Chap. 353
הִזְהִיר מֵהִקָּרֵב אֶל אַחַת מֵהַעֲרָיוֹת הָאֵלּוּ וַאֲפִילּוּ בְּלֹא בִּיאָה כְּגוֹן חִבּוּק וּנְשִׁיקָה וְהַדּוֹמֶה לָהֶם מִן הַפְּעוּלוֹת הַזָּרוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ בְּאַזְהָרָה מִזֶּה (וַיִּקְרָא יח, ו) ''אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה'', כְּאִילּוּ יֹאמַר לֹא תִקְרְבוּ שׁוּם קֵירוּב שֶׁיָּבִיא לְגַלּוֹת עֶרְוָה. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (וַיִּקְרָא יח, ו) ''לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה'' אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יְגַלֶּה מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִקְרַב תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יח, יט) ''וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לֹא תִּקְרַב'', אֵין לִי אֶלָּא נִדָּה שֶׁהִיא בְּבַל תִּקְרַב וּבַל תְּגַלֶּה מִנַּיִן לְכָל הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּבַל תִּקְרְבוּ וּבַל תְּגַלּוּ תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יח, ו) ''לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת'', וְשָׁם אָמְרוּ (וַיִּקְרָא יח, כט) ''וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂוֹת'' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (וַיִּקְרָא יח, ו) ''לֹא תִקְרְבוּ'' יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּיבִים כָּרֵת עַל הַקְּרֵיבָה תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יח, כט) ''הָעוֹשׂוֹת'' וְלֹא הַקְּרֵבוֹת. וּכְבָר נִכְפְּלָה הָאַזְהָרָה בְּאִיסּוּר אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְאָמַר לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת, אוּלָם אָמְרוֹ (וַיִּקְרָא יח, ג) ''כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַּעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֶׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַּעֲשׂוּ''. הִנֵּה לֹא הִזְהִיר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ הַלָּאוִין מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת בִּלְבַד, אֲבָל אָמְנָם יַזְהִיר בָּהֶם מֵהַתּוֹעֵבוֹת עַצְמָן אֲשֶׁר בֵּיאֲרָם אַחַר זֶה, וְזֶה שֶׁהוּא הֵבִיא שְׁנֵי לָאוִין בַּכְּלָל עַל כָּל הָעֲרָיוֹת, וּבַעֲבוּר שֶׁהִזְהִיר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֶׂה אֶרֶץ כְּנַעַן, וְזֶה כּוֹלֵל מַה שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מִן הַזִּמָּה וּמֵעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה מֵרְעִיַּת הַמִּקְנֶה וְיִשּׁוּבֵי הָאָרֶץ גַּם כֵּן, שָׁב וּבֵאֵר כִּי אֵלּוּ הַפְּעוּלוֹת אֲשֶׁר הִזְהִיר מֵהֶם הוּא כָּךְ וְכָךְ עֲרָיוֹת לֹא תְגַלֵּה וּכְמוֹ שֶׁבְּאֵר בְּסוֹף הַמַּאֲמָר וְאָמַר (וַיִּקְרָא יח, כז) ''כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ''. וּלְשׁוֹן סִפְרָא יָכוֹל לֹא יִבְנוּ בָּתִּים וְלֹא יִטְעוּ כְּרָמִים כְּמוֹתָם תַּלְמוּד לוֹמַר (וַיִּקְרָא יח, ג) ''וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵּלֵכוּ'' לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּחֻקִּים הַחֲקוּקִים לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם, וְשָׁם אָמְרוּ מַה הָיוּ עוֹשִׂים הָאִישׁ נוֹשֵׂא אִישׁ וְאִשָּׁה נוֹשֵׂאת אִשָּׁה וְאִשָּׁה לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים. הִנֵּה הִתְבָּאֶר כִּי אֵלּוּ הַלָּאוִין שֶׁהֵם כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם וּכְמַעֲשֶׂה אֶרֶץ כְּנַעַן לֹא תַּעֲשׂוּ הֵם אַזְהָרָה מִבְּעִילַת כָּל הָעֲרָיוֹת בִּכְלַל, וְאַחַר כֵּן כָּפַל הָאַזְהָרָה בִּפְרָט עֶרְוָה עֶרְוָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ אֲנַחְנוּ מִשְׁפְּטֵי אֵלּוּ הַמִּצְוֹת בִּשְׁבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין וּבְחִבּוּרֵנוּ הַגָּדוֹל וּבֵאַרְנוּ שֶׁלוֹקִים עֲלֵיהֶם. וּמַה שֶׁרָאוּי שֶׁתֵּדָעֵהוּ הוּא שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁחַיָּיבִין כָּרֵת עָלֶיהָ שֶׁהַנּוֹלָד מֵהַבִּיאָה הַהִיא שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ כָּרֵת יִקָּרֵא מַמְזֵר וְהוּא שֶׁרִיחֲקוֹ הָאֵל יִתְעַלֶּה. בֵּין שֶׁהָיְתָה אוֹתָהּ בִּיאָה בְּזָדוֹן בֵּין בְּשׁוֹגֵג הַוָּלָד מַמְזֵר, חוּץ מִן הַנִּדָּה לְבַד שֶׁהַוָּלָד הַנּוֹלָד מִמֶּנָּה אֵינוֹ מַמְזֵר, אָמְנָם נִקְרָא בֶּן הַנִּדָּה. וּכְבָר הִתְבָּאֶר זֶה בִּרְבִיעִי מִיבָמוֹת (אַחֲרֵי, קְדוּשָּׁה הִלְכוֹת אִסּוּרֵי בִּיאָה):
353
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source