Chap. 187
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לַהֲרוֹג שִׁבְעָה עַמְמִין שֶׁיָּשְׁבוּ בָּאָרֶץ כְּנַעַן וּלְאַבְּדָם, שֶׁהֵם שׁוֹרֶשׁ ע''ז וִיסוֹדָם הָרִאשׁוֹן. וְהוּא אָמְרוּ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כ, יז) ''הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם''. וּבְאֵר לָנוּ בְּהַרְבֵּה כְּתוּבִים שֶׁסִּבַּת זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא נִלְמוֹד מִכְּפִירָתָם. וְהִנֵּה בָּאוּ כְּתוּבִים רַבִּים לִרְמוֹז עַל זֶה רוֹצֶה לוֹמַר עַל הֲרִיגָתָם לְחַזֵּק בָּזֶה, וּמִלְחַמְתָּם מִלְחֶמֶת מִצְוָה. וְאוּלַי יַחֲשׁוֹב חוֹשֵׁב שֶׁזֹּאת מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, אַחַר שֶׁשִּׁבְעָה עַמְמִין כְּבָר אָבְדוּ. וְזֶה אָמְנָם יַחֲשׁוֹב אוֹתוֹ מִי שֶׁלֹּא הֵבִין עִנְיָן מִנְהַג נוֹהֵג לְדוֹרוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת, כִּי הַצִּוּוּי שֶׁנִּשְׁלַם בְּהַגִּיעַ תַּכְלִיתוֹ מִבִּלְתִּי שֶׁיִּהְיֶה זֶה תָּלוּי בִּזְמַן יָדוּעַ לֹא יֵאָמֵר בּוֹ אֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת, אֲבָל הוּא נוֹהֵג בְּכָל דּוֹר שֶׁיִּמָּצֵא בּוֹ אֶפְשָׁרוּת הַדָּבָר הַהוּא. הֲתַחְשׁוֹב כְּשֶׁיֵּאַבֵּד הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה זֶרַע עֲמָלֵק וְיַכְרִיתֵהוּ עַד אַחֲרִיתוֹ כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ אוֹתָנוּ בְּאָמְרוֹ (שְׁמוֹת יז, יד) ''כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק'', אֵינוֹ לְדוֹרוֹת, זֶה לֹא יֵאָמֵר, אֲבָל נוֹהֵג בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כָּל זְמַן שֶׁנִּמְצָא מִזֶּרַע עֲמָלֵק מִצְוָה לְהַכְרִיתוֹ. וְכֵן לַהֲרוֹג שִׁבְעָה עַמְמִין וּלְאַבְּדָם צִוּוּי נִצְטַוֵּינוּ בּוֹ וְהוּא מִלְחֶמֶת מִצְוָה וַאֲנַחְנוּ מְצוּוִּים לְחַטֵּט אַחֲרֵיהֶם וּלְרָדְפָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד שֶׁיִּכְלוּ וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶן אִישׁ, וְכֵן עָשִׂינוּ עַד אֲשֶׁר תֻּמּוֹ וְנִכְרְתוּ בִּימֵי דָּוִד וְנִתְפַּזְּרוּ הַנִּשְׁאָרִים וְנִתְעָרְבוּ בָּאוּמּוֹת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בָּהֶם שֹׁרֶשׁ, וְלֹא בַּעֲבוּר שֶׁנִּכְרְתוּ תִּהְיֶה הַמִּצְוָה שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ לְהָרְגָם בִּלְתִּי נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת וַאֲפִילּוּ אַחַר כַּלּוֹתָם וְאָבְדָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֵינָן נִקְשָׁרוֹת בִּזְמַן וְלֹא בְּמָקוֹם מְיוּחָד כְּמוֹ הַמִּצְוֹת הַמְּיוּחָדוֹת בַּמִּדְבָּר אֲבָל הֵם נִקְשָׁרוֹת בּוֹ כָּל זְמַן שֶׁיִּמָּצֵא שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר בּוֹ הַצִּוּוּי הַהוּא. וּבִכְלַל הִנֵּה רָאוּי לְךָ לְהָבִין וְלָדַעַת הַהֶבְדֵּל אֲשֶׁר בֵּין הַמִּצְוֹת וְהַדָּבָר הַהוּא שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלָיו, כִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה תִּהְיֶה הַמִּצְוָה נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת אֲבָל יִהְיֶה הַדָּבָר שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלָיו כְּבָר נֶעְדַּר בְּאֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת וּמֵהַדּוֹרוֹת, וְלֹא בְּהֵעָדֵר הַדָּבָר שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עָלָיו תָּשׁוּב הַמִּצְוָה בִּלְתִּי נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, אֲבָל תִּהְיֶה בִּלְתִּי נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת כְּשֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן בְּהֵפֶךְ, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר נִמְצָא בְּעִנְיָן אֶחָד מִן הָעִנְיָנִים, וְהוּא חַיָּיב לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה אֶחָד אוֹ מִשְׁפָּט אֶחָד בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים וְהוּא הַיּוֹם בִּלְתִּי נוֹהֵג אע''פ שֶׁהַדָּבָר הַהוּא נִמְצָא בְּאוֹתוֹ עִנְיָן, כְּמוֹ לֵוִי שֶׁהָיָה פָּסוּל בַּמִּדְבָּר וְהוּא כָּשֵׁר אֶצְלֵנוּ הַיּוֹם, וּכְמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְהַבֵּן זֶה הַשֹּׁרֶשׁ וְשִׂים אוֹתוֹ בִּלְבָבְךָ. (שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, הִלְכוֹת מְלָכִים פֶּרֶק ה'):
187
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source