנ֥וֹת הַשִּֽׁיר:
où les portes, ouvrant sur le dehors, se ferment, tandis que s’affaiblit le bruit du moulin, devenu semblable à la voix d’un passereau, et où s’éteignent toutes les modulations du chant ;
Rachi (non traduit)
וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם. אֵלּוּ נְקָבָיו:
בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה. קוֹל רֵחַיִם הַטּוֹחֲנִים מַאֲכָל שֶׁבְּמֵעָיו, וְהוּא הַקֻּרְקְבָן וְהַמְּסֵס:
וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר. שֶׁאֲפִילּוּ קוֹל צִפּוֹר מְנַעַרְתּוֹ מִשְּׁנָתוֹ מִשֶּׁהִזְקִין:
וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר. כָּל קוֹלוֹת שֶׁל כְּלֵי הַשִּׁיר דּוֹמוֹת עָלָיו כְּשִׂיחָה, וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ מַשְׁמָעוֹ. ''יִשַּׁחוּ'' כְּמוֹ ''יִשְׁפְּלוּ''. כָּל שָׁרִים וְשָׁרוֹת יִהְיוּ שְׁפָלִים בְּעֵינָיו, וְכֵן בַּרְזִילַי הַגִּלְעָדִי אָמַר לְדָוִד:
''אִם אֶשְׁמַע עוֹד בְּקוֹל שָׁרִים וְשָׁרוֹת''?
M. David (non traduit)
וסגרו דלתים בשוק. הם השפתים שהם בשוק, רוצה לומר במקום מגולה ובעת החולשה המה סגורים, בעבור כי נשפל קול הטחנה הם השנים שבטלו אז מן הטחינה, ולכן סגרו השפתים, הואיל ואינו משים בהם המאכל : ויקום לקול הצפור. ידוע שהמאכל מוליד השינה, ובהעדר המאכל יקץ לדבר קל : וישחו כל בנות השיר. הוא הגרון שבו היה משורר לפנים, אז ישח וישפיל קולו עד שלא ישמע. (ואמר בנות השיר, לפי שקול נקבות משוררות נעים ביותר) :
5
גַּ֣ם מִגָּבֹ֤הַּ יִרָ֙אוּ֙ וְחַתְחַתִּ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְיָנֵ֤אץ הַשָּׁקֵד֙ וְיִסְתַּבֵּ֣ל הֶֽחָגָ֔ב וְתָפֵ֖ר הָֽאֲבִיּוֹנָ֑ה כִּֽי־הֹלֵ֤ךְ הָאָדָם֙ אֶל־בֵּ֣ית עוֹלָמ֔וֹ וְסָבְב֥וּ בַשּׁ֖וּק הַסֹּפְדִֽים:
où l’on s’effraie de toute montée, où la route est pleine d’alarmes, où l’amandier fleurit, où une sauterelle paraît un pesant fardeau, et où les câpres demeurent impuissantes, car déjà l’homme se dirige vers sa demeure éternelle, et les pleureurs rôdent sur la place.
Rachi (non traduit)
גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ. מְגַּבְשׁוּשִׁית וּתְלוּלִיּוֹת שֶׁבָּרְחוֹבוֹת, הוּא דּוֹאֵג לָצֵאת לַשּׁוּק, פֶּן יִכָּשֵׁל בָּהֶם:
וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ. אֵימוֹת וְחִתּוֹת הַרְבֵּה בַּדְּרָכִים יֵשׁ לוֹ. חַתְחַתִּים. לָשׁוֹן כָּפוּל הוּא בַּתֵּבָה, כְּמוֹ ''גַּלְגַּלִּים'', ''קַשְׂקַשִּׂים'', ''זַלְזַלִּים'':
וְיָנֵאץ. לְשׁוֹן ''הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים'', שֶׁהֲרֵי הָא' לֹא נִקְרֵאת בָּהּ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זוֹ קְלִבוֹסֶת, הנק''א בלע''ז, שֶׁעֶצֶם הַיָּרֵךְ תָּקוּעַ בָּהּ, וּבְזִקְנוּתוֹ, בְּשָׂרוֹ כָּחוּשׁ וְהָעֶצֶם בּוֹלֵט כְּמוֹ נֵץ הָאִילָן, שֶׁהוּא בּוֹלֵט:
הַשָּׁקֵד. אִילָן שֶׁל שְׁקֵדִים, כְּלוֹמַר שֶׁתִּקְפּוֹץ הַזִּקְנָה עָלָיו כְּשָׁקֵד זֶה הַמְמַהֵר לְהָנִיץ לִפְנֵי כָּל הָאִילָנוֹת:
וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב. אֵלּוּ הָעֲגָבוֹת, שֶׁתִּהְיוּ עַגְבוֹתָיו דּוֹמוֹת עָלָיו כְּסוֹבֵל מַשָּׂא כָּבֵד. וְיִסְתַּבֵּל. אישדריי''ד שורפיישי''ן בלע''ז:
וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה. חֶמְדַּת תַּאֲוַת נָשִׁים, שֶׁאֵינוֹ נִזְקָק לְנָשִׁים לְתַשְׁמִישׁ. אֲבִיּוֹנָה תַּאֲוָה, כְּמוֹ ''וְלֹא אֲבִיתֶם'', ''תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ'':
M. David (non traduit)
גם מגבוה ייראו. גם מחשבותיו מתפחדים ממה שיחשבו, שהרוח נוסעת והולכת אל מקום גבוה אל השמים ממעל ליתן דין וחשבון, והרבה פחד יש מן הדרך פן יפגעו בה מלאכי דין : וינאץ השקד. כח השומר את הגוף בהתמדה ובהשתדלות, ימאס את הגוף ולא יאבה להתמיד עוד בשמירתו ולהשתדל בו : ויסתכל החגב. אם ישכון עליו חגב תכבד עליו כסובל משא כבד, וזהו לגודל התשות : ותפר האביונה. הרוח בעלת הבינה תבטל, כי אז תלך ממנו, או אז תבטל תאות חמדת נשים לתשמיש : כי הולך האדם. כי אז האדם הולך ומתקרב לבוא אל בית עולמו זהו הקבר אשר ישכב שם עד עולם : וסבבו. ולהיות הסופדים מסבבים בשוק לעורר קנות ויללות :
M. Tsion (non traduit)
וחתחתים. מלשון חתת ופחד, ונכפלו הפ''א והעי''ן הפעל ויורה על פחד הרבה. כמו אדמדם שיורה על אדמימות רב : וינאץ. ענין בזיון ומיאוס. כמו וינאץ בזעם אפו (איכה ב ו) ועם כי לא נקראה האל''ף הואיל והיא כתובה : השקד. ענין השתדלות והתמדה. כמו שיקדו ושמרו (עזרא ח כט) : ויסתבל. מלשון סבל ומשא כבד : החגב. מין ארבה. כמו שנאמר ואת החגב למינהו (ויקרא יא כב) : ותפר. מלשון הפרה ובטול : האביונה. האל''ף נוספת. כמו והאזניחו נהרות (ישעיה יט ו) והוא מלת בינה והוא כנוי לרוח בעלת הבינה, או הוא ענין תאוה. כמו לא אבה יבמי (דברים כה ז) :
6
עַ֣ד אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־(ירחק) יֵרָתֵק֙ חֶ֣בֶל הַכֶּ֔סֶף וְתָרֻ֖ץ גֻּלַּ֣ת הַזָּהָ֑ב וְתִשָּׁ֤בֶר כַּד֙ עַל־הַמַּבּ֔וּעַ וְנָרֹ֥ץ הַגַּלְגַּ֖ל אֶל־הַבּֽוֹר:
[N’attends pas] que se rompe la corde d’argent, que se brise la boule d’or, que le seau soit mis en pièces près de la fontaine et que la poulie fracassée roule dans la citerne ;
Rachi (non traduit)
עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף. זֶה חוּט הַשִּׁדְרָה שֶׁהוּא לָבָן כְּכֶסֶף, וּבְמוֹתוֹ חָסֵר מוֹחוֹ וּמִתְרוֹקֵן וְיָבֵשׁ וּמִתְעַקֵּשׁ בְּתוֹךְ הַחֻלְיוֹת וְנַעֲשֶׂה כְּשַׁלְשֶׁלֶת:
יֵרָתֵק. לְשׁוֹן ''רְתֻקוֹת כֶּסֶף'':
וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב. זֶה הָאַמָּה שֶׁהָיָה מְקַלַּחַת מַיִם וְנוֹבַעַת כְּמַעְיָן, כְּמוֹ ''גֻּלּוֹת עִלִּיּוֹת'':
וְתָרֻץ לְשׁוֹן רְצִיצָה: וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּעַ. זֶה הַכֶּרֶס, שֶׁהִיא עָבָה וְנִבְקַעַת בְּמוֹתוֹ:
וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר. יִתְרוֹצֵץ גַּלְגַּל הָעַיִן בְּתוֹךְ גּוּמָה וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ גַּלְגַּל הַדּוֹלִין בָּהֶם מַיִם מִן הַבּוֹר כָּךְ נִדְרָשׁ כָּל הָעִנְיָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, וּמִדְרַשׁ קִינוֹת פּוֹתְרוֹ כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ. בְּעוֹד שֶׁהַבְּחוּרוֹת שֶׁבָּכֶם קַיֶּמֶת, בְּעוֹד שֶׁהַכְּהֻנָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן''. בְּעוֹד שֶׁהַלְוִיָּה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, ''כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ''. בְּעוֹד שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וַיִּבְחַר בְּדָּוִד עַבְדּוֹ''. בְּעוֹד שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ''הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ''. בְּעוֹד שֶׁבֵּית הַבְּחִירָה קַיֶּמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ''וְעַתָּה בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי. . . הַבַּיִת הַזֶּה''. בְּעוֹד שֶׁאַתֶּם קַיָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וּבְךָ בָּחַר ה'''. עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה. אֵלּוּ יְמֵי הַגּוֹלָה. עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ. זוֹ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר:
''וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי'': וְהָאוֹר. זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, ''כִּי נֵר מִצְוָה וְתּוֹרָה אוֹר''. וְהַיָּרֵחַ. זוֹ סַנְהֶדְרִין, דִּתְנַן סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹּרֶן עֲגוּלָּה:
וְהַכּוֹכָבִים. אֵלּוּ הָרַבָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר, ''וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים'':
וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם. צָרָה אַחַר צָרָה קָשָׁה. אַתָּה מוֹצֵא בְכָל הַנְּבוּאוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁנִּתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם יִרְמְיָה, לֹא בָּאוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא לְאַחַר חֻרְבַּן הַבָּיִת:
בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת. אֵלּוּ מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה:
וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל. אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים בְּכֹחַ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא:
כ''ב אֶלֶף לְוִיִּם הֵנִיף אַהֲרֹן בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא:
הַמֻּרְאָה הַזּוֹ דָּבָר קַל הוּא, וְהַכֹּהֵן זוֹרְקָהּ יוֹתֵר מִשְּׁלשִׁים אַמָּה: וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת. אֵלּוּ הַמִּשְׁנַיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת. מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא וּמִשְׁנַת רַבִּי חִיָּא וּמִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא:
וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת. שֶׁיִּשְׁתַּכַּח הַגְּמָרָא מִן הַלֵּב:
וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק. כְּגוֹן דַּלְתֵי נְחוּשְׁתָּא בֶּן אֶלְנָתָן שֶׁהָיוּ פְּתוּחִים לָרְוָחָה:
בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה. עַל יְדֵי שֶׁלֹּא נִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל, נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לִטְחִינַת הָרֵחַיִם, מָה רֵחַיִם אֵינָן בְּטֵלוֹת לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַיְלָה, אַף כָּאן:
''וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה'': וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר. זֶה נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע. אָמַר רַבִּי לֵוִי:
י''ח שָׁנָה הָיְתָה בַּת קוֹל יוֹצֵאת וּמְפוֹצֶצֶת בַּפַּלְטִין שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר: ''עַבְדָּא בִישָׁא, זִיל אַחֲרִיב בֵּיתֵיהּ דְּמָרָךְ, דִּבְנֵי מָרָךְ לָא שָׁמְעִין לֵיהּ'': וְיִשַּׁחוּ כָּל בְּנוֹת הַשִּׁיר. ''בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן:
גַּם מִגָּבֹהַּ יִירָאוּ. מִגָּבֹהַּ שֶׁל עוֹלָם יִתְיָירֵא וְיִדְאַג לִבּוֹ, פֶּן יַעֲשֶׂה בּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בָּרִאשׁוֹנִים:
וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ. מִתּוֹךְ כָּךְ, יְבַקֵּשׁ לוֹ אוֹתוֹת וּרְמָזִים אִם יַצְלִיחַ בַּדֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר:
''כִּי עָמַד מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל אֵם הַדֶּרֶךְ. . . לִקְסָם קָסֶם, קִלְקַל בַּחִצִּים, שָׁאַל בַּתְּרָפִים'':
וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד. תִּצְמַח נְבוּאַת יִרְמְיָה, שֶׁנֶּאֱמַר, ''מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה''. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַשָּׁקֵד הַזֶּה, מִשָּׁעָה שֶׁהוּא מֵצִיץ עַד גְּמַר פֵּרוֹתָיו כ''א יוֹם. כָּךְ, מי''ז בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב כ''א יוֹם:
וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב. זֶה צַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר. ''רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵּהּ אַמִּין שִׁית''. וְאִם אֵין עָבְיוֹ אֶלָּא שֵׁשׁ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד, וְאַתְּ אָמַרְתְּ:
''אַקִימֵהּ בְּבִקְעַת דוּרָא''? אָמַר רַב בִּיבַי, מַעֲמִידִין אוֹתוֹ וְנוֹפֵל, עַד שֶׁהֵבִיאוּ כָּל זָהָב שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם וְשָׁפְכוּ דִּימוֹס עַל רַגְלָיו לְקַיֵּים מַה שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּזְהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה'': וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה. זוֹ זְכוּת אָבוֹת. תּוּפַר מִשְׁעֶנֶת אָבוֹת שֶׁלָּכֶם, וְיִהְיֶה ''הָאֲבִיּוֹנָה'' מִלְּשׁוֹן ''אָב'':
כִּי הוֹלֵךְ הָאָדָם. יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא ''צֹאן אָדָם,'' ''אָדָם אַתֶּם'':
אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ. מִבָּבֶל בָּאוּ, לְבָבֶל חָזְרוּ. תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר הָיָה:
וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסּוֹפְדִים. גָּלוּת יְכָנְיָה קָדְמָה לְגָלוּת צִדְקִיָּה י''א שָׁנָה. כְּשֶׁהֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר אֶת גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ בְּקוֹלָרִין, הָיוּ יוֹצְאִין גָּלוּת יְכָנְיָה לִקְרַאת נְבוּכַדְנֶאצַּר עַל כָּרְחָן עִם שְׁאָר בְּנֵי הָעִיר לְקַלְּסוֹ שֶׁהוּא גִבּוֹר וּמַצְלִיחַ, וְהָיוּ רוֹאִין אֶת הַשְּׁבוּיִם וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָם אִישׁ עַל קְרוֹבוֹ, מַה נַעֲשָׂה בּוֹ, וְהָיוּ מְשִׁיבִין אוֹתָן:
''אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב'', וְהָיוּ מְקַלְּסִין בְּיָדָם אַחַת, וּבְיָדָם אַחֶרֶת מְסַפְּקִין וּמְטַפְּחִין הֶסְפֵּד עַל אֲחֵיהֶם וְעַל בְּנֵיהֶם: עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף. זוֹ שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין:
וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב. אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר, ''הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב'':
וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל הַמַּבּוּע. כַּדּוֹ שֶׁל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה עַל מַבּוּעוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם גָּלוּ לְבָבֶל וּפָסְקוּ מִלִּמּוּדָם בְּעוֹנִי הַדֶּרֶךְ. תְּחִלָּה גָּלוּ לְמִצְרַיִם, שֶׁהֶגְלָם יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ, וּכְשֶׁהֶחֱרִיב נְבוּכַדְנֶאצַּר אֶת מִצְרַיִם, הֶגְלָם לְבָבֶל:
וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל הַבּוֹר. זוֹ בָבֶל שֶׁהִיא זוּטָא שֶׁל עוֹלָם:
M. David (non traduit)
עד אשר וגו'. מוסב על המקרא שלמעלה בראשית הענין שאמר וזכור וגו', לומר זכור בוראך טרם שיהיה נעשה חבל הכסף כמו שלשלת. ועל חוט השדרה יאמר שהוא לבן ככסף, ובמות האדם חסר מוחו ומתרוקן וייבש ומתעקם בתוך החוליות ונעשה כשלשלת : ותרוץ גולת הזהב. על מוח הראש יאמר על שהוא כמעין הנובע ללחלח ולהשקות את חוט השדרה, ולפי שהקרום שעליו הוא אדום קראו זהב, כי מראה הזהב היא אדום, ורוצה לומר אז ירוצץ מוח הראש ולא ישקה עוד את חוט השדרה : ותשבר כד. על כיס המרה יאמר שנקרע אז, ומי המרה נשפך על הכבד במקום מושבו. ואחז במשל מכד מלא מים הנשבר על המעין, והמים שבכד יורדים אל המעין מקום שאין צורך אל המים, וכן היא שפיכת מי המרה על הכבד. כי בהיות האדם חי אמרו רז''ל כבד כועס והמרה זורקת בו טפה ונח מכעסו אבל אז אין הכבד כועס ואין צורך אל טפת המרה : ונרוץ הגלגל. גלגולת הראש שהיתה למעלה, מריצים אז להורידה אל בור הקבר מתחת לארץ :
M. Tsion (non traduit)
ירתק. ענינו כמו שלשלת. כמו ורתוקות כסף צורף (ישעיה מ יט) : ותרוץ. מלשון רציצה ושבירה. כמו וירעצו וירצוצו (שופטים י ח) : גולת. מעין. כמו גולות מים (שם א טו) : כד. שם כלי. כמו וכדה על שכמה (בראשית כד מה) : המבוע. מעין הנובע : ונרוץ. מלשון ריצה ורדיפה : הגלגל. גלגולת הראש :
7
וְיָשֹׁ֧ב הֶעָפָ֛ר עַל־הָאָ֖רֶץ כְּשֶׁהָיָ֑ה וְהָר֣וּחַ תָּשׁ֔וּב אֶל־הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר נְתָנָֽהּ:
que la poussière retourne à la poussière, redevenant ce qu’elle était, et que l’esprit remonte à Dieu qui l’a donné.
Rachi (non traduit)
וְיָשֹׁב הֶעָפָר וְגוֹ'. מִבָּבֶל בָּאוּ, לְבָבֶל חָזְרוּ:
וְהָרוּחַ תָּשׁוּב. זוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, גָּלוּ:
M. David (non traduit)
וישוב העפר. הגוף שהוא מעפר, כי תחלת יצירת האדם הראשון היה מן העפר, ישוב אז אל הארץ ולהתהפך להיות עפר כמו שהיה בתחלת היצירה : והרוח. נשמת האדם תשוב אל המקור אשר ממנה נחצבה למעלה, אל האלהים אשר נתנה לו בעת הלידה :
M. Tsion (non traduit)
על הארץ. אל הארץ :
8
הֲבֵ֧ל הֲבָלִ֛ים אָמַ֥ר הַקּוֹהֶ֖לֶת הַכֹּ֥ל הָֽבֶל:
Vanité des vanités, disait Kohélet, tout est vanité !
Rachi (non traduit)
הֲבֵל הֲבָלִים. אֲנִי רוֹאֶה בָּעוֹלָם:
אָמַר הַקּוֹהֶלֶת. מִי שֶׁבּוֹ קְבוּצַת הַחָכְמָה:
הַכֹּל הָבֶל. כָּל מַה שֶׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית:
M. David (non traduit)
הבל הבלים אמר הקהלת. יתכן שאלה דברי המעתיק את הספר, ואמר הנה המלך שלמה המאסף הדעות המנגדות, יפה הזהיר לההביל את ההבלים אותם שהם הכל הבל, שלא בא מהם תכלית ראוי ויקר, (אבל אין ראוי לההביל אם באחרונה בא מהם תועלת, יען נמצא בהם דבר טוב ומועיל). וכאומר הואיל וכן הוא סוף האדם כאמור, הנה נתאמת האמור בראשית הדברים הבל הבלים וגו' :
M. Tsion (non traduit)
הקהלת. ענין אסיפה וקבוץ. כמו קהלת יעקב (דברים לג ד) :
9
וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה:
Ce qui témoigne mieux encore que Kohélet était un sage, c’est qu’il ne cessa d’enseigner la science au peuple ; il pesa, il scruta et composa de nombreuses sentences.
Rachi (non traduit)
וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּכְתַּב בְּסֵפֶר זֶה. הָיָה קֹהֶלֶת חָכָם:
וְאִזֵּן. עָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כְּקֻפָּה זוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָזְנַיִם לֶאֱחוֹז בָּהּ, וּבָא וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם, שֶׁתִּקֵּן עֵירוּבִין לִסְיָג שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּנְטִילַת יָדַיִם סְיָג לְטָהָרָה, וְגָזַר עַל הַשְּׁנִיּוֹת סְיָג לָעֲרָיוֹת:
M. David (non traduit)
ויותר וגו'. יותר ממה שהיה קהלת חכם בעצמו, עוד היה בו מעלה יתרה, כי למד דעת את העם והיה מחכים את אחרים : ואזן. היה מאזין להם דברי חכמה, כי היה לו לשון למודים להבין לזולת : וחקר. הורה דרכים לעם לחקור בהם החכמה : תקן. עשה וחבר משלים הרבה, כמו שנאמר וידבר שלשת אלפים משל :
M. Tsion (non traduit)
ואזן. מלשון האזנה ושמיעה. כמו האזינו השמים (שם לב א) והוא מלשון אוזן : תיקן. עשה וחבר :
10
בִּקֵּ֣שׁ קֹהֶ֔לֶת לִמְצֹ֖א דִּבְרֵי־חֵ֑פֶץ וְכָת֥וּב יֹ֖שֶׁר דִּבְרֵ֥י אֱמֶֽת:
Kohélet s’appliqua à trouver des dictons de prix, des choses écrites avec droiture, des paroles de vérité.
Rachi (non traduit)
בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת. נָתַן לִבּוֹ, וְחָזַר עַל הַדָּבָר, וּמְצָאוֹ:
דִּבְרֵי חֵפֶץ. הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי:
וְכָתוּב יֹשֶׁר. זֶה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְהַנְּבִיאִים:
M. David (non traduit)
בקש קהלת וגו'. כל הדברים שהיה חפץ לדעתם היה מבקש למצוא אותם, כי היה מטריח עצמו לעמוד על האמת : וכתוב יושר. גם היה מבקש ומחפש כתיבת יושר מבלי עול, ודברי אמת מבלי הטעאה, ומהם השכיל מה שהשכיל :
11
דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּ֣רְבֹנ֔וֹת וּֽכְמַשְׂמְר֥וֹת נְטוּעִ֖ים בַּעֲלֵ֣י אֲסֻפּ֑וֹת נִתְּנ֖וּ מֵרֹעֶ֥ה אֶחָֽד:
Les paroles des sages sont comme des aiguillons, [les dires] des auteurs de collections, comme des clous bien plantés : tout émane d’un seul et même pasteur.
Rachi (non traduit)
דִּבְרֵי חֲכָמִים. שֶׁעָשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה בִּגְזֵרוֹת לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה, כְּגוֹן אֲכִילַת קָדָשִׁים עַד הַשַּׁחַר, וְהֵם אָמְרוּ עַד חֲצוֹת, וּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית כְּמוֹ כֵן:
כַּדָּרְבֹנוֹת. מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ, כַּךְ דִּבְרֵיהֶם מְכַוְּנִים אֶת הָאָדָם לְדַרְכֵי חַיִּים:
וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים. מַה מַּסְמֵר זֶה קָבוּעַ, אַף דִּבְרֵיהֶם קְבוּעִים, וּמַה נְטִיעָה פָּרָה וְרָבָה, אַף דִּבְרֵיהֶם פָּרִים וְרָבִים לִמְצוֹא בָּהֶם טַעַם:
בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת. מַסְמְרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם גּוּלְגּוֹלֶת אֲסִיפָה וְגַסָּה, גרוס''ה בלע''ז. כֵּן פֵּרְשׁוֹ דּוּנָשׁ בֶּן לַבְּרָט:
נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד. כָּל דִּבְרֵיהֶם דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. הוּא אֲמָרָן, וְרוֹעֶה אֶחָד נְתָנָן, משֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה. וּכְמַשְׂמְרוֹת. כְּתִיב בשי''ן, שֶׁהַתּוֹרָה בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וּכְמִנְיַן מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה:
M. David (non traduit)
דברי חכמים. כי דברי חכמים המה כדרבנות, מה דרבן מכוון את הפרה לתלמי השדה, כך דברי חכמים מכוונים את האדם לדרכי החכמה : וכמשמרות נטועים וגו'. דברי בעלי אסופות הם המלקטים מספרים שונים ויחברו מחברות, המה דברים קבועים כמסמר הקבוע במקום תחיבתו. ועוד המה פרים ורבים כאלו היו נטועים בארץ, רוצה לומר דבריהם קיימים. ועוד יוכל החכם להוציא מהם טעמים רבים : נתנו מרועה אחד. אף שיש בהם דעות מבני אדם שונים כולם אמתיים, כי חכמת כולם נתנו מן המקום ברוך הוא החונן לאדם דעת. ולפי שדימה את האדם לבהמה הצריכה דרבונות, אחז לשון רועה מלמד את הבהמה :
M. Tsion (non traduit)
כדרבנות. הוא כעין מחט תחוב בראש מלמד הבקר לכוון אותם לחרישה. כמו להצב הדרבן (ש''א יג כא) : וכמשמרות. וכמו וכמסמרות בסמ''ך והוא מלשו מסמר ויתד : נטועים. מלשון נטיעה : אספות. מלשון אסיפה וקבוץ :
12
וְיֹתֵ֥ר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר עֲשׂ֨וֹת סְפָרִ֤ים הַרְבֵּה֙ אֵ֣ין קֵ֔ץ וְלַ֥הַג הַרְבֵּ֖ה יְגִעַ֥ת בָּשָֽׂר:
Mais, mon fils, sois bien en garde contre ce qui viendrait s’y ajouter : on fait des livres en quantité, à ne pas finir ; or, beaucoup méditer, c’est se fatiguer le corps.
Rachi (non traduit)
וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר. וְיוֹתֵר מִיּוֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת, דְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסְּפָרִים הַנִּזְכָּרִים לְמָעְלָה:
בְּנִי הִזָּהֵר. לִשְׁמֹר דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְאִם תֹּאמַר:
''אִם יֵשׁ בָּהֶם צוֹרֶךְ, לָמָה לֹא נִכְתְּבוּ''? עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ. אִם בָּאנוּ לִכְתֹּב, לֹא הִסְפַּקְנוּ:
וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר. וְאִם בָּא לָתֵת לֵב לְגִרְסָא חֲבִילוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאֵין הַלֵּב מַשִּׂיג, יְגִיעָה הִיא לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין לְהַשִּׂיגוֹ, וְלֹא יֹאמַר:
''הוֹאִיל וְלֹא אוּכַל לִגְמֹר הַמְּלָאכָה, לָמָּה אַתְחִיל''? אַךְ:
M. David (non traduit)
ויותר מהמה בני הזהר. אמר דרך חיבה, אתה בני הזהר עוד יותר במעשיך, ממה שנאמר בספרים האלה המלמדים להזהר : עשות וגו'. כאומר אם תשאל מפני מה לא כתבו בספרים מכל מה שראוי להזהר, ואמר לעשות ספרים הרבה להזהיר בהם מכל מה שיש להזהר, לא יהיה קץ אל הספרים ההם, כי מדברים הרבה מאד יש להזהר ואי אפשר לכתוב הכל בספרים : ולהג הרבה. ועוד לקרוא הרבה בספרים מרובים יגיעה היא לבני האדם הקריאה והזכירה, ולכן משכלו יזהר האדם ממה שראוי להזהר :
M. Tsion (non traduit)
ולהג. אין לו דומה, ולפי ענינו פתרונו ענין התעסקות הלמוד. וכן תרגומו ולמעסק בפתגמי אורייתא. ובפייט של ראש השנה בלהג מלהגים ובלשון ישמעאל הוא. כמו קריאה : בשר. כן יקרא האדם. וכמו שנאמר יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה' (ישעיה סו כג) :
13
ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת־הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת־מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי־זֶ֖ה כָּל־הָאָדָֽם:
La conclusion de tout le discours, écoutons-la : "Crains Dieu et observe ses commandements ; car c’est là tout l’homme.
Rachi (non traduit)
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. מַה שֶׁתּוּכַל עֲשֵׂה, וְלִבְּךָ לַשָּׁמָיִם:
וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי לַדָּבָר הַזֶּה נִבְרָא כָּל הָאָדָם:
M. David (non traduit)
סוף דבר. תכלית כל דבר : הכל נשמע. כל מה שהאדם עושה נשמע הוא לפני המקום ברוך הוא ולא נכחד ממנו דבר, לכן את האלהים ירא שלא לעבור על דבריו מה שהזהיר שלא לעשות : שמור. לעשות אותם : כי זה כל האדם. רוצה לומר מה שנאמר למעלה מה שיקרה לאדם בחייו ובמותו, זהו המקרה של כל האדם אין נעדר ולכן מאד הזהר במצות המקום ברוך הוא :
14
כִּ֤י אֶת־כָּל־מַֽעֲשֶׂ֔ה הָאֱלֹהִ֛ים יָבִ֥א בְמִשְׁפָּ֖ט עַ֣ל כָּל־נֶעְלָ֑ם אִם־ט֖וֹב וְאִם־רָֽע: (פפפ)
En effet, toutes les actions, Dieu les appellera devant son tribunal, même celles qui sont entièrement cachées, qu’elles soient bonnes ou mauvaises."
Rachi
כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה. אֲשֶׁר אָדָם עוֹשֶׂה, יָבִיא הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט. וּלְכָךְ נָקוּד ''מַעֲשֶׂה'' פת''ח וְהַטַּעַם לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַשֵּׁם:
עַל כָּל נֶעְלָם. אֲפִילּוּ עַל הַשּׁוֹגֵג:
אִם טוֹב וְאִם רָע. אֲפִילּוּ נִכְשָׁל בְּמִצְוָה כְּגוֹן נוֹתֵן צְדָקָה לֶעָנִי בְּפַרְהֶסְיָא:
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמַע אֶת הָאֱלֹהִים יָרֵא וגו':
M. David (non traduit)
כי את כל מעשה. את כל מעשה האדם אשר יעשה : האלהים יביא במשפט. המקום ברוך הוא יביא אותם במשפט לשפוט עליהם : על כל נעלם. רוצה לומר לא לפי הנראה לבני האדם, רק כפי כוונת הלב הנעלם מן הבריות : אם טוב. בין אם היה הכונה לטובה בין אם היה הכונה לרעה, לפיהן ישפוט וישלם גמול. וכאומר לכן את האלהים ירא ואת מצותיו שמור :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source