1. הִיא שֶׁצִּוָּה לַלְוִיִּם לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר שֶׁיִּקְחוּ מִיִּשְׂרָאֵל וְיִתְּנוּהוּ לַכֹּהֲנִים וְהוּא אָמְרוֹ ''וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כִּי תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמַּעֲשֵׂר'' וגו' וּבְאֵר הַכָּתוּב שֶׁזֶּה הַמַּעֲשֵׂר נִקְרָא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְיִנָּתֵן לַכֹּהֵן וּבְאֵר הַכָּתוּב שֶׁזֶּה הַמַּעֲשֵׂר יִלָּקַח אִם מִן הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְאִם מִן הַיָּפֶה שֶׁבּוֹ בְּאָמְרוֹ מִכָּל חֶלְבּוֹ שֶׁהֵם חוֹטְאִים אִם לֹא יוֹצִיאוּהוּ מִן הַטּוֹב וְהוּא אָמְרוֹ יִתְבָּרַךְ ''וְלֹא _ _ _ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ'' וְזֶה הַלָּאו שְׁלִילַת הַחִיּוּב הוּא אָמְרוֹ לֹא תִּשְׂאוּ עָלָיו חָטָא כְּשֶׁיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַיָּפֶה וְיוֹרֶה זֶה כְּשֶׁיּוֹצִיאוּהוּ מִן הָרַע יֶחֶטְאוּ וְזֶה עִנְיָנוֹ בְּעִנְיָן לָאו הַבָּא מִכְּלָל עֲשֵׂה שֶׁאֵינוֹ נִמְנֶה עִם הַלָּאוִין כְּלוֹמַר אַחַר שֶׁהוּא צִוָּה לְהוֹצִיאוֹ מִן הַיָּפֶה הוֹרָה שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּהוּ מִן הָרַע וּלְשׁוֹן סִפְרִי מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַיָּפֶה שֶׁהֵם בִּנְשִׂיאַת עָוֹן תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְלֹא תִּשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא'' וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּבִמְקוֹמוֹת מִדְּמַאי: