Michneh Torah/Sefer Hamitsvoth/Mitsvoth Lo Ta'asse/1

הִזְהִיר הַשָּׂכִיר מֵאָכוֹל בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ מִן הַדָּבָר שֶׁיַּעֲבוֹד בּוֹ כְּשֶׁיַּעֲבוֹד בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כג, כו) ''וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ'', אָמְרוּ וְחֶרְמֵשׁ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חֶרְמֵשׁ וּבִשְׁעַת חֶרְמֵשׁ כְּלוֹמַר בִּשְׁעַת הַקָּצִיר לֹא תִקְצוֹר לְעַצְמְךָ, וּכְבָר נוֹדַע כִּי זֶה הַכָּתוּב בָּא בְּשָׂכִיר וְאָמַר כִּי תָבֹא יִרְצֶה בּוֹ כְּשֶׁנִּכְנַסְתָּ שָׂכִיר כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַתַּרְגּוּם אֲרֵי תִּתְגָּר. וְכֵן בִּמְצִיעָא (גְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא פז, א) אָמְרוּ אֵלּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה הָעוֹשֶׂה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בִּשְׁעַת גְּמַר מְלָאכָה. וְשָׁם הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ. (תֵּצֵא, הִלְכוֹת שְׂכִירוּת פי''ב):

הִזְהִיר הָאָדָם מֵהַחֲזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לְזוּלָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, ד) ''לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ'' (דְּבָרִים כד, ד) ''אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה''. וְהָעוֹבֵר עַל לָאו זֶה לוֹקֶה. וְהִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת מִיבָמוֹת. (שָׁם, נָשִׁים הִלְכוֹת גֵּירוּשִׁין פ''ט):

הִזְהִירָנוּ מֵחֲבוֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶם בְּנֵי אָדָם הֲכָנַת מְזוֹנוֹתֵיהֶם כְּגוֹן כְּלֵי הַטְּחִינָה וְהַלִּישָׁה וְהַבִּישּׁוּל וּכְלֵי שְׁחִיטַת הַבְּהֵמוֹת וְזוּלַת זֶה מַה שֶׁיְּקַבְּצֵהוּ שָׁם דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֵל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כד, ו) ''כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל''. וְנִשְׁאָר שֶׁנְּבָאֵר לְךָ אָמְרָם הֵנָּה (גְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא קטו, א), וְחַיָּיב מִשּׁוּם שְׁתֵּי כֵּלִים שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כד, ו) ''לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב'', כִּי זֶה יָבֹא לַחְשׁוֹב שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְוֹת וְכָל שֶׁכֵּן בְּאָמְרָם וְחַיָּיב עַל הָרֵחַיִם בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעִנְיַן זֶה הַמַּאֲמָר כָּל מִי שֶׁיְּמַשְׁכֵּן כְּלִי שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ אוֹכֵל נֶפֶשׁ עוֹבֵר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר, וּמִי שֶׁיְּמַשְׁכֵּן כֵּלִים רַבִּים כָּל אֶחָד מֵהֶן עוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֵל נֶפֶשׁ חַיָּיב עַל כָּל כְּלִי וּכְלִי כְּגוֹן שֶׁיְּמַשְׁכֵּן כְּלֵי הַטְּחִינָה וּכְלֵי הַלִּישָׁה וּכְלֵי עֲשִׂיַּית הַפַּת, וְזֶה מַה שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹ בֵּאוּר שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁחָבַל בֶּגֶד אַלְמָנַת רְאוּבֵן וּבֶגֶד אַלְמָנַת שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל כָּל בֶּגֶד וּבֶגֶד. וְאָמְנָם הַשְּׁאֵלָה בְּמִי שֶׁחָבַל שְׁנֵי כֵּלִים בִּשְׁנֵיהֶם יַחַד יַעֲשֶׂה אוֹכֵל נֶפֶשׁ אִם נֹאמַר אַחַר שֶׁהָאוֹכֵל אָמְנָם תִּשְׁלַם עֲשִׂיָּיתוֹ בִּשְׁנֵיהֶם הִנֵּה שְׁנֵיהֶם כְּלִי אֶחָד וְיִהְיֶה חַיָּיב מִשּׁוּם כְּלִי אֶחָד, אוֹ אַחַר שֶׁהֵם שְׁנֵי כֵּלִים יִהְיֶה חַיָּיב עַל כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּבֵאֲרוּ לָנוּ שֶׁהוּא חַיָּיב עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים ואע''פ שֶׁבְּהִקָּבֵץ שְׁנֵיהֶם תֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה כְּעֵין רֵחַיִם וָרֶכֶב שֶּׁלֹא תֵּעָשֶׂה הַטְּחִינָה בְּאֶחָד לְבַדּוֹ. וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (גְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא קטו, א) (דְּבָרִים כד, ו) ''לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב''. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֵל נֶפֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כד, ו) ''כִּי נֶפֶשׁ הוּא חוֹבֵל'' שֶׁחַיָּיב עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים לֹא שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְוֹת. וּלְשׁוֹן סִפְרִי בְּזֶה הָעִנְיָן אָמְרוּ מַה רֵחַיִם וְרֶכֶב מְיוּחָדִים שֶׁהֵן שְׁנֵי כֵּלִים וּמְשַׁמְּשִׁין לִמְלָאכָה אַחַת וְחַיָּיבִין עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ כָּךְ כָּל שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין לִמְלָאכָה אַחַת חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. פֵּירוּשׁ הַמַּאֲמָר אַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין מְלָאכָה אַחַת חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ כְּשֶׁעָבַר וּמִשְׁכֵּן וְלָקַח מִמֶּנּוּ יוֹצִיאֵהוּ מִיָּדוֹ וְיוּשַׁב לִבְעָלָיו וְאִם עָבַר וְנִשְׂרַף קוֹדֶם שֶׁיְּשִׁיבֵהוּ לוֹקֶה, וְכֵן הַדִּין בְּבֶגֶד אַלְמָנָה. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּתְשִׁיעִי מִמְּצִיעָא. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ מִלָּקוֹץ סִימָנֵי צָרַעַת אוֹ לִכווֹתָהּ עַד שֶׁיִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֶיהָ. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, ח) ''הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי הִשָּׁמֶר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה הַתּוֹלֵשׁ סִימָנֵי טוּמְאָה וְהַכֹּוֶה אֶת הַמִּחְיָה עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, וְהוּא לוֹקֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. (תֵּצֵא, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ מִלְּמַשְׁכֵּן הַלֹּוִים בְּיָדֵינוּ אֶלָּא בְּמִצְוַת הַדַּיָּין וּבִידֵי שְׁלוּחוֹ, לֹא שֶׁנָּבֹא אֲנַחְנוּ בְּבֵית הַבַּעַל חוֹב וּנְמַשְׁכֵּן אוֹתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, י) ''לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבוֹט עֲבוֹטוֹ''. וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה (מִשְׁנָה בָּבָא מְצִיעָא ט, יג) הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ לֹא יְמַשְׁכְּנוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִיטּוֹל הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כד, יא) ''בַּחוּץ תַּעֲמוֹד'', וְהוּא לָאו הַנִּיתָּק לַעֲשֵׂה וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, יג) ''הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט'', וְכֵן הִתְבָּאֶר בְּסוֹף גְּמָרָא מַכּוֹת (גְּמָרָא מַכּוֹת טו, א). וְדַע שֶׁאִם לֹא הֱשִׁיבוֹ וְלֹא קִיֵּים עֲשֵׂה שֶׁבּוֹ חַיָּיב מַלְקוֹת וּמְשַׁלֵּם דְּמֵי מַשְׁכּוֹן כְּמוֹ שֶּׁהִתְבָּאֵר בְּסוֹף מַכּוֹת. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּתְשִׁיעִי מִמְּצִיעָא. (תֵּצֵא, הִלְכוֹת מַלְוֶה וְלוֶֹה פ''ג):

הִזְהִיר מִמְּנוֹעַ הַמַּשְׁכּוֹן מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ אֵלָיו אֲבָל נָשִׁיב לוֹ כְּלֵי יוֹם בְּיוֹם וּכְלֵי לַיְלָה בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבָּא לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה (מִשְׁנָה בָּבָא מְצִיעָא ט, יג) מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה בַּיּוֹם, וְהָאַזְהָרָה בָּזֶה (דְּבָרִים כד, יב) ''לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבוֹטוֹ''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי לֹא תִשְׁכַּב וַעֲבוֹטוֹ עִמְּךָ אֲבָל הַחֲזֵר לוֹ מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמוֹד בִּלְעָדָיו מִפְּנֵי עֲנִיּוּתוֹ. וְהִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ פ''ט מִמְּצִיעָא. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִיר הַדַּיָּין שֶּׁלֹא לְקַבֵּל עֵדוּת הַקְּרוֹבִים קְצָתָם עַל קְצָתָם. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, טז) ''לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים''. וּבָא הַפֵּירוּשׁ הַמְּקוּבָּל בְּסִפְרִי שֶּׁלֹא יוּמְתוּ אָבוֹת בְּעֵדוּת בָּנִים וּבָנִים בְּעֵדוּת אָבוֹת, וְהוּא הַדִּין לְדִינֵי מָמוֹנוֹת וְאָמְנָם זָכָר לָנוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת עַל צַד הַגּוּזְמָא שֶּׁלֹא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה אִבּוּד נֶפֶשׁ לֹא נַחֲשׁוֹד הַקָּרוֹב בּוֹ אֲבָל נַעֲשֶׂה בְּעֵדוּתוֹ אַחַר שֶׁעֵדוּתוֹ לְאִבּוּד נֶפֶשׁ קְרוֹבוֹ הוּא וְאֵין זֶה מָקוֹם לְחָשְׁדוֹ, וּלְפִיכָךְ לָקַח לְמָשָׁל הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּקְרוֹבִים וּגְדוֹל הָאַהֲבָה וְהוּא אַהֲבַת אָב לַבֵּן וְהַבֵּן לָאָב. וְהִנֵּה יֹאמַר. אַחַר שֶׁאֵין מְקַבְּלִים עֵדוּת אָב עַל הַבֵּן וַאֲפִילּוּ לְחַיְּיבוֹ מִיתָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר הַקְּרוֹבִים שֶּׁלֹא יְקוּבְּלוּ. וְזֶה גְּזֵרַת הַכָּתוּב אֵין לָהּ טַעַם בְּשׁוּם פָּנִים. וְהִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בפ''ג מִסַּנְהֶדְרִין. (תֵּצֵא, שָׁם):

