1. הִזְהִיר מֵהַלְווֹת בְּרִבִּית וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה ''אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ'' וּשְׁנֵי לָאוִין אֵלּוּ אָמְנָם הֵם בְּעִנְיָן אֶחָד וּבָאוּ לְחִזּוּק וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיַּלְוֶה בְּרִבִּית עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין לֹא שֶׁהֵם _ _ _ עִנְיָנִים כִּי הַנֶּשֶׁךְ הוּא הָרִבִּית וְהָרִבִּית הוּא הַנֶּשֶׁךְ וּבַגְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא אָמְרוּ אִי אַתָּה מוֹצֵא נֶשֶׁךְ בְּלֹא תַּרְבִּית וְלֹא תַּרְבִּית בְּלֹא נֶשֶׁךְ וְלֹא חִלְּקָן הַכָּתוּב אֶלָּא לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין וְשָׁם אָמְרוּ דְּאוֹרַיְיתָא נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית חָדָא מִלְּתָא הִיא וְשָׁם אָמְרוּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ''אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ'' קָרֵי בֵּיהּ הָכִי אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית וּבְנֶשֶׁךְ וּמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ הִנֵּה יִהְיֶה כָּל מַה שֶׁיַּלְוֶה בְּרִבִּית אוֹ כֶּסֶף אוֹ פֵּירוֹת כְּבָר עָבַר בִּשְׁנֵי לָאוִין מְחוּבָּר אֶל שְׁאָר לָאוִין שֶׁבָּאוּ גַּם כֵּן בְּמַלְוֶה לְחִזּוּק גַּם כֵּן כִּי הִנֵּה נִכְפְּלָה הָאַזְהָרָה זוֹ בִּלְשׁוֹן אַחֵר וְאָמַר ''אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית'' וְהִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא מְצִיעָא שֶׁזֶּה הַלָּאו גַּם כֵּן לַמַּלְוֶה הוּא אֲבָל אֵלּוּ כֻּלָּם לָאוֵי יְתֵירֵי כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּשֹׁרֶשׁ ט' שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּעִנְיָן אֶחָד נִכְפַּל וְהוּא שֶׁיַּזְהִיר הַמַּלְוֶה מֵהַלְווֹת בְּרִבִּית וּכְבָר הִתְבָּאֲרוּ מִשְׁפְּטֵי מִצְוָה זוֹ בַּחֲמִישִׁי מִמְּצִיעָא: