Chap. 13
1
א הַתְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. כֵּיצַד. סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה שֶׁל חֻלִּין וְנִתְעָרֵב הַכֹּל מַפְרִישׁ מִן הַכֹּל סְאָה אַחַת וְנוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן וְהַשְּׁאָר מֻתָּר לְזָרִים. וְכָל תְּרוּמָה שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מַקְפִּידִין עָלֶיהָ כְּגוֹן תְּרוּמַת הַכְּלִיסִין וְהֶחָרוּבִין וְהַשְּׂעוֹרִים שֶׁל אֱדוֹם אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הוֹאִיל וְנָפְלָה בְּמֵאָה בָּטְלָה בְּמִעוּטָהּ וְהַכֹּל מֻתָּר לְזָרִים:
Kessef Michneh (non traduit)
התרומה עולה באחד ומאה וכו'. משנה בפרק ד' דתרומות (משנה ז') כרבי אליעזר. ויש לתמוה שהרי בירושלמי פסק כרבי יוסי בן המשולם דאמר שאינה עולה אלא במאה ועוד קב ונראה שטעמו משום דסתם לן תנא כוותיה בפ''ב דערלה וסתם גמרא נקט לה הכי בכמה דוכתי. ומה שכתב וכל תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה וכו' ירושלמי בפרק ב' דערלה וטעמא משום דכיון שאינו מרים אלא מפני גזל השבט כל שאין מקפידים אין כאן גזל:
2
ב נָפְלָה סְאָה תְּרוּמָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה נַעֲשֶׂה הַכֹּל מְדֻמָּע וְיִמְכֹּר הַכֹּל לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְּרוּמָה חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנִּתְעָרֵב מִין בְּמִינוֹ. אֲבָל מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם אִם יֵשׁ בְּכָל טַעַם תְּרוּמָה נַעֲשָׂה הַכֹּל מְדֻמָּע וְיִמָּכֵר לַכֹּהֲנִים חוּץ מִדְּמֵי תְּרוּמָה שֶׁבּוֹ. וְאִם טַעַם הַכֹּל טַעַם חֻלִּין הַכֹּל מֻתָּר לְזָרִים:
Kessef Michneh (non traduit)
נפלה סאה תרומה לפחות ממאה וכו'. משנה בפ''ה דתרומות (משנה א'). ומ''ש במה דברים אמורים כשנתערב מין במינו אבל מין בשאינו מינו בנותן טעם וכו' הכי תנן בפ''ב דערלה (משנה ו') גבי טבל:
3
ג סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וְהִגְבִּיהַּ סְאָה מִן הַכֹּל וְנָפְלָה הַסְּאָה שֶׁהִגְבִּיהַּ לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. וְכֵן סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה וְנַעֲשָׂה הַכֹּל מְדֻמָּע וְנָפַל מִן הַמְדֻמָּע לְמָקוֹם אַחֵר אֵינוֹ מְדַמֵּעַ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. כֵּיצַד. הֲרֵי שֶׁנָּפְלוּ עֶשֶׂר סְאִין שֶׁל תְּרוּמָה לְתִשְׁעִים סְאָה חֻלִּין וְנִדְמְעוּ הַכֹּל אִם נָפַל מִמְּדֻמָּע זֶה עֶשֶׂר סְאִין לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין נִדְמְעוּ שֶׁהֲרֵי יֵשׁ בְּעֶשֶׂר שֶׁל מְדֻמָּע סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה. נָפַל לְתוֹכָן פָּחוֹת מֵעֶשֶׂר סְאִין אֵינָן מְדַמְּעוֹת:
Kessef Michneh (non traduit)
סאה תרומה שנפלה וכו'. משנה פרק ה' דתרומות (משנה ה') וכחכמים. ומה שכתב וכן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה וכו' גם זה שם במשנה (מ''ו) וכחכמים:
4
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִבָּלֵל כְּגוֹן חִטִּים לְחִטִּים אוֹ קֶמַח לְקֶמַח. אֲבָל דַּרְכּוֹ לְהִבָּלֵל כְּגוֹן שֶׁמֶן תְּרוּמָה לְשֶׁמֶן חֻלִּין אוֹ יֵין תְּרוּמָה לְיֵין חֻלִּין הוֹלְכִין אַחַר הָרֹב. אִם רֹב תְּרוּמָה הֲרֵי זֶה מְדַמֵּעַ כִּתְרוּמָה. וְאִם רֹב חֻלִּין הֲרֵי הוּא כְּחֻלִּין וְאֵינוֹ מְדַמֵּעַ אַף עַל פִּי שֶׁהַכּל אֲסוּרִים לְזָרִים:
Kessef Michneh (non traduit)
ומ''ש במה דברים אמורים בדבר שאין דרכו להבלל וכו'. שם בירושלמי:
5
ה * סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת הִגְבִּיהָהּ וְנָפְלָה אַחֶרֶת הֲרֵי הַחֻלִּין מֻתָּרִין עַד שֶׁתִּרְבֶּה תְּרוּמָה עֲלֵיהֶן. שֶׁאִם נָפְלוּ לְתוֹךְ הַמֵּאָה חֻלִּין מֵאָה סְאָה וְעוֹד שֶׁל תְּרוּמָה סְאָה אַחַר סְאָה נַעֲשָׂה הַכֹּל מְדֻמָּע:
Kessef Michneh (non traduit)
סאה תרומה שנפלה למאה הגביהה ונפלה אחרת וכו'. משנה ז' פ''ה דתרומות: כתב הראב''ד אינו כן אלא שאם נפלו חמשים ואחת סאה וכו'. ורבינו לא בחר זה הפירוש משום דתנן בההוא פירקא סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רא''א מדמעת כתרומת ודאי וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון אלמא דלחכמים דקיימא לן כוותייהו לא אמרינן שמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת ה''נ לא אמרינן שמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת אלא ראשון ראשון מתבטל וה''ל הכל חולין:
Raavade (non traduit)
סאה תרומה שנפלה למאה וכו' עד נעשה הכל מדומע. א''א אינו כן אלא שאם נפלו שם חמשים ואחת סאה אחר סאה אע''פ שהגביה ראשונה ראשונה נדמעו שהרי רבתה התרומה על כדי החולין שבתחלה בחשבון הנפילות ושמא הוא מגביה החולין והתרומה נשארת שם והרי שיש באותו הכרי נ''א של תרומה ונ' של חולין:
6
ו * סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה וְלֹא הִסְפִּיק לְהַגְבִּיהָהּ עַד שֶׁנָּפְלָה סְאָה אַחֶרֶת. אִם יָדַע בָּרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁתִּפֹּל הַשְּׁנִיָּה לֹא נִדְמְעוּ. אֶלָּא מַפְרִישׁ סָאתַיִם וְהַשְּׁאָר מֻתָּר הוֹאִיל וְהָיָה לָהּ לַעֲלוֹת הֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ עָלְתָה. וְאִם לֹא יָדַע בִּסְאָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא אַחַר שֶׁנָּפְלָה הַשְּׁנִיָּה הֲרֵי זֶה מְדֻמָּע וּכְאִלּוּ נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת:
Kessef Michneh (non traduit)
סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה סאה אחרת. שם במשנה סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת ה''ז אסורה ור''ש מתיר ובירושלמי ר''ש אומר ידיעתה מקדשתה ורבנן אמרין הרמתה מקדשתה ובתוספתא פ''ה אמר ר''א בר''ש בד''א בזמן שלא ידע ואחר כך נפלה אבל אם ידע בה ואחר כך נפלה אחרת הרי זה מותרת שכבר היה לו להעלות: כתב הראב''ד כמה רב גובריה וכו'. ונראה שרבינו מפרש [דר''א בר''ש] דתוספתא לפרושי מילתא דת''ק אתא ומ''מ יש לתמוה למה לא פירש דלפרושי מילתא דר''ש היא ולא לרבנן וכדמשמע בירושלמי. ודע שהתוספתא שהביא הראב''ד נוסחא משובשת נזדמנה לו שכתוב בה תרומה במקום ערלה:
Raavade (non traduit)
סאה תרומה שנפלה למאה וכו' עד שתיהן כאחת. א''א כמה רב גובריה דעביד כיחידאה דר''א בר''ש הוא דמפליג בהכי אבל תנא קמא לא מפליג אלא בין ידע בין לא ידע אוסר ואשכחן בהדיא בההוא פירקא סאה תרומה שנפלה למאתים ידע בה ואח''כ נפלה אחרת ה''ז מותרת לפחות מיכן הרי זו אסורה הרי למאה ותשעים ותשע נפלו וידע בה אסור כ''ש למאה בפ''ו דתרומות תוספתא:
7
ז * אֵין פְּסֹלֶת שֶׁל תְּרוּמָה מִצְטָרֶפֶת עִמָּהּ לֶאֱסֹר הַחֻלִּין. אֲבָל פְּסֹלֶת הַחֻלִּין מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְהַעֲלוֹת הַתְּרוּמָה. כֵּיצַד. סְאָה חִטִּים יָפוֹת שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה סְאָה חִטִּים רָעוֹת שֶׁל חֻלִּין וְטָחַן הַכֹּל. אַף עַל פִּי שֶׁהַמֻּרְסָן שֶׁל חֻלִּין מְרֻבִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה מֻעָט וַהֲרֵי קֶמַח שֶׁל תְּרוּמָה בְּפָחוֹת מִמֵּאָה מִקֶּמַח הַחֻלִּין הֲרֵי זֶה עוֹלֶה וּמְשַׁעֲרִין בְּקֶמַח עִם הַמֻּרְסָן שֶׁהוּא מֵאָה וְאֶחָד. אֲבָל אִם נָפְלָה סְאָה חִטִּים רָעוֹת שֶׁל תְּרוּמָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה סְאָה חִטִּים יָפוֹת שֶׁל חֻלִּין וְטָחַן הַכֹּל וַהֲרֵי הַקֶּמַח שֶׁל תְּרוּמָה אֶחָד מִמֵּאָה מִקֶּמַח הַחֻלִּין הֲרֵי זֶה עוֹלֶה בְּמֵאָה וְאֶחָד שֶׁהֲרֵי הוֹתִירוּ הַחֻלִּין וּפָחֲתָה הַתְּרוּמָה:
Kessef Michneh (non traduit)
אין פסולת של תרומה מצטרפת עמה לאסור החולין וכו'. ירושלמי בס''פ הנזכר: כתב הראב''ד יותר מכן אמרו בירושלמי וכו' ואין מזה השגה על רבינו שלא כ''כ משום דגמרא דידן משמע דפליג אירושלמי בהא דבפרק גיד הנשה (דף צ''ח:) גבי הא דמייתי לשיעורי האיסורים מזרוע בשלה מן האיל קאמר דלמ''ד דשיעורי האיסורים בששים עצמות האיסור מצטרפין לאיסור ועצמות ההיתר מצטרפין להיתר ועוד דבירושלמי גופיה במחלוקת שנויה:
Raavade (non traduit)
אין פסולת של תרומה וכו' עד להעלות את התרומה. א''א יותר מיכן אמרו בירושלמי שהפסולת של תרומה מצטרפות עם החולין לבטל התרומה:
8
ח לוֹג יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה צָלוּל שֶׁנָּפַל לְמֵאָה לוֹגִין עֲכוּרִין אֵין מוֹצִיאִין שְׁמָרִים שֶׁבָּהֶם. אֶלָּא מַעֲלִין אֶת הַלּוֹג. * וְכֵן אִם נָפַל לוֹג עָכוּר לְמֵאָה לוֹגִין צְלוּלִין אֵין מוֹצִיאִין שְׁמָרִים שֶׁבּוֹ:
Kessef Michneh (non traduit)
לוג יין של תרומה צלול וכו'. תוספתא פרק ה' דתרומות:
Raavade (non traduit)
וכן אם נפל לוג וכו' עד שאין המים מעלה את היין. א''א הפירוש שהוא מפרש לטעם התוספתא טעות הוא בידו שהרי דבר ידוע שהמים מבטלין את היין אם אין בו בנותן טעם אלא לפי שהמים נפלו לתוך היין ואין בהם כדי לבטל התרומה בטעם אע''פ שיש שם מאה חולין אין מצטרפין לפי שהן שני שיעורין שהמים ביין בנותן טעם ויין במים שיעורו במאה וכיון שאין שיעוריהם שוין לבטול התרומה אין מצטרפין וכן הדין אפילו לוג יין של תרומה שנפל לחמשים מים וחמשים יין אם אין בחמשים מים כדי לבטל טעם הלוג של תרומה אין מצטרפין למאה:
9
ט לוֹג מַיִם שֶׁנָּפַל לְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה לוֹגִין יַיִן וְאַחַר כָּךְ נָפַל לְתוֹךְ הַכֹּל לוֹג יַיִן שֶׁל תְּרוּמָה נִדְמַע הַכֹּל. שֶׁאֵין הַמַּיִם מַעֲלֶה אֶת הַיַּיִן:
Kessef Michneh (non traduit)
לוג מים שנפל לצ''ט לוגין יין וכו'. (שם) בתוספתא בפרק הנזכר וכחכמים ותיבת שמן שכתובה בתוספתא היא שיבוש וצריך לכתוב יין במקום שמן: כתב הראב''ד א''א הפירוש שהוא מפרש וכו'. וי''ל שבמה שכתב רבינו שאין המים מעלה את היין אפשר לומר שנתכוון למה שפירש הראב''ד בתוספתא:
10
י סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חֻלִּין וְנָפְלוּ חֻלִּין אֲחֵרִים עַד שֶׁהוֹסִיפוּ עַל מֵאָה. אִם בְּשׁוֹגֵג הֲרֵי זוֹ עוֹלָה בְּמֵאָה וְאֶחָד. וְאִם בְּמֵזִיד הֲרֵי הַכֹּל מְדֻמָּע שֶׁאֵין מְבַטְּלִין אִסּוּרֵי תּוֹרָה לְכַתְּחִלָּה:
Kessef Michneh (non traduit)
סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין וכו'. משנה פרק ה' דתרומות (משנה ט'):
11
יא * תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ מֻתָּר לְבַטְּלָהּ בְּרֹב וְאוֹכְלָהּ בִּימֵי טֻמְאָתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא אִם הָיָה לוֹ יַיִן שֶׁל תְּרוּמַת חוּצָה לָאָרֶץ נוֹטֵל מִמֶּנּוּ לוֹג אֶחָד וְנוֹתֵן עָלָיו שְׁנֵי לוֹגִין חֻלִּין וְנִמְצָא הַכֹּל שְׁלֹשָׁה וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל מִיַּיִן שֶׁל תְּרוּמָה לוֹג וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַשְּׁלֹשָׁה וּמַגְבִּיהַּ מֵאַרְבַּעְתָּן לוֹג וְשׁוֹתֶה. וְחוֹזֵר וּמַשְׁלִיךְ לְתוֹכָן לוֹג אַחֵר וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל לוֹג וְשׁוֹתֶה. וְכֵן נוֹתֵן לוֹג תְּרוּמָה וְנוֹטֵל לוֹג מִן הַתַּעֲרֹבֶת עַד שֶׁיִּכְלֶה כָּל הַיַּיִן שֶׁל תְּרוּמָה. וְנִמְצָא שֶׁנָּטַל כַּמָּה לוֹגִין בִּשְׁנֵי לוֹגִין שֶׁל חֻלִּין:
Kessef Michneh (non traduit)
תרומת חוצה לארץ מותר לבטלה ברוב וכו'. בפרק עד כמה. ומה שכתב ולא עוד אלא אם היה לו יין של תרומת חוצה לארץ וכו' כתב הראב''ד טועה בזה וכו'. וזה תלוי בגירסת הגמרא שם כי הוה מתרמי ליה חמרא דתרומה הוה רמי תרי נטלי דחולין וחד נטלא דתרומה ושקיל חד מכאן ואילך רמי חדא ושקיל חדא פי' היה נוטל מהג' לוגין א' והוא של תרומה ומחשיב השנים הנשארים כאילו הם חולין ונותן לתוכם אחד של תרומה ונוטל אחד מג' ושוב נותן אחד ונוטל א' וכן לעולם זו היא גירסת הראב''ד אבל רבינו נראה שלא היה גורס בתחלה ושקיל חד אלא כך היה גורס הוה רמי תרי נטלי דחולין וחד דתרומה ורמי עוד חד דתרומה מכאן ואילך רמי חד ושקיל חד פירוש דבתר דרמי חד דתרומה רמי עוד חד דהוו ארבעה ואז שקיל חד וגירסא זו יותר נכונה ולשון מכאן ואילך אתי שפיר שבתחלה היה מיקל להשליך שנים קודם כל דבר ואחר כך רמי חד ושקיל חד. ומה שהקשה הראב''ד שהרי מחצה על מחצה הוא י''ל שמאחר שלא השליכם בפעם אחת אמרי' קמא קמא בטיל:
Raavade (non traduit)
תרומת ח''ל וכו' עד בשני לוגין של חולין. א''א טועה בזה שאינו כן בבכורות וענין זה אסור הוא שהרי מחצה למחצה הוא:
12
יב הַזּוֹרֵעַ תְּרוּמָה בְּצַד הַחֻלִּין וְלֹא נוֹדַע אֵי זֶהוּ זֶרַע תְּרוּמָה אֲפִלּוּ הָיָה מֵאָה לְגִנָּה שֶׁל תְּרוּמָה וּלְגִנָּה אַחַת שֶׁל חֻלִּין כֻּלָּן מֻתָּרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה בַּקַּרְקַע כְּגוֹן הַחִטִּים וְהַשְּׂעוֹרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ נִפְסָד בָּאָרֶץ כְּגוֹן הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים אֲפִלּוּ מֵאָה לְגִנָּה שֶׁל חֻלִּין וּלְגִנָּה אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה תַּעֲרֹבֶת בֵּינֵיהֶן הֲרֵי הַכֹּל מְדֻמָּע. וְאִם נִתְלַשׁ הַכֹּל תַּעֲלֶה הַתְּרוּמָה בְּאֶחָד וּמֵאָה וְלֹא יִתְלֹשׁ לְכַתְּחִלָּה:
Kessef Michneh (non traduit)
הזורע תרומה בצד חולין וכו' עד הוי הכל מדומע. משנה בפרק תשיעי דתרומות (משנה ה'). פירוש לגנה ערוגה. ומה שכתב ואם נתלש הכל וכו' ולא יתלוש לכתחלה. תוספתא דתרומות פרק שביעי:
13
יג שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. אוֹ שֶׁנָּפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְהֵיכָן נָפְלָה וְאַחַר כָּךְ נָפְלָה אַחַת מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת לְתוֹךְ הַחֻלִּין אֵינָן מְדַמַּעְתָּן. וְכֵן אִם זָרַע אַחַת מֵהֶם הַגִּדּוּלִין חֻלִּין לְכָל דָּבָר. וְהַשְּׁנִיָּה נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה. נָפְלָה הַקֻּפָּה הַשְּׁנִיָּה לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמַּעַת. וְכֵן אִם זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִיָּה הַגִּדּוּלִין חֻלִּין. נָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד מְדַמַּעַת כַּקְּטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶם בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה הַגִּדּוּלִין חֻלִּין. וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה הַגִּדּוּלִין מְדֻמָּע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּזוֹרֵעַ אֶת הַשְּׁנִיָּה עַד שֶּׁלֹא קָצַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל קָצַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ זָרַע אֶת הַשְּׁנִיָּה אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה הַגִּדּוּלִין חֻלִּין שֶׁאֵין תָּלוּשׁ וּמְחֻבָּרִין נַעֲשִׂין חוֹבָה זֶה לָזֶה:
Kessef Michneh (non traduit)
שתי קופות אחת של וכו' עד הגידולין מדומע. שם פ''ז דתרומות (משנה ה'): כתב הראב''ד שתי קופות וכו' א''א דבר זה מן הטעות הראשונה וכו'. וכבר כתבתי טעם רבינו בסוף פרק ראשון מהלכות אלו: ומ''ש בד''א בזורע את השניה וכו'. ירוש' שם אלא שיש בו טעות סופר:
14
יד * שְׁתֵּי קֻפּוֹת אַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְלִפְנֵיהֶן שְׁתֵּי סְאִין אַחַת שֶׁל חֻלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ מֻתָּרִין. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חֻלִּין לְתוֹךְ חֻלִּין נָפְלוּ וּתְרוּמָה לְתוֹךְ הַתְּרוּמָה וְאַף עַל פִּי שֶּׁלֹא רַבּוּ חֻלִּין עַל הַתְּרוּמָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם. אֲבָל בִּתְרוּמָה שֶׁל תּוֹרָה עַד שֶׁיִּרְבּוּ חֻלִּין עַל הַתְּרוּמָה:
Kessef Michneh (non traduit)
שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה וכו'. בסוף פרק הערל עלה פ''ב. ומה שכתב ואף על פי שלא רבו חולין על התרומה. שם וכרבי יוחנן: במה דברים אמורים בתרומה בזמן הזה וכו'. שם (דף מ''ד) ובפרק אלו עוברין:
Raavade (non traduit)
שתי קופות אחת של חולין וכו' עד שירבו חולין על התרומה. א''א דבר זה מן הטעות הראשונה שטעה למעלה שאמר בתרומה בזה''ז מדבריהם ואולי הטעתו מה שראה בפסחים דמתרצי אליבא דר''י בתרומה בזה''ז דרבנן ולא היא דבזמן הזה בחטים ויין נמי איכא תרומה דרבנן אותן מקומות שלא החזיקו עולי בבל מה שלא היה בימי יהושע:
15
טו * סְאָה תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַכְּרִי וְאָמַר תְּרוּמַת הַכְּרִי זֶה לְתוֹכוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנָּפְלָה אוֹתָהּ סְאָה שָׁם נִסְתַיְּמָה תְּרוּמַת הַכְּרִי וְנִדְמַע הַכֹּל בִּתְרוּמָה שֶׁנָּפְלָה וּבִתְרוּמַת הַכְּרִי. אָמַר תְּרוּמַת הַכְּרִי בִּצְפוֹנוֹ חוֹלְקִין אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם וְהַחֵצִי שֶׁבַּצָּפוֹן לִשְׁנַיִם וְנִמְצָא רְבִיעַ הַכְּרִי שֶׁהוּא צְפוֹן צְפוֹנִי הוּא הַמְדֻמָּע:
Kessef Michneh (non traduit)
סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי וכו'. ירושלמי פרק ג' דתרומות (הלכה ג'). כתב הראב''ד סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי וכו' א''א בעיא היא בירושלמי. ונראה שרבינו לא היה גורס בעיא אלא כך היה גורס רבי יצחק בן אלעזר אמר סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי וכו'. והר''י קורקוס ז''ל כתב שיש ליישב לדעת רבינו גירסת בעיא דלשון בעיא קאי על תרומת שני כריים כאחד שהזכיר אחר כך והוא כאילו אמר רבי יצחק שאל שאלה והתחיל פשיטא לי סאה תרומה שנפלה וכו' ואידך פלוגתא וכי קא מיבעיא ליה הא וכן אמר בה מהו: אמר תרומת הכרי בצפונו וכו'. גם זה שם בירושלמי וכחכמים:
Raavade (non traduit)
סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי וכו' עד ובתרומת הכרי. א''א בעיא היא בירושלמי:
16
טז הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרָיִים וְאָמַר תְּרוּמַת שְׁנֵי כְּרָיִים בְּאֶחָד מֵהֶן הֲרֵי שְׁנֵיהֶן מְדֻמָּעִין. הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי סְאִין וּכְרִי אֶחָד וְאָמַר הֲרֵי אַחַת מִן הַסְּאִין הָאֵלּוּ עֲשׂוּיָה תְּרוּמָה עַל הַכְּרִי הַזֶּה הֲרֵי אַחַת מֵהֶן תְּרוּמָה וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא. הָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי כְּרָיִים וּסְאָה אַחַת וְאָמַר הֲרֵי זוֹ תְּרוּמָה עַל אֶחָד מִן הַכְּרָיִים הַלָּלוּ הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה וְנִתְקַן אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה הוּא הַמְתֻקָּן מִן הַטֶּבֶל:
Kessef Michneh (non traduit)
היו לפניו שני כריים וכו'. שם בירושלמי וכרבי יוחנן: היו לפניו שתי סאין וכרי אחד וכו'. ג''ז שם בירושלמי: היו לפניו שני כריים וסאה אחת וכו'. גם זה שם בירושלמי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source