שֶׁהִזְהִיר הַשּׁוֹפֵט מֵהַטּוֹת מִשְׁפָּט הַגֵּרִים וְהַיְתוֹמִים. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כד, יז) ''לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט גֵּר יָתוֹם''. וְהִנֵּה כְּבָר הִתְבָּאֶר שֶׁמִּי שֶׁיַּטֶּה מִשְׁפָּט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹבֵר בְּלָאו אֶחָד. וְהוּא אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יט, לה) ''לֹא תַּעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט''. וְאִם הִטָּה מִשְׁפָּט גֵּר עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין וְאִם הָיָה גֵּר יָתוֹם עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. (תֵּצֵא, שָׁם פ''כ):

הִזְהִיר שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה בֵּין עֲנִיָּה בֵּין עֲשִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים כד, יז) ''לֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה''. הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּתְשִׁיעִי מִמְּצִיעָא. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִירָנוּ מִקַּחַת עוֹמֶר הַשִּׁכְחָה. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, יט) ''וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה לֹא תָּשׁוּב לְקַחְתּוֹ'' וְהַשִּׁכְחָה נוֹהֶגֶת בֵּין בִּתְבוּאָה בֵּין בְּאִילָן. וְזֶה נִיתָּק לַעֲשֵׂה שֶׁאִם עָבַר וּלְקָחָהּ חַיָּיב לַהֲשִׁיבָהּ לָעֲנִיִּים. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כד, יט) ''לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה''. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה. וְדַע כִּי הַשֹּׁרֶשׁ אֶצְלֵנוּ שֶׁכָּל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה כְּשֶׁקִּיֵּים עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ אֵינוֹ לוֹקֶה, וְאִם לֹא יְקַיְּימֵהוּ לוֹקֶה, דִּמְיוֹן זֶה הַפֵּאָה אִם קָצַר אוֹתָהּ אֵינוֹ חַיָּיב מַלְקוֹת מִיָּד שֶׁקָּצַר אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְהָשִׁיב הַשִּׁבֳּלִים, וְכֵן אִם דָּשׁ אוֹתָם וְטָחַן הַחִטִּים וְלָשׁ הַקֶּמַח יִתֵּן מֵהַבָּצֵק מַה שֶׁרָאוּי עָלָיו מִן הַפֵּאָה, וְאִם קָרָה שֶׁנֶּאֶבְדָה אוֹתָהּ הַחִטָּה בִּכְלָלָהּ אוֹ נִשְׂרְפָה לוֹקֶה, כִּי לֹא קִיֵּים עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁבִּטְּלוֹ בַּיָּדַיִם כְּמוֹ שֶׁאָכַל אֶת הַחִטָּה כֻּלָּהּ. וְלֹא תַּחְשׁוֹב שֶׁאָמְרָם בַּגְּמָרָא מַכּוֹת (גְּמָרָא מַכּוֹת טז, א) אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת וְהִתְבָּאֵר שֶׁאוֹתָהּ הָאַחֶרֶת הִיא הַפֵּאָה יְחַיֵּיב עָלֶיהָ דִּין זֶה אָמְנָם בְּפֵאָה לְבַד. אֲבָל כִּי עִנְיָן הָאַחֶרֶת רוֹצֶה בּוֹ הַפֵּאָה וְכָל מִי שֶׁדִּינוֹ דִּין פֵּאָה הַפֶּרֶט וְהַשִּׁכְחָה וְהַלֶּקֶט וְהָעוֹלְלוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶם לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קוּם עֲשֵׂה, וְאֶפְשָׁר בּוֹ מַה שֶׁאֶפְשָׁר בְּפֵאָה מִן קִיְּימוֹ וְלֹא קִיְּימוֹ בִּטְּלוֹ וְלֹא בִּטְּלוֹ, כִּי הַכָּתוּב שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמַדְנוּ שֶׁהַפֵּאָה יֵשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה הוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (וַיִּקְרָא יט, י) ''לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם'' וְזֶה בָּא עַל הַפֵּאָה וְהַלֶּקֶט וְהָעוֹלְלוֹת אָמַר (וַיִּקְרָא יט, ט) ''לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ'' (וַיִּקְרָא יט, ט) ''וְלֶקֶט קְצִירְךָ'' (וַיִּקְרָא יט, י) ''וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל'' (וַיִּקְרָא יט, י) ''וּפֶרֶט כַּרְמְךָ'', וְאָמְרוֹ גַּם כֵּן בְּעוֹמֶר הַשִּׁכְחָה לֹא תָּשׁוּב לְקַחְתָּהּ, וְאַחַר שֶׁמָּצָאנוּ לָשׁוֹן בַּגְּמָרָא שֶׁהַפֵּאָה הוּא לָאו הַנִּיתָּק לַעֲשֵׂה וְהֵבִיאוּ רְאָיָה עַל עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ מֵאָמְרוֹ לֶעָנִי וְלַגֵּר וכו', הוּא רְאָיָה שֶׁאִלּוּ הַחֲמִשָּׁה לָאוִין הֵן לָאו הַנִּיתָּק לַעֲשֵׂה וְכָל זְמַן שֶׁמְּקַיֵּים עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ אֵינוֹ לוֹקֶה, וּכְשֶׁהָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר קִיּוּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ לוֹקֶה, וְכָל זְמַן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְקַיְּימוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְקַיְּימוֹ עֲדַיִין אֵינוֹ לוֹקֶה אֲבָל נְצַוֶּה אוֹתוֹ לְקַיְּימוֹ לְבַד עַד שֶׁנֵּדַע שֶׁכְּבָר עָבַר הָאַזְהָרָה וְלֹא הִשְׁאִיר לוֹ דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרוּת לְקַיֵּים עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ וְאָז הוּא לוֹקֶה, וּשְׁמַע זֶה הָעִנְיָן וְהָבֵן אוֹתוֹ. (כִּי תֵּצֵא, שָׁם):

שֶׁהִזְהִיר הַדַּיָּין מֵהַכּוֹת הַחוֹטֵא הַכָּאוֹת גְּדוֹלוֹת מְמִיתוֹת, וּבֵאוּר זֶה שֶׁכָּל הַמְחוּיָּיב מַלְקוֹת הִנֵּה תַּכְלִית מַה שֶׁיִּלְקֶה אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה שֶּׁלֹא יַכֶּה אָדָם עַד שֶׁיְּשַׁעֵר הַהַכָּאָה בָּאָדָם הַמּוּכֵּה לְפִי כֹּחוֹ וְשָׁנָיו וּמִזְגּוֹ וְצוּרַת גּוּפוֹ אִם יָכוֹל לִסְבּוֹל הַכָּאַת הָעוֹנֶשׁ כֻּלּוֹ יוּכֶּה וְאִם לָאו יוּכֶּה כְּפִי שִׁיעוּר סִבְלוֹ לֹא פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ הַכָּאוֹת, אָמְרוֹ (דְּבָרִים כה, ב) ''כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר'', וּבָאָה הָאַזְהָרָה מֵהוֹסִיף בְּהַכָּאָתוֹ וַאֲפִילּוּ הַכָּאָה אַחַת נוֹסֶפֶת עַל הַשְׁעָרַת הַדַּיָּין שֶׁיּוּכַל לִסְבּוֹל. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כה, ב) ''כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ בְּמִסְפָּר'' (דְּבָרִים כה, ג) ''אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יוֹסִיף''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי אִם הוֹסִיף עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף עַל הָאַרְבָּעִים מִנַּיִן עַל כָּל אוֹמֶד וְאוֹמֵד שֶׁאֲמָדוּהוּ בֵּית דִּין תַּלְמוּד לוֹמַר (דְּבָרִים כה, ג) ''לֹא יוֹסִיף'' (דְּבָרִים כה, ג) ''פֶּן יוֹסִיף''. וּמִזֹּאת אַזְהָרָה הִיא אַזְהָרָה מֵהַכּוֹת כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, אִם הַחוֹטֵא אָנוּ מוּזְהָרִין שֶּׁלֹא לְהַכּוֹתוֹ שְׁאָר כָּל אָדָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וּכְבָר הִזְהִירָנוּ מִלִּרְמוֹז לְהַכּוֹת אֲפִילּוּ לֹא יַכֶּה אָמְרוֹ (גְּמָרָא סַנְהֶדְרִין נח, ב) כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵירוֹ נִקְרָא רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת ב, יג) ''וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ''. (תֵּצֵא, סַנְהֶדְרִין פט''ז):

שֶׁהִזְהִירָנוּ מִמְּנוֹעַ הַבְּהֵמָה מֵאָכוֹל מֵהַדָּבָר שֶׁתַּעֲבוֹד בּוֹ עֲבוֹדָתָהּ, כְּגוֹן שֶׁתָּדוּשׁ בַּגּוֹרֶן אוֹ שֶׁתִּשָּׂא תֶּבֶן עַל גַּבָּהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא תִּמְנַע מֵאָכוֹל מִמֶּנּוּ. וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, ד) ''לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ'', וְהִתְבָּאֵר שֶׁאֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד כָּל בְּהֵמָה בְּלָאו דַּחֲסִימָה אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בַּהוֹוֶה וְשָׁוֶה הוּא הַדַּיִשׁ אוֹ שְׁאָר הַמְּלָאכוֹת לֹא תִּמְנַע מֵאָכוֹל בִּשְׁעַת מְלָאכָה מֵהַדָּבָר שֶׁתַּעֲבוֹד בּוֹ, וְכָל מִי שֶׁמָּנַע בָּהּ לוֹקֶה וַאֲפִילּוּ חֲסָמָהּ בְּקוֹל. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בְּבָבָא מְצִיעָא. (שָׁם, שָׁם):

הִזְהִיר שְׁאָר הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לָבֹא עַל הַיְבָמָה וְהִיא תַּחַת זִיקַּת יְבָמָהּ. וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כה, ה) ''לֹא תִּהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר''. וְהָעוֹבֵר עַל לָאו זֶה לוֹקֶה. וְהִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בִּיבָמוֹת. (שָׁם, שָׁם):

שֶׁהִזְהִירָנוּ שֶּׁלֹא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף, וּבֵאוּר זֶה כִּי מַה שֶׁזָּכַרְנוּ בַּמִּצְוָה שֶׁלִּפְנֵי זֹאת מֵהַצִּיל הַחוֹטֵא שֶּׁלֹא יַהַרְגוּהוּ הָעֵדִים עַד שֶׁיָּדִינוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין אָמְנָם הוּא כְּשֶׁעָבַר וְעָשָׂה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיִּתְחַיֵּיב עָלָיו מִיתָה וְהִשְׁלִים אוֹתוֹ. אָמְנָם בְּעֵת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וּבַקְּשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אָז יִקָּרֵא רוֹדֵף וְחוֹבָה עָלֵינוּ לְמָנְעוֹ מֵעֲשׂוֹתוֹ מַה שֶׁלִּבּוֹ מִתְאַוֶּה וְנָצֵר לוֹ כְּדֵי לְמָנְעוֹ מִן הָעֲבֵירָה, וְאִם לֹא רָצָה לִשְׁמוֹעַ אֵלֵינוּ נִלָּחֵם בּוֹ, וְאִם יָּכוֹלְנוּ לְמָנְעוֹ בְּחִסּוּר אֶחָד מֵאֵיבָרָיו כְּגוֹן שֶׁנַּחְתֹּךְ יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ נְסַמֵּא עֵינוֹ הִנֵּה זֶה הוּא הַקּוֹדֵם, וְאִם לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְמָנְעוֹ אֶלָּא בַּאֲבֵידַת נֶפֶשׁ הִנֵּה יֵהָרֵג כְּדֵי שֶּׁלֹא יַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה הָרַע הַהוּא. וּבָאָה הָאַזְהָרָה שֶּׁלֹא לָחוּס עָלָיו וּמֵהִמָּנַע לְהָרְגוֹ וְהוּא אָמְרוֹ (דְּבָרִים כה, יב) ''וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ''. וּלְשׁוֹן סִפְרִי (דְּבָרִים כה, יב) ''וְקַצֹּתָה'' מְלַמֵּד שֶׁאַתָּה חַיָּיב לְהַצִּילוֹ בְּכַפָּהּ וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לְהַצִּילוֹ בְּכַפָּהּ שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ בְּנַפְשָׁהּ תַּלְמוּד לוֹמַר (דְּבָרִים כה, יב) ''לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ'', וְשָׁם אָמְרוּ מַה מְּבוּשָׁיו מְיוּחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת וַהֲרֵי הוּא בִּ־''וְקַצֹּתָה'' אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת הֲרֵי הוּא בִּ־''וְקַצֹּתָה''. וְזֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁיַּהֲרֹג הָרוֹדֵף אֵינוֹ בְּכָל מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֵיזוֹ עֲבֵירָה וְאָמְנָם הוּא בְּאֶחָד הָרוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהָרְגוֹ וַאֲפִילּוּ הָיָה קָטָן אוֹ הָרוֹדֵף אַחֵר אַחַת מִן הָעֲרָיוֹת לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ וּבִתְנַאי שֶׁיִּהְיֶה בֶּן תֵּשַׁע וְיוֹם אֶחָד, וּמְבוֹאָר הוּא כִּי הַזָּכָר הוּא בִּכְלַל הָעֲרָיוֹת, וְאָמְרוּ (דְּבָרִים כב, כז) ''צָעֲקָה הַנַּעֲרָה'' (דְּבָרִים כב, כז) ''וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ'' הָא יֵשׁ לָהּ מוֹשִׁיעַ צָרִיךְ לְהוֹשִׁיעָהּ בְּכָל מַה שֶׁתּוּכַל, וְהִשְׁוָה בֵּין רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ וּבֵין רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהָרְגוֹ וְאָמַר (דְּבָרִים כב, כו) ''כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ'' וגו'. וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בפ''ח מִסַּנְהֶדְרִין. (תֵּצֵא, שָׁם):

שֶׁהִזְהִירָנוּ מֵהֱיוֹת הַמִּשְׁקוֹלוֹת וְהַמִּדּוֹת חֲסֵרוֹת אֶצְלֵנוּ בְּבָתֵּינוּ אע''פ שֶּׁלֹא יַעֲשֶׂה בָּהֶם מִקָּח וּמִמְכָּר, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (דְּבָרִים כה, יג) ''לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאֶבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה'' וְכֵן (דְּבָרִים כה, יד) ''אֵיפָה וְאֵיפָה''. וּלְשׁוֹן גְּמָרָא בַּתְרָא (גְּמָרָא בָּבָא בַּתְרָא פט, ב) אָסוּר לְאָדָם שֶׁיַּשְׁהֶה מִדָּה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵירָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וַאֲפִילּוּ הוּא עָבִיט שֶׁל מֵימֵי רַגְלַיִם. וְלֹא תַּחְשׁוֹב שֶׁאָמְרוּ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֶבֶן וָאֶבֶן שֶׁהֵן שְׁנֵי לָאוִין. אָמְנָם בָּא לְהַשְׁלִים דִּינֵי הַמִּצְוָה עַד שֶׁיְּפוֹרְשׁוּ מִינֵי הַשִּׁיעוּר וְהֵם הַמִּשְׁקָל וְהַמִּדָּה כְּאִילּוּ יֹאמַר לֹא יִהְיֶה אֶצְלְךָ שְׁנֵי שִׁיעוּרִין לֹא בִּמְדִידָה וְלֹא בְּמִשְׁקָל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, וְאָמְרוּ לֹא יִהְיֶה לְךָ אֶבֶן וָאֶבֶן לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה הוּא כְּמוֹ אָמְרוֹ (דְּבָרִים כג, כ) ''לֹא תַּשִׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אוֹכֵל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ'' שֶׁהוּא לָאו אֶחָד כּוֹלֵל מִינִים הַרְבֵּה אֲשֶׁר בָּהֶם כּוּלָּם עִנְיָן אֶחָד בְּעַצְמוֹ, וְלֹא בְּהִכָּפֵל הַלְּשׁוֹנוֹת יִרְבּוּ הַמִּצְוֹת כְּשֶׁיִּהְיֶה עִנְיָן אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ תְּשִׁיעִי, וּכְבָר קָדַם לָנוּ כְּגוֹן זֶה בְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהוּא אָמְרוֹ (שְׁמוֹת יג, ז) ''לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר''. (תֵּצֵא, שָׁם פ''ז):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source