1. הִזְהִירָנוּ מֵהַשִּׂים מַחֲשַׁבְתֵּנוּ לַחֲמוֹד מַה שֶׁיֵּשׁ לְאָחִינוּ וּלְהִתְאַוּוֹת בּוֹ שֶׁזֶּה יִהְיֶה מָבוֹא לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה לִקְנוֹתוֹ וְזֶהוּ לְשׁוֹן הָאַזְהָרָה בְּזֶה הָעִנְיָן אָמְרוֹ לֹא תִּתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ וְאֵין שְׁנֵי לָאוִין אֵלּוּ בְּעִנְיָן אֶחָד אֲבָל הַלָּאו הָרִאשׁוֹן וְהוּא לֹא תַּחֲמוֹד מַזְהִיר לִקְנוֹת מַה שֶׁיֵּשׁ לְזוּלָתֵנוּ וְלָאו שֵׁנִי מַזְהִיר אֲפִילּוּ לְהִתְאַוּוֹת בְּלִבֵּנוּ לְבַד וּלְשׁוֹן מְכִילְתָּא נֶאֱמַר כָּאן ''לֹא תַחְמֹד'' וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ''וְלֹא תִּתְאַוֶּה'' לְחַיֵּיב עַל הַתַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל הַחִמּוּד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְשָׁם אָמְרוּ מִנַּיִן שֶׁאִם הַתַּאֲוָה שֶׁסּוֹפוֹ לַחֲמוֹד שֶׁנֶּאֱמַר ''וְלֹא תִּתְאַוֶּה'' ''וְלֹא תַּחְמֹד'' מִנַּיִן שֶׁאִם חָמַד שֶׁסּוֹפוֹ לֶאֱנוֹס וְלִגְזוֹל תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ'' וּבֵאוּר זֶה שֶׁאִם רָאָה דָּבָר יָפֶה אֵצֶל אֶחָד אִם גָּבְרָה מַחֲשַׁבְתּוֹ עָלָיו וְהִתְאַוָּה בּוֹ עָבַר עַל ''לֹא תִּתְאַוֶּה'' וְאִם הִתְעַסֵּק בְּאַהֲבַת הַדָּבָר הַהוּא עַד שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַגִּיעוֹ אֶצְלוֹ וְלֹא יָסוּר מֵחַלּוֹת פָּנָיו וּלְהַכְבִּיד עָלָיו שֶׁיִּמְכְּרֶנּוּ לוֹ אוֹ יַחֲלִיף אוֹתוֹ אֵלָיו בְּמַה שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנּוּ הִנֵּה כְּבָר עָבַר עַל ''לֹא תַּחְמֹד'' גַּם כֵּן אַחַר שֶׁקָּנָה הַדָּבָר שֶׁהָיָה לַחֲבֵירוֹ וְלֹא הָיָה רְצוֹנוֹ לְמָכְרוֹ אֲבָל הִכְבִּיד עָלָיו וְהֶעֱרִים עַד שֶׁלְּקָחוֹ וְיִהְיֶה שֶׁלּוֹ כְּבָר עָבַר שְׁנֵי לָאוִין ''לֹא תִּתְאַוֶּה'' ''וְלֹא תַּחְמֹד'' וְאִם נִמְנָע הָאִישׁ הַהוּא מִלִּמְכּוֹר אוֹ לְהַחֲלִיפוֹ בְּאַהֲבָתוֹ בְּדָבָר _ _ _ הִנֵּה הוּא יִקָּחֵהוּ בְּאוֹנֶס וְהֶכְרֵחַ בְּחוֹזֶק אַהֲבָתוֹ בַּדָּבָר הַהוּא בְּנַפְשׁוֹ עוֹבֵר עַל לֹא תִגְזוֹל הִנֵּה זֶה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין ''לֹא תִּתְאַוֶּה'' ''וְלֹא תַּחְמֹד'':