Chap. 111
הִיא שֶׁצִּוָּה הַמְּצוֹרָע לְגַלֵּחַ וְהִיא הַטָּהֳרָה הַשְּׁנִיָּה לָהּ כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסוֹף נְגָעִים, וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יד, ט) ''וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח''. וּכְבָר קָדַם תּוֹרֶף לְשׁוֹנָם שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה הַמְּצוֹרָע וְהַנָּזִיר וְהַלְוִיִּם. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בְּסוֹף נְגָעִים. וּבְכָאן אֲבָאֵר לְךָ מַה הַסִּבָּה בִּמְנוֹתֵנוּ תִּגְלַחַת הַמְּצוֹרָע מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְזֶה כִּי הַמְּצוֹרָע אֵין קֶשֶׁר לַתִּגְלַחַת עִם הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו וְהַתַּכְלִית מִתְגַּלַּחְתּוֹ זוּלַת הַתַּכְלִית הַמַּגַּעַת מֵהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו, וְזֶה כִּי הַמְּצוֹרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּתִגְלַחְתּוֹ. וּבְשִׁשִּׁי מִנָּזִיר (גְּמָרָא נָזִיר מד, ב) אָמְרוּ מַה בֵּין נָזִיר לַמְצוֹרָע אֶלָּא שֶׁזֶּה טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּיָמִים וְזֶה טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּתִגְלַחְתּוֹ, רוֹצֶה לוֹמַר הַמְּצוֹרָע, וּכְשֶׁגִּלַּח הַמְּצוֹרָע וְנִשְׁלְמָה תִּגְלַחְתּוֹ הַשְּׁנִיָּה טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסוֹף נְגָעִים (מִשְׁנָה נְגָעִים יד, ג), וְיִשָּׁאֵר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים עַד שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹתָיו כִּשְׁאָר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים כְּמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר שָׁם, וְהָיָה תַּכְלִית תִּגְלַחְתּוֹ שֶׁהוּא טָהוֹר מִלְּטַמֵּא כְּשֶׁרֶץ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו אוֹ לֹא הֵבִיא, וְתַכְלִית הֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו תַּשְׁלוּם כַּפָּרָתוֹ כִּשְׁאָר מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה כְּלוֹמַר זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת. וּכְבָר קָדַם לָנוּ אָמְרָם (גְּמָרָא כְּרִיתוּת ח, ב) אַרְבָּעָה מְחוּסְּרֵי כַּפָּרָה, וְשָׁם נִתְבָּאֵר שֶׁהַנָּזִיר אֵינוֹ מְחוּסַּר כַּפָּרָה, אֲבָל הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא בִּכְלָלוֹ כְּלוֹמַר הַגִּלּוּחַ וַהֲבָאַת קָרְבָּן יַתִּיר לוֹ שְׁתִיַּית הַיַּיִן וְלֹא יַסְפִּיק מֵהֶם הָאֶחָד בִּלְתִּי חֲבֵירוֹ, אֲבָל הַגִּלּוּחַ נִקְשַׁר בַּקָּרְבָּן וְהַקָּרְבָּן נִקְשַׁר בְּגִלּוּחַ וּבְקִבּוּצָם יַגִּיעוּ לַתַּכְלִית אֶחָד, וְהוּא שֶׁיּוּתַּר לוֹ הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ אֲסוּרִים עָלָיו בִּימֵי נִזְרוֹ. וּבְשִׁשִּׁי מִנָּזִיר (גְּמָרָא נָזִיר מו, ב) אָמְרוּ גִּלֵּחַ עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָּסוּל תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. הִנֵּה הִתְבָּאֶר לְךָ כִּי הַתִּגְלַחַת הוּא מִתְּנָאֵי הַזֶּבַח וְהַזֶּבַח מִתְּנָאֶיהָ. וּבַתּוֹסֶפְתָּא גַּם כֵּן הִתְבָּאֶר שֶׁנָּזִיר שֶׁכָּלוּ יָמָיו אָסוּר לְגַלֵּחַ וְלִשְׁתּוֹת יַיִן וְלִטַּמֵּא לַמֵּתִים עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה הַהוּא כֻּלּוֹ וְהוּא תִּגְלַחַת טָהֳרָה, כְּמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר בְּשִׁשִּׁי מִנְּזִירוּת (גְּמָרָא נָזִיר מה, א) וְהוּא שֶׁיִּתְגַּלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְיַשְׁלִיךְ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד וְיַקְרִיב הַקָּרְבָּנוֹת כַּאֲשֶׁר בְּאֵר בַּכָּתוּב, וְאַתָּה תִמְצָאֵם בְּרוֹב מְקוֹמוֹת וַיִּקָּרְאוּ הֲבָאַת הַקָּרְבָּנוֹת תִּגְלַחַת. וּבַבֵּיאוּר אָמְרוּ בִּמְקוֹם הַמִּשְׁנָה (גְּמָרָא נָזִיר יא, ב) הִנְנִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ כו', רוֹצֶה בָּזֶה שֶׁיָּבִיא קָרְבְּנוֹת נָזִיר וְיַקְרִיבֵם בַּעֲדוֹ, הִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֶר לְךָ שֶׁהַתִּגְלַחַת נוֹפֶלֶת עַל הֲבָאַת הַקָּרְבָּנוֹת, וְהַסִּבָּה בָּזֶה הֱיוֹתָהּ חֵלֶק מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּבְקִבּוּצָם יִסְתַּלֵּק דִּין הַנְּזִירוּת וְיִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן. אָמְנָם תִּגְלַחַת טוּמְאָה הִיא מִדִּין הַמִּצְוָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַה שֶׁקָּדַם. (מְצוֹרָע, טָהֳרָה הִלְכוֹת טוּמְאַת צָרַעַת פי''א)
111
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source