Chap. 75
לַמְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֑ת מִזְמ֖וֹר לְאָסָ֣ף שִֽׁיר:
Au chef des chantres. Al tachhêt. Psaume d’Assaph. Cantique.
Rachi
אַל תַּשְׁחֵת. אֶת יִשְׂרָאֵל:
75 : 1
ה֘וֹדִ֤ינוּ לְּךָ֨ | אֱֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ:
Nous te rendons grâce, ô Dieu, nous te rendons grâce, ton nom est près [de nous] ; qu’on proclame tes merveilles !
Rachi
הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים. עַל הַטּוֹבָה הוֹדִינוּ אַף עַל הָרָעָה וְקָרוֹב בְּפִינוּ שְׁמֶךָ תָּמִיד: סִפְּרוּ. דּוֹרוֹתֵינוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ תָּמִיד:
75 : 2
כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט:
"Quand, [dit Dieu], j’en aurai fixé l’heure, je rendrai mes arrêts avec équité.
Rachi
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד. כְּשֶׁיֵּשׁ לָנוּ יוֹם טוֹב אֵין אָנוּ עֲסוּקִים בְּנִבּוּל פֶּה וְקַלּוּת רֹאשׁ: אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט. אָנוּ נוֹתְנִין אֶל לִבֵּנוּ לְהַלֶּלְךָ וּלְשַׁבֵּחֲךָ מֵעֵין הַמְּאוֹרָע לַיּוֹם:
75 : 3
נְֽמֹגִ֗ים אֶ֥רֶץ וְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ אָנֹכִ֨י תִכַּ֖נְתִּי עַמּוּדֶ֣יהָ סֶּֽלָה:
Que la terre en soit alarmée avec ses habitants, moi, je raffermirai ses colonnes." Sélah !
Rachi
נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ וגו'. בְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה כְּשֶׁהָיוּ נְמוֹגִים הָאָרֶץ וְכָל יוֹשְׁבֶיהָ מִתְּנַאי שֶׁהִתְנֵית עִם מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית אִם לֹא יְקַבְּלוּ וכו' תַּחְזְרוּ לְתוֹהוּ וָבֹהוּ: תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ. כְּשֶׁאָמַרְתִּי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:
75 : 4
אָמַ֣רְתִּי לַֽ֭הוֹלְלִים אַל־תָּהֹ֑לּוּ וְ֝לָרְשָׁעִ֗ים אַל־תָּרִ֥ימוּ קָֽרֶן:
Je dis aux insensés : "Trêve de folies !" Aux méchants : "Ne relevez point la tête !"
Rachi
לַהוֹלְלִים. לָרְשָׁעִים הַמְּעַרְבְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל:
75 : 5
אַל־תָּרִ֣ימוּ לַמָּר֣וֹם קַרְנְכֶ֑ם תְּדַבְּר֖וּ בְצַוָּ֣אר עָתָֽק:
Ne relevez pas si haut la tête, ne vous rengorgez pas pour parler avec insolence ;
75 : 6
כִּ֤י לֹ֣א מִ֭מּוֹצָא וּמִֽמַּעֲרָ֑ב וְ֝לֹ֗א מִמִּדְבַּ֥ר הָרִֽים:
car ni de l’orient, ni du couchant, ni du désert ne vient la grandeur.
Rachi
כִּי לֹא מִמּוֹצָא. הַשֶּׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבוֹ וְלֹא מִן הַמִּדְבָּרוֹת שֶׁאַתֶּם מְפָרְשִׁים בְּשַׁיָּרָא לְהַרְבּוֹת מָמוֹן לֹא בְּכָל אֵלֶּה לְהָרִים קֶרֶן:
75 : 7
כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים שֹׁפֵ֑ט זֶ֥ה יַ֝שְׁפִּ֗יל וְזֶ֣ה יָרִֽים:
C’est Dieu qui est l’arbitre : il abaisse l’un, il élève l’autre.
Rachi
כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט. עַל כָּל הָרָעָה שֶׁעֲשִׂיתֶם: זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים. הַגְּבוֹהִים יַשְׁפִּיל וְהַנְּמוּכִים יָרִים:
75 : 8
כִּ֤י כ֪וֹס בְּֽיַד־יְהוָ֡ה וְיַ֤יִן חָמַ֨ר | מָ֥לֵא מֶסֶךְ֮ וַיַּגֵּ֪ר מִ֫זֶּ֥ה אַךְ־שְׁ֭מָרֶיהָ יִמְצ֣וּ יִשְׁתּ֑וּ כֹּ֝֗ל רִשְׁעֵי־אָֽרֶץ:
Car l’Éternel tient une coupe en sa main, où écume un vin tout mêlé d’aromates ; de ce vin il verse des rasades, mais la lie, ce sont tous les méchants de la terre qui l’aspirent et la boivent.
Rachi
כִּי כוֹס. הַתַּרְעֵלָה בְּיָדוֹ: וְיַיִן חָמַר. חָזָק ווינו''ש בלע''ז: מָלֵא מֶסֶךְ. הַכּוֹס מָלֵא מֶזֶג לִמְזוֹג וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כֹּל הַגּוֹיִם: וַיַּגֵּר מִזֶּה. מִזֶּה הַכּוֹס יָפִיץ וִיקַלַּח אֶת מִשְׁתֵּיהֶם ל' כַּמַּיִם מוּגָּרִים (מִיכָה א'):
75 : 9
וַ֭אֲנִי אַגִּ֣יד לְעֹלָ֑ם אֲ֝זַמְּרָ֗ה לֵאלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב:
Pour moi, je le proclamerai sans trêve, je chanterai le Dieu de Jacob.
Rachi
וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם. מֵאָז וָהָלְאָה אֶת נִקְמָתוֹ וּגְבוּרָתוֹ:
75 : 10
וְכָל־קַרְנֵ֣י רְשָׁעִ֣ים אֲגַדֵּ֑עַ תְּ֝רוֹמַ֗מְנָה קַֽרְנ֥וֹת צַדִּֽיק: (פ)
J’abattrai toutes les cornes des méchants ; les cornes des justes se dresseront bien haut.
Rachi
וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים. שֶׁל עֲמָלֵק: אֲגַדֵּעַ. כָּעִנְיָן שנא' (יְחֶזְקֵאל כה) וְנָתַתִּי אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל יִגְדְּעוּ קֶרֶן עֲמָלֵק וגו' וְאָז תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב''ה:
75 : 11
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source