Chap. 1
בִּשְׁנַ֤ת שְׁתַּ֙יִם֙ לְדָרְיָ֣וֶשׁ הַמֶּ֔לֶךְ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשִּׁשִּׁ֔י בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֨ה דְבַר־יְהוָ֜ה בְּיַד־חַגַּ֣י הַנָּבִ֗יא אֶל־זְרֻבָּבֶ֤ל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ פַּחַ֣ת יְהוּדָ֔ה וְאֶל־יְהוֹשֻׁ֧עַ בֶּן־יְהוֹצָדָ֛ק הַכֹּהֵ֥ן הַגָּד֖וֹל לֵאמֹֽר:
Dans la deuxième année du roi Darius, le sixième mois, le premier jour du mois, la parole de l’Éternel fut adressée par l’organe du prophète Haggaï à Zorobabel, fils de Chaltiël, gouverneur de Judée, et à Josué, fils de Joçadak, le grand-prêtre, en ces termes :
Rachi
בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ. הוּא דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס שֶׁהָיָה אַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה שֶׁבְּנָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר הָיָה וּבִימֵי כּוֹרֶשׁ הָרִאשׁוֹן עָלוּ זְרוּבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן מִבָּבֶל לִירוּשָׁלַיִם בְּרִשְׁיוֹן כּוֹרֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (עֶזְרָא ט) מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ וגו' וְעָמְדוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְשָׁלְחוּ אִיגְּרוֹתֵיהֶם לְכוֹרֶשׁ לְצַוּוֹת לְבַטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְחִילוּ (וְצִוָּה וּבִטְּלוּם) מִיּוֹם הַהוּא בָּטְלוּ כִּמְפוֹרָשׁ (בְּעֶזְרָא א) בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא וגו' וּבָטְלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ כּוֹרֶשׁ וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ בְּנוֹ וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לְחַגַּי לְזָרְזָם לַחֲזוֹר וְלִבְנוֹת בַּמְּלָאכָה וְלֹא יִירְאוּ כִּי לֹא יְבַטְּלוּם העכו''ם שהקב''ה יַצְלִיחֵם:
1
כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א עֶת־בֹּ֛א עֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה לְהִבָּנֽוֹת: (פ)
"Ainsi parle l’Éternel-Cebaot, à savoir : Ce peuple dit : Le temps n’est pas venu encore de rebâtir le temple du Seigneur !"
Rachi
הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ. לְפִי שֶׁבִּטְּלוּ אוֹיְבֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם בָּרִאשׁוֹנָה סְבוּרִים הֵם שֶׁלֹּא אֲקַיֵים אֶת דְּבָרַי שֶׁאָמַרְתִּי לְפִי לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם ע' שָׁנָה וְלֹא יָבֹא עוֹד עֶת בֵּיתִי לְהִבָּנוֹת אֱמוֹר לָהֶם שֶׁבָּא עַתָּה הָעֵת אֲבָל עֶת הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה אֶלָּא לִפְקִידָה לְמַלְּאוֹת לִתְחִילַּת מַלְכוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה וְכֵן הָיְתָה לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה נִפְקְדוּ לַעֲלוֹת ע''פ כּוֹרֶשׁ אֲבָל בִּנְיַין הַבַּיִת נִתְלָה בְּחַרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבִּימֵי צִדְקִיָּהוּ שֶׁהָיָה מְאוּחָר י''ח שָׁנָה לַמַּלְכוּת בָּבֶל כִּדְאָמַר מַר (מְגִילָּה יא, עֲרָכִין יב,) גָּלוּ בי''ח גָּלוּ בי''ט וְעַתָּה מָלְאוּ הי''ח:
2
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה בְּיַד־חַגַּ֥י הַנָּבִ֖יא לֵאמֹֽר:
La parole de l’Éternel arriva par l’organe du prophète Haggaï en ces termes :
3
הַעֵ֤ת לָכֶם֙ אַתֶּ֔ם לָשֶׁ֖בֶת בְּבָתֵּיכֶ֣ם סְפוּנִ֑ים וְהַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה חָרֵֽב:
"Le temps est-il donc venu pour vous d’habiter vos maisons lambrissées, alors que ce temple est en ruines !
Rachi
הַעֵת לָכֶם. ל' תֵּימַהּ לְכָךְ נָקוּד הה''א בְּפַתָּח: סְפוּנִים. מְכוּסִּים בְּנִסְרֵי אֲרָזִים כְּמוֹ (מְלָכִים א ו) וְיִסְפוּן אֶת הַבַּיִת וְסָפוּן אֶת הַבַּיִת בָּאֶרֶז וְכֵן ת''י הַכַּדִּין כָּשֵׁר לְכוֹן דְאַתּוּן יַתְבִין בְּבָתַּיָא דִי מְטַלְלִין בִּנְסָרַי דְאַרְזַיָּא וּבֵית מַקְדְשָׁא הַדִּין חָרוֹב:
4
וְעַתָּ֕ה כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:
Or, maintenant, ainsi parle l’Éternel-Cebaot : Appliquez votre attention à votre manière d’agir !
Rachi
עַל דַּרְכֵיכֶם. עַל עִסְקֵיכֶם שֶׁאַתֶּם רוֹאִין שֶׁאֵין בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהַבָּא מְעַט כָּל זֶה בִּשְׁבִיל חוּרְבָּן בֵּיתִי הוּא:
5
זְרַעְתֶּ֨ם הַרְבֵּ֜ה וְהָבֵ֣א מְעָ֗ט אָכ֤וֹל וְאֵין־לְשָׂבְעָה֙ שָׁת֣וֹ וְאֵין־לְשָׁכְרָ֔ה לָב֖וֹשׁ וְאֵין־לְחֹ֣ם ל֑וֹ וְהַ֨מִּשְׂתַּכֵּ֔ר מִשְׂתַּכֵּ֖ר אֶל־צְר֥וֹר נָקֽוּב: (פ)
Vous avez semé beaucoup pour récolter peu, vous mangez sans être rassasiés, vous buvez sans avoir tout votre saoûl, vous mettez des vêtements, mais ils ne vous donnent pas de chaleur, et celui qui se loue pour un salaire gagne le salaire pour une bourse trouée."
Rachi
וְהָבֵא מְעָט. בַּעֲוֹן בִּכּוּרִים שֶׁבִּטְּלוּ: אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה. בַּעֲוֹן בִּיטּוּל מְנָחוֹת: שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה. שֶׁנִּיטַּל טַעַם הַיַּיִן לְפִי שֶׁבָּטְלוּ הַנְּסָכִים: לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ. בַּעֲוֹן בִּגְדֵי כְּהוּנָה שֶׁבָּטְלוּ: וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב. כָּל רֶיוַח שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים הוֹלֵךְ וְכָלֶה כְּנוֹתֵן מְעוֹתָיו בְּקֶשֶׁר בֶּגֶד נָקוּב:
6
כֹּ֥ה אָמַ֖ר יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת שִׂ֥ימוּ לְבַבְכֶ֖ם עַל־דַּרְכֵיכֶֽם:
Ainsi parle l’Éternel-Cebaot : "Appliquez votre attention à votre manière d’agir !
7
עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ (ואכבד) וְאֶכָּבְדָ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה:
Montez sur la montagne, rapportez-en du bois et bâtissez le temple : j’y prendrai plaisir et je m’en trouverai honoré, dit le Seigneur.
Rachi
וְאֶכָּבְדָה. חָסֵר ה''א כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי אֲרוֹן אוּרִים וְתוּמִּים וְאֵשׁ וּשְׁכִינָה וְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא:
8
פָּנֹ֤ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ:
Vous comptiez sur une moisson abondante, et elle s’est réduite à peu de chose ; quand vous l’avez rentrée dans votre maison, j’ai soufflé dessus. Pourquoi cela ? dit l’Éternel-Cebaot. C’est à cause de ma maison qui est en ruines, tandis que vous courez tous dans votre maison à vous.
Rachi
פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה. עַד הֵנָּה הֱיִיתֶם סְבוּרִים לְהָבִיא מִן הַשָּׂדֶה הַרְבֵּה וַהֲבֵאתֶם מְעַט: וְנָפַחְתִּי בוֹ. אבי' עָלָיו מַכַּת רִקָּבוֹן וְתוֹלַעַת: וְנָפַחְתִּי. לְשׁוֹן נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם (יְשַׁעְיָה נד):
9
עַל־כֵּ֣ן עֲלֵיכֶ֔ם כָּלְא֥וּ שָׁמַ֖יִם מִטָּ֑ל וְהָאָ֖רֶץ כָּלְאָ֥ה יְבוּלָֽהּ:
C’est pourquoi les cieux ont retenu leur rosée à vos dépens, et la terre a refusé ses produits.
Rachi
עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם. עַל חוֹבֵיכוֹן: כָּלְאוּ. מָנְעוּ:
10
וָאֶקְרָ֨א חֹ֜רֶב עַל־הָאָ֣רֶץ וְעַל־הֶהָרִ֗ים וְעַל־הַדָּגָן֙ וְעַל־הַתִּיר֣וֹשׁ וְעַל־הַיִּצְהָ֔ר וְעַ֛ל אֲשֶׁ֥ר תּוֹצִ֖יא הָאֲדָמָ֑ה וְעַל־הָֽאָדָם֙ וְעַל־הַבְּהֵמָ֔ה וְעַ֖ל כָּל־יְגִ֥יעַ כַּפָּֽיִם: (ס)
J’ai appelé la sécheresse sur les champs et sur les montagnes, sur le froment, le moût et l’huile, sur tout ce que fait pousser le sol ; de même sur les hommes et les bêtes, sur tous les produits du travail de vos mains."
11
וַיִּשְׁמַ֣ע זְרֻבָּבֶ֣ל | בֶּֽן־שַׁלְתִּיאֵ֡ל וִיהוֹשֻׁ֣עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְכֹ֣ל | שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֗ם בְּקוֹל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְעַל־דִּבְרֵי֙ חַגַּ֣י הַנָּבִ֔יא כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁלָח֖וֹ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּֽירְא֥וּ הָעָ֖ם מִפְּנֵ֥י יְהוָֽה:
Zorobabel, fils de Chaltiël, Josué, fils de Joçadak, le grand-prêtre, et tout le reste du peuple écoutèrent la voix de l’Éternel, leur Dieu, et les paroles du prophète Haggaï, dont l’avait chargé l’Éternel, leur Dieu, et le peuple témoigna sa vénération au Seigneur.
12
וַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה:
Or, Haggaï, envoyé de l’Éternel, en vertu de sa mission divine, parla au peuple en ces termes : "Je serai avec vous" dit l’Éternel.
Rachi
בְּמַלְאֲכוּת ה'. בִּשְׁלִיחוּת הַמָּקוֹם:
13
וַיָּ֣עַר יְהוָ֡ה אֶת־רוּחַ֩ זְרֻבָּבֶ֨ל בֶּן־שַׁלְתִּיאֵ֜ל פַּחַ֣ת יְהוּדָ֗ה וְאֶת־ר֙וּחַ֙ יְהוֹשֻׁ֤עַ בֶּן־יְהוֹצָדָק֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּד֔וֹל וְֽאֶת־ר֔וּחַ כֹּ֖ל שְׁאֵרִ֣ית הָעָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ וַיַּעֲשׂ֣וּ מְלָאכָ֔ה בְּבֵית־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵיהֶֽם: (פ)
Et l’Éternel excita le zèle de Zorobabel, fils de Chaltiël, gouverneur de Judée, le zèle de Josué, fils de Joçadak, le grand-prêtre, et le zèle de tout le reste du peuple. Ils vinrent et se mirent à l’œuvre dans la maison de l’Éternel-Cebaot, leur Dieu.
Rachi
וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה. הִתְחִילוּ מְסַתְּתִין בַּאֲבָנִים וּמְנַסְּרִין עֵצִים בְּשִׁשִּׁי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחוֹדֶשׁ וּבַשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד הָיָה דְּבַר ה' אֶל חַגַּי:
14
בְּי֨וֹם עֶשְׂרִ֧ים וְאַרְבָּעָ֛ה לַחֹ֖דֶשׁ בַּשִּׁשִּׁ֑י בִּשְׁנַ֥ת שְׁתַּ֖יִם לְדָרְיָ֥וֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ:
C’était le vingt-quatrième jour du sixième mois, dans la deuxième année du roi Darius.
15
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source