Mitsvoth Lo Ta'asse

Chapitre 132
Chap. 132
שֶׁהִזְהִירָנוּ מֵאֲכוֹל פִּגּוּל, וְהַפִּגּוּל הוּא קָרְבָּן שֶׁהִפְסִידַתּוֹ הַמַּחְשָׁבָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָתוֹ אוֹ בִּשְׁעַת הַקְרָבָתוֹ וְחָשַׁב הָאִישׁ שֶׁהִתְעַסֵּק בְּהַקְרָבָתוֹ שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ אַחַר זְמַנּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בֵּאוּר שָׁלֵם בְּשֵׁנִי מִזְּבָחִים (גְּמָרָא זְבָחִים כז, א). וְאוּלָם הָאַזְהָרָה מֵאֲכוֹל פִּגּוּל הוּא אָמְרוֹ (שְׁמוֹת כט, לד) ''לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא'' כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמִצְוָה שֶׁלִּפְנֵי זֹאת. וְאוּלָם הָעוֹנֶשׁ לָמַדְנוּ אוֹתוֹ מֵאָמְרוֹ בְּפִגּוּל בפ''ב (גְּמָרָא זְבָחִים כח, א) (וַיִּקְרָא ז, יח) ''וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים'' וּבָאָה הַקַּבָּלָה בָּזֶה הַפָּסוּק שֶׁהוּא יְדַבֵּר בְּקָרְבָּן שֶׁהִפְסִידָה אוֹתוֹ הַמַּחְשָׁבָה בְּעֵת הַקְרָבָתוֹ, וְהוּא יִקָּרֵא פִּגּוּל, וּבְאָמְרוֹ הֵאָכֹל אָמְנָם רָצָה כְּשֶׁחָשַׁב עָלָיו שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר כּוֹף אָזְנְךָ לִשְׁמוֹעַ בִּמְחַשֵּׁב עַל זִבְחוֹ שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי הַכָּתוּב מְדַבֵּר שֶׁהוּא יִפָּסֵל בְּזֹאת הַמַּחְשָׁבָה, וּמִי שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אַחַר זֹאת הַמַּחְשָׁבָה חַיָּיב כָּרֵת מֵאָמְרוֹ וְהַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִשָּׂא וְאָמַר בְּנוֹתָר וְאוֹכְלָיו, עֲוֹנוֹ יִשָּׂא. וּבַגְּמָרָא כְּרִיתוּת (גְּמָרָא כְּרִיתוּת ה, א) אָמְרוּ אַל תְּהֵא גְּזֵרָה שָׁוָה קַלָּה בְּעֵינֶיךָ שֶׁהֲרֵי פִּגּוּל מִגּוּפֵי תּוֹרָה וְלֹא לִמְּדָנוּ הַכָּתוּב כִּי אִם בִּגְזֵרָה שָׁוָה וְיָלֵיף עָוֹן עָוֹן מִנּוֹתָר כְּתִיב הָכָא (וַיִּקְרָא ז, יח) ''עֲוֹנָהּ תִשָּׂא'' וּכְתִיב הָתָם (וַיִּקְרָא יט, ח) ''וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא'' מַה לְּהַלָּן כָּרֵת אַף כָּאן כָּרֵת, וּמִי שֶׁאָכַל גַּם כֵּן פִּגּוּל בִּשְׁגָגָה יָבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי פִּגּוּל וְנוֹתָר בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים מִסֵּדֶר קָדָשִׁים. (וְאַתָּה תְּצַוֶּה, שָׁם):
132
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source