Na'houm
Chapitre 1
Chap. 1
Oracle sur Ninive. Livre de la prophétie de Nahoum l’Elkosite :
Rachi
מַשָּׂא נִינְוֵה. ת''י מְטַל כַּס דִלְוָוט לאשקאה יַת נִינְוֵה: סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם. חֲזוֹן נָקוּד קָמָץ לְפִי שֶׁאֵינוֹ דָּבוּק וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְחָזוֹן יְשַׁעְיָה שֶׁהוּא נָקוּד חָטַף פָּתַח וְכֵן פי' סֵפֶר חֲזוֹן כְּבָר נִכְתַּב עָלֶיהָ וְהוּא נְבוּאַת יוֹנָה בֶּן אֲמִיתַּי וְעַתָּה חָזַר וְנִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם נַחוּם הָאֶלְקוֹשִׁי אֶת הַמַּשָּׂא הַזֶּה אֶלְקוֹשׁ הָיָה שֵׁם עִירוֹ וְכֵן ת''י מִלְקַדְמִין אַתָּנְבִי עֲלָהּ יוֹנָה בַּר אֲמִתִּי וְתָבַת מֵחוֹבַהָא וּכְדוֹ דְּאוֹסֵיפְתְּ לְמִיחְטֵי תַּב וְאִיתְנַבֵּי עָלָה נַחוּם דְּמִבֵּית אֶלְקוֹשׁ: 1
"L’Éternel est un Dieu jaloux et vengeur ; oui, l’Éternel se venge, il est capable de se courroucer : l’Éternel se venge de ses adversaires et il garde rancune à ses ennemis.
Rachi
אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה'. עַל זַרְעוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב נִתְנַבֵּא נַחוּם וּבִימֵי מְנַשֶּׁה כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם: אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה'. מֵאָז שֶׁנִּפְרַע לְיִשְׂרָאֵל מֵאוֹיְבֵיהֶם וְגַם עֲדַיִין עַתָּה נוֹקֵם הוּא וּבַעַל חֵימָה וְעָתִיד הוּא לִהְיוֹת נוֹקֵם לְצָרָיו שֶׁהֶחֱרִיבוּ אֶת אַרְצוֹ וְהִגְלוּ אֶת עִמּוֹ: וְנוֹטֵר הוּא. אֶת אֵיבָתוֹ: לְאֹיְבָיו. ור''ש אוֹמֵר ג' נְקִימּוֹת הַלָּלוּ כְּנֶגֶד ג' גָּלֻיּוֹת שֶׁהִגְלָה סַנְחֵרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם: 2
L’Éternel est tardif à la colère, d’une grande force de patience ; mais il n’absout pas complètement [le mal] : l’Éternel marque sa route par la tempête et l’ouragan ; la nuée est la poussière de ses pieds.
Rachi
ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל כֹּחַ. גְּדָל כֹּחַ הוּא וְהַיְּכוֹלֶת בְּיָדוֹ לְהִנָּקֵם וַאֲשֶׁר לֹא מִיהֵר נִקְמָתוֹ לְפִי שֶׁאֹרֶךְ אַפַּיִם הוּא וּמִכָּל מָקוֹם נַקֵּה לֹא יְנַקֶּה: ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ. הֵם שְׁלוּחָיו לְהִפָּרַע מֵאוֹיְבָיו שנא' בְּמִצְרַיִם (שְׁמוֹת יד) בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה וּבְדוֹר הַמַּבּוּל (אִיּוֹב ד) מִנִּשְׁמַת אֱלוֹהַּ יֹאבֵדוּ בְּצוֹר נֶאֱמַר (יְחֶזְקֵאל כו) רוּחַ קָדִים שְׁבָרֵךְ: וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו. גַּם הוּא דֶּרֶךְ נִקְמָתוֹ (שְׁמוֹת יד) וַיַּשְׁקֵף אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן (יְחֶזְקֵאל ל) הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה: 3
Il menace la mer et la dessèche, il fait tarir tous les fleuves : le Basan et le Carmel deviennent arides et la fleur du Liban se fane.
Rachi
גּוֹעֵר בַּיָּם. כְּמַשְׁמָעוֹ וְדוּגְמָא הוּא כְּלַפֵּי העכו''ם שֶׁנִּמְשְׁלוּ לַמַּיִם כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה יז) לְאוּמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם כַּבִּירִים יִשָּׁאוּן: וְכָל הַנְּהָרוֹת הֶחֱרִיב. כָּאן נִיבָּא שֶׁעָתִיד הקב''ה לְהַמְלִיךְ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר (יִרְמְיָה כה) בִּימֵי יְהוֹיָקִים וְיִתֵּן אֶת אַשּׁוּר וְאֶת כָּל הָאֲרָצוֹת לֶחָרֶב: אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל. מוֹשָׁבוֹת הַטּוֹבִים: וּפֶרַח לְבָנוֹן אֻמְלַל. חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל פֵּירְשׁוּ כְּלַפֵּי מִינֵי מְגָדִים שֶׁנָּטַע שְׁלֹמֹה בבהמ''ק שֶׁהָיוּ שֶׁל זָהָב וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל יָבְשׁוּ: 4
Les montagnes tremblent devant lui et les collines se liquéfient. La terre se soulève à son aspect, l’univers et tout ce qui l’habite.
Rachi
הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ. הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים מֵהַכַּשְׂדִּים יִפְחֲדוּ מִגְּזֵירָתוֹ: וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ. מַשְׂאֵת עָשָׁן: 5
Devant son courroux qui peut tenir ferme ? Qui peut résister à l’ardeur de sa colère ? Sa fureur se répand comme le feu, les rochers éclatent devant lui.
Rachi
נִתְּכָה. הִגִּיעַ לָאָרֶץ כְּמוֹ (שְׁמוֹת ט) וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אַרְצָה: נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ. מֵאֵימָתוֹ: 6
L’Éternel est bon, il devient un refuge au jour de la détresse ; il protège ceux qui se confient en lui.
Rachi
טוֹב ה' לְמָעוֹז. וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נִפְרָע מֵאוֹיְבָיו לֹא זָזוּ רַחֲמָיו מִלְּהֵטִיב לִירֵאָיו וְלֹא כְּמִדַּת בָּשָׂר וְדַם שֶׁכְּשֶׁהוּא עָסוּק בְּזוֹ אֵינוֹ פָּנוּי בְּזוֹ כָּעִנְיָן שנא' (שָׁם טו) ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא בִּמְכִילְתִּין: וְיֹדֵעַ. אֶת צָרְכֵי חוֹסֵי בוֹ: 7
Mais par le cours impétueux des flots, il balaie les assises de la ville, et ses ennemis, il les rejette violemment dans les ténèbres.
Rachi
וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר. וּבְחֵמָה שׁוֹטֶפֶת: כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּ. שֶׁל אֶרֶץ וּמוּסָב זֶה עַל וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַעְלָה: 8
Que méditez-vous contre l’Éternel ? Il va consommer la ruine. Le désastre ne s’y prendra pas à deux fois.
Rachi
כָּלָה הוּא עֹשֶׂה. לְנִינְוֵה וּמַלְכֵי אַשּׁוּר לֹא יִשְׁנֶה לָהֶם עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת: 9
Car fussent-ils aussi enchevêtrés que des épines et tout imbibés de leurs boissons, ils seront consumés comme du chaume entièrement sec.
Rachi
כִּי עַד סִירִים סְבֻכִים. כְּלוֹמַר פִּתְאוֹם תָבֹא עֲלֵיהֶם מַכָּתָם וְלֹא יֵרְדוּ מִכְּבוֹדָם מְעַט מְעַט כִּי בְּעוֹד שֶׁהַסִּירִים וְהַקּוֹצִים נִסְבָּכִים נִשְׁרָשִׁים בְּחָזְקָה: וּכְסָבְאָם סְבוּאִים. וְעוֹדָם בְּמִשְׁתֵּיהֶן וּבְשִׂמְחָתָן וְיֵשׁ פּוֹתְרִין כִּי עַד סִירִים לְשׁוֹן הֲסָרָה: אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ. אֲשֶׁר נִתְמַלֵּא וְנִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ וְיָבֵשׁ: מָלֵא. אשובי''ר בלע''ז וְכֵן מְלֵאָתְךָ, הַמְּלֵאָה הַזֶּרַע: 10
C’est de toi qu’est sorti celui qui nourrissait de mauvaises pensées contre l’Éternel : il formait d’exécrables projets.
Rachi
מִמֵּךְ. אֶת נִינְוֵה: יָצָא. סַנְחֵרִיב הַחוֹשֵׁב רָעָה דִּימָּה לְהַחֲרִיב דִּירַת מִטָּה וָמַעְלָה כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (מְלָכִים ב יט) וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (יְשַׁעְיָה לז) וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ בִּתְחִילָּה אַחֲרִיב דִּירָה שֶׁל מַטָּה וּלְבַסּוֹף דִּירָה שֶׁל מַעְלָה כִּדְאִיתָא בְּחֵלֶק (דף צד): 11
Ainsi parle l’Éternel : Si nombreux et puissants qu’ils soient, ils seront quand même fauchés, et c’en sera fini. Je t’accablerai et n’aurai pas besoin de t’accabler une seconde fois.
Rachi
אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים. יָפֶה תַּרְגּוּם שֶׁל יוֹנָתָן מְיוּשָּׁב עַל הַמִּקְרָא אִם יְהוֹן שְׁלֵמִים בְּעֵצָה שֶׁיְּהוּ כּוּלָּם שָׁוִים בְּהַסְכָּמָה א' וְכֵן אִם יִהְיוּ רַבִּים מְאֹד אַנְשֵׁי נִינְוֵה אוֹיְבַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם וְכֵן אַף אִם גַּזּוּ חִדֶּקֶל וְעָבְרוּ אֶת פְּרָת לָצוּר עָלֶיהָ לֹא יַצְלִיחוּ שֶׁהֲרֵי עִנִּיתִיךְ וְלֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד, וְעוֹד שָׁמַעְתִּי אִם שְׁלֵמִים אַנְשֵׁי נִינְוֵה בִּגְדוּלָּתָם וְכֵן אִם יְהוּ עוֹד רַבִּים וְנִכְבָּדִים יוֹתֵר וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְכֵן אַגִּיזָּם וְאַעֲבִירֵם הֲרֵי זֶה כְּמוֹ (שְׁמוֹת א) וְכַאֲשֶׁר יַעֲנוּ אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה: וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עוֹד. אֶעֱנֶה אוֹתְךָ בַּפַּעַם הַזֹּאת כָּלָה וְנֶחֱרָצָה וְלֹא אֶזְקוֹק לָךְ עוֹד וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ לְעִנְיַן מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה בְּמַסֶּכֶת גִּיטִּין אַךְ אֵינוֹ עַל סֵדֶר שְׁאָר הַנְּבוּאָה: 12
Et ainsi je briserai son joug qui pesait sur toi, et je romprai tes liens.
Rachi
וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ. שְׁכִינָה אוֹמֶרֶת כֵּן לַנָּבִיא שֶׁהוּא יִשְׂרְאֵלִי אֶשְׁבּוֹר מַטֵּהוּ שֶׁל אַשּׁוּר מֵעָלָיִךְ וּמֵעַמִּי: 13
Mais contre toi l’Éternel rend ce décret : Nul rejeton, se rattachant à ton nom, ne sortira plus de toi ; de la maison de ton dieu j’extirperai images sculptées et statues de fonte, et j’en ferai ton tombeau, car tu es bien peu de chose."
Rachi
וְצִוָּה עָלֶיךָ ה'. עַתָּה מוּסָב הַדִּיבּוּר אֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר: לֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד. לֹא יַעֲמוֹד מִמְּךָ מֶלֶךְ: מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה. וָאָשִׂים אֶת בֵּית אֱלֹהֶיךָ קִבְרֶךָ שָׁם תִּבְרַח לְהִמָּלֵט וְשָׁם תֵּהָרֵג כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שֶׁנֶּהֱרַג אָבִיךְ בֵּית נִסְרוֹךְ אֱלֹהָיו: כִּי קַלּוֹתָ. בְּעֵינַי: 14
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source