Chap. 4
1
א הַכּוֹנֵס צֹאן לַדִּיר וְנָעַל בִּפְנֵיהֶן בְּדֶלֶת שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה פָּטוּר. וְאִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה אוֹ שֶׁהָיוּ כָּתְלֵי הַדִּיר רְעוּעִין הֲרֵי לֹא נָעַל בִּפְנֵיהֶן כָּרָאוּי וְאִם יָצָאת וְהִזִּיקָה חַיָּב. וַאֲפִלּוּ חָתְרָה וְיָצָאת וַאֲפִלּוּ נִפְרְצָה מְחִצָּה בַּלַּיְלָה אוֹ פְּרָצוּהָ לִסְטִים בַּעַל הַצֹּאן חַיָּב. הָיְתָה מְחִצָּה בְּרִיאָה וְנִפְרְצָה בַּלַּיְלָה אוֹ שֶׁפְּרָצוּהָ לִסְטִים וְיָצָאת וְהִזִּיקָה פָּטוּר. הוֹצִיאוּהָ לִסְטִים וְהִזִּיקָה לִסְטִים חַיָּבִים:
Maguide Michneh (non traduit)
הכונס צאן לדיר ונעל בפניהן וכו'. משנה וברייתא שם בפרק הכונס (דף נ''ה:). ומ''ש או שהיה כותלי הדיר וכו' ואפילו חתרה ויצאת וכו'. למד מהסוגיא האמורה שם (דף נ''ו) על מימרא דרבא וכמ''ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב דהכין הלכתא. והוציאוה לסטים שכתב רבינו שהם חייבין. משנה שם והוציאוה שהכישוה ולכך חייבין כדאיתא בגמרא:
2
ב * הַפּוֹרֵץ גָּדֵר לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ וְיָצָאת וְהִזִּיקָה. אִם הָיָה גָּדֵר חָזָק וּבָרִיא חַיָּב. וְאִם הָיָה כֹּתֶל רָעוּעַ פָּטוּר בְּדִינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. וְכֵן הַנּוֹתֵן סַם הַמָּוֶת לִפְנֵי בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם:
Maguide Michneh (non traduit)
הפורץ גדר לפני בהמת חבירו וכו'. ברייתא (דף נ''ה:) וסוגיא בגמרא שם ופירש רבינו ז''ל פטור וחייב על הנזק שהזיקה הבהמה והקשו עליו מהמשנה שהביא הוא למעלה דקתני הוציאוה ליסטים דוקא הוציאוה הא פרצו בפניה אינן חייבין על נזקיה. והשיב ז''ל שחילוק יש בין הליסטים המתכוונים לגנוב ולא לפרוץ גדר ובין זה המתכוון לפרוץ הגדר ולא לגנוב והראה פנים לדבריו, ואחרים פירשו פטור וחייב על הבהמה שנאבדה וכן דעת ר''א בהשגות וכן דעת האחרונים ז''ל: וכן הנותן סם המות וכו'. מבואר שם (דף נ''ז):
Raavade (non traduit)
הפורץ גדר וכו'. א''א זה שאמר חייב לא ידענו מהו אם על הכותל אמר ל''ל למימר ויצתה והזיקה ואם על הנזק אמר אינו כן אא''כ הכישה עכ''ל:
3
ג * הַמַּעֲמִיד בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ עַל גַּבֵּי קָמַת חֲבֵרוֹ הַמַּעֲמִיד חַיָּב לְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. וְכֵן אִם הִכִּישָׁהּ עַד שֶׁהָלְכָה לְקָמַת חֲבֵרוֹ וְהִזִּיקָה זֶה שֶׁהִכִּישָׁהּ חַיָּב:
Maguide Michneh (non traduit)
המעמיד בהמת חבירו וכו'. מימרא שם (דף נ''ו:) ופי' וכ''ש בבהמה שלו. ומ''ש וכן אם הכישה וכו'. שם מבואר בגמרא ובהלכות. ובהשגות א''א וכ''ש קם לה באפה ע''כ. ולא ידעתי מהו דאדרבה קם לה באפה גרמא בלחוד הוא ופטור וכ''כ הוא עצמו בפירושיו וכן מוכח בגמרא שם ופשוט הוא. ודע שאפילו היו הפירות ברה''ר חייב המעמיד שאין זה שן שפטרה תורה ברה''ר שכאן המעמיד הוא שחייב:
Raavade (non traduit)
המעמיד בהמת חבירו וכו'. א''א וכ''ש קם לה באפה עכ''ל:
4
ד הַמּוֹסֵר בְּהֶמְתּוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם אוֹ לְנוֹשֵׂא שָׂכָר אוֹ לְשׂוֹכֵר אוֹ לְשׁוֹאֵל נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים וְאִם הִזִּיקָה חַיָּב הַשּׁוֹמֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁלֹּא שְׁמָרוּהָ כְּלָל. אֲבָל אִם שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה כָּרָאוּי וְיָצָאת וְהִזִּיקָה הַשּׁוֹמְרִים פְּטוּרִין וְהַבְּעָלִים חַיָּבִים אֲפִלּוּ הֵמִיתָה אֶת הָאָדָם. שְׁמָרוּהָ * שְׁמִירָה פְּחוּתָה אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא פָּטוּר וְאִם שׁוֹמֵר שָׂכָר אוֹ שׂוֹכֵר אוֹ שׁוֹאֵל הוּא חַיָּבִין:
Kessef Michneh (non traduit)
המוסר בהמתו לשומר חנם וכו' (עיין בפנים) שמרוה שמירה פחותה אם שומר חנם הוא פטור ואם שומר שכר או שוכר או שואל הוא חייבים. כך היא הנוסחא שבידינו וחכמי לוניל שאלו מרבינו על מה זה הבעלים חייבים כיון ששמרוה השומרים שמירה מעולה. והשיב להם שט''ס הוא וכך היא הנוסחא האמיתית ויצאה והזיקה השומרים פטורים שמרוה שמירה פחותה אם ש''ח הוא פטור והבעלים חייבים ואם ש''ש הוא או שוכר או שואל (השומרים) חייבים ע''כ:
Maguide Michneh (non traduit)
המוסר בהמתו לשומר חנם וכו'. משנה פרק שור שנגח ארבעה וחמשה (דף מ''ד:). ומ''ש רבינו במה דברים אמורים. הוא בגמרא על ברייתא. ומ''ש והבעלים חייבין בששמרוה שמירה מעולה, הוא בנזק קרן בלבד ר''ל בדברים שהיא תמה להם שבהן הבעלים חייבים אפילו בשמירה מעולה כמו שיתבאר פרק ז' אבל בנזק שן ורגל אפילו הבעלים פטורין וזהו דין הכונס שבראש הפרק וחילוק זה מבואר בגמרא. ודע ששמירה פחותה היא דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה ושמירה מעולה היא ביכולה לעמוד בפני כל רוח ובשמירה זו השומרין פטורין וכן נתבארו שמות אלו בגמרא בפרק הכונס. ויש מי שכתב שהשואל חייב מפני שהוא חייב באונסין ויש לחלק:
Raavade (non traduit)
שמירה פחותה וכו'. א''א לא מתוקמא הא אלא בכדי שידע כענין שאמרו בבור של שני שותפין ואפ''ה לא מיחוור דלא דמיא שמירת שומר דאית ליה זמן קצוב עד כמה הוא חייב לשמרו לשותפין דכל חד וחד מיחייב בשמירתו לעולם הילכך שומר לעולם חייב אם לא שמר כראוי ואם שמרו כראוי ויצא והזיק חזר השומר לחייבו בכדי שידע ובעלים פטורין אלא שי''ל לעולם אין הבעלים ניצולין מיד הניזוק הם ידונו עם השומר ואם יש זמן לשמירתו יחזרו בעלים על השומר ואם כלתה שמירתו פטור והבעלים חייבים עכ''ל:
5
ה הִנִּיחָהּ בַּחַמָּה אֲפִלּוּ חָתְרָה וְיָצָאת וְהִזִּיקָה חַיָּב זֶה שֶׁהִנִּיחָהּ שָׁם. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִנִּיחָהּ בַּחַמָּה הֲרֵי הִיא מִצְטַעֶרֶת וּבוֹרַחַת וְעוֹשָׂה כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹת:
Maguide Michneh (non traduit)
הניחה בחמה אפילו חתרה וכו'. משנה וגמ' ר''פ הכונס (דף נ''ו):
6
ו מָסַר בְּהֶמְתּוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הַשּׁוֹר קָשׁוּר * הַבְּעָלִים חַיָּבִין. שֶׁדֶּרֶךְ הַשּׁוֹר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְהַתִּיר הַקֶּשֶׁר וְלָצֵאת וּלְהַזִּיק. אֲפִלּוּ שְׁמָרוּהָ שְׁמִירָה מְעֻלָּה וְחָתְרָה וְיָצְאָה וְהִזִּיקָה הַבְּעָלִים חַיָּבִים:
Maguide Michneh (non traduit)
מסר בהמתו לחרש שוטה וקטן וכו' אף על פי שהיה השור קשור וכו'. ברייתא פירקא קמא (דף ט':) פסק כסוגיין ואליבא דחזקיה דאמר בשור קשור ופי' רבינו בשור קשור כראוי ואף על פי כן הוא [חייב] שדרכן של אלו לשחוק בהן ולהתירן וכיון שכן ה''ל תחלתו בפשיעה ואפילו סופו באונס כגון שחתרה חייב וכן עיקר ובהשגות א''א חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש וכו'. וכבר הכריע הרשב''א ז''ל כפירוש המחבר ז''ל:
Raavade (non traduit)
הבעלים חייבים. א''א חיי ראשי דבר זה לא מצאתי לו שורש כי מה שאמרו בור מכוסה ושור קשור שמסר לחש''ו שהוא חייב באינו קשור ואינו מכוסה כראוי עסקינן וסומך על שמירת החרש עכ''ל:
7
ז מָסַר שׁוֹרוֹ לַחֲמִשָּׁה וּפָשַׁע בּוֹ אֶחָד מֵהֶן וְיָצָא וְהִזִּיק אִם אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר אֶלָּא בַּחֲמִשְּׁתָּן זֶה שֶׁפָּשַׁע בִּשְׁמִירָתוֹ חַיָּב. וְאִם מִשְׁתַּמֵּר בִּשְׁאֵרָן אַף אֵלּוּ הַנִּשְׁאָרִין חַיָּבִין:
Maguide Michneh (non traduit)
מסר שורו לחמשה ופשע וכו'. שם פרק קמא (דף י') מבואר. ומה שכתב אף אלו הנשארים חייבין. כן פירשו כל המפרשים ז''ל:
8
ח שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם וְנִמְצָא מוּעָד. אִם יָדַע הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא נַגְחָן הַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֵזֶק שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ הֲרֵי שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו. וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק. שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה תָּם (כְּשֶׁעָלָה בְּדַעְתּוֹ) חֲצִי נֵזֶק הָיָה מְשַׁלֵּם שֶׁהֲרֵי יָדַע שֶׁהוּא נַגְחָן. וְאִם לֹא יָדַע שֶׁהוּא נַגְחָן אֵין הַשּׁוֹאֵל חַיָּב כְּלוּם וְהַבְּעָלִים * מְשַׁלְּמִין נֵזֶק שָׁלֵם:
Kessef Michneh (non traduit)
שאלו בחזקת וכו' שכל מקום שהוא הולך הרי שם בעליו עליו וכו'. כלומר דאע''ג דקי''ל שאם הועד ומכרו חזר לתמותו דרשות משנה כמו שיתבאר בפ''י שאלה לאו שינוי רשות הוא:
Maguide Michneh (non traduit)
שאלו בחזקת תם ונמצא וכו'. פרק ארבעה וחמשה (דף מ') ברייתא שם. ועל מה שכתב והשואל משלם חצי נזק כתוב עליו בהשגות א''א הא דלא כהלכתא שאין זה הדין אלא בשתפסוהו בית דין ע''כ. ובאמת שהגמרא כך היא דמקשי נימא ליה (שואל) אי תם הוא הוה מערקנא ליה לאגמא ופריקו הכא במאי עסקינן דאקדום בית דין ותפסוה. ויש דרך לתרץ דברי רבינו שאותה סוגיא אינה לדעת רבי ישמעאל שאמר יושם השור וב''ח הוא אבל אליבא דרבי עקיבא דאמר שותפי נינהו אי מעריק ליה חייב ומחלוקתן פרק המניח (דף ל''ד) וקיימא לן הלכה כרבי עקיבא מחבירו ולפיכך לא חשש רבינו לאותה קושיא וכן פירשו מן המפרשים דההיא קושיא דוקא לרבי ישמעאל וכן כתב הרשב''א ז''ל:
Raavade (non traduit)
משלמין נזק שלם. א''א הא דלאו כהלכתא שאין זה הדין אלא בשתפסוהו ב''ד עכ''ל:
9
ט שְׁאָלוֹ כְּשֶׁהוּא תָּם וְהוּעַד בְּבֵית הַשּׁוֹאֵל וְהֶחֱזִירוֹ לִבְעָלָיו חָזַר לְתַמּוּתוֹ. הוֹאִיל וְנִשְׁתַּנֵּית רְשׁוּתוֹ בָּטְלָה הַהַעֲדָה וְהַבְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֵזֶק וְהַשּׁוֹאֵל פָּטוּר שֶׁהֲרֵי הֶחֱזִירוֹ:
Maguide Michneh (non traduit)
שאלו כשהוא תם והועד וכו'. פסק רבינו כרב פפא דהוא בתרא דאמר רשות משנה ותימה שאין מזה רמז בהלכות:
10
י שׁוֹמֵר שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שְׁמִירַת גּוּף הַבְּהֵמָה בִּלְבַד אֲבָל לֹא שְׁמִירַת נְזָקֶיהָ וְהִזִּיקָה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם וְהַבְּעָלִים חַיָּבִים. קִבֵּל שְׁמִירַת נְזָקֶיהָ וְהִזִּיקָה חַיָּב הַשּׁוֹמֵר. וְאִם הֻזְּקָה פָּטוּר וְהַבְּעָלִים עוֹשִׂים * דִּין עִם הַמַּזִּיק:
Maguide Michneh (non traduit)
שומר שקבל עליו שמירה וכו'. מימרא סוף הפרק (דף מ''ח:). ומ''ש אבל לא שמירת נזקים מאמרו ז''ל מסופק מה ידין רבינו בשקבל עליו שמירה סתם והמפרשים חלוקים בזה. ונראה מלשונו שהוא סובר דמן הסתם חייב בכל וכן דעת הרשב''א ז''ל אלא א''כ הכיר בשור שהוא נגחן שהוא פטור כשהוזק דלא ה''ל לאסוקי דעתיה כדאיתא התם:
Raavade (non traduit)
דין עם המזיק. א''א זה אינו מחוור דמתחזי מגמ' דמסתמא לא מקבל עליה שמירת נזקיה שהיא מזקת דאמרינן בפ''ק ואם קבל עליו שמירה ביום חייב ואפשר דאיהו נמי ה''ק שלא פירש שמירת נזקיה עכ''ל:
11
יא * מָסַר הַשּׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר אַחֵר הַשּׁוֹמֵר הָרִאשׁוֹן חַיָּב לְשַׁלֵּם לַנִּזָּק שֶׁהַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חַיָּב. וַהֲרֵי הַנִּזָּק אוֹמֵר לוֹ לָמָּה לֹא שָׁמַרְתָּ אַתָּה בְּעַצְמְךָ וּמָסַרְתָּ לְאַחֵר שָׁלֵם לִי אַתָּה וְלֵךְ וַעֲשֵׂה דִּין עִם הַשּׁוֹמֵר שֶׁמָּסַרְתָּ לוֹ אַתָּה. מְסָרָהּ הַשּׁוֹמֵר לִבְנוֹ אוֹ לְבֶן בֵּיתוֹ אוֹ לִמְסַעֲדוֹ [א] נִכְנְסוּ תַּחַת הַשּׁוֹמֵר וְחַיָּבִים:
Maguide Michneh (non traduit)
מסר השומר לשומר וכו'. משנה (דף מ''ד) וגמרא בפ' הכונס (דף נ''ו:). ומ''ש מסר השומר לבנו וכו'. מבואר שם מאמרם בעלמא (בבא מציעא דף ל''ו) כל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד. ומה שכתב נכנסו תחת השומר. פירושו שאפילו אין להם לשלם לאלו הוא פטור ואין כאן מקום להשגה כלל ולא ידעתי מה היא שהרי הדברים מבוארים שם בגמרא ולזה לא כתבתיה:
