Chap. 1
דְּבַר־יְהוָ֣ה | אֲשֶׁ֣ר הָיָ֗ה אֶל־הוֹשֵׁ֙עַ֙ בֶּן־בְּאֵרִ֔י בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֥ה יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖ה מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֑ה וּבִימֵ֛י יָרָבְעָ֥ם בֶּן־יוֹאָ֖שׁ מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל:
Parole de l’Éternel qui fut adressée à Osée, fils de Beéri, du temps d’Ouzia, de Jotham, d’Achaz et d’Ezéchias, rois de Juda, et du temps de Jéroboam, fils de Joas, roi d’Israël.
Rachi
דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה אֶל הוֹשֵׁעַ בֶּן בְּאֵרִי בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם וגו'. אַרְבָּעָה מְלָכִים הַלָּלוּ קִפַּח בְּיָמָיו שֶׁהֶאֱרִיךְ שָׁנִים בְּחַיֵּי כּוּלָּם מִכָּאן אָמְרוּ אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ: וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ. מִבְּנֵי יֵהוּא וְאַף הוּא מֶלֶךְ עִם עוּזִּיָּה וְיוֹתָם אֶלָּא שֶׁגָּרְמָה לוֹ זְכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים הַלָּלוּ לְפִי שֶׁלֹּא קִבֵּל לָשׁוֹן הָרָע עַל עָמוֹס כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּפְסָחִים בפ' הָאִשָּׁה (דַּף טז) שֶׁנֶּאֱמַר (עָמוֹס ז) וַיִּשְׁלַח אֲמַצְיָה וְגוֹמֵר קָשַׁר עָלֶיךָ עָמוֹס וגו':
1
תְּחִלַּ֥ת דִּבֶּר יְהוָ֖ה בְּהוֹשֵׁ֑עַ (פ) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל הוֹשֵׁ֗עַ לֵ֣ךְ קַח לְךָ֞ אֵ֤שֶׁת זְנוּנִים֙ וְיַלְדֵ֣י זְנוּנִ֔ים כִּֽי זָנֹ֤ה תִזְנֶה֙ הָאָ֔רֶץ מֵֽאַחֲרֵ֖י יְהוָֽה:
Lorsque l’Éternel commença à s’adresser à Osée, il lui dit : "Va, unis-toi à une femme prostituée, et [qu’elle te donne] des enfants de prostituée, car ce pays se prostitue vraiment en délaissant l’Éternel."
Rachi
תְּחִלַּת דִּבֶּר ה' בְּהוֹשֵׁעַ. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ תְּחִילָּה לְאַרְבָּעָה נְבִיאִים שֶּׁנִּתְנַבְּאוּ (בַּיָּמִים הַלָּלוּ) הוֹשֵׁעַ יְשַׁעְיָה עָמוֹס וּמִיכָה יְשַׁעְיָה נִתְנַבֵּא שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ו) וְיָנוּעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים וְגוֹמֵר וְהוּא הָיָה יוֹם שֶׁנִּתְנַגַּע עוּזִּיָּה שֶׁנִּכְנַס לַהֵיכָל שֶׁרָעֲשׁוּ הָעֶלְיוֹנִים לְשׂוֹרְפוֹ וְתַחְתּוֹנִים לְבוֹלְעוֹ כְּעוֹנְשָׁן שֶׁל עֲדַת קֹרַח שֶׁהָיוּ בָּהֶם בְּלוּעִין וּשְׂרוּפִים בְּעָמוֹס נֶאֱמַר שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרַעַשׁ וְהוֹשֵׁעַ קָדַם לְכוּלָּם וּמִיכָה הָיָה אַחֲרוֹן לְכוּלָּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (מִיכָה א) בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ עוּזִּיָּה, וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא תְּחִילַּת דִּיבּוּר שֶׁנִּדְבַּר הקב''ה עִם הוֹשֵׁעַ אָמַר לוֹ כֵּן: קַח לֵךְ אֵשֶׁת זְנוּנִים. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ כְּמַשְׁמָעוֹ לְפִי שֶׁאָמַר עַל יִשְׂרָאֵל הַחֲלִיפֵם בְּאוּמָה אַחֶרֶת כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּפְסָחִים ב''פ הָאִשָּׁה: וְיַלְדֵי זְנוּנִים. שֶׁתֵּלֵד לְךָ יְלָדִים שֶׁיִּהְיוּ סְפֵיקֵי מַמְזֵרוּת, וְיוֹנָתָן תִּירְגֵּם אִיתְנַבִּי נְבוּאָה עַל יַתְבֵי קַרְתָּא טַעֲוָותָא וְקַח הָאָמוּר כָּאן ל' לִימּוּד הוּא לָמֵד אוֹתָן לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה: כִּי זָנֹה תִזְנֶה. לְשׁוֹן הוֹוֶה הוּא:
2
וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַיִּקַּ֔ח אֶת־גֹּ֖מֶר בַּת־דִּבְלָ֑יִם וַתַּ֥הַר וַתֵּֽלֶד־ל֖וֹ בֵּֽן:
Il alla et épousa Gomer, fille de Diblaïm ; elle conçut et lui enfanta un fils.
Rachi
אֶת גֹּמֶר. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ כָּךְ שְׁמָהּ עַל שָׁם זְנוּתָהּ שֶׁהַכֹּל גּוֹמְרִין בָּהּ וְדָשִׁין בָּהּ כִּדְבֵלָה, וי''ת גּוֹמֵר שֶׁאִם יָשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם גָּמְרָה פּוּרְעֲנוּתָם וְאִם לָאו יִהְיוּ כְּנוֹבֶלֶת מִתְאַנֶּה: וַתַּהַר וַתֵּלֶד. וְאוֹסִיפוּ לְמֶעְבַּד עוֹבְדִין בִּישִׁין:
3
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלָ֔יו קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִזְרְעֶ֑אל כִּי־ע֣וֹד מְעַ֗ט וּפָ֨קַדְתִּ֜י אֶת־דְּמֵ֤י יִזְרְעֶאל֙ עַל־בֵּ֣ית יֵה֔וּא וְהִ֨שְׁבַּתִּ֔י מַמְלְכ֖וּת בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל:
Et l’Éternel lui dit : "Appelle-le Jezreël, car encore un peu et je demanderai compte du sang de Jezreël à la maison de Jéhu, et je ferai disparaître la dynastie de la maison d’Israël.
Rachi
קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל. קָרֵי שׁוּמְהוֹן מִבְּדָרְיָא, הִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶן שֶׁיִּגְלוּ וְיִהְיוּ זְרוּעִין בָּאֲרָצוֹת: אֶת דְּמֵי יִזְרְעֶאל. כְּתַרְגּוּמוֹ אֶת דְּמֵי בֵּית אַחְאָב שֶׁהָרַג יֵהוּא בְּיִזְרְעֶאל עַל שֶׁעָבְדוּ אֶת הַבַּעַל וְהָלְכוּ הוּא וּבָנָיו אַחֲרֵי כֵן וְעָבְדוּ עֲבוֹדַת עכו''ם לְכָךְ אֲנִי חוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם דְּמֵי בֵּית אַחְאָב כְּדַם נָקִי: עַל בֵּית יֵהוּא. יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מִבְּנֵי יֵהוּא הָיָה (מְלָכִים ב טו) וּזְכַרְיָה בְּנוֹ נֶהֱרָג:
4
וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל:
Ce jour-là, je briserai l’arc d’Israël dans la vallée de Jezreël."
5
וַתַּ֤הַר עוֹד֙ וַתֵּ֣לֶד בַּ֔ת וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ קְרָ֥א שְׁמָ֖הּ לֹ֣א רֻחָ֑מָה כִּי֩ לֹ֨א אוֹסִ֜יף ע֗וֹד אֲרַחֵם֙ אֶת־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־נָשֹׂ֥א אֶשָּׂ֖א לָהֶֽם:
Elle conçut encore et enfanta une fille et [Dieu] lui dit : "Appelle-la Lo Rouhama ("non chérie"), car je ne continuerai pas à chérir la maison d’Israël, de façon à lui accorder un plein pardon.
Rachi
לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם. לְרַחֵם: כִּי נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם. אֲחַלֵּק לָהֶם מְנָת כּוֹסָם וּפְעוּלָּתָם כְּמוֹ וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת (בְּרֵאשִׁית מג):
6
וְאֶת־בֵּ֤ית יְהוּדָה֙ אֲרַחֵ֔ם וְהֽוֹשַׁעְתִּ֖ים בַּיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וְלֹ֣א אֽוֹשִׁיעֵ֗ם בְּקֶ֤שֶׁת וּבְחֶ֙רֶב֙ וּבְמִלְחָמָ֔ה בְּסוּסִ֖ים וּבְפָרָשִֽׁים:
Quant à la maison de Juda, je la chérirai et j’assurerai son salut par l’Éternel, son Dieu ; mais je ne la sauverai ni par l’arc et le glaive, ni par les combats, les chevaux et les cavaliers."
Rachi
וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם. לְאַחַר שֶׁאַשְׁבִּית אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים הָיוּ בֵּית יְהוּדָה בִּכְלַל הָרַחֲמִים מֵחִזְקִיָּהוּ עַד צִדְקִיָּהוּ:
7
וַתִּגְמֹ֖ל אֶת־לֹ֣א רֻחָ֑מָה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֥לֶד בֵּֽן:
Elle sevra Lo Rouhama, puis elle conçut et enfanta un fils.
Rachi
וַתִּגְמֹל אֶת לֹא רֻחָמָה. לְפִי תַּרְגּוּמוֹ וְיִכְלֶה אוֹתוֹ הַדּוֹר בֵּין העכו''ם שֶׁגָּלוּ שָׁם: וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן. וְאוֹסִיפוּ וַעֲבַדוּ עוֹבְדִין בִּישִׁין, וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ:
8
וַיֹּ֕אמֶר קְרָ֥א שְׁמ֖וֹ לֹ֣א עַמִּ֑י כִּ֤י אַתֶּם֙ לֹ֣א עַמִּ֔י וְאָנֹכִ֖י לֹֽא־אֶהְיֶ֥ה לָכֶֽם: (פ)
Et [Dieu] dit : "Appelle-le Lo Ammi ("non mon peuple"), car vous n’êtes plus mon peuple, et moi, je ne serai plus à vous."
9
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source