Michneh Torah/Sefer Hamitsvoth/Mitsvoth Lo Ta'asse/1

הִזְהִיר מֵהַכְשִׁיל קְצָתֵנוּ אֶת קְצָתֵנוּ וְהוּא שֶׁאִם יִשְׁאָלְךָ אָדָם עֵצָה בְּדָבָר נִפְתֶּה בּוֹ, וּבָאָה הָאַזְהָרָה מִלְּרָמּוֹתוֹ וּמֵהַכְשִׁילוֹ אֲבָל תַּישִׁירֵהוּ עַל הַדָּבָר שֶׁתַּחְשׁוֹב שֶׁהוּא טוֹב וְיָשָׁר, וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יד) ''וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי לְמִי שֶׁהוּא סוּמָא בְּדָבָר וְנוֹטֵל עֵצָה מִמְּךָ אַל תִּתֵּן לוֹ עֵצָה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת. וְלָאו זֶה כּוֹלֵל ג''כ מִי שֶׁיַּעֲזוֹר עַל עֲבֵירָה אוֹ יְסַבֵּב אוֹתָהּ, כִּי הוּא יָבִיא הָאִישׁ הַהוּא לְעָוֹן וּבְעֶזְרָתוֹ הִכְשִׁילוֹ וְחָזַר עִוֵּר וִיפַתֵּהוּ וְיַעַזְרֵהוּ לְהַשְׁלִים עֲבֵירָתוֹ אוֹ יָכִין לוֹ סִבַּת הָעֲבֵירָה, וּמֵאֵלּוּ הַפָּנִים אָמְרוּ בְּמַלְוֶה וְלוֶֹה בְּרִבִּית שֶׁשְּׁנֵיהֶם יַחַד עוֹבְרִים מִשּׁוּם (וַיִּקְרָא יט, יד) ''וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'', כִּי כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם עָזַר אֶת חֲבֵירוֹ וְהֵכִין לוֹ לְהַשְׁלִים הָעֲבֵירָה, וּדְבָרִים רַבִּים מְאֹד מִזֶּה הַמִּין יֹאמְרוּ בָּהֶן עוֹבֵר מִשּׁוּם (וַיִּקְרָא יט, יד) ''וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'', וּפַשְׁטֵיהּ דִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ תְּחִלָּה. (קְדוֹשִׁים, שָׁם פי''ב):

שֶׁהִזְהִירָנוּ מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּדִּין, הוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, טו) ''לֹא תַּעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט''. וְעִנְיַן לָאו זֶה שֶּׁלֹא יִסְתּוֹר הַגְּדָרִים שֶׁגָּדְרָה תּוֹרָה לְחַיֵּיב בְּדָבָר אוֹ לִפְטוֹר מִמֶּנּוּ. (קְדוֹשִׁים, הִלְכוֹת סַנְהֶדְרִין פ''כ):

שֶׁהִזְהִיר הַדַּיָּין שֶּׁלֹא לְכַבֵּד אֶחָד מִבַּעֲלֵי הָרִיב בְּעִנְיָן הַדִּין וַאֲפִילּוּ הָיָה גָּדוֹל וְנִכְבָּד וּנְשׂוּא פָּנִים לֹא יַסְבִּיר לוֹ פָּנִים בְּדִין כְּשֶׁיָּבֹא לְפָנָיו עִם בַּעַל דִּינוֹ וְלֹא יִשְׁאַל בְּעִנְיָנָיו וְסִיפּוּרוֹ. וְאָמַר יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, טו) ''לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל''. וּבְסִפְרִי שֶּׁלֹא תֹּאמַר עָשִׁיר הוּא זֶה וּבֶן גְּדוֹלִים הוּא אֵיךְ אֲבַיְּישֶׁנּוּ לְכָךְ נֶאֱמַר (וַיִּקְרָא יט, טו) ''לֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל''. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת מִסַּנְהֶדְרִין וּשְׁבוּעוֹת. (קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, סַנְהֶדְרִין פכ''ג):

הִזְהִיר מֵהֱיוֹת רָכִיל. וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, טז) ''לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ'', אָמְרוּ (סִפְרָא) לֹא תְּהֵא רַךְ בִּדְבָרִים לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה. דָּבָר אַחֵר שֶּׁלֹא תְּהֵא כְּרוֹכֵל שֶׁטּוֹעֵן דְּבָרִים וְהוֹלֵךְ, וּבִכְלַל לָאו זֶה אַזְהָרָה מֵהוֹצָאַת שֵׁם רַע. (קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, מַדָּע הִלְכוֹת דֵּעוֹת פ''ז):

הִזְהִירָנוּ מִלְּהִתְרַשֵּׁל בְּהַצָּלַת נֶפֶשׁ אֶחָד כְּשֶׁנִּרְאֵהוּ בְּסַכָּנַת מָוֶת אוֹ הַהֶפְסֵד וְיִהְיֶה לָנוּ יְכוֹלֶת לְהַצִּילוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה טוֹבֵעַ בַּנָּהָר וַאֲנַחְנוּ נֵדַע לִשְׂחוֹת וְנוּכַל לְהַצִּילוֹ. אוֹ יִהְיֶה לִסְטִים מִשְׁתַּדֵּל לְהָרְגוֹ וְנוּכַל לְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתּוֹ אוֹ לִדְחוֹת מִמֶּנּוּ נֵזֶק, וּבָאָה הָאַזְהָרָה בְּאָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, טז) ''לֹא תַּעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ''. וּכְבָר אָמְרוֹ שֶׁמִּי שֶׁיִּכְבּוֹשׁ עֵדוּת תִּכְלְּלֵהוּ גַּם כֵּן זֹאת הָאַזְהָרָה כִּי הוּא רוֹאֶה מָמוֹן חֲבֵירוֹ אָבֵד וְהוּא יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו בְּאָמְרוֹ הָאֱמֶת. וּכְבָר בָּא בְּזֶה הָעִנְיָן גַּם כֵּן אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ. וּלְשׁוֹן סִפְרָא מִנַּיִן שֶׁאִם אַתָּה יוֹדֵעַ לוֹ עֵדוּת שֶׁאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לִשְׁתּוֹק תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יט, טז) ''לֹא תַּעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ'', וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָאִיתָ אוֹתוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ חַיּוֹת אוֹ לִסְטִים בָּאִין עָלָיו שֶׁאַתָּה חַיָּיב לְהַצִּילוֹ ת''ל (וַיִּקְרָא יט, טז) ''לֹא תַּעֲמוֹד עַל דַּם רֵעֶךָ''. וּמִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ כְּבָר הִתְבָּאֲרוּ בְּסַנְהֶדְרִין. (קְדוֹשִׁים, הִלְכוֹת רוֹצֵחַ פ''א):

הִזְהִיר מִשָּׂנוֹא קְצָתֵנוּ אֶת קְצָתֵנוּ. וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יז) ''לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא שִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב. אָמְנָם כְּשֶׁהֶרְאָה לוֹ הַשִּׂנְאָה וְהוֹדִיעוֹ שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אוֹתוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עַל זֶה הַלָּאו אֲבָל עַל (וַיִּקְרָא יט, יח) ''לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר'', וְעוֹבֵר עַל עֲשֵׂה וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יח) ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'', אֲבָל שִׂנְאַת הַלֵּב הוּא חֵטְא חָזָק יוֹתֵר מִן הַכֹּל. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִיר שֶּׁלֹא לְבַיֵּישׁ קְצָתֵנוּ אֶת קְצָתֵנוּ וְזֶהוּ הַנִּקְרָא מַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ, וְאַזְהָרָה שֶׁבָּאָה בָּזֶה הוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יז) ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ'' וגו'. וּבְסִפְרִי מִנַּיִן שֶׁאִם הוֹכָחְתּוֹ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיוֹכִיחַ תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יט, יז) ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ'' יָכוֹל אֲפִילּוּ אַתָּה מוֹכִיחוֹ וּפָנָיו מִשְׁתַּנּוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יט, יז) ''וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא'', אָמְנָם הַפְּשָׁט הוּא שֶׁהִזְהִיר שֶּׁלֹא תַּחְשׁוֹב לוֹ עָוֹן וְתִזְכְּרֵהוּ. (שָׁם, שָׁם פ''ז):

הוּא שֶׁהִזְהִיר שֶּׁלֹא לִנְקוֹם קְצָתֵנוּ מִקְצָתֵנוּ, וְהוּא שֶׁתַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה אֶחָד וְלֹא תָסוּר מִלְּחַפֵּשׁ אַחֲרָיו עַד שֶׁתִּגְמְלֵהוּ כְּמַעֲשֵׂהוּ הָרַע אֲשֶׁר יְבִיאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהֱבִיאֲךָ, וְהִזְהִיר מִזֶּה בְּאָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יח) ''לֹא תִקֹּם''. וּבְסַפְרָא עַד הֵיכָן הוּא כֹּחָהּ שֶׁל נְקִימָה אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ וְלֹא הִשְׁאִילוֹ וּלְמָחָר אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְךָ וְאוֹמֵר לוֹ לֹא אַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶּׁלֹא הִשְׁאַלְתַּנִי מַגָּלְךָ לְכָךְ נֶאֱמַר (וַיִּקְרָא יט, יח) ''לֹא תִקֹּם'', וְעַל זֶה הַדִּמְיוֹן הַהֶיקֵּשׁ בְּכָל הָעִנְיָנִים. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ שֶׁלֹּא לִנְטוֹר ואע''פ שֶּׁלֹא נְשַׁלֵּם לוֹ גְּמוּל, וְהוּא שֶׁנִּזְכּוֹר לוֹ הֶעָוֹן שֶׁחָטָא הַחוֹטֵא. וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, יח) ''לֹא תִטֹּר''. וּלְשׁוֹן סִפְרָא עַד הֵיכָן הוּא כֹּחָהּ שֶׁל נְטִירָה אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ וְלֹא הִשְׁאִילוֹ וּלְמָחָר אָמַר לוֹ הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְךָ וְאוֹמֵר לוֹ הֵילָךְ וְאֵינִי כְּמוֹתְךָ לְכָךְ נֶאֱמַר (וַיִּקְרָא יט, יח) ''וְלֹא תִטֹּר''. (שָׁם, שָׁם):

שֶׁהִזְהִירָנוּ מֵהַרְבָּעַת כִּלְאֵי בְּהֵמָה. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, יט) ''בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם'' וְכָל זְמַן שֶׁיַּרְבִּיעַ לוֹקֶה, וּתְנַאי שֶׁיַּרְכִּיב בְּיָדוֹ אֵיבָר הַזָּכָר בַּנְּקֵבָה כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת. וּבַבֵּאוּר אָמְרוּ (גְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא צא, א) בִּמְנָאֲפִים וּבְכִלְאַיִם עַד שֶׁיַּכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת וְאָז יִלְקֶה. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִצְוָה זוֹ בפ''ח מִכִּלְאַיִם. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ מִזְּרוֹעַ כִּלְאַיִם. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, יט) ''שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאַיִם'', וְכִלְאֵי זְרָעִים אֵלּוּ לֹא נֶאֱסַר זְרִיעָתָם אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁזְּרָעָהּ שָׁם חַיָּיב מַלְקוֹת דְּאוֹרַיְיתָא וּבְחוּץ לָאָרֶץ מוּתָּר. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת כִּלְאַיִם. (קְדוֹשִׁים, כִּלְאַיִם פ''א):

הִזְהִירָנוּ מֵאָכוֹל עָרְלָה. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, כג) ''יִהְיוּ לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל''. וּמִי שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת לוֹקֶה. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת עָרְלָה, וְאִיסּוּר אֲכִילַת עָרְלָה בְּחוּץ לָאָרֶץ הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, אָמְנָם לְשׁוֹן הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבַד. (קְדוֹשִׁים, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ מִהְיוֹת זוֹלֵל וְסוֹבֵא בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה בִּימֵי הַנַּעֲרוּת וּבִתְנָאִים מְתוֹאָרִים בְּדִין סוֹרֵר וּמוֹרֶה. וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, כו) ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם''. וּבֵאוּר זֶה שֶׁבֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִכְּלָל חַיָּיבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, וּלְשׁוֹן הַתּוֹרָה בּוֹ בִּסְקִילָה. וּכְבָר הִתְבָּאֶר בְּהַקְדָּמַת זֶה הַמַּאֲמָר שֶׁכָּל מִי שֶׁחַיָּיב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין הוּא מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה זוּלַת הַפֶּסַח וּמִילָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אִם כֵּן אַחַר שֶׁנִּדּוֹן בֶּן זוֹלֵל וְסוֹבֵא עַל הַתְּנָאִים הַנִּזְכָּרִים בִּסְקִילָה, יָדַעְנוּ זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא מוּזְהָר מִמֶּנּוּ בְּהֶכְרֵחַ וְנִתְבָּאֵר הָעוֹנֶשׁ. אִם כֵּן צָרִיךְ שֶׁנַּחְקוֹר עַל הָאַזְהָרָה לְפִי שֶּׁלֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. וּלְשׁוֹן גְּמָרַת סַנְהֶדְרִין (גְּמָרָא סַנְהֶדְרִין סג, א) אַזְהָרָה לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יט, כו) (וַיִּקְרָא יט, כו) ''לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם'' רוֹצֶה לוֹמַר לֹא תֹּאכַל אֲכִילָה שֶׁהִיא מְבִיאָה לִשְׁפּוֹךְ דָם, וְהִיא אֲכִילַת סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁחַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה. וּכְשֶׁאָכַל הָאֲכִילָה הַהִיא הָרָעָה עַל הַדְּרָכִים הָהֵם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים כְּבָר עָבַר עַל לָאו אע''פ שֶׁזֶּה הַלָּאו שֶׁבִּכְלָלוֹת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ תְּשִׁיעִי. כִּי זֶה אֵינוֹ רָחוֹק שֶׁאַחַר שֶׁהָעוֹנֵשׁ מְפוֹרָשׁ אֵין לָחוּשׁ עַל הָאַזְהָרָה אִם הִיא מִן הַדִּין אוֹ מִלָּאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ דִּינֵי מִצְוָה זוֹ בְּפֶרֶק ח מִסַּנְהֶדְרִין. (קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ, הִלְכוֹת מַמְרִים פ''ז):

שֶׁהִזְהִירָנוּ מִנַּחֵשׁ, כְּמַאֲמָר הָרֵיקִים כְּבָר חָזַרְתִּי מִן הַדֶּרֶךְ לֹא יִשְׁלַם לִי צָרְכִּי, וְהַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן מַה שֶׁרָאִיתִי בּוֹ מִן הַדָּבָר פְּלוֹנִי לֹא אַרְוִיחַ דָּבָר, וְזֶה הָאוֹפֶן רַב מְאֹד אֵצֶל הֶהָמוֹן הָעֲנִיִּים בְּדַעַת הַסְּכָלִים, וְכָל מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה עַל פִּי הַנַּחַשׁ לוֹקֶה, כְּאָמְרוֹ (דְּבָרִים יח, י) ''לֹא יִמָּצֵא בְךָ'' (דְּבָרִים יח, י) ''מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ''. וּכְבָר נִכְפְּלָה אַזְהָרָה זוֹ בְּאָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, כו) ''לֹא תְנַחֲשׁוּ'', וְאָמְרוּ (וַיִּקְרָא יט, כו) ''לֹא תְנַחֲשׁוּ'' כְּגוֹן אֵלּוּ הַמְנַחֲשִׁים בְּחוּלְדָּה וּבְעוֹפוֹת וּבְכוֹכָבִים. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּשְׁבִיעִי מִשַּׁבָּת. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ מֵעֲשׂוֹת הַמַּעֲשִׂים בִּבְחִירָה מִמִּשְׁפְּטֵי כּוֹכָבִים וְהוּא שֶׁיֹּאמַר זֶה הַיּוֹם טוֹב לְמַעֲשֶׂה פְּלוֹנִי וְנָכוֹן לַעֲשׂוֹת אוֹ זֶה הַיּוֹם מוֹנֵעַ מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה פְּלוֹנִי וְנַרְחִיק מֵעֲשׂוֹתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים יח, י) ''לֹא יִמָּצֵא בְךָ'' (דְּבָרִים יח, י) ''מְעוֹנֵן'', וּכְבָר נִכְפְּלָה אַזְהָרָה זוֹ וְאָמַר (וַיִּקְרָא יט, כו) ''וְלֹא תְעוֹנֵנוּ''. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (וַיִּקְרָא יט, כו) ''לֹא תְעוֹנֵנוּ'' אֵלּוּ נוֹתְנֵי הָעִתִּים, כִּי הַלָּשׁוֹן נִגְזַר מֵעוֹנָה, רוֹצֶה לוֹמַר לֹא יִהְיֶה בְךָ מְעוֹנֵן שֶׁיֹּאמַר עֵת פְּלוֹנִית טוֹבָה וְהָעוֹנֶה פְּלוֹנִית רָעָה, וְהָעוֹבֵר עַל לָאו זֶה חַיָּיב מַלְקוֹת, ר''ל שֶׁיַּגִּיד הָעִתִּים הָאֵלּוּ לֹא מִי שֶׁיִּשְׁאַל בַּעֲדָם, אֲבָל הַשְּׁאֵלָה ג''כ אֲסוּרָה מְחוּבֶּרֶת אֶל הֱיוֹתָהּ דָּבָר אֵין אֲמִיתּוּת לָהּ, וּמִי שֶׁיְּכַוֵּין בִּפְעוּלָּתוֹ לְעֵת יָדוּעַ בְּמַבָּט כְּדֵי שֶׁיִּצְלַח אוֹ יִהְיֶה לוֹ תּוֹעֶלֶת בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה. וּבִכְלַל אַזְהָרָה זוֹ גַּם כֵּן אָסוּר פּוֹעֵל הַחַרְטוּמִים. וּלְשׁוֹן חֲכָמִים (גְּמָרָא סַנְהֶדְרִין ס''ה, ב) מְעוֹנֵן אֵלּוּ אוֹחֲזֵי עֵינַיִם. וְהוּא מִין גָּדוֹל מִן הַתַּחְבּוּלָה מְחוּבָּר אֵלָיו קַלּוּת הַתְּנוּעָה בְּיַד עַד שֶׁתִּדְמֶה לַאֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשֶׂה עִנְיָנִים אֵין אֲמִתָּתוֹ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָם יַעֲשׂוּ תָּמִיד יִקְחוּ חֶבֶל וַיָּשִׂימוּ אוֹתוֹ בִּכְנַף בִּגְדֵיהֶם וַיּוֹצִיאוּ נָחָשׁ, וְיַשְׁלִיךְ טַבַּעַת לַאֲוִיר וְאַחַר כָּךְ יוֹצִיאוּהוּ מִפִּי אָדָם אֶחָד הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, וּמַה שֶׁיִּדְמֶה לָזֶה מִפְּעוּלוֹת הַחַרְטוּמִים הַמְּפוּרְסָמִים אֵצֶל הֶהָמוֹן כָּל פּוֹעֵל מֵהֶם אָסוּר, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה זֶה יִקָּרֵא אוֹחֵז עֵינַיִם וְהוּא מִין הַכִּשׁוּף, וּמִפְּנֵי זֶה לוֹקֶה, וְהוּא עִם זֶה גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וְהַהֶפְסֵד הַמַּגִּיעַ מִזֶּה גָּדוֹל, כִּי כֵּן צִיּוּר הָעִנְיָנִים הַנִּמְנָעִים תַּכְלִית הַמְּנִיעָה אֶפְשָׁרִיִּית אֵצֶל הַסְּכָלִים וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים רַע מְאֹד, וְיַפְסִיד שִׂכְלָם וִישִׁיבֵם לְהַאֲמִין הַנִּמְנָע וֶהֱיוֹתוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה, וְהָבֵן זֶה. (שָׁם, שָׁם):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source