Chap. 27
1
א הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה מָכַר אֶת הַתֹּרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעֳגָנִים שֶׁלָּהּ וְאֶת כָּל הַמְּשׁוֹטִין הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ. וְאֶת הַכֶּבֶשׁ וְהָאַסְכָּלָה שֶׁעוֹלִין בָּהֶן לַסְּפִינָה וְיוֹרְדִין עָלֶיהָ. וְאֶת בֵּית הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַבֵּיצִית וְהִיא הַסְּפִינָה הַקְּטַנָּה שֶׁהוֹלְכִים בָּהּ עַל הַמַּיִם הַקְּרוֹבִים לַיַּבָּשָׁה. וְלֹא מָכַר הַדּוּגִית וְהִיא הַסְּפִינָה הַקְּטַנָּה שֶׁצָּדִין בָּהּ הַמַּלָּחִים אֶת הַדָּגִים. וְלֹא מָכַר אֶת הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂין בָּהֶן. וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין. וְלֹא אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁבְּתוֹכָהּ. וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ אֲנִי מוֹכֵר הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר את הספינה וכו'. אבל לא מכר את הביצית וכו' ולא מכר את הדוגית וכו'. יש לתמוה על זה דבגמ' אמרי' אמר רבא ביצית היינו דוגית רבי נתן דבבלאה הוה קרי לה ביצית סומכוס דבר א''י קרי לה דוגית משמע דביצית ודוגית חד הוא. ואפשר דס''ל לרבינו דה''פ ביצית ודוגית היינו ספינה קטנה אלא דבבבל שהיו הימים והנהרות אצל שפתם נמוכים היו צריכים לספינה קטנה לעלות בה ליבשה מהספינה גדולה ובא''י שהימים שבה עמוקים אצל שפתם ועי''כ יכולה הספינה הגדולה להתקרב אל היבשה לא היו צריכים לספינה קטנה לעלות בה ליבשה ולא היו משתמשים ממנה אלא לצוד בה דגים על שם זה היו קורין אותה דוגית והשתא x הכי קאמר רבינו לא מכר קטנה בין שהיא עשויה לילך בה ליבשה בין שהיא עשויה לצוד בה דגים:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את הספינה מכר וכו'. משנה וברייתא ר''פ המוכר את הספינה (דף ע''ג) ופירוש השמות, תורן אסקריא העץ שתולין בו הנס. נס אדרא פי' קלע הוא הוילון שפורסין להוליך הספינה רוח. עוגנין פי' המעכבין אותן מלילך מלשון הלהן תעגנה והם של ברזל. והמשוטין המנהיגין אותה פירוש החבלים שבהן מושכין את הספינה מכניסין אותה לנמל ויש לפרש העצים שמושכין בהן הספינות זה לשון אבן מיג''ש ז''ל. ורשב''ם פי' רמו''ש בלעז. האסכלא פירש אבן מג''ש ז''ל הוא הנקרא אסקלים והוא בית הכסא שבספינה ע''כ. ורשב''ם ז''ל פירש ופי' אסכלא כבש [של ספינה שעולין בו ולשון יון הוא] ופי' כבש ידוע. מרצופין שקים גדולים שמשימין בהן פרקמטיא שבספינה:
2
ב הַמּוֹכֵר אֶת הַקָּרוֹן לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת בִּזְמַן שֶׁאֵינָן קְשׁוּרוֹת עִמּוֹ. מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן. מָכַר אֶת הַצֶּמֶד לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר. מָכַר אֶת הַבָּקָר לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁקּוֹרִין מִקְצָתָן לְצֶמֶד בָּקָר:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר את הקרון לא מכר וכו'. וא''ת היינו צמד היינו עול היינו עגלה היינו קרון. י''ל דקתני קרון של פרדות דבזמן שאינן קשורות אינם נמכרות עם הקרון כמוזכר בגמרא והדר קתני מכר העגלה מכר הבקר ואפשר שחילוף צורת קרון הפרדות מצורת עגלת הבקר מחייבת כן ועול וצמד אינה דבר אחד שהרי בפי''ד ממסכת כלים שנינו בצורת כלי העגלה העול והקטרב ואפשר דצמד היינו קטרב ושם פירש רבינו צורת העול גם צורת הקטרב:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את הקרון לא מכר וכו'. משנה (דף ע''ז:) בפרק המוכר את הספינה ובגמרא שאם היו אדוקין בו הכל מכור ופירוש אדוקין בקרון בשעת המכירה וטעמא דכל שאדוקין בו הרי הן לקרון כתנור וכיריים לבית וזהו שכתב המחבר בזמן שאינן קשורות עמו שאם הם קשורות כולן נמכרין: מכר את הצמד לא מכר את וכו'. ג''ז באותה משנה. ומ''ש ואפי' במקום שקצתן קורין. מבואר בגמרא כיון שאין כולן או רובן קורין כן אינו מכור. ובפירושי הרב אבן מיג''ש ז''ל גבי מכר הצמד לא מכר הבקר. ומסתברא לן דה''מ בשאין הבקר אדוקים בצמד אבל אם הבקר אדוקין בצמד אמרינן כולה זבין ליה דילפי ליה מקרון ופרדות עכ''ל. וכתב הרשב''א ז''ל וכן דעת הרמב''ן ז''ל ותנא דברייתא תנא בקרון והוא הדין לצמד דחד טעמא אית להו עכ''ל:
3
ג הַמּוֹכֵר אֶת הָעֹל מָכַר אֶת הַפָּרָה. מָכַר אֶת הַפָּרָה לֹא מָכַר אֶת הָעֹל. * מָכַר אֶת הָעֲגָלָה מָכַר אֶת הַבָּקָר. מָכַר אֶת הַבָּקָר לֹא מָכַר אֶת הָעֲגָלָה. [א] וְאֵין הַדָּמִים רְאָיָה בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר את העול מכר את וכו'. כתב הטור (חשן משפט סימן ר''ב) תימה הוא היאך תמכר פרה אגב העול וכן השיג עליו הראב''ד וכתב שאע''פ שכתוב כך בתוספתא אין סומכים עליה עכ''ל. ואפשר לומר שכך היה לשון בני אדם בזמנם:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את העול וכו'. בהשגות א''א אע''פ שהוא כן בתוספתא וכו'. ולפי מה שפירשב''ם לא ידעתי מה הוא שהוא פי' קרון עגלה. ופירוש צמד הוא העול וכו':
Raavade (non traduit)
מכר את העגלה וכו'. א''א אע''פ שהוא כן בתוספתא אין סומכין עליה שאין הטעם שלה ברור והרב ז''ל לא הביא אותה עכ''ל:
4
ד וְכֵן הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר מָכַר אֶת הַמַּרְדַּעַת וְאֶת הָאֻכָּף אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן עָלָיו. אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הַשַּׂק וְלֹא מֶרְכֶּבֶת הַנָּשִׁים וַאֲפִלּוּ הָיוּ עָלָיו בִּשְׁעַת הַמֶּכֶר:
Maguide Michneh (non traduit)
וכן המוכר את וכו'. דין המרדעת והאוכף מימרא דעולא שם אבל באוכף ומרדעת וכו' דברי הכל כולן מכורין ע''כ. ומ''ש אע''פ שאין עליו. הוא כדעת רבו אבן מיג''ש ז''ל שפירש דמדקסתים עולא שמע מינה דלעולם מכורין דאי דוקא בעודן עליו היה לו לבאר ודין השק ומרכבות הנשים כחכמים דמשנתנו דאמרי מכר חמור לא מכר כליו ובעודן עליו בעיא דלא איפשיטא בגמרא אי מודו רבנן. ובהלכות הילכך אינן מכורין שכל המוציא מחבירו עליו הראיה ע''כ. וכ''כ ז''ל ויש חולקין בדין האוכף והמרדעת בשאין עודן עליו. ואמרו דעולא סתם דבריו לפי שלא נתבאר אם מודים חכמים בשק וחבירו בעודן עליו או חולקין הילכך לכשתמצא לומר דבשק חולקין אף בעודן עליו באוכף ומרדעת לא קנה אלא בעודם עליו לכשתמצא לומר שהן מודים בשק וחבירו בעודן עליו באוכף ומרדעת קנה אף בשאין עודן עליו וכיון דבעיין לא איפשיטא אוכף ומרדעת לא קנה אלא בעודן עליו ושק וחביריו אפילו עודן עליו לא קנה ולזה הסכים הרשב''א ז''ל וטעם המרדעת והאוכף שהן מכורין יותר מהשק לפי שהן כלי רכיבה וחמור לרכיבה עומד וה''ה למוכר בהמה אחרת שמכר כלי הרכיבה לפי דעת המחבר אפילו אין עודן עליה ולפי דעת האחרים בעודן עליה בדוקא:
5
ה וְאֵין הַדָּמִים רְאָיָה שֶׁאִם טָעָה בִּכְדֵי שֶׁהַדַּעַת טוֹעָה יֵשׁ לוֹ אוֹנָאָה אוֹ בִּטּוּל מִקָּח כְּדִין כָּל הַמּוֹכֵר [ב] וְלוֹקֵחַ. וְאִם טָעָה בִּכְדֵי שֶׁאֵין הַדַּעַת טוֹעָה לֹא בָּטַל הַמִּקָּח. [ג] שֶׁזֶּה מַתָּנָה נָתַן לוֹ וְאֵין לוֹ אֶלָּא הַחֲמוֹר בְּלֹא שַׂקִּים. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אֵין מְבִיאִין בּוֹ רְאָיָה מִן הַדָּמִים:
Maguide Michneh (non traduit)
ואין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה וכו'. כבר נתבאר פי''ב שיעור האונאה וביטול מקח: ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה וכו'. פסק המחבר כלישנא בתרא דגמרא (דף ע''ז:) דגבי צמד ובקר הקשו על חכמים שאמרו אין הדמים ראיה. ואי אין הדמים ראיה להוי ביטול מקח ותירצו מאי אין הדמים ראיה דהוי ביטול מקח. פירוש שחכמים סבורין שאין הדמים ראיה כשמכר את הצמד שיהיה הבקר מכור אלא לא מכר את הבקר ויהיה המקח בטל. איבעית אימא כאן בכדי שהדעת טועה כאן בכדי שאין הדעת טועה. כי אמרו בעלמא אונאה וביטול מקח דוקא בכדי שהדעת טועה אבל בכדי שאין הדעת טועה המקח קיים ויתרון הדמים מחילה דמסתמא לא טעה לוקח כולי האי ומידע ידע דאית ביה אונאה ואעפ''כ נתרצה במקחו והרי זה כדין הנזכר פי''ג לוקח שאמר למוכר חפץ זה שאני לוקח ממך במאה וכו'. והרשב''א ז''ל והרמב''ן ז''ל הסכימו ג''כ לפסוק כלשון אחרון:
6
ו הַמּוֹכֵר אֶת הַשִּׁפְחָה מָכַר כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ אֲפִלּוּ הֵם מֵאָה. אֲבָל לֹא מָכַר הַשֵּׁירִים וְלֹא הַנְּזָמִים וְלֹא הַטַּבָּעוֹת וְלֹא אֶת הַקַּטְלָאוֹת שֶׁבְּצַוָּארָהּ. וְאִם אָמַר לוֹ שִׁפְחָה וְכָל מַה שֶּׁעָלֶיהָ הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ כֵּלִים שֶׁל מֵאָה מָנֶה:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את השפחה וכו'. תוספתא כלשונה והיא בהלכות:
7
ז הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שִׁפְחָה מְעֻבֶּרֶת אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. פָּרָה מְעֻבֶּרֶת אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. מָכַר לוֹ אֶת הַוָּלָד. שִׁפְחָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. פָּרָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. לֹא מָכַר לוֹ אֶת הַוָּלָד. חֲמוֹרָה מֵינִיקָה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מָכַר לוֹ אֶת הַסְּיָח שֶׁאֵין אָדָם קוֹנֶה חֲמוֹרָה לַחֲלָבָהּ:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר לחבירו שפחה וכו'. גם זה בתוספתא ודין הפרה וחמורה מיניקות הוא פשוט בגמרא בהמוכר את הספינה (דף ע''ח):
8
ח הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ * רֹאשׁ עֶבֶד זֶה אוֹ רֹאשׁ חֲמוֹר זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ הֲרֵי זֶה מָכַר חֶצְיוֹ. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אֵיבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָמַר לוֹ יַד עֶבֶד זֶה אוֹ יַד חֲמוֹר זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אֵיבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. אָמַר לוֹ רֹאשׁ פָּרָה זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לֹא מָכַר אֶלָּא הָרֹאשׁ בִּלְבַד שֶׁהֲרֵי רֹאשָׁהּ נִמְכֶּרֶת תָּמִיד בַּמִּטְבָּחַיִם:
Maguide Michneh (non traduit)
האומר לחבירו ראש עבד זה או ראש חמור וכו'. בהשגות א''א דבר זה מצא אותו וכו'. ולא מצאתי אותו בגמרתנו x וראוי להיות בירושלמי במס' ערכין:
Raavade (non traduit)
ראש עבד זה וכו'. א''א דבר זה מצא אותו במסכת ערכין ראש עבד זה הקדש ראש חמור זה הקדש הוא וההקדש שותפין בו ראשו של עבד זה ראשו של חמור זה מכור לך משמנים ביניהם והעמידה שם בקדשי מזבח ושאמר יהא קדוש לדמיו וע''ש פרק (האומר משקלי עלי) [הכל מעריכין] עכ''ל:
9
ט מָכַר אֶת הָרֹאשׁ בִּבְהֵמָה גַּסָּה לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם. מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד. מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה. אֲבָל בִּבְהֵמָה דַּקָּה מָכַר אֶת הָרֹאשׁ מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם. מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ. מָכַר אֶת הַקָּנֶה [ד] מָכַר אֶת הַכָּבֵד. מָכַר אֶת הַכָּבֵד לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה:
Maguide Michneh (non traduit)
מכר את הראש בבהמה גסה וכו'. משנה שם (דף פ''ג:) ופי' הקנה היא הריאה ונקראת על שם הקנה שלה. בירושלמי רבי יצחק שאל [בדקה] מכר חצי הראש מכר חצי הרגלים מכר חצי [קנה] מכר חצי [כבד]. (מכר חצי קנה) נשמעינה מן הדא מכר לו יד כמות שהיא הראש כמות שהוא בני מעים כמות שהם נותן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמין לקחו ממנו במשקל נותן לכהן ומנכה לו מן הדמין ע''כ וכתבו הרשב''א:
10
י הַמּוֹכֵר אֶת הַבּוֹר לֹא מָכַר אֶת מֵימָיו. מָכַר אֶת הָאַשְׁפָּה מָכַר אֶת זִבְלָהּ. מָכַר כַּוֶּרֶת מָכַר דְּבוֹרִים. מָכַר שׁוֹבָךְ מָכַר אֶת הַיּוֹנִים:
Kessef Michneh (non traduit)
המוכר את הבור וכו'. בפ' הספינה (דף ע''ח:) תנן מכר בור מכר מימיו ובגמרא אמר רבא מתני' יחידאה היא דתניא מכר בור לא מכר מימיו ר' נתן אומר מכר בור מכר מימיו. וכתב הרי''ף וכיון דיחידאה הוא לא ס''ל כוותיה וזה דעת רבינו אבל רשב''ם כתב דהלכה כמתני' דסתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם דמתני' דהא דקאמר הכא יחידאה הוא לאו למימרא דמשום דיחידאה דלא ס''ל כוותיה אלא לאשמועינן דר''א בר''ש כרבנן. ולקיים דברי הרי''ף ורבינו י''ל דא''כ לימא מתניתין מני ר' נתן היא ומדאמר מתניתין יחידאה היא משמע ודאי דאתא למימר דמשום דיחידאה היא לא קי''ל כוותיה:
Maguide Michneh (non traduit)
המוכר את הבור לא מכר מימיו וכו'. דין הבור הוא הפך המשנה כדאיתא בגמרא שם (דף ע''ח:): מכר את האשפה וכו'. מבואר במשנה:
11
יא אַל יָלוֹז מֵעֵינֶיךָ הָעִקָּר [ה] הַגָּדוֹל בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהוּא מִנְהַג הַמְּדִינָה וְהַשֵּׁמוֹת הַיְדוּעִים בְּיִחוּד לְכָל דָּבָר וְדָבָר. וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג וְלֹא שֵׁם שֶׁהַכֹּל אוֹמְרִים לוֹ בְּיִחוּד וְלֹא שִׁתּוּף הוֹלְכִין אַחַר אֵלּוּ הַכְּלָלוֹת שֶׁבֵּאֲרוּ חֲכָמִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
Maguide Michneh (non traduit)
ומ''ש אל ילוז. כבר נתבאר בפרק כ''ו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source