Chap. 32
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי
הַֽאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַֽאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי:
"Écoutez, cieux, je vais parler ; et que la terre entende les paroles de ma bouche.
Onkelos
אַצִיתוּ שְׁמַיָא וֶאֱמַלֵל וְתִשְׁמַע אַרְעָא מֵימְרֵי פֻמִי:
Rachi
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם. שֶׁאֲנִי מַתְרֶה בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, וַתִּהְיוּ אַתֶּם עֵדִים בַּדָּבָר שֶׁכָּךְ אָמַרְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ עֵדִים, וְכֵן וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ. וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָּא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבוֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָּהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה, ''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ'' (דְּבָרִים י''ז), וְאַחַר כָּךְ ''וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה'' (שָׁם י''א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:
1
יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב
יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב:
Que mon enseignement s’épande comme la pluie, que mon discours distille comme la rosée, comme la bruyante ondée sur les plantes, et comme les gouttes pressées sur le gazon !
Onkelos
יְבַסַם כְּמִטְרָא אוּלְפָּנִי יִתְקַבַּל כְּטַלָא מֵימְרִי כְּרוּחֵי מִטְרָא דְנָשְׁבִין עַל דִתְאָה וְכִרְסִיסֵי מַלְקוֹשָׁא דִי עַל עִשְׂבָּא:
Rachi
יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. זוּ הִיא הָעֵדוּת שֶׁתָּעִידוּ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם תּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא חַיִּים לָעוֹלָם כַּמָּטָר זֶה שֶׁהוּא חַיִּים לָעוֹלָם (סִפְרִי); כַּאֲשֶׁר יַעַרְפוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר: יַעֲרֹף. לְשׁוֹן יַטִּיף, וְכֵן (תהילים ס''ה) ''יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן'', (דְּבָרִים ל''ג) ''יַעַרְפוּ טָל'': תִּזַּל כַּטַּל. שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, לְפִי שֶׁהַמָּטָר יֵשׁ בּוֹ עֲצֵבִים לַבְּרִיּוֹת, כְּגוֹן הוֹלְכֵי דְרָכִים וּמִי שֶׁהָיָה בוֹרוֹ מָלֵא יָיִן (סִפְרִי): כִּשְׂעִירִם. לְשׁוֹן רוּחַ סְעָרָה, כְּתַרְגּוּמוֹ ''כְּרוּחֵי מִטְרָא'', מָה הָרוּחוֹת הַלָּלוּ מַחֲזִיקִים אֶת הָעֲשָׂבִים וּמְגַדְּלִין אוֹתָם, אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה מְגַדְּלִין אֶת לוֹמְדֵיהֶן: וְכִרְבִיבִים. טִפֵּי מָטָר. נִרְאֶה לִי עַל שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה כַּחֵץ נִקְרָא רָבִיב, כְּמָה דְּאַתְּ אוֹמֵר ''רֹבֶה קַשָּׁת'' (בְּרֵאשִׁית כ''א): דֶשֶׁא. ארברי''ץ, עֲטִיפַת הָאָרֶץ מְכֻסָּה בְּיֶרֶק: עֵשֶׂב. קֶלַח אֶחָד קָרוּי עֵשֶׂב, וְכָל מִין וָמִין לְעַצְמוֹ קָרוּי עֵשֶׂב:
2
כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו
כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵֽאלֹהֵֽינוּ:
Car c’est le nom de l’Éternel que je proclame ; rendez hommage à notre Dieu !
Onkelos
אֲרֵי בִּשְׁמָא דַיְיָ אֲנָא מְצַלֵי הָבוּ רְבוּתָא קֳדָם אֱלָהָנָא:
Rachi
כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. הֲרֵי כִּי מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ (וַיִּקְרָא כג, י), כְּשֶׁאֶקְרָא וְאַזְכִּיר שֵׁם ה', אַתֶּם הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ וּבָרְכוּ שְׁמוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁעוֹנִין בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ אַחַר בְּרָכָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ (עי' סִפְרִי; מְכִילְתָּא שְׁמוֹת י''ג; בְּרָכוֹת כ''א; תַּעֲנִית ט''ז):
3
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּֽעֳל֔וֹ כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא:
Lui, notre rocher, son œuvre est parfaite, toutes ses voies sont la justice même ; Dieu de vérité, jamais inique, constamment équitable et droit.
Onkelos
תַּקִיפָא דְשָׁלְמִין עוֹבָדוֹהִי אֲרֵי כָּל אֹרְחָתֵהּ דִינָא אֱלָהָא מְהֵימְנָא דְמִן קֳדָמוֹהִי עַוְלָה לָא נָפֵק מִן קֳדָם דְזַכַּי וְקַשִׁיט הוּא:
Rachi
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. אע''פ שֶׁהוּא חָזָק, כְּשֶׁמֵּבִיא פּוּרְעָנוּת עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, לֹא בְּשֶּׁטֶף הוּא מֵבִיא, כִּי אִם בְּדִין, כִּי תָּמִים פָּעֳלוֹ: אֵל אֱמוּנָה. לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים צִדְקָתָם לָעוֹלָם הַבָּא, ואע''פ שֶׁמֵּאַחַר אֶת תַּגְמוּלָם, סוֹפוֹ לְאַמֵּן אֶת דְּבָרָיו: וְאֵין עָוֶל. אַף לָרְשָׁעִים מְשַׁלֵּם שָׂכָר צִדְקָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה: צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. הַכֹּל מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת דִּינוֹ, וְכָךְ רָאוּי וְיָשָׁר לָהֶם, צַדִּיק מִפִּי הַבְּרִיּוֹת, וְיָשָׁר הוּא וְרָאוּי לְהַצְדִּיקוֹ:
4
שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל
שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל:
Est-ce lui qui a condamné ses enfants ? Non, c’est leur propre indignité, ô race perverse et tortueuse !
Onkelos
חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ בְּנַיָא דִי פְלָחוּ לְטַעֲוָתָא דָרָא דְאַשְׁנִיוּ עוֹבָדוֹהִי וְאִשְׁתַּנִיוּ:
Rachi
שִׁחֵת לוֹ וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ, ''חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ'': בָּנָיו מוּמָם. בָּנָיו הָיוּ וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם: בָּנָיו מוּמָם. מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הָיָה וְלֹא מוּמוֹ: דּוֹר עִקֵּשׁ. עָקוּם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ ''וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ'' (מִיכָה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה ''חוּלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקוּמוֹת וַעֲקוּשׁוֹת'': וּפְתַלְתֹּל. אנטורט''ילייש, כַּפָּתִיל הַזֶּה שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל: פְּתַלְתֹּל. מִן הַתֵּבוֹת הַכְּפוּלוֹת כְּמוֹ ''יְרַקְרַק'' ''אֲדַמְדָּם'' (וַיִּקְרָא י''ג) ''סְחַרְחַר'' (תהילים ל''ח), ''סְגַלְגַּל'' (תַּרְגּוּם יוֹנָתָן מְלָכִים א ז'):
5
הליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך
הַלְיהֹוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹֽנְנֶֽךָ:
Est-ce ainsi que vous payez Dieu de retour, peuple insensé et peu sage ? N’est-il donc pas ton père, ton créateur ? N’est-ce pas lui qui t’a fait et qui t’a organisé ?
Onkelos
הָא קֳדָם יְיָ אַתּוּן גָמְלִין דָא עַמָא דְקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ הֲלָא הוּא אֲבוּךְ וְאַתְּ דִי לֵהּ הוּא עָבְדָךְ וְאַתְקְנָךְ:
Rachi
הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ זֹאת. לְשׁוֹן תֵּימַהּ, וְכִי לְפָנָיו אַתֶּם מַעֲצִיבִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִפָּרַע מִכֶּם וְשֶׁהֵיטִיב לָכֶם בְּכָל הַטּוֹבוֹת?: עַם נָבָל. שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הֶעָשׂוּי לָהֶם: וְלֹא חָכָם. לְהָבִין אֶת הַנּוֹלָדוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וּלְהָרַע: הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ. שֶׁקְּנָאֲךָ, שֶׁקִּנֶּנְךָ בְּקַן הַסְּלָעִים וּבְאֶרֶץ חֲזָקָה, שֶׁתִּקֶּנְךָ בְּכָל מִינֵי תַּקָּנָה: הוּא עָשְׂךָ. אֻמָּה בָּאֻמּוֹת: וַיְכֹנְנֶךָ. אַחֲרֵי כֵן בְּכָל מִינֵי בָּסִיס וְכַן, מִכֶּם כֹּהֲנִים, מִכֶּם נְבִיאִים וּמִכֶּם מְלָכִים, כְּרַךְ שֶׁהַכֹּל בּוֹ (סִפְרִי; חוּלִּין נ''ו):
6
זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר שְׁאַ֤ל אָבִ֨יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ:
Souviens-toi des jours antiques, médite les annales de chaque siècle ; interroge ton père, il te l’apprendra, tes vieillards, ils te le diront !
Onkelos
אִדְכַּר יוֹמִין דְמִן עָלְמָא אִסְתַּכַּל בִּשְׁנֵי דַר וְדַר שְׁאַל אֲבוּךְ וִיחַוִּי לָךְ סָבָיךְ וְיֵימְרוּן לָךְ:
Rachi
זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם. מֶה עָשָׂה בָּרִאשׁוֹנִים שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנָיו: בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר. דּוֹר אֱנוֹשׁ שֶׁהֵצִיף עֲלֵיהֶם מֵי אוֹקְיָנוֹס, וְדוֹר הַמַּבּוּל שֶׁשְּׁטָפָם. דָּבָר אַחֵר, לֹא נְתַתֶּם לְבַבְכֶם עַל שֶׁעָבַר בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר, לְהַכִּיר לְהַבָּא, שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהֵטִיב לָכֶם וּלְהַנְחִיל לָכֶם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהָעוֹלָם הַבָּא (סִפְרִי): שְׁאַל אָבִיךָ. אֵלּוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּקְרָאִים אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים ב ב') בְּאֵלִיָּהוּ ''אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל'' (סִפְרִי): זְקֵנֶיךָ. אֵלּוּ הַחֲכָמִים: וְיֹאמְרוּ לָךְ. הָרִאשׁוֹנוֹת:
7
בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל
בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Quand le Souverain donna leurs lots aux nations, quand il sépara les enfants d’Adam, il fixa les limites des peuples d’après le nombre des enfants d’Israël.
Onkelos
בְּאַחֲסָנָא עִלָאָה עַמְמַיָא בְּפָרָשׁוּתֵהּ בְּנֵי אֲנָשָׁא קַיִים תְּחוּמֵי עַמְמַיָא לְמִנְיַן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
Rachi
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם. כְּשֶׁהִנְחִיל הקב''ה לְמַכְעִיסָיו אֶת חֵלֶק נַחֲלָתָן הֱצִיפָן וּשְׁטָפָם: בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם. כְּשֶׁהֵפִיץ דּוֹר הַפַּלָּגָה הָיָה בְּיָדוֹ לְהַעֲבִירָם מִן הָעוֹלָם, וְלֹא עָשָׂה כֵּן, אֶלָּא יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, קִיְּימָם וְלֹא אָבְדָם: לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בִּשְׁבִיל מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲתִידִין לָצֵאת מִבְּנֵי שָׁם, וּלְמִסְפַּר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּרְדוּ לְמִצְרַיִם, הִצִּיב גְּבֻלֹת עַמִּים. שִׁבְעִים לְשׁוֹן:
8
כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו
כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ יַֽעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַֽחֲלָתֽוֹ:
Car ce peuple est la part du Seigneur ; Jacob est le lot de son héritage.
Onkelos
אֲרֵי חֳלָקָא דַיְיָ עַמֵהּ יַעֲקֹב עֲדַב אַחֲסַנְתֵּהּ:
Rachi
כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ. לָמָּה כָּל זֹאת, לְפִי שֶׁהָיָה חֶלְקוֹ כִּבּוּשׁ בֵּינֵיהֶם, וְעָתִיד לָצֵאת, וּמִי הוּא חֶלְקוֹ, עַמּוֹ, וּמִי הוּא עַמּוֹ. יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. וְהוּא הַשְּׁלִישִׁי בָּאָבוֹת, הַמְּשֻׁלָּשׁ בְּשָׁלֹשׁ זְכֻיּוֹת, זְכוּת אָבִי אָבִיו וּזְכוּת אָבִיו וּזְכוּתוֹ, הֲרֵי ג', כַּחֶבֶל הַזֶּה שֶׁהוּא עָשׂוּי בג' גְּדִילִים, וְהוּא וּבָנָיו הָיוּ לוֹ לְנַחֲלָה, וְלֹא יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם וְלֹא עֵשָׂו בְּנוֹ שֶׁל יִצְחָק
9
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו
יִמְצָאֵ֨הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֨נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ:
Il le rencontre dans une région déserte, dans les solitudes aux hurlements sauvages ; il le protège, il veille sur lui, le garde comme la prunelle de son œil.
Onkelos
סַפִּיק צָרְכֵּיהוֹן בְּאַרְעָא מַדְבְּרָא וּבֵית צַחֲוָנָא אֲתַר דִי לֵית מַיָא אַשְׁרִנוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִנְתֵּהּ אַלֵפִנוּן פִתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא נְטָרִנוּן כְּבָבַת עֵינֵיהוֹן:
Rachi
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר. אוֹתָם מָצָא לוֹ נֶאֱמָנִים בְּאֶרֶץ הַמִּדְבָּר, שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם תּוֹרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ וְעֻלּוֹ, מַה שֶּׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ל''ג) ''וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן'': וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן. אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּינִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת מְקוֹם צִיָּה וְשִׁמָּמוֹן?! כָּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמַר (יִרְמְיָהוּ ב'), ''לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר'': יְסֹבְבֶנְהוּ. שָׁם סִבְּבָם וְהִקִּיפָם בַּעֲנָנִים וְסִבְּבָם בַּדְּגָלִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת וְסִבְּבָן בְּתַחְתִּית הָהָר שֶׁכָּפָהוּ עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית (עי' סִפְרִי): יְבוֹנְנֵהוּ. שָׁם בְּתוֹרָה וּבִינָה: יִצְּרֶנְהוּ. מִנָּחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וּמִן הָאֻמּוֹת: כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. הוּא הַשָּׁחוֹר שֶׁבָּעַיִן שֶׁהַמָּאוֹר יוֹצֵא הֵימֶנּוּ. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם יִמְצָאֵהוּ, ''יַסְפִּיקֵהוּ כָּל צָרְכּוֹ בַּמִדְבָּר'', כְּמוֹ (בַּמִּדְבָּר י''א) ''מָצָא לָהֶם'', (יְהוֹשֻׁעַ י''ז) ''לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר'': יְסֹבְבֶנְהוּ. ''אַשְׁרִינוּן סְחוֹר סְחוֹר לִשְׁכִנְתֵּיהּ'', אֹהֶל מוֹעֵד בָּאֶמְצַע וְאַרְבָּעָה דְּגָלִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת:
10
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו
כְּנֶ֨שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּֽוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ:
Ainsi l’aigle veille sur son nid, plane sur ses jeunes aiglons, déploie ses ailes pour les recueillir, les porte sur ses pennes robustes.
Onkelos
כְּנִשְׁרָא דִמְחִישׁ לְקִנֵהּ עַל בְּנוֹהִי מִתְחוֹפֵף פָּרִיס גַדְפּוֹהִי מְקַבֶּלְהוֹן מְנַטֶלְהוֹן עַל תְּקוֹף אֵבָרוֹהִי:
Rachi
כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה רַחֲמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאוֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (סִפְרִי): יָעִיר קִנּוֹ. יְעוֹרֵר בָּנָיו: עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מְחוֹפֵף, נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ (תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי חֲגִיגָה ב'), אַף הקב''ה, ''שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ'' (אִיּוֹב ל''ז) כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ''ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן'' (דְּבָרִים ל''ג), ''אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא'' (חֲבַקּוּק ג'), זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (סִפְרִי): יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ. כְּשֶׁבָּא לִטְּלָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי, אַף הקב''ה (שְׁמוֹת י''ט) ''וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים'', כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בַּלֶסְטְרָאוֹת, מִיַּד ''וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ''' (שְׁמוֹת י''ד):
11
יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר:
Seul, l’Éternel le dirige, et nulle puissance étrangère ne le seconde.
Onkelos
יְיָ בִּלְחוֹדוֹהִי עֲתִיד לְאַשְׁרָיוּתְהוֹן בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָתָא וְלָא יִתְקַיַם קֳדָמוֹהִי פָּלְחַן טַּעֲוָן:
Rachi
ה' בָּדָד. ה' בָּדָד וּבֹטֵחַ נִהֲגָם בַּמִּדְבָּר: וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. לֹא הָיָה כֹּחַ בְּאֶחָד מִכָּל אֱלֹהֵי הַגּוֹיִים לְהַרְאוֹת כֹּחוֹ וּלְהִלָּחֵם עִמָּהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דְּרָשׁוּהוּ עַל הֶעָתִיד, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס, וַאֲנִי אוֹמֵר דִּבְרֵי תּוֹכָחָה הֵם, לְהָעִיד הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וּתְהֵא הַשִּׁירָה לָהֶם לְעֵד, שֶׁסּוֹפָן לִבְגּוֹד וְלֹא יִזְכְּרוּ הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה לָהֶם וְלֹא הַנּוֹלָדוֹת שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת לָהֶם, לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְיַישֵּׁב הַדָּבָר לְכָאן וּלְכָאן, וְכָל הָעִנְיָן מוּסָב עַל זְכֹר יָמוּת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר, כֵּן עָשָׂה לָהֶם וְכֵן עָתִיד לַעֲשׂוֹת, כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לִזְכּוֹר:
12
ירכבהו על במתי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
יַרְכִּבֵ֨הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּֽנִקֵ֤הוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵֽחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר:
Il l’a fait monter victorieusement sur les hauteurs de la terre et jouir des produits des champs ; l’a nourri avec le miel des rochers, avec l’huile de la roche pierreuse,
Onkelos
אַשְׁרִנוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא וְאוֹכָלִנוּן בִּזַּת סָנְאֵיהוֹן וִיהַב לְהוֹן בִּזַּת שַׁלִיטֵי קִרְוִין וְנִכְסֵי יָתְבֵי כְּרַכִּין תַקִּיפִין:
Rachi
יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ. כָּל הַמִּקְרָא כְּתַרְגּוּמוֹ: יַרְכִּבֵהוּ וגו'. עַל שֵׁם שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גָּבוֹהַּ מִכָּל הָאֲרָצוֹת: וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי. אֵלּוּ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקַּלִּים לָנוּב וּלְהִתְבַּשֵּׁל מִכָּל פֵּרוֹת הָאֲרָצוֹת: וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לִבְנוֹ בְּסִיכְנִי הָבֵא לִי קְצִיעוֹת מִן הֶחָבִית, הָלַךְ וּמָצָא הַדְּבַשׁ צָף עַל פִּיהָ, אָמַר לוֹ זוֹ שֶׁל דְּבַשׁ הִיא! אָמַר לוֹ הַשְׁקַע יָדְךָ לְתוֹכָהּ וְאַתָּה מַעֲלֶה קְצִיעוֹת מִתּוֹכָהּ (סִפְרִי): בָּמֳתֵי אָרֶץ. לְשׁוֹן גּוֹבַהּ: שָׂדָי. לָשׁוֹן שָׂדֶה: מֵחַלְמִישׁ צוּר. תָּקְפּוֹ וְחָזְקוֹ שֶׁל סֶלַע, כְּשֶׁאֵינוֹ דָּבוּק לַתֵּיבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו נָקוּד חַלָּמִישׁ וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד חַלְמִישׁ: וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר. אֵלּוּ זֵיתִים שֶׁל גּוּשׁ חָלָב (סִפְרִי):
13
חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַֽחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר:
avec la crème des vaches, le lait des brebis, les gras agneaux, les béliers de Basan et les boucs, avec la mœlle exquise du froment ; et tu buvais le sang vermeil du raisin.
Onkelos
יְהַב לְהוֹן בִּזַּת מַלְכֵיהוֹן וְשַׁלִיטֵיהוֹן עִם עוֹתַר רַבְרְבֵיהוֹן וְתַקִפֵיהוֹן עַמָא דְאַרְעֲהוֹן וְאַחֲסַנְתְּהוֹן עִם בִּזַּת חֵילֵיהוֹן וּמַשִׁרְיָתְהוֹן וְדַם גִבָּרֵיהוֹן יִתָּשַׁד כְמַיָּא:
Rachi
חֶמְאַת בָּקָר וַחֲלֵב צֹאן. זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִיאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רָעֵי וּמֵאָה צֹאן (מְלָכִים א ה, ג): עִם חֵלֶב כָּרִים. זֶה הָיָה בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן (עָמוֹס ו, ד): חֵלֶב כִּלְיוֹת חִטָּה. זֶה הָיָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי לֶחֶם שְׁלֹמֹה וגו' (מְלָכִים א ה, ב): וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. בִּימֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הַשּׁוֹתִים בְּמִזְרְקֵי יַיִן (עמוס ו, ו): חֶמְאַת בָּקָר. הוּא שׁוּמָּן הַנִּקְלָט מֵעַל גַּבֵּי הֶחָלָב: וַחֲלֵב צֹאן. חָלָב שֶׁל צֹאן, וּכְשֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד חֲלֵב, כְּמוֹ בַּחֲלֵב אִמּוֹ: כָּרִים. כְּבָשִׂים: וְאֵילִים. כְּמַשְׁמָעוֹ: בְּנֵי בָשָׁן. שְׁמָנִים הָיוּ: כִּלְיוֹת חִטָּה. חִטִּים שְׁמֵנִים כְּחֵלֶב כְּלָיוֹת וְגַסִּין כְּכוּלְיָא: וְדַם עֵנָב. תִּהְיֶה שׁוֹתֶה טוֹב, וְטַעַם יַיִן חָשׁוּב: חָמֶר. יַיִן בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי: חָמֶר. אֵין זֶה שָׁם דָּבָר, אֶלָּא לְשׁוֹן מְשׁוּבָּח בְּטַעַם, ווינ''ש בלע''ז (ווייניכט), וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ אַחַר תַּרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס, אַשְׁרִינוּן עַל תָּקְפֵּי אַרְעָא וגו'
14
וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו
וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻֽׁעָתֽוֹ:
Yechouroun, engraissé, regimbe ; tu étais trop gras, trop replet, trop bien nourri et il abandonne le Dieu qui l’a créé, et il méprise son rocher tutélaire !
Onkelos
וְעַתַּר יִשְׂרָאֵל וּבְעַט אַצְלַח תְּקוֹף קְנָא נִכְסִין וּשְׁבַק פָּלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדֵהּ וְאַרְגֵז קֳדָם תַּקִיפָא דְפָרְקֵהּ:
Rachi
עָבִיתָ. לְשׁוֹן עֹבִי: כָּשִׂיתָ. כְּמוֹ כָּסִיתָ, לְשׁוֹן ''כִּי כִסָּה פָנָיו בְּחֶלְבּוֹ'' (אִיּוֹב ט''ו), כְּאָדָם שֶׁשָּׁמֵן מִבִּפְנִים וּכְסָלָיו נִכְפָּלִים מִבַּחוּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שָׁם) ''וַיַּעַשׂ פִּימָה עֲלֵי כָסֶל'': כָּשִׂיתָ. יֵשׁ לְשׁוֹן קַל בִּלְשׁוֹן כִּסּוּי, כְּמוֹ ''וְכֹסֶה קָלוֹן עָרוּם'' (מִשְׁלֵי י''ב), וְאִם כָּתַב כִּשִּׂיתָ, דָּגוּשׁ, הָיָה נִשְׁמַע כִּסִּיתָ אֶת אֲחֵרִים, כְּמוֹ ''כִּי כִסָּה פָנָיו'' (אִיּוֹב ט''ו): וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. גִּנָּהוּ וּבִזָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל ח') ''אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל ה' וְגוֹ''', אֵין לְךָ נִבּוּל גָּדוֹל מִזֶּה (סִפְרִי):
15
יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו
יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֽוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:
Ils l’irritent par des cultes étrangers ; ils l’outragent par leurs abominations.
Onkelos
אַקְנִיאוּ קֳדָמוֹהִי בְּפָלְחַן טַעֲוָן בְּתוֹעֶבְתָּא אַרְגִיזוּ קֳדָמוֹהי:
Rachi
יַקְנִאֻהוּ. הִבְעִירוּ חֲמָתוֹ וְקִנְאָתוֹ: בְּתוֹעֵבֹת. בְּמַעֲשִׂים תְּעוּבִים, כְּגוֹן מִשְׁכַּב זָכוּר וּכְשָׁפִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם תּוֹעֵבָה:
16
יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם
יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹֽתֵיכֶֽם:
Ils sacrifient à des démons qui ne sont pas Dieu, à des déités qu’ils ne connaissaient point ; déités nouvelles, de fraîche date, que n’avaient pas redoutées vos pères.
Onkelos
דבָּחוּ לַשֵׁדִין דִלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ דַחֲלָן דְלָא יְדָעֻנוּן חַדְתִּין דִי מִקָרִיב אִתְעֲבִידוּ לָא אִתְעַסְקוּ בְהוֹן אֲבָהָתְכוֹן:
Rachi
לֹא אֱלֹהַּ. כְּתַרְגּוּמוֹ ''דְּלֵית בְּהוֹן צְרוֹךְ'', אִלּוּ הָיָה בָּהֶם צְרוֹךְ לֹא הָיְתָה קִנְאָה כְּפוּלָה כְּמוֹ עַכְשָׁיו (סִפְרִי): חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ. אֲפִלּוּ הָאֻמּוֹת לֹא הָיוּ רְגִילִים בָּהֶם, גּוֹי שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם, הָיָה אוֹמֵר זֶה צֶלֶם יְהוּדִי: לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם. לֹא יָרְאוּ מֵהֶם, לֹא עָמְדָה שַׂעֲרָתָם מִפְּנֵיהֶם, דֶּרֶךְ שְׂעָרוֹת הָאָדָם לַעֲמוֹד מֵחֲמַת יִרְאָה, כָּךְ נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (שָׁם). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ עוֹד, שְׂעָרוּם לְשׁוֹן (יְשַׁעְיָה יג, כא) ''וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם'', שְׂעִירִים הֵם שֵׁדִים, לֹא עָשׂוּ אֲבוֹתֵיכֶם שְׂעִירִים הַלָּלוּ:
17
צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך
צ֥וּר יְלָֽדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹֽלְלֶֽךָ:
Et le rocher qui t’engendra, tu le dédaignes, et tu oublies le Dieu qui t’a fait naître.
Onkelos
דַחֲלַת תַקִיפָא דִבְרָאָךְ אִתְנְשֵׁתָא שְׁבַקְתָּא פָלְחַן אֱלָהָא דְעָבְדָךְ:
Rachi
תֶּשִׁי. תִּשְׁכַּח. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ כְּשֶׁבָּא לְהֵיטִיב לָכֶם אַתֶּם מַכְעִיסִין לְפָנָיו וּמַתִּישִׁים כֹּחוֹ מִלְּהֵיטִיב לָכֶם (סִפְרִי): אֵל מְחֹלְלֶךָ. מוֹצִיאֲךָ מֵרֶחֶם, לְשׁוֹן (תְּהִלִּים כט) ''יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת'', (תְּהִלִּים מ''ח) ''חִיל כַּיּוֹלֵדָה'':
18
וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו
וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו:
A cette vue, le Seigneur s’est indigné ; ainsi outragé par ses fils, par ses filles,
Onkelos
וּגְלֵי קֳדָם יְיָ וּתְקֵף רָגְזֵהּ מִדְאַרְגִיזוּ קֳדָמוֹהִי בְּנִין וּבְנָן:
19
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם
וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַֽחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹֽא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:
il a dit : Je veux leur dérober ma face, je verrai ce que sera leur avenir ; car c’est une race aux voies obliques, des enfants sans loyauté.
Onkelos
וַאֲמַר אֶסַלֵק שְׁכִנְתִּי מִנְהוֹן גְלֵי קֳדָמַי מָה יְהֵי בְסוֹפֵיהוֹן אֲרֵי דָרָא דְאַשְׁנִיוּ אִנוּן בְנַיָא דִלֵית בְּהוֹן הֵימָנוּ:
Rachi
מָה אַחֲרִיתָם. מַה תַּעֲלֶה בָּהֶם בְּסוֹפָם: כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה. מְהַפְּכִין רְצוֹנִי לְכָעַס: לֹא אֵמֻן בָּם. אֵין גִדּוּלַי נִכָּרִים בָּהֶם, כִּי הוֹרֵיתִים דֶּרֶךְ טוֹבָה וְסָרוּ מִמֶּנָּה: אֵמֻן. לְשׁוֹן וַיְהִי אֹמֵן (אֶסְתֵּר ב, ז), נודריטור''ה בלע''ז (ערציהונג). דָּבָר אַחֵר אֵמֻן לָשׁוֹן אֱמוּנָה, כְּתַרְגּוּמוֹ, אָמְרוּ בְּסִינַי נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע וּלְשָׁעָה קַלָּה בִּטְּלוּ הַבְטָחָתָם וְעָשׂוּ הָעֵגֶל (סִפְרִי):
20
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּֽעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם:
Eux m’ont irrité par des dieux nuls, m’ont contristé par leurs vaines idoles ; et moi je les irriterai par un peuple nul, je les contristerai par une nation indigne.
Onkelos
אִנוּן אַקְנִיאוּ קֳדָמַי בְּלָא דַחֲלָא אַרְגִיזוּ קֳדָמַי בְּפָלְחַן טַעֲוָן וַאֲנָא אַקְנִנוּן בְּלָא עַם בְּעַמָא טַּפְּשָׁא אַרְגֵזִנוּן:
Rachi
קִנְאוּנִי. הִבְעִירוּ חֲמָתִי: בְלֹא אֵל. בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֱלוֹהַּ: בְלֹא עָם. בְּאֻמָּה שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָהוּ כ''ג) הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה, בְּעֵשָׂו הוּא אוֹמֵר (עוֹבַדְיָה א') בָּזוּי אַתָּה מְאֹד: בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם. אֵלּוּ הַמִּינִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהילים י''ד) אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים (סִפְרִי; יְבָמוֹת ס''ג):
21
כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים
כִּי־אֵשׁ֙ קָֽדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֨רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מֽוֹסְדֵ֥י הָרִֽים:
Oui, un feu s’est allumé dans ma colère, dévorant jusqu’aux profondeurs de l’abîme ; il a consumé la terre et ses productions, embrasé les fondements des montagnes.
Onkelos
אֲרֵי קִדּוּם תַקִּיף כְּאֶשָׁא נְפַק מִקָדָמַי בִּרְגַז וְשֵׁצֵי עַד שְׁאוֹל אֲרָעִית וְאָסֵף אַרְעָא וַעֲלַלְתַּהּ וְשֵׁצְיַת עַד סְיָפֵי טוּרַיָא:
Rachi
קָדְחָה. בָּעֲרָה: וַתִּיקַד. בָּכֶם עַד הַיְסוֹד: וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ. אַרְצְכֶם וִיבוּלָהּ (סִפְרִי): וַתְּלַהֵט. יְרוּשָׁלַיִם הַמְּיֻסֶּדֶת עַל הֶהָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קכ''ה) יְרוּשָׁלַיִם הָרִים סָבִיב לָהּ:
22
אספה עלימו רעות חצי אכלה בם
אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם:
J’entasserai sur eux tous les malheurs ; contre eux j’épuiserai mes flèches.
Onkelos
אָסֵף עֲלֵיהוֹן בִּישִׁין מַכְתָּשַׁי אֱשֵׁצֵי בְהוֹן:
Rachi
אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת. אֲחַבֵּר רָעָה עַל רָעָה, לְשׁוֹן סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה (יְשַׁעְיָה כט, א), סְפוֹת הָרָוָה (דְּבָרִים כט, יח), עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם (יִרְמְיָה ז, כא). דָּבָר אַחֵר אַסְפֶּה אֲכַלֶּה, כְּמוֹ ''פֶּן תִּסָּפֶה'' (בְּרֵאשִׁית י''ט): חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם. כָּל חִצַּי אַשְׁלִים בָּהֶם, וּקְלָלָה זוֹ לְפִי הַפּוּרְעָנוּת לִבְרָכָה הִיא, חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים (סִפְרִי; סוֹטָה ט'):
23
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר
מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹֽחֲלֵ֥י עָפָֽר:
Exténués par la famine, dévorés par la fièvre et des pestes meurtrières, j’exciterai contre eux la dent des carnassiers, et le venin brûlant des reptiles.
Onkelos
נְפִיחֵי כָפָן וַאֲכוּלֵי עוּף וּכְתִישֵׁי רוּחִין בִּישָׁן וְשֵׁן חֵיוַת בָּרָא אֱגָרֵי בְהוֹן עִם חֲמַת תַּנִינַיָא דְזָחֲלִין בְּעַפְרָא:
Rachi
מְזֵי רָעָב. אוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם ''נְפִיחֵי כָפָן'', וְאֵין לִי עֵד מוֹכִיחַ עָלָיו, וּמִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן מִטּוּלוּשָׂא שָׁמַעְתִּי שְׂעִירֵי רָעָב, אָדָם כָּחוּשׁ מְגַדֵּל שֵׂעָר עַל בְּשָׂרוֹ: מְזֵי. לְשׁוֹן אֲרַמִּי שְׂעָר, מַזְיָא, ''דַּהֲוָה מְהַפֵּךְ בְּמַזְיָא'' (מְגִילָּה י''ח): וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף. הַשֵּׁדִים נִלְחֲמוּ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ''וּבְנֵי רֶשֶׁף יַגְבִּיהוּ עוּף'' (אִיּוֹב ה'), וְהֵם שֵׁדִים: וְקֶטֶב מְרִירִי. וּכְרִיתוּת שֵׁד שֶׁשְּׁמוֹ מְרִירִי, קֶטֶב כְּרִיתָה, כְּמוֹ ''אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל'' (הוֹשֵׁעַ י''ג): וְשֶׁן בְּהֵמֹת. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהָיוּ הָרְחֵלִים נוֹשְׁכִין וּמְמִיתִין (סִפְרִי): חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר. אֶרֶס נְחָשִׁים הַמְהַלְּכִים עַל גְּחוֹנָם עַל הֶעָפָר כַּמַּיִם הַזּוֹחֲלִים עַל הָאָרֶץ; זְחִילָה לְשׁוֹן מְרוּצַת הַמַּיִם עַל הֶעָפָר וְכֵן כָּל מְרוּצַת דָּבָר הַמְשַׁפְשֵׁף עַל הֶעָפָר וְהוֹלֵךְ:
24
מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה
מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵֽחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה:
Au dehors, l’épée fera des victimes, au dedans, ce sera la terreur : adolescent et jeune vierge, nourrisson et vieillard.
Onkelos
מִבָּרָא תְּתַכֵּל חַרְבָּא וּמִתְּוָנַיָא חַרְגַת מוֹתָא אַף עוּלֵמֵיהוֹן אַף עוּלֵמָתְהוֹן יָנְקֵיהוֹן עִם אֱנַשׁ סָבֵיהוֹן:
Rachi
מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב. מִחוּץ לָעִיר תְּשַׁכְּלֵם חֶרֶב גְּיָסוֹת: וּמֵחֲדָרִים אֵימָה. כְּשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלַט מִן הַחֶרֶב, חַדְרֵי לִבּוֹ נוֹקְפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּהּ. דָּבָר אַחֵר וּמֵחֲדָרִים אֵימָה, שֶׁבַּבַּיִת תִּהְיֶה אֵימַת דֶּבֶר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ (יִרְמְיָה ט, ב), וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס. דָּבָר אַחֵר מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב, עַל מַה שֶׁעָשׂוּ בַּחוּצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם שְׁמֹתָם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת (שָׁם יא, יג סִפְרִי שָׁם): וּמֵחֲדָרִים אֵימָה. עַל מַה שֶׁעָשׂוּ בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ (יְחֶזְקֵאל ח, יב):
25
אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם
אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵּֽאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם:
J’aurais résolu de les réduire à néant, d’effacer leur souvenir de l’humanité,
Onkelos
אֲמָרִית יֵחוֹל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן וֶאֱשֵׁצִנוּן אֱבַטַל מִבְּנֵי אֲנָשָׁא דוּכְרָנֵיהוֹן:
Rachi
אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם. אָמַרְתִּי בְּלִבִּי אַפְאֶה אוֹתָם, וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אַפְאֵיהֶם אֲשִׁיתֵם פֵּאָה, לְהַשְׁלִיכָם מֵעָלַי הֶפְקֵר, וְדֻגְמָתוֹ מָצִינוּ בְּעֶזְרָא (נְחֶמְיָה ט') ''וַתִּתֵּן לָהֶם מַמְלָכוֹת וַעֲמָמִים וַתַּחְלְקֵם לְפֵאָה'', לְהֶפְקֵר, וְכֵן חִבְּרוֹ מְנַחֵם. וְיֵשׁ פּוֹתְרִים אוֹתוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ ''יָחוּל רוּגְזִי עֲלֵיהוֹן'', וְלֹא יִתָּכֵן, שֶׁאִם כֵּן הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב אֲאַפְאֵיהֶם, אַחַת לְשִׁמּוּשׁ וְאַחַת לִיסוֹד, כְּמוֹ ''אֲאַזֶּרְךָ'' (יְשַׁעְיָהוּ מ''ה), ''אֲאַמִּצְכֶם בְּמוֹ פִי'' (אִיּוֹב ט''ו), והאל''ף הַתִּיכוֹנָה אֵינָהּ רְאוּיָה בּוֹ כְּלָל. וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַבָּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בְּסִפְרֵי הַחוֹלֶקֶת תֵּיבָה זוֹ לְשָׁלֹשׁ תֵּיבוֹת, אָמַרְתִּי אַף אִי הֵם, אָמַרְתִּי בְּאַפִּי אֶתְּנֵם כְּאִלּוּ אֵינָם שֶׁיֹּאמְרוּ רוֹאֵיהֶם עֲלֵיהֶם אַיֵּה הֵם:
26
לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא יהוה פעל כל זאת
לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת:
Si je ne craignais le dire insultant de l’ennemi et l’aveuglement de leurs persécuteurs, qui s’écrieraient : "C’est notre puissance qui triomphe, ce n’est pas l’Éternel qui en est la cause."
Onkelos
אִלוּלָפוֹן רָגְזָא דְסָנְאָה כְּנִישׁ דִילְמָא יִתְרַבְרַב בְּעֵל דְבָבָא דִילְמָא יֵימְרוּן יְדָנָא תְקִיפַת לָנָא וְלָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת כָּל דָא:
Rachi
לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר. אִם לֹא שֶׁכָּעַס אוֹיֵב כָּנוּס עֲלֵיהֶם לְהַשְׁחִית, וְאִם יוּכַל לָהֶם וְיַשְׁחִיתֵם, יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בּוֹ וּבֵאלֹהָיו וְלֹא יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בִּי, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ, יְנַכְּרוּ הַדָּבָר לִתְלוֹת גְּבוּרָתָם בְּנָכְרִי שֶׁאֵין הַגְּדוּלָּה שֶׁלּוֹ. פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה וגו'. כִּי אוֹתוֹ גּוֹי אוֹבֵד עֵצוֹת הֵמָּה:
27
כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה
כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה:
Car c’est une race aux idées fausses ; ils sont dépourvus d’intelligence.
Onkelos
אֲרֵי עַם מְאַבְּדֵי עֵצָה אִנוּן וְלֵית בְּהוֹן סוּכְלְתָנוּ:
Rachi
וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. שֶׁאִלּוּ הָיוּ חֲכָמִים, יַשְׂכִּילוּ זֹאת אֵיכָה יִרְדוֹף וגו':
28
לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם
ל֥וּ חָֽכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַֽחֲרִיתָֽם:
S’ils étaient sages, ils y réfléchiraient ; ils seraient frappés de ce qui finit par leur arriver :
Onkelos
אִלוּ חַכִּימוּ אִסְתַּכָּלוּ בְדָא סְבָרוּ מָה יְהֵי בְסוֹפֵיהוֹן:
Rachi
יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם. יִתְּנוּ לֵב לְהִתְבּוֹנֵן לְסוֹף פּוּרְעֲנוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
29
איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם
אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם:
"Comment un seul homme pourrait-il en poursuivre mille, deux, mettre en fuite une myriade, si leur protecteur ne les eût vendus, si l’Éternel ne les eût livrés ?
Onkelos
אֶכְדֵין יִרְדוֹף חַד אַלְפָא וּתְרֵין יֶעֶרְקוּן לְרִבּוֹתָא אֶלָהֵן (אֲרֵי) תַּקִיפְהוֹן מְסָרִנוּן וַייָ אַשְׁלֵמִנוּן:
Rachi
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד. מִמֶּנּוּ אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל: אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וה' הִסְגִּירָם. מְכָרָם וּמְסָרָם בְּיָדֵינוּ, דליב''ר בְּלַעַז:
30
כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים
כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹֽיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים:
Car leur protecteur ne ressemble point au nôtre, et nos ennemis sont une race à part.
Onkelos
אֲרֵי לָא כְתָקְפָּנָא תָּקְפְהוֹן וּבַעֲלֵי דְבָבָנָא הֲווֹ דַיָנָנָא:
Rachi
כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם. כָּל זֶה הָיָה לָהֶם לָאוֹיְבִים לְהָבִין שֶׁהַשֵּׁם הִסְגִּירָם וְלֹא לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם הַנִּצָּחוֹן, שֶׁהֲרֵי עַד הֵנָּה לֹא יָכְלוּ כְּלוּם אֱלֹהֵיהֶם כְּנֶגֶד צוּרֵנוּ, כִּי לֹא כְּסַלְעֵנוּ סַלְעָם; כָּל צוּר שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן סֶלַע: וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים. וְעַכְשָׁיו אוֹיְבֵינוּ שׁוֹפְטִים אוֹתָנוּ, הֲרֵי שֶׁצוּרֵנוּ מְכָרָנוּ לָהֶם:
31
כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו
כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֨מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ:
De fait, leur vigne tient de la vigne de Sodome, et leur terroir, des campagnes de Gomorrhe ; leurs raisins sont des baies vénéneuses, ce sont des grappes amères que les leurs.
Onkelos
אֲרֵי כְפֻרְעֲנוּת עַמָא דִסְדוֹם פֻּרְעֲנוּתְהוֹן וְלָקוּתְהוֹן כְּעַם עֲמֹרָה מָחָתְהוֹן בִּישִׁין כְּרֵישֵׁי חֶוְיָן וְתֻשְׁלָמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן:
Rachi
כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם. מוּסַב לְמַעְלָה, אָמַרְתִּי בְּלִבִּי אַפְאֵיהֶם וְאַשְׁבִּית זִכְרָם לְפִי שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם מַעֲשֵׂי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה: שַׁדְמוֹת. שְׂדֵה תְּבוּאָה, כְּמוֹ ''וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל'' (חֲבַקּוּק ג'), ''בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן'' (מְלָכִים ב כ''ג): עִנְּבֵי רוֹשׁ. עֵשֶׂב מָר: אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ. מַשְׁקֶה מַר רָאוּי לָהֶם, לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם פּוּרְעֲנוּתָם, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס ''וְתוּשְׁלָמַת עוֹבָדֵיהוֹן כִּמְרָרוּתְהוֹן'': כִּי מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם. שֶׁל אֻמּוֹת (סִפְרִי שכג). וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה וְגוֹמֵר. וְלֹא יָשִׂימוּ לִבָּם לִתְלוֹת הַגְּדֻלָּה בִּי. עֲנָבֵמוֹ עִנְּבֵי רוֹשׁ. הוּא שֶׁאָמַר: ''לוּלֵי כַּעַם אוֹיֵב אָגוּר'' (לְעֵיל פָּסוּק כז) עַל יִשְׂרָאֵל, לְהַרְעִילָם וּלְהַמְרִירָם; לְפִיכָךְ אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת לָמוֹ, לְהַלְעִיט אוֹתָם עַל מַה שֶׁעָשׂוּ לְבָנַי:
32
חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר
חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר:
Leur vin, c’est la bave des serpents, c’est le poison meurtrier des vipères !"
Onkelos
הָא כְמָרַת תַּנִינַיָא כַּס פֻּרְעֲנוּתְהוֹן וּכְרֵישׁ פְּתָנֵי חֶוְיָן אַכְזְרָאִין:
Rachi
חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם. כְּתַרְגּוּמוֹ ''הָא כְמָרַת תַּנִּינַיָּא כֹּס פּוּרְעֲנוּתְהוֹן'', הִנֵּה כִּמְרִירוּת נְחָשִׁים כּוֹס מִשְׁתֵּה פּוּרְעֲנוּתָם: וְרֹאשׁ פְּתָנִים. כּוֹסָם, שֶׁהוּא אַכְזָר לְנָשׁוּךְ, אוֹיֵב אַכְזָרִי יָבֹא וְיִפָּרַע מֵהֶם: חֲמַת תַּנִּינִים יֵינָם. מוּכָן לְהַשְׁקוֹתָם עַל מַה שֶּׁעוֹשִׂין לָהֶם:
33
הלא הוא כמס עמדי חתום באוצרתי
הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאֽוֹצְרֹתָֽי:
Certes, ceci est mon secret ; il est scellé dans mes archives.
Onkelos
הֲלָא כָל עוֹבָדֵיהוֹן גְלָן קֳדָמַי גְנִיזִין לְיוֹם דִינָא בְּאוֹצְרָי:
Rachi
הֲלֹא הוּא כָּמֻס עִמָּדִי. כְּתַרְגּוּמוֹ, כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁשָּׁכַחְתִּי מַעֲשֵׂיהֶם, כּוּלָּם גְּנוּזִים וּשְׁמוּרִים לְפָנַי: הֲלֹא הוּא. פְּרִי גַּפְנָם וּתְבוּאַת וּשְׁמוּרִים כָּמֻס עִמָּדִי: כָּמֻס עִמָּדִי. אוֹתוֹ הַכּוֹס שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כּוֹס בְּיַד ה' וגו' (תְּהִלִּים עה, ט):
34
לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו
לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ יוֹם אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:
A moi la vindicte et les représailles, vienne l’heure où leur pied doit glisser ; car il approche, le jour de leur catastrophe, et l’avenir accourt sur eux !
Onkelos
קֳדָמַי פֻּרְעֲנוּתָא וַאֲנָא אֲשַׁלֵם לְעִדָן דְיִגְלוּן מֵאַרְעֲהוֹן אֲרֵי קָרִיב יוֹם תְּבָרְהוֹן וּמַבַּע דְעָתִיד לְהוֹן:
Rachi
לִי נָקָם וְשִׁלֵּם. עַמִּי נָכוֹן וּמְזוּמָן פּוּרְעָנוּת נָקָם, וִישַׁלֵּם לָהֶם כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הַנָּקָם יְשַׁלֵּם לָהֶם גְּמוּלָם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים וְשִׁלֵּם, שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ וְשִׁלּוּם, וְהוּא מִגִּזְרַת וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם (יִרְמְיָה ה, יג), כְּמוֹ וְהַדִּבּוּר. וְאֵימָתַי אֲשַׁלֵּם לָהֶם: לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. כְּשֶׁתִּתֹּם זְכוּת אֲבוֹתָם שֶׁהֵם סְמוּכִין עָלָיו: כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם. כְּשֶׁאֶרְצֶה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם אֵידָם, קָרוֹב וּמְזוּמָן לְפָנַי לְהָבִיא עַל יְדֵי שְׁלוּחִים הַרְבֵּה: וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ. וּמַהֵר יָבֹאוּ הָעֲתִידוֹת לָהֶם: וְחָשׁ. כְּמוֹ יְמַהֵר יָחִישָׁה (יְשַׁעְיָה ה, יט). עַד כָּאן הֵעִיד עֲלֵיהֶם מֹשֶׁה דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, לִהְיוֹת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד, כְּשֶׁתָּבֹא עֲלֵיהֶם הַפּוּרְעָנוּת יָדְעוּ שֶׁאֲנִי הוֹדַעְתִּים מֵרֹאשׁ, מִכָּאן וְאֵילָךְ הֵעִיד עֲלֵיהֶם דִּבְרֵי תַּנְחוּמִין שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם כְּכַלּוֹת הַפּוּרְעָנוּת, כְּכֹל אֲשֶׁר אָמַר לְמַעְלָה, וְהָיָה כִּי יָבוֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וגו' (לְעֵיל ל, א) וְשָׁב הַ' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וגו' (שָׁם ג): לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר תִּרְמְסֶנָּה רֶגֶל (יְשַׁעְיָה כו, ו):
35
כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב
כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב:
Oui, l’Éternel prendra parti pour son peuple, pour ses serviteurs il redeviendra propice, lorsqu’il les verra à bout de forces, sans appui et sans ressources.
Onkelos
אֲרֵי יְדִין יְיָ דִינָא דְעַמֵהּ וּפֻרְעֲנוּת עֲבְדוֹהִי צַדִיקַיָא יִתְפְרַע אֲרֵי גְלֵי קֳדָמוֹהִי דִבְעִדָן דְתִתְקֵף עֲלֵיהוֹן מָחַת סָנְאָה יְהוֹן מִטַלְטְלִין וּשְׁבִיקִין:
Rachi
כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ. כְּשֶׁיִּשְׁפּוֹט אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִין הַלָּלוּ הָאֲמוּרוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ ''כִּי בָם יָדִין עַמִּים'' (אִיּוֹב ל''ו), יְיַסֵּר עַמִּים. כִּי זֶה אֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן דְּהָא, לָתֵת טַעַם לַדְּבָרִים שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא לְשׁוֹן תְּחִלַּת דִּבּוּר, כְּמוֹ (וַיִּקְרָא כ''ה) ''כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ'', כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עֲלֵיהֶם מִשְׁפָּטִים הַלָּלוּ וְיִתְנַחֵם הקב''ה עַל עֲבָדָיו לָשׁוּב וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם: יִתְנֶחָם. לְשׁוֹן הֲפֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה לְהֵיטִיב אוֹ לְהָרַע: כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד. כְּשֶׁיִּרְאֶה כִּי יַד הָאוֹיֵב הוֹלֶכֶת וְחוֹזֶקֶת מְאֹד עֲלֵיהֶם, וְאֶפֶס בָּהֶם עָצוּר וְעָזוּב: עָצוּר. נוֹשַׁע ע''י עוֹצֵר וּמוֹשֵׁל שֶׁיַּעֲצוֹר בָּהֶם: עָזוּב. ע''י עוֹזֵב. עוֹצֵר, הוּא הַמּוֹשֵׁל הָעוֹצֵר בָּעָם שֶׁלֹּא יֵלְכוּ מְפוּזָּרִים בְּצֵאתָם לַצָּבָא עַל הָאוֹיֵב, בִּלְשׁוֹן לע''ז מיינטינדו''ר (האנדהאבער). עָצוּר, הוּא הַנּוֹשָׁע בְּמַעֲצוֹר הַמּוֹשֵׁל. עָזוּב, מְחוּזָּק, כְּמוֹ וַיַּעַזְבוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַד הַחוֹמָה (נְחֶמְיָה ג, ח), אֵיךְ לֹא עָזְבָה עִיר תְּהִלָּה (יִרְמְיָה מָט, כֹּה). עָצוּר, מייטונדי''ר (געהאנדהאפט). עָזוּב, אינפורצי''ד (בעפעסטיגט):כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ. בְּלָשׁוֹן זֶה מְשַׁמֵּשׁ כִּי יָדִין בִּלְשׁוֹן דְּהָא, וְאֵין יָדִין לְשׁוֹן יִסּוּרִין, אֶלָּא לְשׁוֹן כִּי יָרִיב אֶת רִיבָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם, כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְגוֹמֵר (סִפְרִי שכו):
36
ואמר אי אלהימו צור חסיו בו
וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ:
Alors il dira : "Où sont leurs dieux, ces rocs tutélaires, objets de leur confiance ;
Onkelos
וְיֵימַר אָן דַחֲלָתְהוֹן תַּקִיפָא דַהֲווֹ רְחִיצִין בֵּהּ:
Rachi
וְאָמַר. הקב''ה עֲלֵיהֶם: אֵי אֱלֹהֵימוֹ. עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁעָבְדוּ: צוּר חָסָיוּ בוֹ. הַסֶּלַע שֶׁהָיוּ מִתְכַּסִּין בּוֹ מִפְּנֵי הַחַמָּה וְהַצִּנָּה, כְּלוֹמַר שֶׁהָיוּ בְּטוּחִין בּוֹ לְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִן הָרָעָה: וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ. וְהָאוֹיֵב יֹאמַר: אֵי אֱלֹהֵימוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל? כְּמוֹ שֶׁאָמַר טִיטוּס הָרָשָׁע כְּשֶׁגִּדֵּר [נ''א: כְּשֶׁגִּדֵּד] אֶת הַפָּרֹכֶת (סִפְרִי שָׁכַח; גִּיטִּין נ''ו ע''ב), כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְתֵרֶא אֹיַבְתִּי וּתְכַסֶּהָ בוּשָׁה הָאוֹמְרָה אֵלַי אַיּוֹ ה' אֱלֹהָיִךְ'' (מִיכָה ז, י):
37
אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה
אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֨ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֨וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה:
qui consomment la graisse de leurs victimes, s’abreuvent du vin de leurs libations ? Qu’ils se lèvent pour vous secourir ! Qu’ils soient pour vous une sauvegarde !
Onkelos
דִי תְרַב נִכְסָתְהוֹן הֲווֹ אָכְלִין שָׁתָן חֲמַר נִסְכֵּיהוֹן יְקוּמוּן כְּעַן וִיסַעֲדוּנְכוֹן יְהוֹן עֲלֵיכוֹן מָגֵן:
Rachi
אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ. הָיוּ אוֹתָן אֱלֹהוּת אוֹכְלִים, שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹתִין יֵין נְסִיכָם: יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה. אוֹתוֹ הַצּוּר יִהְיֶה לָכֶם מַחֲסֶה וּמִסְתּוֹר:
38
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
רְא֣וּ | עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַֽאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֨צְתִּי֙ וַֽאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל:
Reconnaissez maintenant que c’est moi, qui suis Dieu, moi seul, et nul dieu à côté de moi ! Que seul je fais mourir et vivre, je blesse et je guéris, et qu’on ne peut rien soustraire à ma puissance.
Onkelos
חֲזוֹ כְּעַן אֲרֵי אֲנָא אֲנָא הוּא וְלֵית אֱלָהּ בַּר מִנִי אֲנָא מֵמִית וּמְחַיֵה מָחֵינָא וְאַף מַסֵינָא וְלֵית מִן יְדִי מְשֵׁזֵב:
Rachi
רְאוּ עַתָּה. הָבִינוּ מִן הַפּוּרְעָנוּת שֶׁהֵבִיא עֲלֵיכֶם וְאֵין לָכֶם מוֹשִׁיעַ, וּמִן הַתְּשׁוּעָה שֶׁאוֹשִׁיעֲכֶם וְאֵין מוֹחֶה בְּיָדִי: אֲנִי אֲנִי הוּא. אֲנִי לְהַשְׁפִּיל וַאֲנִי לְהָרִים: וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי. עוֹמֵד כְּנֶגְדִּי לִמְחוֹת: עִמָּדִי. דּוּגְמָתִי וְכָמוֹנִי: וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. הַפּוֹשְׁעִים בִּי:רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי וְגוֹמֵר. אָז יְגַלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְשׁוּעָתוֹ, וְיֹאמַר רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא, מֵאִתִּי בָּאת עֲלֵיהֶם הָרָעָה, וּמֵאִתִּי תָּבֹא עֲלֵיהֶם הַטּוֹבָה (סִפְרִי שכט): וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. שֶׁיַּצִּיל אֶתְכֶם מִן הָרָעָה אֲשֶׁר אָבִיא עֲלֵיכֶם:
39
כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם
כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָֽנֹכִ֖י לְעֹלָֽם:
Oui, j’en lève la main au ciel, j’en atteste mon éternelle existence
Onkelos
אֲרֵי אַתְקֵנִית בִּשְׁמַיָא בֵּית שְׁכִנְתִּי וַאֲמָרִית קַיָם אֲנָא לְעָלְמִין:
Rachi
כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. כִּי בַּחֲרוֹן אַפִּי אֶשָּׂא יָדִי אֶל עַצְמִי בִּשְׁבוּעָה: וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי. לְשׁוֹן שְׁבוּעָה הוּא, אֲנִי נִשְׁבָּע חַי אָנֹכִי: כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי. כְּמוֹ 'כִּי נָשָׂאתִי': תָּמִיד אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בַּשָּׁמַיִם, כְּתַרְגּוּמוֹ. אֲפִלּוּ חַלָּשׁ לְמַעְלָה וְגִבּוֹר לְמַטָּה, אֵימַת עֶלְיוֹן עַל הַתַּחְתּוֹן, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁגִּבּוֹר לְמַעְלָה וְחַלָּשׁ מִלְּמַטָּה (סִפְרִי שט). יָדִי. מְקוֹם שְׁכִינָתִי, כְּמוֹ: ''אִישׁ עַל יָדוֹ'' (בַּמִּדְבָּר ב, יז). וְהָיָה בְּיָדִי לְהִפָּרַע מִכֶּם, אֲבָל אָמַרְתִּי שֶׁחַי אָנֹכִי לְעוֹלָם, אֵינִי מְמַהֵר לִפָּרַע, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁהוּת בַּדָּבָר, כִּי אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וּבְדוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים אֲנִי נִפְרָע מֵהֶם; וְהַיְּכוֹלֶת בְּיָדִי לִפָּרַע מִן הַמֵּתִים וּמִן הַחַיִּים. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, מְמַהֵר נִקְמָתוֹ לְהִפָּרַע בְּחַיָּיו, כִּי שֶׁמָּא יָמוּת הוּא אוֹ אוֹיְבוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא רָאָה נִקְמָתוֹ מִמֶּנּוּ; אֲבָל אֲנִי חַי לְעוֹלָם, וְאִם יָמוּתוּ הֵם וְאֵינִי נִפְרָע בְּחַיֵּיהֶם, אֶפָּרַע בְּמוֹתָם (סִפְרִי של):
40
אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם
אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם:
Quand j’aiguiserai l’éclair de mon glaive, quand ma main s’armera du châtiment, je prendrai ma revanche sur mes adversaires, je paierai de retour mes ennemis.
Onkelos
אִם עַל חַד תְּרֵין כְּחֵיזוּ בַרְקָא מִסוֹף שְׁמַיָא וְעַד סוֹף שְׁמַיָא תִּתְגְלִי חַרְבִּי וְתִתְקֵף בְּדִינָא יְדִי אָתֵב פֻּרְעֲנוּתָא לְסָנְאַי וּלְבַעֲלֵי דְבָבַי אֱשַׁלֵם:
Rachi
אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי. אִם אֲשַׁנֵּן אֶת לַהַב חַרְבִּי לְמַעַן הֱיוֹת לָהּ בָּרָק, שפלנ''דור: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. לְהַנִּיחַ מִדַּת רַחֲמִים בְּאוֹיְבַי שֶׁהֵרֵעוּ לָכֶם ''אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה'' (זְכַרְיָה א טו), וְתֹאחֵז יָדִי אֶת מִדַּת הַמִּשְׁפָּט לְהַחֲזִיק בָּהּ וְלִנְקוֹם נָקָם: אָשִׁיב נָקָם וְגוֹמֵר. לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ בָּאַגָּדָה מִתּוֹךְ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא, שֶׁאָמַר וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי: לֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, זוֹרֵק חֵץ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲשִׁיבוֹ; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹרֵק חִצָּיו. וְיֵשׁ בְּיָדוֹ לַהֲשִׁיבָם, כְּאִלּוּ אוֹחֲזָן בְּיָדוֹ. שֶׁהֲרֵי בָּרָק הוּא חִצּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַמִּשְׁפָּט הַזֶּה. לְשׁוֹן פֻּרְעָנוּת הוּא (מְכִילְתָּא שִׁירָה פָּרָשָׁה ד), בְּלַעַז יושטיצ''א: אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי. הַרְבֵּה אִם יֵשׁ שֶׁאֵינָם תְּלוּיִין; כְּשֶׁאֲשַׁנֵּן בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה:
41
אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב
אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב:
J’enivrerai de sang mes flèches, et mon glaive se repaîtra de chair, du sang des mourants et des captifs, du crâne des capitaines ennemis !"
Onkelos
אֱרַוֵי גִירַי מִדְמָא וְחַרְבִּי תִּקְטוֹל בְּעַמְמַיָא מִדַם קְטִילָן וְשִׁבְיָן לְאַעְדָאָה כִתְרִין מֵרֵישׁ סָנְאָה וּבְעַל דְבָבָא:
Rachi
אַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם. הָאוֹיֵב: וְחַרְבִּי תֹּאכַל בְּשָׂרָם: מִדָּם חָלָל וְשִׁבְיָה. זֹאת תִּהְיֶה לָהֶם מֵעֲוֹן דַּם חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל וְשִׁבְיָה שֶׁשָּׁבוּ מֵהֶם: מֵרֹאשׁ פַּרְעוֹת אוֹיֵב. מִפֶּשַׁע תְּחִלַּת פִּרְצוֹת הָאוֹיֵב, כִּי כשהקב''ה נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת פּוֹקֵד עֲלֵיהֶם עֲוֹנָם וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵיהֶם מֵרֵאשִׁית פִּרְצָה שֶׁפָּרְצוּ בְּיִשְׂרָאֵל:
42
הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו
הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ: (פ)
Nations, félicitez son peuple, car Dieu venge le sang de ses serviteurs ; il exerce sa vindicte sur ses ennemis, réhabilite et sa terre et son peuple !"
Onkelos
שַׁבָּחוּ עַמְמַיָא עַמֵהּ אֲרֵי פֻּרְעֲנוּת עַבְדוֹהִי צַדִיקַיָא יִתְפְּרַע וּפֻרְעֲנוּת יָתֵיב לְסָנְאוֹהִי וִיכַפֵּר עַל אַרְעֵהּ וְעַל עַמֵהּ: [פ]
Rachi
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ. לְאוֹתוֹ הַזְּמַן יְשַׁבְּחוּ הָאֻמּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, רְאוּ מַה שִּׁבְחָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, שֶׁדָּבְקוּ בהקב''ה בְּכָל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְלֹא עֲזָבוּהוּ!, יוֹדְעִים הָיוּ בְּטוּבוֹ וּבְשִׁבְחוֹ: כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם. שְׁפִיכוּת דְּמֵיהֶם, כְּמַשְׁמָעוֹ: וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו. עַל הַגָּזֵל וְעַל הֶחָמָס, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יוֹאֵל ד') ''מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה תִהְיֶה וֶאֱדוֹם לְמִדְבַּר שְׁמָמָה תִּהְיֶה מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה'', וְאוֹמֵר (עוֹבַדְיָה י') ''מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב וְגוֹ''' (עי' סִפְרִי): וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ. וִיפַיֵּס אַדְמָתוֹ וְעַמּוֹ עַל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְשֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאוֹיֵב: וְכִפֶּר. לְשׁוֹן רִצּוּי וּפִיּוּס, כְּמוֹ (בְּרֵאשִׁית לב, כא) ''אֲכַפְּרָה פָנָיו'', אַנְחִינֵיהּ לְרוּגְזֵיהּ: וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ. וּמַה הִיא אַדְמָתוֹ? עַמּוֹ. כְּשֶׁעַמּוֹ מִתְנַחֲמִים אַרְצוֹ מִתְנָחֶמֶת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ''רָצִיתָ ה' אַרְצֶךָ'', בַּמֶּה רָצִיתָ אַרְצֶךָ? ''שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב'' (תהילים פ''ה). בְּפָנִים אֲחֵרִים. הִיא נִדְרֶשֶׁת בְּסִפְרֵי, וְנֶחְלְקוּ בָּהּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרֵשׁ כֻּלָּהּ כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְרַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרֵשׁ אֶת כֻּלָּהּ כְּנֶגֶד הָאֻמּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה דּוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל: אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (לְעֵיל פָּסוּק כו). כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד ''וְלֹא ה' פָּעַל כָּל זֹאת'' (לְעֵיל פָּסוּק כז). כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה (לְעֵיל פָּסוּק כח). אִבְּדוּ תּוֹרָתִי, שֶׁהִיא לָהֶם עֵצָה נְכוֹנָה (סִפְרִי שכב). וְאֵין בָּהֶם תְּבוּנָה. לְהִתְבּוֹנֵן, אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד מִן הָאֻמּוֹת אֶלֶף מֵהֶם, אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם (לְעֵיל פָּסוּק ל; סִפְרִי שָׁם), כִּי לֹא כְצוּרֵנוּ צוּרָם (לְעֵיל פָּסוּק לא); הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, עַד תַּכְלִיתוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה דּוֹרְשָׁהּ כְּלַפֵּי הָאֻמּוֹת: (כח) כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה. כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי תְּחִלָּה, עַד ''וְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים'' (לְעֵיל פָּסוּק לא):
43
ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון
וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן:
Moïse vint faire entendre au peuple toutes les paroles de ce cantique, lui avec Hoschéa, fils de Noun.
Onkelos
וַאֲתָא מֹשֶׁה וּמַלִּיל יָת כָּל פִתְגָּמֵי תֻשְׁבַּחְתָּא הָדָא קֳדָם עַמָא הוּא וְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן:
Rachi
הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. שַׁבָּת שֶׁל דְּיוּזְגִי הָיְתָה, נִטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה וְנִתְּנָה לָזֶה, הֶעֱמִיד לוֹ מֹשֶׁה מְתוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁיְּהֵא דּוֹרֵשׁ בְּחַיָּיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל בְּחַיֵּי רַבְּךָ לֹא הָיָה לְךָ לְהָרִים רֹאשׁ; וְלָמָּה קוֹרְאֵהוּ כָּאן הוֹשֵׁעַ? לוֹמַר שֶׁלֹּא זָחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו שאע''פ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ גְּדֻלָּה הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר מִתְּחִלָּתוֹ (עַיֵּין סִפְרִי):
44
ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל
וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל:
Lorsque Moïse eut achevé d’adresser toutes ces paroles à Israël entier,
Onkelos
וְשֵׁצִי מֹשֶׁה לְמַלָלָא יָת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין עִם כָּל יִשְׂרָאֵל:
45
ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת
וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַֽעֲשׂ֔וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת:
il leur dit : "Prenez à cœur toutes les paroles par lesquelles je vous admoneste en ce jour, et que vous devez recommander à vos enfants pour qu’ils observent avec soin toutes les paroles de cette doctrine.
Onkelos
וַאֲמַר לְהוֹן שַׁווּ לִבְּכוֹן לְכָל פִּתְגָמַיָא דִי אֲנָא מַסְהֵד בְּכוֹן יוֹמָא דֵין דִי תְפַקְדִנוּן יָת בְּנֵיכוֹן לְמִטַר לְמֶעְבַּד יָת כָּל פִתְגָּמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא:
Rachi
שִׂימוּ לְבַבְכֶם. צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ וְאָזְנָיו מְכֻוָּנִים לְדִבְרֵי תּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ''בֶּן אָדָם רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמַע וְשִׂים לִבְּךָ'' (יְחֶזְקֵאל מ'); וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר וּמַה תַּבְנִית הַבַּיִת שֶׁהוּא נִרְאֶה לָעֵינַיִם וְנִמְדָד בְּקָנֶה צָרִיךְ אָדָם שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו וְאָזְנָיו וְלִבּוֹ מְכֻוָּנִין, לְהָבִין דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁהֵן כַּהֲרָרִין תְּלוּיִין בִּשְׂעָרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (סִפְרִי):
46
כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה
כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּֽאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹֽבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: (פ)
Car ce n’est pas pour vous chose indifférente, c’est votre existence même ! Et c’est par ce moyen seul que vous obtiendrez de longs jours sur cette terre, pour la possession de laquelle vous allez passer le Jourdain."
Onkelos
אֲרֵי לָא פִתְגָם רֵקָא הוּא מִנְכוֹן אֲרֵי הוּא חַיֵיכוֹן וּבְפִתְגָמָא הָדֵין תּוֹרְכוּן יוֹמִין עַל אַרְעָא דִי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְנָא תַמָּן לְמֵירְתַהּ: [פ]
Rachi
כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם. לֹא לְחִנָּם אַתֶּם יְגֵעִים בָּהּ, כִּי הַרְבֵּה שָׂכָר תָּלוּי בָּהּ, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. דָּבָר אַחֵר, אֵין לְךָ דָּבָר רֵיקָן בַּתּוֹרָה שֶׁאִם תִּדְרְשֶׁנּוּ שֶׁאֵין בּוֹ מַתַּן שָׂכָר, תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲכָמִים ''וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע'' (בְּרֵאשִׁית ל''ו) ''וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ וְגוֹ''', לְפִי שֶׁאָמְרָה אֵינִי כְּדַאי לִהְיוֹת לוֹ אִשָּׁה הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילַגְשׁוֹ, וְכָל כָּךְ לָמָּה? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהָיוּ שִׁלְטוֹנִים וּמְלָכִים מִתְאַוִּים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ (סִפְרִי):
47
וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר
וַיְדַבֵּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר:
L’Éternel parla à Moïse, ce même jour, en ces termes :
Onkelos
וּמַלִיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בִּכְרַן יוֹמָא הָדֵין לְמֵימָר:
Rachi
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נֶאֱמַר בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, נֶאֱמַר בְּנֹחַ ''בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְגוֹ''' (בְּרֵאשִׁית ז'), בְּמַרְאִית אוֹרוֹ שֶׁל יוֹם, לְפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי דּוֹרוֹ אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִכָּנֵס בַּתֵּבָה, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין כַּשִּׁילִין וְקַרְדּוּמוֹת וּמְבַקְּעִין אֶת הַתֵּבָה, אָמַר הקב''ה הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה; בְּמִצְרַיִם נֶאֱמַר ''בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה''' (שְׁמוֹת י''ב), לְפִי שֶׁהָיוּ מִצְרִיִּים אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בָּהֶם, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתָם לָצֵאת, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָנוּ נוֹטְלִין סְיָּפוֹת וּכְלֵי זַיִן וְהוֹרְגִין בָּהֶם, אָמַר הקב''ה הֲרֵינִי מוֹצִיאָן בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכָל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לִמְחוֹת יָבֹא וְיִמְחֶה; אַף כָּאן בְּמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נֶאֱמַר ''בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה'', לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים בְּכָךְ וְכָךְ אִם אָנוּ מַרְגִּישִׁין בּוֹ, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ, אָדָם שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן וְהֵגִיז לָנוּ אֶת הַשְּׂלָיו וְהֶעֱלָה לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, אֵין אָנוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ, אָמַר הקב''ה הֲרֵינִי מַכְנִיסוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם וְכוּ' (סִפְרִי):
48
עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה
עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָֽעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְב֗וֹ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵח֑וֹ וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַֽאֲחֻזָּֽה:
"Monte sur cette cime des Abarîm, sur le mont Nébo, situé dans le pays de Moab en face de Jéricho, et contemple le pays de Canaan, que je donne aux enfants d’Israël en propriété ;
Onkelos
סַק לְטוּרָא דַעֲבָרָאֵי הָדֵין טוּרָא דִנְבוֹ דִי בְּאַרְעָא דְמוֹאָב דִי עַל אַפֵּי יְרֵחוֹ וַחֲזֵי יָת אַרְעָא דִכְנַעַן דִי אֲנָא יָהֵב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַחֲסָנָא:
49
ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו
וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵֽאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו:
puis meurs sur la montagne où tu vas monter, et rejoins tes pères, de même que ton frère Aaron est mort à Hor-la-Montagne et est allé rejoindre ses pères.
Onkelos
וּמוּת בְּטוּרָא דִי אַתְּ סָלֵק לְתַמָן וְתִתְכְנֵּשׁ לְעַמָךְ כְּמָא דְמִית אַהֲרֹן אֲחוּךְ בְּהוֹר טוּרָא וְאִתְכְּנִישׁ לְעַמֵהּ:
Rachi
כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ. בְּאוֹתָהּ מִיתָה שֶׁרָאִיתָ וְחָמַדְתָּ אוֹתָהּ, שֶׁהִפְשִׁיט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן בֶּגֶד רִאשׁוֹן וְהִלְבִּישׁוֹ לְאֶלְעָזָר וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי וְרָאָה בְּנוֹ בִּכְבוֹדוֹ, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, אַהֲרֹן אָחִי עֲלֵה לַמִּטָּה וְעָלָה, פְּשׁוֹט יָדְךָ וּפָשַׁט, פְּשׁוֹט רַגְלְךָ וּפָשַׁט, עֲצוֹם עֵינֶיךָ וְעָצַם, קְמוֹץ פִּיךָ וְקָמַץ, וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר מֹשֶׁה, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זוֹ! (סִפְרִי):
50
על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל
עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אוֹתִ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Parce que vous avez été fautifs envers moi au milieu des enfants d’Israël, à l’occasion des eaux de Meriba à Kadêch, dans le désert de Cîn, en ne me sanctifiant pas au milieu des enfants d’Israël.
Onkelos
עַל דִי שַׁקַרְתּוּן בְּמֵימְרִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מַצוּת רְקָם מַדְבְּרָא דְצִין עַל דִי לָא קַדִשְׁתּוּן יָתִי בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
Rachi
עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי. גְּרַמְתֶּם לִמְעוֹל בִּי: עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי. גְּרַמְתֶּם לִי שֶׁלֹּא אֶתְקַדֵּשׁ, אָמַרְתִּי לָכֶם ''וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע'' (בַּמִּדְבָּר כ') וְהֵם הִכּוּהוּ וְהוּצְרְכוּ לְהַכּוֹתוֹ פַּעֲמַיִם, וְאִלּוּ דִּבְּרוּ עִמּוֹ וְנָתַן מֵימָיו בְּלֹא הַכָּאָה, הָיָה מִתְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים וּמַה הַסֶּלַע שֶׁאֵינוֹ לְשָׂכָר וְלֹא לְפוּרְעָנוּת, אִם זָכָה אֵין לוֹ מַתַּן שָׂכָר וְאִם חָטָא אֵינוֹ לוֹקֶה, כָּךְ מְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאוֹ, אָנוּ לֹא כָּל שֶׁכֵּן:
51
כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל
כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֨מָּה֙ לֹ֣א תָב֔וֹא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל (פפפ)
Ce n’est qu’à distance que tu verras le pays : mais tu n’y entreras point, dans ce pays que je donne aux enfants d’Israël."
Onkelos
אֲרֵי מִקֳבֵל תֶּחֱזֵי יָת אַרְעָא וּלְתַמָן לָא תֵעוּל לְאַרְעָא דִי אֲנָא יָהֵב לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: [פפפ]
Rachi
כִּי מִנֶּגֶד. מֵרָחוֹק: תִּרְאֶה וגו'. אִם לֹא תִּרְאֶנָּה עַכְשָׁיו, לֹא תִּרְאֶנָּה עוֹד בְּחַיֶּיךָ: וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא. וְיָדַעְתִּי כִּי חֲבִיבָה הִיא לְךָ, עַל כֵּן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ עֲלֵה וּרְאֵה:
52
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source