Chap. 5
הַכְּלָל הַחֲמִישִׁי
1
שֶׁאֵין לִמְנוֹת טַעַם הַמְּצוֶּוה כְּמִצְוָוה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
2
פְּעָמִים בָּאִים בְּנִימוּק הַמִּצְווֹת כְּעֵין לָאוִוין, וְאֶפְשָׁר לַחְשׁוֹב שֶׁהֵם מִכְּלַל מַה שֶׁרָאוּי לִמְנוֹתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְזֶה כְּגוֹן אָמְרוֹ ''לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ וגו' וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ'' (דְּבָרִים כד, ד), שֶׁכֵּן אָמְרוֹ ''וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ'' טַעַם לְאִסּוּר מַה שֶׁקָּדַם, כְּאִילּוּ אָמַר אִם תַּעֲשֶׂה זֹאת , הֲרֵי תַּרְבֶּה שֶׁחִיתוּת בָּאָרֶץ ו,[כָּךְ] לְמָשָׁל, אָמְרוֹ ''אַל תְּחַלֵּל אֶת בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא תִּזְנֶה הָאָרֶץ'' (וַיִּקְרָא יט, כט). שֶׁכֵּן אָמְרוֹ ''וְלֹא תִּזְנֶה הָאָרֶץ'' , טַעַם, כְּאִילּוּ אָמַר שֶׁטַּעַם אָסוּר [הַדָּבָר] הַזֶּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּזְנֶה הָאָרֶץ. וְכֵן אָמְרוֹ ''וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם'' (שָׁם יא, מג), אַחֲרֵי שֶׁהִזְכִּיר אִיסּוּר הַמִּינִים שֶׁנֶּאֶסְרָה אֲכִילָתָם וְנָתַן טַעַם לְכָךְ וְאָמַר אַל תִּטַּמְּאוּ בַּאֲכִילָתָם, כְּאִילּוּ אָמַר, שֶׁהָעֲבֵרָה עַל הַלָּאו הַזֶּה טוּמְאַת נֶפֶשׁ.
3
4
וּבַפֵּירוּשׁ אָמְרוּ בְּסִפְרִי עַל דְּבָרָיו יִתְעַלֶּה אַחֲרֵי שֶׁקָּדְמָה הָאַזְהָרָה שֶּׁלֹא לָקַחַת כּוֹפֵר לָרוֹצֵחַ: ''וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ'' (בַּמִּדְבָּר לח, לד) , מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁשְּׁפִיכַת דָּמִים מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ. הִנֵּה נִתְבָּאֵר, שֶׁהַלָּאו הַזֶּה טַעַם לַלָּאו קוֹדֵם, לֹא שֶׁהוּא דָּבָר אַחֵר. וְכֵן אָמְרוּ: ''וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל'' (וַיִּקְרָא כא, יב) , הָא אִם יָצָא חִלֵּל.
5
וּכְבָר טָעָה זוּלָתֵנוּ גַּם בַּכְּלָל הַזֶּה וּמָנָה אֶת הַלָּאוִוין הָאֵלֶּה כּוּלָּם בְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת. אָכֵן יִתְבַּיֵּישׁ מִי שֶׁמָּנָה אוֹתָם כְּשֶׁיִּשְׁאָלוּהוּ וְיֹאמְרוּ לוֹ: הַלָּאו הַזֶּה עַל מַה הוּא מַזְהִיר? וְאָז לֹא תִּהְיֶה לוֹ תְּשׁוּבָה כְּלָל.
6
וּבְכָךְ יִתְבָּרֵר בִּיטּוּל מִנְיָינוֹ, וְזֶה מַה שֶׁרָצִינוּ לְבָאֵר בַּכְּלָל הַזֶּה.
7
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source