Raavade (non traduit)
מסר השומר לשומר וכו'. א''א כל זה אינו מחוור אלא הניזק גובה מן שני או מאיזה שירצה ועד שאומר לשומר יאמר לבעלים למה לא שמרת אתה את שורך וחיי ראשי כל מה שכתב בזה שלא לצורך הוא דליכא למימר הכא אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר שהרי הבעלים אינם מפסידים כלום עכ''ל:
12
יב כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם וְאֵין לוֹ וְהָיָה הַמַּזִּיק תָּם שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק מִגּוּפוֹ הֲרֵי הַנִּזָּק מִשְׁתַּלֵּם מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה וְיִשָּׁאֵר דְּמֵי מַה שֶּׁגָּבָה הַנִּזָּק חוֹב עַל הַשּׁוֹמֵר לְבַעַל הַבְּהֵמָה:
Maguide Michneh (non traduit)
כל שומר שחייב וכו'. זה יצא לרבינו ז''ל מהסוגיא שבפ' שור שנגח ד' וה' (דף מ') על הברייתא דשאלו בחזקת תם דקאמרי סוף סוף את לאו תורא בעית שלומי לדידי:
13
יג כָּל בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין מְשַׁעֲרִין מַה שֶּׁהִזִּיקָה בְּשִׁשִּׁים וּמְשַׁלֵּם זֶה שֶׁנִּתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם בֵּין הַבְּעָלִים בֵּין הַשּׁוֹמְרִים. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁאָכְלָה בֵּית סְאָה שָׁמִין שִׁשִּׁים בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ הַשָּׂדֶה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה אַחַר שֶׁנִּפְסַד בּוֹ הַבֵּית סְאָה וּמְשַׁלֵּם הַשְּׁאָר. וְכֵן אִם אָכְלָה קַב אוֹ רֹבַע אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד שָׁמִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים:
Maguide Michneh (non traduit)
כל בהמה שהזיקה וכו'. משנה פ' הכונס (דף נ''ה:) וגמ'. ומ''ש אפילו קלח אחד הוא כחזקיה דגמ' (דף נ''ח:):
14
יד אָכְלָה פֵּרוֹת גְּמוּרִין שֶׁאֵין צְרִיכִים לַקַּרְקַע מְשַׁלֵּם דְּמֵי פֵּרוֹת גְּמוּרִין בִּשְׁוֵיהֶן אִם סְאָה [ב] דְּמֵי סְאָה וְאִם סָאתַיִם דְּמֵי סָאתַיִם. הֲרֵי שֶׁאָכְלָה פֵּרוֹת דֶּקֶל אֶחָד וְכֵן הַלּוֹקֵט פֵּרוֹת דֶּקֶל חֲבֵרוֹ וְאָכַל אִם הָיָה דֶּקֶל רוֹמִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁאֵין הַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת מְשַׁעֲרִין אוֹתוֹ בְּשִׁשִּׁים עַל גַּב הַקַּרְקַע. וְאִם דֶּקֶל פַּרְסִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ הוּא שֶׁהַתְּמָרִים שֶׁלּוֹ יָפוֹת בְּיוֹתֵר מְשַׁעֲרִין הַדֶּקֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה וְכַמָּה הוּא שָׁוֶה עַתָּה:
Maguide Michneh (non traduit)
אכלה פירות גמורין. דברי ר''ש במשנה ופסק הלכה כמותו בגמ' (דף נ''ט:): הרי שאכלה וכו' וכן הלוקט וכו' ואם דקל פרסי הוא. הכל מבואר שם בגמ' בסוגיא לפי המסקנא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source