Tanakh/Neviim/Ye'hezkel/4

Chap. 4

וְאַתָּ֤ה בֶן־אָדָם֙ קַח־לְךָ֣ לְבֵנָ֔ה וְנָתַתָּ֥ה אוֹתָ֖הּ לְפָנֶ֑יךָ וְחַקּוֹתָ֥ עָלֶ֛יהָ עִ֖יר אֶת־יְרוּשָׁלִָֽם:

Et toi, fils de l’homme, prends-toi une brique : tu la placeras devant toi et tu y graveras une ville, Jérusalem.

Rachi

לְבֵנָה. טויל''ה בלע''ז וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁהֵם גְּדוֹלוֹת:

וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֜יהָ מָצ֗וֹר וּבָנִ֤יתָ עָלֶ֙יהָ֙ דָּיֵ֔ק וְשָׁפַכְתָּ֥ עָלֶ֖יהָ סֹֽלְלָ֑ה וְנָתַתָּ֨ה עָלֶ֧יהָ מַחֲנ֛וֹת וְשִׂים־עָלֶ֥יהָ כָּרִ֖ים סָבִֽיב:

Tu feras contre elle des travaux de siège, contre elle tu bâtiras un rempart, tu étendras une chaussée, tu établiras des camps, et tu dresseras des béliers tout autour.

Rachi

דָּיֵק. מגוניי''ל בלע''ז שֶׁמַּשְׁלִיכִין בּוֹ אֲבָנִים לָעִיר: סֹלְלָה. שׁוֹפֵךְ עָפָר וְסוֹלְלוֹ וְכוֹבְשׁוֹ בְּמַקְלוֹת וְעוֹשֶׂה תֵּל גָּבוֹהַּ לַעֲמוֹד עָלָיו וְלִרְאוֹת בְּתוֹךְ הָעִיר וְלִירוֹת בְּחִצִּים: סֹלְלָה. בסטי''ון בלע''ז: וְשִׂים עָלֶיהָ כָּרִים. ת''י אֶפְדוֹרְוָן וְהֵם כְּפָרִים שֶׁעוֹשִׂים חַיָילוֹתָיו וְיוֹשְׁבִים בְּאֹהָלִים לְרוּחוֹת הָעִיר שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם יוֹצֵא וּבָא וּפֵירוּשׁ כָּרִים שָׂרִים מְמוּנִּים עַל הַצָּבָא זֶה שׁוֹמֵר לְרוּחַ זֶה וְזֶה לְרוּחַ זֶה:

וְאַתָּ֤ה קַח־לְךָ֙ מַחֲבַ֣ת בַּרְזֶ֔ל וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָהּ֙ קִ֣יר בַּרְזֶ֔ל בֵּינְךָ֖ וּבֵ֣ין הָעִ֑יר וַהֲכִינֹתָה֩ אֶת־פָּנֶ֨יךָ אֵלֶ֜יהָ וְהָיְתָ֤ה בַמָּצוֹר֙ וְצַרְתָּ֣ עָלֶ֔יהָ א֥וֹת הִ֖יא לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל (פ)

Puis, prends-toi une poêle de fer et pose-la comme un mur de fer entre toi et la ville ; tu tourneras ton visage vers celle-ci, elle sera en état de siège et tu l’investiras ; que ce soit un signe pour la maison d’Israël !

Rachi

קִיר בַּרְזֶל. דּוּגְמָא לְחוֹמַת הָעִיר הַמַּפְסֶקֶת בֵּין הַצָּבָא וּבֵין הָעִיר: אוֹת הִיא. שֶׁכָּךְ תָבֹא יְרוּשָׁלַיִם בַמָּצוֹר:

וְאַתָּ֤ה שְׁכַב֙ עַל־צִדְּךָ֣ הַשְּׂמָאלִ֔י וְשַׂמְתָּ֛ אֶת־עֲוֹ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו מִסְפַּ֤ר הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁכַּ֣ב עָלָ֔יו תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽם:

Et toi, couche-toi sur le côté gauche, et tu y placeras l’iniquité de la maison d’Israël ; pendant le nombre de jours où tu seras couché sur ce côté, tu porteras leur iniquité.

Rachi

עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי. לִסְבּוֹל צַעַר וְיִיסּוּרִין מִנְיַין יָמִים כְּמִנְיַן שְׁנַיִם אֲשֶׁר הֱצִיקַתְנִי רוּחִי כִּבְיָכוֹל עַל שֶׁהִכְעִיסוּ לְפָנַי וּתְכַפֵּר עַל עֲוֹנָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר קָשָׁה בְּעֵינֶיךָ הַפּוּרְעָנוּת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְהָבִיא עֲלֵיהֶם:

וַאֲנִ֗י נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־שְׁנֵ֣י עֲוֹנָ֔ם לְמִסְפַּ֣ר יָמִ֔ים שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְתִשְׁעִ֖ים י֑וֹם וְנָשָׂ֖אתָ עֲוֹ֥ן בֵּֽית־יִשְׂרָאֵֽל:

Et moi, je te compte en jours les années de leur iniquité, trois cent quatre-vingt-dix jours, et ainsi tu porteras l’iniquité de la maison d’Israël.

Rachi

נָתַתִּי לְךָ אֶת שְׁנֵי עֲוֹנָם וגו'. הֲקִילּוֹתִי עָלֶיךָ לְקַבֵּל אֶת צַעַר שֶׁסָּבַּלְתִּי אֲנִי לְמִנְיַן שָׁנִים שֶׁחָטְאוּ לְפָנַי הֲפַכְתִּים לְךָ לְמִנְיַן יָמִים (לִישְׁנָא אַחֲרִינָא שְׁנֵי כְּמוֹ שְׁנַיִם וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן וַאֲנָא יְהַבִית לְךָ עַל חַד תְּרֵין בְּחוֹבֵיהוֹן סא''א): שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם. שָׁנִינוּ בְּסֵדֶר עוֹלָם מְלַמֵּד שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים שָׁנָה מִשֶּׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ עַד שֶׁגָּלוּ מִמֶּנּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְאַתָּה מוֹצֵא מֵהֶם מְפוֹרָשִׁים מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ מִשֶּׁמָּלַךְ יָרָבְעָם עַד שֶׁגָּלָה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה וּבִימֵי שָׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים קי''א שְׁנַיִם וְהַשְּׁאָר סְתוּמִים אֵלּוּ הש''ץ שָׁנִים שֶׁמָּצָאתִי בִּתְשׁוּבוֹת רַבִּי יוֹסֵף רֵישׁ מְתִיבְתָּא שֶׁחָטְאוּ י' שְׁבָטִים מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ עַד שֶׁהִגְלָה סַנְחֵרִב מִשּׁוֹמְרוֹן חָשׁוּב בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים ח' שָׁנִים בְּיַד כּוּשַׁן י''ח בְּיַד עֶגְלוֹן ך' בְּיַד סִיסְרָא ז' בְּיַד מִדְיָן י''ח בְּיַד בְּנֵי עַמּוֹן מ' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים הֲרֵי קי''א מִן מִיכָה עַד שֶׁנִּשְׁבָּה הָאָרוֹן בִּימֵי עֵלִי מ' הֲרֵי קנ''א חָשׁוּב לְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט כ''ב נָדָב בְּנוֹ ב' בַּעְשָׁא כ''ד אֵלָה בְּנוֹ ב' עָמְרִי י''ב אַחְאָב כ''ב אֲחַזְיָהוּ בְּנוֹ ב' וִיהוֹרָם אָחִיו י''ב וְיֵהוּא כ''ח יְהוֹאָחָז י''ו יְהוֹאָשׁ בְּנוֹ י''ו וְיָרָבְעָם בְּנוֹ מ''א הֲרֵי ש''ן שָׁנָה וּמְנַחֵם בֶּן גָּדִי י' פְּקַחְיָהוּ בְּנוֹ ב' וּפֶקַח בן רְמַלְיָהוּ כ' וְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה ט' שְׁנַיִם הֲרֵי שצ''א וְשָׁנָה אַחֲרוֹנָה לְהוֹשֵׁעַ אֵינָהּ מן הַמִּנְיָן לְפִי שֶׁבִּשְׁנַת ט' לְהוֹשֵׁעַ נִלְכְּדָה שׁוֹמְרוֹן וְלֹא הָיָה חֶשְׁבּוֹן הַמַּלְכוּת לְהוֹשֵׁעַ אֶלָּא ח' שָׁנִים הֲרֵי ש''צ שָׁנִים ומ' שְׁנַיִם שֶׁחָטְאוּ מַלְכֵי יְהוּדָה אַחַר גָּלוּת סַנְחֵרִב עד שֶׁנֶּאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ לִיחֶזְקֵאל מְפוֹרָשִׁים לְמַטָּה וְלֹא הוּצְרַכְתִּי לְפָרְשָׁם (סא''א):

וְכִלִּיתָ֣ אֶת־אֵ֗לֶּה וְשָׁ֨כַבְתָּ֜ עַל־צִדְּךָ֤ (הימוני) הַיְמָנִי֙ שֵׁנִ֔ית וְנָשָׂ֖אתָ אֶת־עֲוֹ֣ן בֵּית־יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם י֧וֹם לַשָּׁנָ֛ה י֥וֹם לַשָּׁנָ֖ה נְתַתִּ֥יו לָֽךְ:

Quand tu les auras accomplis, tu te coucheras en second lieu sur le côté droit et tu porteras le péché de la maison de Juda pendant quarante jours ; c’est jour pour année, jour pour année que je te l’impose.

Rachi

עֲוֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם. מְלַמֵּד שֶׁחָטְאוּ בֵּית יְהוּדָה מִשֶּׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַד שֶׁחָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם מ' שָׁנָה כ''ב שֶׁל מְנַשֶּׁה שֶׁכָּתוּב בּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב (מְלָכִים ב כא) וְאַחְאָב מֶלֶךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וּשְׁתַּיִם דְּאָמוֹן וי''א דִּיהוֹיָקִים וּנְבוּאָה זוֹ נאמר' לִיחֶזְקֵאל בִּשְׁנַת הַחֲמִישִׁית לְצִדְקִיָּהוּ הֲרֵי אַרְבָּעִים סָךְ כּוּלָּם אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְאַחַר הַנְּבוּאָה הַזֹּאת שָׁהוּ שֵׁשׁ שָׁנִים הֲרֵי שְׁמוֹנֶה יוֹבְלוֹת וּשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה בִּשְׁמוֹנָה יוֹבְלוֹת שְׁמוֹנָה שְׁבוּעֵי שְׁמִיטוֹת הֲרֵי חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ שְׁנוֹת שְׁמִיטָה וּשְׁמוֹנֶה שְׁנוֹת יוֹבֵל הֲרֵי שִׁשִּׁים וְאַרְבַּע וּבִשְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ שָׁנָה יֵשׁ חָמֵשׁ שְׁנוֹת שְׁמִטָּה הֲרֵי ס''ט שְׁמִיטוֹת וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הָאַחֲרוֹן נֶחְשְׁבָה לָהֶם לְעָוֹן שֶׁהֲרֵי בַּעֲוֹנָם גָּלוּ מִמֶּנָּה הֲרֵי שִׁבְעִים שָׁנָה מְקוּדָּשִׁים שֶׁל שְׁמִיטָה שֶׁלֹּא שְׁמָטוּם יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ גָּלוּ ע' שָׁנָה לְקַיֵּים אָז תִּרְצֶה אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ (וַיִּקְרָא כו) וְהוּא שֶׁכָּתוּב בְּסוֹף דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלֹּאות דְּבַר ה' בְּפִי יִרְמְיָה עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבְתָה לְמַלְּאוֹת שִׁבְעִים שָׁנָה: צִדְּךָ. הַשְּׂמָאלִי לְשׁוֹמְרוֹן: צִדְּךָ הַיְמָנִי. לִיהוּדָה לְפִי שֶׁיְהוּדָה בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמָה שנא' וַאֲחוֹתֵךְ הַגְּדוֹלָה שׁוֹמְרוֹן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל שְׂמֹאולֵךְ (לְקַמָּן טו טז) וְאַף בְּסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ תחם מֵצַר שֵׁבֶט יְהוּדָה כָּל מֵצַר הַדְּרוֹמִי:

וְאֶל־מְצ֤וֹר יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ תָּכִ֣ין פָּנֶ֔יךָ וּֽזְרֹעֲךָ֖ חֲשׂוּפָ֑ה וְנִבֵּאתָ֖ עָלֶֽיהָ:

Tu tourneras ta face vers le siège de Jérusalem, le bras dénudé, et tu prophétiseras sur elle.

Rachi

ואל מצור ירושלים. אשר חקות על הלבינה תשים פניך כשתשכב על צדך השמאלי תהי הלבינה לנגדך וכן בשכבך על הימני : וזרועך. תהא חשופה. לנגדך כאדם הנלחם הוא אות לנבוכדנצר הנלחם בה : חשופה. כמו גלויה :

וְהִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי עָלֶ֖יךָ עֲבוֹתִ֑ים וְלֹֽא־תֵהָפֵ֤ךְ מִֽצִּדְּךָ֙ אֶל־צִדֶּ֔ךָ עַד־כַּלּוֹתְךָ֖ יְמֵ֥י מְצוּרֶֽךָ:

Voici que je t’ai chargé de chaînes, et tu ne te retourneras pas d’un côté sur l’autre jusqu’à la consommation des années de ton siège.

Rachi

נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבוֹתִים. גְזֵירַת מִצְוֹתָי תְּהֵא חֲמוּרָה עָלֶיךָ כְּאִילּוּ נֶאֱסֶרְתָּ בַּעֲבוֹתִים שֶׁלֹּא תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל צִדֶּךָ: עַד כַּלּוֹתְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ. מִנְיַין הַיָּמִים הָאֵלֶּה שֶׁגָּזַרְתִּי עָלֶיךָ:

וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֡ חִטִּ֡ין וּ֠שְׂעֹרִים וּפ֨וֹל וַעֲדָשִׁ֜ים וְדֹ֣חַן וְכֻסְּמִ֗ים וְנָתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ בִּכְלִ֣י אֶחָ֔ד וְעָשִׂ֧יתָ אוֹתָ֛ם לְךָ֖ לְלָ֑חֶם מִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה | שׁוֹכֵ֣ב עַֽל־צִדְּךָ֗ שְׁלֹשׁ־מֵא֧וֹת וְתִשְׁעִ֛ים י֖וֹם תֹּאכֲלֶֽנּוּ:

Et toi, prends-toi du froment, de l’orge, des fèves, des lentilles, du millet et de l’épeautre. Et tu les mettras dans un même vase et tu t’en feras du pain pour le nombre de jours que tu coucheras sur le côté : pendant trois cent quatre-vingt-dix jours, tu t’en nourriras.

Rachi

חִטִּין וּשְׂעֹרִים וגו' וְדֹחַן וְכֻסְּמִים. פאני''ץ איאפיילטר''א בלע''ז סי' הָרָעָב שֶׁיְּהֵא עֲלֵיהֶם בִּימֵי הַמָּצוֹר וְיֹאכְלוּ לֶחֶם תַּעֲרוֹבוֹת וּבְמִיאוּס:

וּמַאֲכָֽלְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֲלֶ֔נּוּ בְּמִשְׁק֕וֹל עֶשְׂרִ֥ים שֶׁ֖קֶל לַיּ֑וֹם מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תֹּאכֲלֶֽנּוּ:

Et ce mets dont tu te nourriras devra être pesé : le poids en sera de vingt sicles par jour, d’un bout à l’autre [de la période] tu le mangeras.

Rachi

בְּמִשְׁקוֹל. סִימָן לְאַנְשֵׁי מָצוֹר הַיְּרֵאִים מִן הָרָעָב וְאוֹכְלִים בְּמִשְׁקָל וְשׁוֹתִין בִּמְשׂוּרָה:

וּמַ֛יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה תִשְׁתֶּ֖ה שִׁשִּׁ֣ית הַהִ֑ין מֵעֵ֥ת עַד־עֵ֖ת תִּשְׁתֶּֽה:

Et tu boiras de l’eau à la mesure, à savoir un sixième de hin, d’un bout à l’autre [de la période].

Rachi

מֵעֵת עַד עֵת. מִיּוֹם לְיוֹם בְּמִדָּה זוֹ תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין:

וְעֻגַ֥ת שְׂעֹרִ֖ים תֹּֽאכֲלֶ֑נָּה וְהִ֗יא בְּגֶֽלְלֵי֙ צֵאַ֣ת הָֽאָדָ֔ם תְּעֻגֶ֖נָה לְעֵינֵיהֶֽם: (ס)

Et tu en mangeras sous forme de galette d’orge, et cette galette, tu la feras cuire sur des boules d’excréments humains, à leurs yeux.

Rachi

וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה. עֲרִיכָתָהּ מְנֻוֶּולֶת כַּעֲרִיכַת שְׂעֹרִים וְלֹא נָאָה כַּעֲרִיכַת עוּגַת חִטִּים: בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה. תֵּאָפֶינָה בְּגַחֲלֵיהֶם שֶׁמְּיַיבְּשָׁן וְשׂוֹרְפָן:

וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כָּ֣כָה יֹאכְל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־לַחְמָ֖ם טָמֵ֑א בַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁ֥ר אַדִּיחֵ֖ם שָֽׁם:

Et l’Éternel dit : "Ainsi les enfants d’Israël mangeront leur pain souillé chez les peuples où je les disperserai."

Rachi

טָמֵא. ל' מָאוּס:

וָאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנֵּ֥ה נַפְשִׁ֖י לֹ֣א מְטֻמָּאָ֑ה וּנְבֵלָ֨ה וּטְרֵפָ֤ה לֹֽא־אָכַ֙לְתִּי֙ מִנְּעוּרַ֣י וְעַד־עַ֔תָּה וְלֹא־בָ֥א בְּפִ֖י בְּשַׂ֥ר פִּגּֽוּל: (ס)

Et je dis : "Ah ! Seigneur Dieu mais mon âme n’est point souillée, et je n’ai mangé de bête morte ni déchirée depuis mon enfance jusqu’à maintenant, et il n’est pas venu dans ma bouche de chair de rebut."

Rachi

אֲהָהּ. לְשׁוֹן אֲנָחָה: נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה. לֹא הִרְהַרְתִּי בְּיוֹם וּבָאתִי לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה: וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא אָכַלְתִּי. בְּשַׂר מְסוּכֶּנֶת שֶׁדּוֹמֶה לִנְבֵילָה וּטְרֵיפָה: בְּשַׂר פִּגּוּל. בְּהֵמָה שֶׁהוֹרָה בָּהּ חָכָם וְלֹא יִתָּכֵן לוֹמַר נְבֵילָה וּטְרֵיפָה מַמָּשׁ דְּאִם כֵּן מַאי רְבוּתֵיהּ:

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י רְאֵ֗ה נָתַ֤תִּֽי לְךָ֙ אֶת־(צפועי) צְפִיעֵ֣י הַבָּקָ֔ר תַּ֖חַת גֶּלְלֵ֣י הָֽאָדָ֑ם וְעָשִׂ֥יתָ אֶֽת־לַחְמְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם: (ס)

Et il me dit : "Vois ! Je t’accorde des fientes de bœuf au lieu des excréments de l’homme, et tu feras ton pain là-dessus."

Rachi

צְפִיעֵי. גֶּלְלֵי:

וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י בֶּן־אָדָם֙ הִנְנִ֨י שֹׁבֵ֤ר מַטֵּה־לֶ֙חֶם֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם וְאָכְלוּ־לֶ֥חֶם בְּמִשְׁקָ֖ל וּבִדְאָגָ֑ה וּמַ֕יִם בִּמְשׂוּרָ֥ה וּבְשִׁמָּמ֖וֹן יִשְׁתּֽוּ:

Il me dit encore : "Fils de l’homme, voici que je vais briser le bâton du pain dans Jérusalem, et ils mangeront le pain au poids et dans l’angoisse, et l’eau, c’est à la mesure et dans la désolation qu’ils la boiront,

Rachi

מַטֵּה לֶחֶם. מִשְׁעָן לֶחֶם פיצ''א דיפא''ן בלע''ז: וּבִדְאָגָה. דּוֹאֲגִים שֶׁמָּא יִכְלֶה הַלֶּחֶם מֵהֶם: וּבִדְאָגָה. איינש''א בלע''ז וּבִלְשׁוֹנֵינוּ טרוא''ר בלע''ז:

לְמַ֥עַן יַחְסְר֖וּ לֶ֣חֶם וָמָ֑יִם וְנָשַׁ֙מּוּ֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְנָמַ֖קּוּ בַּעֲוֹנָֽם: (פ)

afin qu’ils manquent de pain et d’eau, qu’ils soient consternés les uns et les autres et qu’ils se consument dans leur iniquité."

Rachi

לְמַעַן יַחְסְרוּ. דַּאֲגָתָם וְשִׁמְמוֹנָם בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ חֲסוּרֵי לֶחֶם וָמָיִם בִּימֵי הַמָּצוֹר וְיִדְאֲגוּ פֶּן יִכְלֶה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source