1. הִזְהִירָנוּ מֵאָכוֹל חָמֵץ אַחַר חֲצוֹת בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר מִנִּיסָן וְהוּא אָמְרוֹ ''לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ'' וְכִנּוּי עָלָיו שָׁב עַל כֶּבֶשׂ הַפֶּסַח שֶׁאָנוּ חַיָּיבִין לִשְׁחוֹט בֵּין הָעַרְבַּיִם יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן וְאָמַר מֵעֵת שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן שְׁחִיטָתוֹ לֹא תֹּאכַל עָלָיו חָמֵץ וּבַגְּמָרָא פְּסָחִים מִנַּיִן לְאוֹכֵל חָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר ''לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ'' וְשָׁם נֶאֱמַר דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא חָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה דְּאוֹרַיְיתָא וְכֵן מָצָאנוּ בְּכָל הַנּוּסְחָאוֹת הַמְּדוּיְּקוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ לִפְנֵי זִקְנֵי הַתַּלְמוּד וְשָׁם אָמְרוּ בְּטַעַם אִיסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ בַּשִּׁשִּׁית עֲבְדִי רַבָּנָן הַרְחָקָה יְתֵירָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיגַּע בְּאִיסּוּרָא דְּאוֹרַיְיתָא וּמִי שֶׁעָבַר וְאָכַל חָמֵץ _ _ _ חֲצוֹת לוֹקֶה וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בִּתְחִלַּת פְּסָחִים: