Michneh Torah/Sefer Hamitsvoth/Sharshei haMitsvoth/14

Chap. 14

הַכְּלָל הָאַרְבָּעָה עָשָׂר:

אֵיךְ רָאוּי לִמְנוֹת קִיּוּם הָעוֹנְשִׁים כְּמִצְוּוֹת עֲשֵׂה

דַּע, שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת, עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, נָחְלָקוֹת חֲלוּקָּה רִאשׁוֹנִית לְפִי מַטְּרַת הַשַּׁעַר הַזֶּה לִשְׁנֵי חֲלָקִים:

חֵלֶק שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ בּוֹ הַכָּתוּב עוֹנֶשׁ כְּלָל, אֶלָּא צִוָּה וְהִזְהִיר וְלֹא חִיֵּיב אֶת הָעוֹבֵר עוֹנֶשׁ וְלֹא יָעַד לוֹ עוֹנֶשׁ מְסוּיָּם, מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל צִיוּוּי אוֹ אַזְהָרָה מְסוּיֶּמֶת.

וְחֵלֶק [שֵׁנִי] שֶׁבֵּאֵר בּוֹ גְּמוּל וְעוֹנֶשׁ.

מִן הַמִּצְווֹת שֶׁל הַחֵלֶק שֶׁפֵּרֵשׁ בּוֹ אֶת הָעוֹנֶשׁ:

מַה שֶׁצִּיוָּנוּ יִתְעַלֶּה לִסְקוֹל בָּאֶבֶן מִי שֶׁעוֹבֵר עֲלֵיהֶן;

וּמֵהֶן, שֶׁצִּיוָּנוּ לִשְׂרוֹף בָּאֵשׁ אֶת הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן;

וּמֵהֶן, שֶׁצִּיוָּנוּ לְהַכּוֹת בַּסַּיִף אֶת צַוַּאר הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בַּפֵּירוּשׁ הַמְּקוּבָּל;

וּמֵהֶן, שֶׁצִּיוָּנוּ לְחַנֵּק אֶת הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּפֵּירוּשׁ;

וּמֵהֶן ־ שֶׁצִּיוָּנוּ לְהַלְקוֹת אֶת הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן בִרְצוּעָה;

וּמֵהֶן, שֶׁיָּעַד עֲלֵיהֶן כָּרֵת, וְהוּא, שֶׁלֹּא יְהֵא לָעוֹבֵר שֶׁיָּמוּת בְּעָמְדוֹ בְּחֶטְאוֹ חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק חֵלֶק;

וּמֵהֶן, שֶׁיָּעַד עֲלֵיהֶן, יִתְעַלֶּה, בְּמִיתָה בִּלְבַד, וְהוּא, שֶׁיְמִיתֵהוּ ה' בְּחֶטְאוֹ וְיִתְכַּפֵּר לוֹ בְּמִיתָתוֹ. וּכְבָר בֵּיאֲרוּ בְּרֵישׁ מַכּוֹת, כָּל כָּל לָאו שֶׁהָעוֹבֵר עָלָיו חַיָּיב כָּרֵת אוֹ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם בִּלְבַד, אִם נִתְבָּרֵר שֶׁהָעוֹבֵר עָבַר עַל אוֹתוֹ הַלָּאו וְהֵזִיד בְּאוֹתָהּ הָעֲבֵירָה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה , הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁעִיקַּר מִשְׁפָּטוֹ, שֶׁיְּהֵא דִּינוֹ מָסוּר לַשָּׁמַיִם;

וּמֵהֶן, שֶׁצִּיוָּנוּ יִתְעַלֶּה לְהַעֲנִישׁ אֶת הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן בְּמָמֹנוֹ בִּלְבַד, לֹא בְּגוּפוֹ, כְּמוֹ שֶׁקָּבַע לַגַּזְלָן תּוֹסֶפֶת חוֹמֶשׁ וְלִגְנֹב תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל מַה שֶׁגָּנַב

וּמֵהֶן, שֶׁצִּיוּוּנוּ יִתְעַלֶּה שֶׁיַּקְרִיב הָעוֹבֵר עַל חַטָּאתוֹ וְיִתְכַּפֵּר לוֹ.

וַאֲשֶׁר לְקִיּוּם הָעוֹנְשִׁים הָאֵלֶּה ־ כּוּלָּם מִצְווֹת עָשָׂה, שֶׁאָנוּ נִצְטַוֵּוינוּ שֶׁנָּמִית אֶת זֶה, וְשֶׁנִּלְקֶה אֶת זֶה, וְשֶׁנִּסְקוֹל אֶת זֶה, וְשֶׁנַּקְרֵיב קוּרְבַּן עַל מַה שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו.

וְאוֹפֶן מִנְיָינָן, שֶׁאָנוּ נִמְנֶה אַרְבַּע מִיתוֹת בֵּית דִּין כְּאַרְבַּע מִצְווֹת מִמִּצְווֹת עֲשֵׂה ,ו־ [כָּךְ] לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה: זוֹ מִצְוַות הַנִּסְקָלִין. וְכֵן אָמְרוּ: כֵּיצַד מִצְוַות הַנִּשְׂרָפִים? כֵּיצַד מִצְוַות הַנֶּחֱנָקִין? כֵּיצַד מִצְוַות הַנֶּהֱרָגִין? וְאָמְרוּ עוֹד, שֶׁזֶּה שֶׁאָמַר יִתְעַלֶּה: ''לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ'' (שְׁמוֹת לָהּ, ג) הוּא אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לִבַצֵּעַ אֶת הָעוֹנְשִׁים בְּשַׁבָּת, וְהוּא, שֶׁבָּזֶה הִזְהִיר מִשְּׂרְפַת מִצְוָוה; וְאָמַר: ''בְּכָל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם'', כְּלוֹמַר: בְּמוֹשַׁב בֵּית דִּין לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ מִצְוַות עֲשֵׂה. אָמְרוּ: ''שְׂרֵפָה בִּכְלַל הָיְתָה, וְיָצָאת לְלַמֵּד: מַה שְׂרֵפָה מְיוּחֶדֶת, שֶׁהִיא אַחַת מְמִיתוֹת בֵּית דִּין וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אַף כָּל שְׁאָר מִיתוֹת בֵּית דִּין לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת''.

וְזֶה בָּרוּר וְלֹא יְסַפֵּק בּוֹ שׁוּם אָדָם. וְכָךְ רָאוּי, שֶׁנִּמְנֶה הַמַּלְקוּת בִרְצוּעָה כְּמִצְוָוה, וְאֵין לִמְנוֹת כָּל עוֹנֶשׁ מְיוּחָד כְּמִצְוָוה בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַד שֶׁנֹּאמַר, דֶּרֶךְ מָשָׁל, שֶׁהַצִּוּוּי שֶׁנִּצְטַוִּוינוּ לִסְקוֹל מְחַלֵּל שַׁבָּת ־ מִצְוַות עֲשֵׂה אַחַת; וּסְקִילַת בַּעַל אוֹב ־ מִצְוָוה שְׁנִיָּה; וּסְקִילַת עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה ־ מִצְוָוה שְׁלִישִׁית, עַד שֶׁיְּהֵא מִנְיַין הַמִּצְווֹת כְּפִי מִנְיַין הָאִישִּׁים שֶׁהֵם מְחוּיְּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה זוּלָתֵנוּ בְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת.

שֶׁכֵּן אִילּוּ הָיָה הַדָּבָר כָּךְ, רָאוּי הָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנִּמְנֶה כָּל מַלְקוּת וּמַלְקוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַד שֶׁתְּהֵא מַלְקוּת אוֹכֵל נְבֵלָה מִצְוָוה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּמַלְקוּת אוֹכֵל בְּשַׂר חֲזִיר ־ מִצְוָוה שְׁנִיָּה, וּמַלְקוּת אוֹכֵל בָּשָׂר בְּחָלָב ־ מִצְוָוה שְׁלִישִׁית, וּמַלְקוּת לוֹבֵשׁ שַׁעַטְנֵז ־ מִצְוָוה רְבִיעִית, וְיִהְיוּ אֶצְלֵנוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה בְּמִנְיַן הַלָּאוִוין שֶׁלוֹקִים עֲלֵיהֶם הֲרֵי אָז יִתְרַבּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה וְיִהְיוּ בְּהֶכְרֵחַ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת מִצְווֹת!

אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִמְנֶה כָּל מְחוּיָּב מַלְקוּת, אֶלָּא נִמְנֶה סוּג הָעוֹנֶשׁ בִּלְבַד ־ וְהִיא הַהַלְקָאָה בַּשּׁוֹט כָּךְ לֹא נִמְנֶה בְּמִיתוֹת אֶלָּא מִין הָעוֹנֶשׁ וְהוּא: שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק וְהֶרֶג

וְכָךְ גַּם לֹא נִמְנֶה כָּל מְחוּיָּב קוֹרְבַּן לְבַדּוֹ עַד שֶׁנֹּאמַר: חַטָּאת שִׁגְגַת שַׁבָּת , מִצְוָוה, חַטָּאת שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה , מִצְוָוה, אֶלָּא נִמְנֶה מִין הַקּוֹרְבָּן בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁמָּנִינוּ מִין הַמִּיתָה.

וּכְבָר יָדַעְתָּ, שֶׁמִּינֵי הַקּוֹרְבָּנוֹת מִשְׁתַּנִּים לְפִי שִׁנּוּיֵי הָעֲבֵרוֹת שֶׁעֲלֵיהֶן חַיָּיבִים אוֹתוֹ הַקּוֹרְבָּן. כִּי יֵשׁ עֲבֵרָה שֶׁחַיָּיבִים עָלֶיהָ חַטָּאת קְבוּעָה, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיבִים עָלֶיהָ אָשָׁם תָּלוּי, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיבִים עָלֶיהָ אָשָׁם וַדַּאי, וְיֵשׁ שֶׁחַיָּיבִים עָלֶיהָ קוֹרְבַּן עוֹלָה וְיוֹרֵד.

לְפִיכָךְ לֹא נִמְנֶה הַחַטָּאת עִם הָאָשָׁם, אֶלָּא נִמְנֶה חִיּוּב חַטָּאת קְבוּעָה, מִצְוָוה, וְחִיּוּב אָשָׁם תָּלוּי, מִצְוָוה, וְחִיּוּב אָשָׁם וַדַּאי, מִצְוָוה, וְחִיּוּב קוֹרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מִצְוָוה, יִתְחַיֵּיב בְּאוֹתוֹ קוֹרְבַּן מִי שֶׁיִּתְחַיֵּיב; וְלֹא נָשִׁים לֵב לְשִׁינּוּיֵי הָעֲבֵרוֹת שֶׁעַל כָּל אַחַת מֵהֶן חַיָּיבִים אוֹתוֹ מִין שֶׁל קוֹרְבַּן, כְּשֵׁם שֶׁמָּנִינוּ הַמַּלְקוּת מִצְוָוה אַחַת וְלֹא שַׂמְנוּ לֵב לְשִׁינּוּיֵי הָעֲבֵרוֹת שֶׁעַל כָּל אַחַת מֵהֶן חַיָּיבִין מַלְקוּת. וְכָךְ קָבַע הַכָּתוּב לְכָל מִין מֵהֶם פָּרָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וּכְבָר עִרְבֵּב זוּלָתֵנוּ בַּכְּלָל הַזֶּה עִרְבּוּב שֶׁאֵין צוֹרֶךְ לְהָשִׁיב עָלָיו; אַף לֹא יִהְיֶה קַל לְהָשִׁיב עָלָיו בִּגְלַל עוֹצֵם עִרְבּוּבוֹ לָעִנְיָינִים.

הֲרֵי יֵשׁ לִתְמוֹהַּ וּלְהִתְפַּלֵּא עַל אָדָם הַמּוֹנֶה מְחוּיָּיבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין כּוּלָּם אֶחָד אֶחָד, וּמְחוּיְּיבֵי כָּרֵת מִיתָה מִכְּלַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה; אַחַר כָּךְ מוֹנֶה גַּם אֶת הַדְּבָרִים שֶׁהוּזְהַרְנוּ עֲלֵיהֶם, שֶׁעֲלֵיהֶם חַיָּיבִים אוֹתָהּ הַמִּיתָה, בִּכְלַל מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁמָּנָה בַּעַל ''הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת'' ''הַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת'' בִּכְלַל מְחוּיָּיבֵי סְקִילָה, אַחַר כָּךְ מָנָה ''לֹא תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה''. וְלֹא נִשְׁאַר לָנוּ לוֹמַר אֶלָּא שֶׁהֵם חוֹשְׁבִים בָּרִאשׁוֹנָה, בְּלִי סָפֵק, שֶׁקִּיּוּם הָעוֹנְשִׁים מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה. וְאִם כֵּן אֵיךְ מוֹנִים בָּהֶם הָעוֹנֶשׁ וְגַם הַדָּבָר שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו אוֹתוֹ הָעוֹנֶשׁ?!

וְיוֹתֵר קָשֶׁה מִזֶּה, שֶׁמָּנוּ בְּתוֹכָן, כְּלוֹמַר בְּתוֹךְ מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, מְחוּיָּיבֵי כָּרֵת (הַמְחוּיְּיבֵי מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם) שֶׁבָּהֶם אֵין מִיתָה; וְהֵם מְדַמִּים, שֶׁחִיּוּב הַכָּרֵת וְהָעוֹנֵשׁ עַל כָּךְ זוֹ הַמִּצְוָוה הַמְּנוּיָה, עַד שֶׁבַּעַל ''סֵפֶר הַמִּצְווֹת'' פֵּרֵשׁ זֹאת וְאָמַר בְּפֶרֶק הָרִאשׁוֹן, כְּשֶׁסִּכֵּם מַה שֶׁכָּלַל אוֹתוֹ הַפֶּרֶק, דְּבָרִים בְּנוֹסַח זֶה: ''וּמִמֶּנּוּ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם עִנְיָּינִים שֶׁהוֹדִיעָנוּ, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יְבַצַּע אוֹתָם וְלֹא אֲנַחְנוּ, וְכוּלָּם בְּטוּחִים''.

וְזֶה שֶׁאָמַר ''וּמִמֶּנּוּ'', כְּלוֹמַר מִן הָעִנְיָין שֶׁכּוֹלֵל אוֹתוֹ הַפֶּרֶק. וּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם הָעִנְיָינִים ־ הֵם: עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה הַמְחוּיָּיבִים כָּרֵת בִּלְבַד וְתִשְׁעַת מְחוּיָּיבֵי מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁמָּנָה. וְעִנְיָין אָמְרוֹ: ''וְכוּלָּם בְּטוּחִים'' ־ כְּלוֹמַר שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הִבְטִיחַ, שֶׁהוּא יַכְרִית זֶה וְיָמִית זֶה.

וְאֵין סָפֵק, שֶׁאָדָם זֶה לֹא נִשְׁאֲרָה אֶצְלוֹ הַסְבָּרָה שתרי''ג מִצְווֹת כּוּלָּן חוֹבָה עָלֵינוּ, אֶלָּא יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהֵן חוֹבָתֵנוּ אָנוּ וְיֵשׁ מֵהֶן חוֹבָתוֹ יִתְעַלֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר וּפֵרֵשׁ, שֶׁהוּא [יִתְעַלֶּה] יְבַצַּע אוֹתָן וְלֹא אֲנַחְנוּ. וְהַשֵּׁם יוֹדֵעַ [וָעֶד] שֶׁכָּל זֶה לְדַעְתִּי בִּלְבּוּל גָּמוּר, וְאֵין צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל זֶה בְּשׁוּם פָּנִים, כִּי הֵם דְּבָרִים שֶׁבִּיטּוּלָם בָּרוּר; אֶלָּא בָּאָה לָהֶם טָעוּת זוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מוֹנִים אֶת הָעוֹנְשִׁים בְּמִצְווֹת וּנְבוּכִים בְּכָךְ: פַּעַם מוֹנִים אוֹתָם לְבַדָּם, וּפַעַם מוֹנִים אֶת הָעוֹנֶשׁ וְגַם אֶת הַדָּבָר שֶׁעָלָיו חַיָּיבִים אוֹתוֹ הָעוֹנֶשׁ, וְקוֹבְעִים אֶת כָּל זֶה כְּמִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה בְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת.

אֲבָל סֵדֶר הַמִּנְיָין הַנָּכוֹן הוּא מַה שֶׁהִזְכַּרְתִּי: שֶׁכָּל מִין שֶׁל עוֹנֶשׁ הוּא מִצְווֹת עֲשֵׂה. [וּלְפִי זֶה] יִהְיֶה דִּין תַּשְׁלוּמֵי גָּנַב מִצְווֹת עֲשֵׂה, כִּי אָנוּ נִצְטַוֵּוינוּ לְהַטִּיל עָלָיו סְכוּם בְּשִׁיעוּר זֶה, וְדִין תּוֹסֶפֶת חוֹמֶשׁ, מִצְוָוה, וְדִין חִיּוּב חַטָּאת קְבוּעָה, מִצְוָוה, דִּין חִיּוּב אָשָׁם וַדַּאי, מִצְוָוה, וְדִין חִיּוּב אָשָׁם תָּלוּי, מִצְוָוה, וְקוֹרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, מִצְוָוה; וְכֵן לִסְקוֹל וְלִשְׂרוֹף וְלַהֲרוֹג וְלַחֲנוֹק וְלִתְלוֹת, כָּל אֶחָד מִן הָעוֹנְשִׁים הָאֵלֶּה מִצְוָוה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, יִתְחַיֵּיב בָּהֶן מִי שֶׁיִּתְחַיֵּיב; כְּשֵׁם שֶׁהַהַלְקָאָה בִרְצוּעָה מִצְוָוה אַחַת, יִתְחַיֵּיב בְּמַלְקוּת מִי שֶׁיִּתְחַיֵּיב.

זֶהוּ מַה שֶׁרָצִינוּ לְהַקְדִּימוֹ בַּכְּלָל הַזֶּה, וּבוֹ נִשְׁלְמוּ הַכְּלָלִים שֶׁהַקְדָּמָתָם תּוֹעִיל לְמַה שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹסְקִים בּוֹ.

עוֹד רָאוּי לְהוֹסִיף לְכָךְ הַקְדָּמָה זוֹ: שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁחַיָּיבִים עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין אוֹ כָּרֵת ־ הֲרֵי זוֹ בְּהֶכְרֵחַ מִצְוַות לֹא תַּעֲשֶׂה, חוּץ מִפֶּסַח וּמִילָה שֶׁהֵם בְּכָרֵת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ בְּרֵישׁ מַסֶּכֶת כְּרִיתוּת; וְאֵין אֶצְלֵנוּ שׁוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה זוּלָתָן שֶׁהָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן יִתְחַיֵּיב כָּרֵת וְכָל שֶׁכֵּן מִיתַת בֵּית דִּין.

אִם כֵּן, כָּל מַה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה שֶׁהָעוֹשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי יוּמָת, אוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב כָּרֵת, יָדַעְנוּ בְּבֵּירוּר שֶׁאוֹתוֹ הַדָּבָר מוּזְהָרִים עָלָיו וְשֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה.

וְיֵשׁ שֶׁיִּתְבָּאֵר בַּכָּתוּב הַלָּאו שֶׁבּוֹ מִלְּבַד בִּיאוּר הָעוֹנֶשׁ וְיִהְיֶה הָעוֹנֶשׁ מְבוֹאָר וְגַם הָאַזְהָרָה מְבוֹאֶרֶת, כְּגוֹן: חִילּוּל שַׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁאָמַר בָּהֶם: ''לֹא תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה'' ו־ ''לֹא תָעָבְדֵם'', אַחַר כָּךְ חִיֵּיב סְקִילָה לְמִי שֶׁעָשָׂה מְלָאכָה אוֹ עָבַד. וּפְעָמִים לֹא תִּתְבָּאֵר הָאַזְהָרָה בַּכָּתוּב בְּלָאו גְּרֵידָא, אֶלָּא הוּא מַזְכִּיר אֶת הָעוֹנֶשׁ בִּלְבַד וְעוֹזֵב אֶת הָאַזְהָרָה;

אֶלָּא שֶׁהַכְּלַל הוּא אֶצְלֵנוּ: ''לֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר'', וְעַל כָּל פָּנִים יֵשׁ אַזְהָרָה לְכָל מִי שֶׁחַיָּיב עוֹנֶשׁ. לְפִיכָךְ אוֹמְרִים בְּכָל מָקוֹם: ''עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כָּךְ וְכָךְ''. וְאִם לֹא נִתְפָּרְשָׁה הָאַזְהָרָה בַּכָּתוּב, לְמָדוּהָ בְּאַחַת הַמִּידּוֹת.

כְּגוֹן זֶה שֶׁאָמְרוּ בְּאַזְהָרַת מְקַלֵּל אָבִיו וּמַכֶּה אָבִיו, שֶּׁלֹא נִתְבָּאֲרָה בַּכָּתוּב כְּלָל, כִּי לֹא אָמַר: ''לֹא תְקַלֵּל אָבִיךָ'' וְלֹא אָמַר: ''לֹא תַכֶּה אָבִיךָ'', אֲבָל חִיֵּיב מִיתָה לְמִי שֶׁהִכָּה אוֹ קִלֵּל.

וּמִתּוֹךְ כָּךְ לָמַדְנוּ, שֶׁהֵן מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, וְהוֹצִיאוּ [וְלָמְדוּ] לָהֶן וּלְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אַזְהָרָה מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים בַּדֶּרֶךְ אַחַת מִן הַמִּידּוֹת. וְאֵין זוֹ סְתִירָה לְמַה שֶׁאָמְרוּ: ''אֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין'', וְלֹא לְמַה שֶׁאוֹמְרִים תָּמִיד: ''וְכִי מַזְהִירִין מִן הַדִּין ?!'' אֶלָּא כַּוָּנַת מַה שֶּׁאוֹמְרִים: ''אֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין'' כְּדֵי לֶאֱסוֹר בַּדֶּרֶךְ לִמּוּד עַל יְדֵי מִידָּה מַה שֶּׁלֹּא נִתְפָּרֵשׁ בּוֹ אִסּוּר לְגַמְרֵי; אֲבָל אִם נִמְצָא אֶת הָעוֹנֶשׁ לְעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה זֶה מְפוֹרָשׁ בַּתּוֹרָה ־ נֵדַע בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה אָסוּר וּמוּזְהָרִים עָלָיו. וְרַק נִלְמַד בְּאַחַת הַמִּידּוֹת הֵיכָן הֵעִיר עַל הָאַזְהָרָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם לָנוּ כְּלָל ''לֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר''. וְאָכֵן אַחֲרֵי שֶׁמָּצָאנוּ הָאַזְהָרָה עַל אוֹתוֹ דָּבָר אָז חַיָּיב מִי שֶׁעָבַר וְעָשָׂה אוֹ כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין.

דַּע אֵפוֹא הַקְדָּמָה זוֹ וּזְכוֹר אוֹתָהּ עִם כָּל הַכְּלָלִים שֶׁקָּדְמוּ בְּכָל מַה שֶׁנַּזְכִּיר לְקַמָּן.

עַתָּה אַתְחִיל לְהַזְכִּיר כָּל הַמִּצְווֹת, מִצְוָוה מִצְוָוה, וַאֲבָאֵר אוֹתָן בַּדֶּרֶךְ פֵּירוּשׁ שֵׁם הַמִּצְוָוה [בִּלְבַד], כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְנוּ בְּרֵאשִׁית דְּבָרֵינוּ, לְפִי שֶׁזוֹהִי מַטְּרַת הַמַּאֲמָר. אַךְ טוֹב בְּעֵינַי לְהוֹסִיף לְמַטָּרָה זוֹ תּוֹסֶפֶת, וְהִיא: כְּשֶׁאַזְכִּיר אֶת הַמִּצְוָוה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ אֵיזֶה עוֹנֶשׁ בַּעֲשֵׂה אוֹ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה אַזְכִּיר עָנְשָׁהּ וְאוֹמַר: ''וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ ־ חַיָּיב מִיתָה, אוֹ כָּרֵת, אוֹ קוֹרְבָּן כָּךְ, אוֹ מַלְקוּת, אוֹ אַחַת מְמִיתוֹת בֵּית דִּין, אוֹ תַּשְׁלוּמִין''. וְכָל מַה שֶּׁלֹּא יִזָּכֵר בּוֹ עוֹנֶשׁ מִן הָעוֹנְשִׁים תֵּדַע שֶׁאִם הִיא מִמִּצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, הֲרֵי זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ''כְּעוֹבֵר עַל מִצְוַות מֶלֶךְ'', וְלֹא עָלֵינוּ לְהַעֲנִישׁוֹ. אֲבָל מִצְווֹת עֲשֵׂה כּוּלָּן ־ הֲרֵי כָּל מִצְוָוה מֵהֶן בְּשָׁעָה שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ חוֹבָה, יֵשׁ לָנוּ לְהַלְקוֹת בָּרְצוּעָה אֶת הַנִּמְנָע מִלַּעֲשׂוֹתָהּ עַד שֶׁיָּמוּת אוֹ יַעֲשֶׂה, אוֹ יַעֲבוֹר זְמַן הַחִיּוּב. כִּי מִי שֶׁעָבַר וְלֹא יָשַׁב בַּסּוּכָּה, דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֵין לָנוּ לְהַלְקוֹתוֹ אַחַר סוּכּוֹת עַל עֲבֵרָתוֹ וְדַע אֶת זֶה.

וְעוֹד, כְּשֶׁאַזְכִּיר אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָן חוֹבָה עַל הַנָּשִׁים, בֵּין עֲשֵׂה וּבֵין שֶּׁלֹּא תַּעֲשֶׂה אוֹמֵר; וְזוֹ אֵינָהּ חוֹבָה עַל הַנָּשִׁים. וְיָדוּעַ, שֶׁהַנָּשִׁים אֵינָן דָּנוֹת וְלֹא מְעִידוֹת וְלֹא מַקְרִיבוֹת קוֹרְבַּן בִּידֵיהֶן וְלֹא נִלְחָמוֹת בְּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת ־ לָכֵן כָּל מִצְוָוה הַתְּלוּיָה בְּבֵית דִּין אוֹ בְּעֵדוּת אוֹ בַּעֲבוֹדָה אוֹ בְּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת לֹא אֶצְטָרֵךְ לוֹמַר בָּהּ ''וְזוֹ אֵינָהּ חוֹבָה עַל הַנָּשִׁים'', כֵּיוָן שֶׁזֶּה רִיבּוּי דְּבָרִים לְלֹא צוֹרֶךְ.

וְעוֹד: כְּשֶׁאַזְכִּיר אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָן חוֹבָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּפְנֵי הַבַּיִת, בֵּין עֲשֵׂה וּבֵין לֹא תַּעֲשֶׂה אוֹמַר: וְזוֹ אֵינָהּ חוֹבָה אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹ בִּפְנֵי הַבַּיִת. וְיָדוּעַ גַּם כֵּן, שֶׁכָּל הַקּוֹרְבָּנוֹת אֵינָם קְרֵבִים אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ וְשֶׁהָעֲבוֹדָה אֲסוּרָה מִחוּץ לָעֲזָרָה; וְכֵן דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֵין דָּנִים אוֹתָם אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ מִקְּדָשׁ. וּלְשׁוֹן הַמְּכִילְתָּא: ''מִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִיתִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת (שְׁמוֹת כא, יד) הָא: אִם יֵשׁ לְךָ בֵּית , אַתָּה מֵמִית; וְאִם לָאו , אֵין אַתָּה מֵמִית''.

וְשָׁם אָמְרוּ עוֹד: ''מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין סְמוּכָה לַמִּזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת''. וְיָדוּעַ גַּם כֵּן שֶׁהַנְּבוּאָה וְהַמַּלְכוּת נִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁנֶּחְדַּל מִן הַחֲטָאִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְּמִידִים בָּהֶם , וְאָז יִסְלַח לָנוּ [ה'] וִירַחֲמֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָנוּ, וְיַחֲזִירַן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל הַחֲזֶרֶת הַנְּבוּאָה: ''וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר, וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם'' (יוֹאֵל ג, אַ).

וְאָמַר עַל הַחֲזֶרֶת הַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן: ''בְּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנּוֹפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסוֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם'' (עָמוֹס ט, יא).

גַּם יָדוּעַ, שֶׁהַמִּלְחָמָה וְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְעַל פִּי סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה וְכֹהֵן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: ''וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד'' (בַּמִּדְבָּר כז, כא). וּלְפִי שֶׁעִנְיָנִים אֵלּוּ כּוּלָּם מְפוּרְסָמִים אֵצֶל רוֹב בְּנֵי אָדָם, הֲרֵי כָּל מִצְווֹת עֲשֵׂה אוֹ לֹא תַּעֲשֶׂה הַתְּלוּיָה בְקוֹרְבָּנוֹת אוֹ בַּעֲבוֹדוֹת, אוֹ בְּמִיתוֹת בֵּית דִּין, אוֹ בְּסַנְהֶדְרִין, אוֹ בְּנָבִיא וּמֶלֶךְ, אוֹ בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָוה, אוֹ בְּמִלְחֶמֶת רְשׁוּת , לֹא אֶצְטָרֵךְ לוֹמַר בָּהֶן: וּמִצְוָוה זוֹ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, כֵּיוָן שֶׁזֶּה בָּרוּר לְפִי מַה שֶׁהִזְכַּרְנוּ. אֲבָל מַה שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיְּהֵא בּוֹ סָפֵק אוֹ טָעוּת, אָעִיר עָלָיו אִם יִרְצֶה ה'.

וְעַתָּה אַתְחִיל בְּזִכְרוֹן כָּל מִצְוָוה וּמִצְוָוה בְּעֶזְרַת שַׁדַּי.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source