1. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יִמָּנֶה יִשְׂרָאֵל עִם הַכֹּהֵן עַל הַבְּכוֹר בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין וַאֲפִלּוּ נָכְרִי בְּכוֹר _ _ _ דָם אֲפִלּוּ הוּא מֵת אֵין מַקִּיזִין לוֹ דָם דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יַקִּיז וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בוֹ מוּם וְאִם עָשָׂה בוֹ מוּם הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עָלָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַקִּיז אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בוֹ מוּם:

2. הַצּוֹרֵם בְּאֹזֶן הַבְּכוֹר הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׁחֵט עוֹלָמִית דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כְּשֶׁיִּוָּלֵד לוֹ מוּם אַחֵר יִשָּׁחֵט עָלָיו מַעֲשֶׂה בְּזָכָר שֶׁל רְחֵלִים זָקֵן וּשְׂעָרוֹ מְדֻלְדָּל רָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד אָמַר מַה טִּיבוֹ שֶׁל זֶה אָמְרוּ לוֹ בְּכוֹר הוּא וְאֵינוֹ נִשְׁחָט אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בּוֹ מוּם נָטַל פִּגְיוֹן וְצָרַם בְּאָזְנוֹ וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ רָאָה שֶׁהִתִּירוּ וְהָלַךְ וְצָרַם בְּאָזְנֵי בְכוֹרוֹת אֲחֵרִים וְאָסָרוּ _ _ _ אַחַת הָיוּ תִינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִין בַּשָּׂדֶה וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת טְלָאִים זֶה לָזֶה וְנִפְסְקָה זְנָבוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וַהֲרֵי הוּא בְכוֹר וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ רָאוּ שֶׁהִתִּירוּ וְהָלְכוּ וְקָשְׁרוּ זַנְבוֹת בְּכוֹרוֹת אֲחֵרִים וְאָסָרוּ זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁהוּא לְדַעְתּוֹ אָסוּר וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ מֻתָּר: