דבר ידוע וברור שאם וכו'. דע שמתחלת זה הפרק עד סוף אמירתו כמו שאמרנו בהלכות אלו ברור הוא ואין צריך בו פירוש:

יתבאר בספרי חשבון התקופות והגימטריאות וכו'. התקופות הוא כמו תקופת הימים כלומר חזרת הזמן הידוע והכונה בזה היא חזרת השמש למקומה מגלגל המזלות עד שיחזור לסוף הזמן לכמות שהיה ובמקצת המקומות תהיה הכונה בזו המלה על חזרת כל כוכב משאר כוכבי לכת אל מקומו הראשון. וענין גימטריאות חכמת החשבון והיא מלה יונית תורה על החשבון והם אומרין בלשון יוני אגומטריאה, ותורה בדברי חכמים על חשבון מיוחד והוא חשבון אותיות המלה כמו אמרם ז''ל שמנין רד''ו שמה ר''י והוא זמן ישיבת ישראל במצרים וכן חשבון ונושנתם בארץ שמניינו תתנ''ב והוא מנין ישיבת ישראל בארץ עד שחרב בית ראשון וכן כל כיוצא באלו: שאם יראה הירח בא''י יראה בכל המדינות שהן במערב א''י, לפי שכל מקום שהוא למערב א''י הכוכבים שוקעין ממנו אחר ששוקעין באופק א''י לצד מערב לפיכך כשיראה הירח בא''י נדע בודאי שיצא מתחת ניצוץ השמש כל שכן שיראה באופק הנמוך המערבי לפי שיצא מתחת ניצוץ השמש ועוד שהוא גבוה על האופק המערבי יותר מאופק ארץ ישראל: ומכוונת כנגדה שהרי אפשר שיהיו שתי מדינות האחת מזרחית והאחרת מערבית והם שונים ברוחב הרבה ויראה הירח בארץ ישראל ולא יראה במדינה שהיא מערבית מארץ ישראל כמו שנבאר אח''כ אבל עתה אנו מדברים על המדינות המכוונות זו כנגד זו ברוחב או במדינות שהן מתקרבין בריחוק קירוב מעט כמו ו' או ז' מעלות ואע''פ שאין רחבם אחד. והמשל נניח [ציור נ''ט] עגולת אבג''ד עוברת על שני קצוות היישוב מן המזרח למערב והוא אופק אמצע היישוב לפי שאמצע היישוב מרחקו מן המזרח צ' מעלות ומן המערב ג''כ צ' מעלות. ואפשר שתהיה המדינה שבאמצע היישוב על קו השווי ותהיה עגולת משוה היום עוברת על נוכח ראשם ואפשר שתהיה רחוק מהשווי לפי שיש לה רוחב. ונניח סימן אמצע היישוב נקודת ש' וגם נניח שלש מדינות אחרות מתקרבין ברוחב ומשתנות באורך ונניח רוחב האחת כ''ט מעלות וארכה ס''ג מעלות מפאת מערב ותהיה נוטה מאמצע היישוב לצד מערב כ''ז מעלות ונניח האופק שלה עגולת כל''מ ונניח רוחב המדינה האחת ל''ב וארכה מן המערב ס''ו מעלות וחצי והיא ירושלים לפיכך היא נוטה מאמצע היישוב כנגד רוח מערב כ''ג מעלות וחצי ויהיה האופק שלה עגולת נס''ע. ונניח רוחב המדינה האחרת ל''ה מעלות וארכה ס''ט מעלות לפיכך היא נוטה מאמצע היישוב לרוח מערב כ''א מעלות והאופק שלה פצ''ק לפיכך כשיראה הירח גבוה על אופק אמצע היישוב והיא עגולת אבג''ד אחר שיצא מתחת ניצוץ השמש היא נראית בהכרח על כל אופק מערבי מזה האופק לפי שהוא נמוך ממנו בפאת מערב מפני שהוא גבוה בראייה אצלם ועוד שיצא מתחת ניצוץ השמש לפיכך הוא נראה בהכרח על אופק כל''מ ועל אופק נס''ע ועל אופק פצ''ק וכן הדין בכל אופק שהוא נמוך מחברו לצד מערב לפי שהארץ כדורית וכן דין אופק ירושלים והוא אופק נס''ע עם אופק כל''מ כגון זו הצורה [ציור נ''ט]: ואם יתן החשבון שלא יראה בא''י אפשר שיראה במדינות אחרות שהן למערב א''י, כלומר שאם יתן החשבון כשתהיה השמש על אופק ירושלים והוא אופק נס''ע והיא מתחלת לשקוע שלא יראה הירח לפי שלא יצאה מתחת ניצוץ השמש מפני שמרחקה מן השמש קשת קטנה תהיה תחת ניצוץ השמש לפיכך אין בני א''י רואין אותה וכשתגיע השמש אל אופק המדינה שהיא למערב א''י כלומר למערב ירושלים והוא אופק כל''מ יצא הירח מתחת ניצוץ השמש לפי שהירח כבר נתרחק מן השמש בזמן שבין שתי השקיעות שמעל שתי האופקים פירוש בין אופק נס''ע וכל''מ, לפיכך יראה באופק המערבי ואינו נראה באופק ירושלים ואפשר שלא יראה באופק כל''מ המערבי מירושלים כמו שאינו נראה בירושלים באופק נס''ע לפי שיהיה המרחק בין ב' האופקים כלומר אופק ירושלים ואופק המדינה המערבית מרחק מעט ולא יתן החשבון שיראה במדינה המערבית כמו שאינו נראה בירושלים לפי שלא יצא מתחת ניצוץ השמש לפי שהזמן שבין שתי השקיעות מעט ואינו מספיק ליציאת הירח מתחת ניצוץ השמש שהרי ע''ד הנחה כשתהיה השמש על אופק ירושלים ויהיה בינו ובין הירח ז' מעלות שהרי בודאי אין הירח נראה בירושלים לפי שלא יצא מתחת ניצוץ השמש וכשתשקע החמה מעל אופק ירושלים יהיה בינה ובין שקיעתה באופקים המערביים זמן פעם יהיה קצר ופעם יהיה ארוך, אם יהיה ארוך הזמן עד שיתרחק הירח ריחוק שיראה בה מפני שיצא מניצוץ השמש בעת שהגיע השמש אל האופק המערבי הוא נראה בזה האופק אע''פ שאינו נראה באופק ירושלים כמו שאנו אומרים שנתרחק יותר על הז' מעלות ח' מעלות אחרות ויהיה בין הירח והשמש בעת שקיעתה באופק המערבי ט''ו מעלות שבודאי יראה באופק המערבי לפי שיצא מתחת ניצוץ השמש, ואם יהיה בין שני האופקים ריחוק מעט שיאות שלא יתרחק הירח מן השמש בעת שתהיה השמש על האופק המערבי כגון שלא יהיה ביניהם מן הנטיה שיעור שיוסיף ריחוק הירח מן השמש אלא כמו מעלה אחת יותר על הז' הראשונות יודע בודאי שאינו נראה באופק המערבי כמו שאינו נראה באופק ירושלים לפי שלא יצא מתחת ניצוץ השמש: אם יראה הירח במדינה שהוא למערב א''י אין בזה ראיה שנראה הירח בא''י, שהרי כבר אמרנו בתחלה שאפשר שיראה במדינה המערבית מפני שיצא מן הניצוץ ולא יראה במזרחית לפי שלא יצא עדיין מן הניצוץ:

וכן אם לא נראה הירח בא''י וכו'. דין זה החלק כדין החלק שלפניו שאם תערוך א''י למזרחיות תהיה ערכה כערך המדינה המערבית לירושלים:

וכל אלו הדברים כשהיו וכו'. דע זה הדין פלא הוא ולא נודע אלא דמיון השכל לפי שהמפורסם שהכוכבים שוקעין במדינות המזרחיות קודם המערביות וזה הדין על תנאי שיהיו מכוונות ברוחב או קרובים ברוחב אבל אם יהיו ב' המדינות משתנים ברוחב הרבה אפשר שיעלה הכוכב באופק מערבי קודם עלייתו באופק המזרחי וכן הוא שוקע באופק מערבי קודם שישקע מן האופק המזרחי. ונניח [ציור ס'] מדינה רחבה מ' מעלות וארכה ל' ומדינה אחרת רחבה חמשים מעלות וארכה נ' מעלות ויהיה אופק המדינה המזרחית בד''ח ואופק המערבי זח''ט ואופק הקו השוה אב''ג ועגולת משוה היום אג''ח וראש מזל גדי סובב עליהם כט''י, לפיכך כשיהיה הירח או השמש בזו המסבה הם שוקעים מן אופק המדינה המערבית מנקודת ט' קודם שתשקע מן אופק המזרחי מנקודת י'. ועילת זה הדין שינוי הרוחב הרבה וזהו שאמר משפטים אחרים יש לה פירוש בזריחתה ובעריבתה, והעילה לפי שאינן מכוונות כנגד ארץ ישראל אלא רחבן משתנה הרבה. ומן הצורה הזאת יתבאר שהכוכב שוקע בנקודת ט' מן האופק המערבי קודם שתשקע מנקודת י' מן האופק המזרחי לפיכך בזו הצורה יראה הכוכב שוקע מעל המערביים קודם המזרחיים: