Chap. 73
הִיא שֶׁצִּוָּנוּ לְהִתְוַדּוֹת עַל הָעֲוֹנוֹת וְהַחַטָּאִים שֶׁחָטָאנוּ לִפְנֵי הָאֵל וְלֵאמֹר אוֹתָם עִם הַתְּשׁוּבָה. וְזֶהוּ הַוִּדּוּי וְכַוָּנָתוֹ שֶׁיֹּאמַר אֲנָא הַשֵּׁם חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ. וְיַאֲרִיךְ הַמַּאֲמָר וִיבַקֵּשׁ הַמְּחִילָה בְּזֶה הָעִנְיָן לְפִי צַחוּת לְשׁוֹנוֹ. וְדַע שֶׁאֲפִילּוּ הַחַטָּאִים שֶׁחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן אֵלּוּ הַמִּינִים מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַנִּזְכָּרִים שֶׁאָמַר שֶׁיַּקְרִיבֵם וְיִתְכַּפֵּר לוֹ לֹא יַסְפִּיק עִם הַקְרָבָתָם בִּלְתִּי הַוִּדּוּי. וְהוּא אָמְרוֹ (בַּמִּדְבָּר ה, ו) ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטּאֹת הָאָדָם'' (בַּמִּדְבָּר ה, ז) ''וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ''. וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא ה, ה) ''וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ'' עַל הַחַטָּאת כְּשֶׁהָיְתָה קַיֶּימֶת לֹא אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה אֵין בְּמַשְׁמַע שֶׁיִּתְוַדֶּה הַיָּחִיד אֶלָּא בְּבִיאַת הַמִּקְדָּשׁ שֶׁזֶּה הַכָּתוּב כְּלוֹמַר וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ אָמְנָם בָּא בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא בִּמְטַמֵּא מִקְּדָשׁ וְקָדָשָׁיו, וּמַה שֶׁנִּזְכַּר עִמּוֹ מִמַּה שֶׁבֵּאַרְנוּ וְנִרְאֶה שָׁם בַּמְּכִילְתָּא שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נִלְמוֹד מִן הַכָּתוּב אֶלָּא חִיּוּב הַוִּדּוּי לְמִטַּמֵּא מִקְּדָשׁ מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה כָּל שְׁאָר הַמִּצְוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'' ''וְהִתְוַדּוּ'', וּמִנַּיִן אַף כְּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין אָמַר חַטָּאתָם לְרַבּוֹת מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה יַעֲשֶׂה לְרַבּוֹת מִצְוֹת עֲשֵׂה, וְשָׁם נֶאֱמַר (בַּמִּדְבָּר ה, ו) ''מִכָּל חַטּאֹת הָאָדָם'' מִצְוֹת שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרַע, לִמְעוֹל מַעַל לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר וְהַמְקַלֵּל, וְאָשְׁמָה לְרַבּוֹת כָּל חַיָּיבֵי מִיתוֹת, יָכוֹל אַף הַנֶּהֱרָגִין עַל פִּי זוֹמְמִין לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא, רָצָה לוֹמַר שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּיב לוֹ הַוִּידּוּי כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁאֵין לוֹ חֵטְא אֲבָל הוּעַד עָלָיו שֶׁקֶר. הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ שֶׁכָּל מִינֵי הָעֲוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַקְּטַנִּים וַאֲפִילּוּ מִצְוֹת עֲשֵׂה חַיָּיבִין לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶן, וּבַעֲבוּר שֶׁבָּא זֶה הַצִּוּוּי שֶׁהוּא וְהִתְוַדּוּ עִם חִיּוּב הַקָּרְבָּן הָיָה עוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵין הַוִּדּוּי לְבַדּוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ אֲבָל הוּא מִדְּבָרִים הַנִּגְרָרִים אַחַר הַקָּרְבָּן, הוּצְרְכוּ שֶׁבֵּאֲרוּ זֶה בִּמְכִילְתָּא בְּזֶה הַלָּשׁוֹן יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵם מְבִיאִים הֵם מִתְוַדִּין וּבִזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין אֵין מִתְוַדִּין, תַּלְמוּד לוֹמַר ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְוַדּוּ'', וַעֲדַיִין אֵין מַשְׁמַע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ מִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת, תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא כו, מ) ''וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עָוֹן אֲבוֹתָם'', וְכֵן דָּנִיֵּאל אָמַר (גְּמָרָא סַנְהֶדְרִין צג, א) ''לְךָ ה' הַצְּדָקָה'' וגו'. הִנֵּה נִתְבָּאֵר לְךָ מַה שֶּׁזְּכַרְנוּהוּ כִּי הַוִּדּוּי חוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְחוֹבָה לַחוֹטֵא עַל כָּל חֵטְא שֶׁחָטָא בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ בֵּין הֵבִיא קָרְבָּן בֵּין לֹא הֵבִיא קָרְבָּן חַיָּיב לְהִתְוַדּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בַּמִּדְבָּר ה, ז) ''וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי ''וְהִתְוַדָּה'' זֶה וִדּוּי דְּבָרִים. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא. (נָשֹׂא, מַדָּע הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פ''א):
73
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source