Chap. 8
1
הַמַּקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ יוֹבֵל, אוֹמְרִים לוֹ פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן, שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים חֹמֶשׁ, וְכָל אָדָם אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִקְדִּישׁ אֶת שָׂדֵהוּ מִפְּנֵי רָעָתָהּ, אָמְרוּ לוֹ, פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן. אָמַר, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְאִסָּר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא אָמַר זֶה אֶלָּא בְּכַבֵּיצָה, שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כָסֶף. אָמַר לוֹ, הִגִּיעָתְךָ, נִמְצָא מַפְסִיד אִסָּר {ה}, וְשָׂדֵהוּ לְפָנָיו:
R. Bartenura (non traduit)
הַמַּקְדִּישׁ. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ יוֹבֵל. בִּזְמַן שֶׁאֵין יוֹבֵל נוֹהֵג:
פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן. בְּכַמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִפְדּוֹתָהּ. וּמִפְּנֵי רֶוַח שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שׁוֹאֲלִים לוֹ תְחִלָּה, שֶׁהַבְּעָלִים מוֹסִיפִים חֹמֶשׁ. וּלְהָכִי נָקַט בְּשָׁעָה שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, דְּבִזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג אֵין צָרִיךְ לְשׁוֹאֲלוֹ בְּכַמָּה תִפְדֶּנָהּ, שֶׁהֲרֵי דָמֶיהָ קְצוּבִים בֵּית כּוֹר בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. וּבִזְמַן שֶׁאֵין יוֹבֵל נוֹהֵג, כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁגָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד {א} דְּבָטְלוּ יוֹבְלוֹת דִּכְתִיב (שָׁם) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יוֹשְׁבֶיהָ, בִּזְמַן שֶׁכָּל יוֹשְׁבֶיהָ עָלֵיהָּ וְלֹא בִזְמַן שֶׁגָּלוּ מִתּוֹכָהּ, שֶׁאָז הִיא נִפְדֵּית בְּשָׁוְיָהּ:
שֶׁהַבְּעָלִים נוֹתְנִים אֶת הַחֹמֶשׁ. כָּל דְּמֵי שָׁוְיָהּ וּרְבִיעַ יוֹתֵר. וְכֵן כָּל חֹמֶשׁ {ב} הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, שֶׁיְּהֵא הַקֶּרֶן וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. וּמִפְּנֵי שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים {ג} אוֹמְרִים לַבְּעָלִים פְּתַח אַתָּה רִאשׁוֹן. הָאַחַת, שֶׁהַבְּעָלִים מוֹסִיפִים אֶת הַחֹמֶשׁ, כִּדְקָתָנֵי בְמַתְנִיתִין. וְהַשֵּׁנִי, שֶׁמִּצְוַת גְּאֻלָּה בָּאָדוֹן, דִּכְתִיב (שָׁם כז) אִם לֹא יִגְאַל, אַלְמָא מִצְוַת גְּאֻלָּה קוֹדֶמֶת לִמְכִירָה. וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא מוֹסִיף וְנוֹתֵן בְּפִדְיוֹנָהּ יוֹתֵר מִשְּׁאָר בְּנֵי אָדָם, דְּרוֹצֶה אָדָם בְּקַב שֶׁלּוֹ:
מִפְּנֵי רָעָתָהּ. שֶׁהַהוֹצָאָה שֶׁבָּהּ יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבָח:
אִסָּר. שְׁמֹנֶה פְּרוּטוֹת:
לֹא אָמַר זֶה אֶלָּא בְּכַבֵּיצָה. כְּלוֹמַר לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶּׁלֹא אָמַר בְּאִסָּר, אֶלָּא בְּבֵיצָה. וְאָמַר לוֹ הַגִּזְבָּר הִגִּיעָתְךָ, הֲרֵי הִיא שֶׁלְּךָ בְּבֵיצָה. וּפְלֻגְתָּא דְּתַנָּא קַמָּא וְרַבִּי יוֹסֵי, דְּרַבָּנָן סָבְרֵי אֵין פּוֹדִין הֶקְדֵּשׁ בְּפָחוֹת מֵאַרְבַּע פְּרוּטוֹת {ד}, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְחֻמְשׁוֹ פְּרוּטָה. וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר פּוֹדִין הֶקְדֵּשׁ בְּכָל שֶׁהוּא, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּחֻמְשׁוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְנִיחָא הַשְׁתָּא דְמַיְרֵי בִזְמַן הַבַּיִת דְּאִיכָּא רַוְחָא לְהֶקְדֵּשׁ. דְּאִי שֶּׁלֹא בִּזְמַן הַבַּיִת מְחַלְּלוֹ אִם יִרְצֶה אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ רֶוַח לַהֶקְדֵּשׁ דִּלְאִבּוּד אָזֵיל. תּוֹסָפוֹת. וּמַה שֶּׁכָּתְבוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, לָאו דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב לְקַמָּן בְּמִשְׁנָה ו'. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ב} וְיָסַף חֲמִשִּׁיתוֹ עָלָיו, שֶׁיְּהֵא הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. גְּמָרָא: {ג} וּמַתְנִיתִין חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר. גְּמָרָא: {ד} דְּלֵיכָּא לְמֵימַר דְּסָבְרֵי אֵין פּוֹדִין בְּשָׁוֶה כֶסֶף, דְּהָא קַיְמָא לָן דְּשָׁוֶה כֶסֶף כְּכֶסֶף. גְּמָרָא: {ה} נִמְצָא כוּ'. סְתָמָא כְרַבָּנָן. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
המקדיש את שדהו בשעה שאינה יובל כו': יש במקצת הנוסחאות המקדיש שדהו בשעה שאין היובל נוהג והענין אחד אבל הנוסח האמיתי הוא מה שכתבנו תחלה: וכתוב בסיפרא וקראתם דרור בארץ לכל יושביה בזמן שיושביה עליה לא בזמן שגלו מתוכה והם מעורבין שבט יהודה בבנימין ושבט בנימין ביהודה יכול יהא יובל נוהג ת''ל יושביה לכל יושביה נמצאת אומר כיון שגלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה בטלו יובלות לפיכך בזמן שאין שם יובל למה פודין שדה זו הואיל ואין שם יובל שתצא בו לכהנים לפיכך מכריחים את בעליה ומטריחים אותו לתת בה דמים ושיהא הוא פותח ראשון מפני טעמים הרבה הא' שהוא נותן חומש והשני שמצות גאולה באדון והג' שהוא חפץ ורוצה בה יותר מזולתו: וכבר בארנו פעמים שהחומש הוא רביע דמי שויה וכן כל חומש הנזכר בתורה הכוונה בו שיהא הוא וחומשו חמשה: ואיסר יש בו ח' פרוטות: ומחלוקת ר' יוסי וחכמים שחכמים אומרים אין פודין הקדש בפחות ממה שיהא תוספת חומש שלו פרוטה ולפיכך אין פודים הקדש לדעת חכמים בפחות מד' פרוטות ור' יוסי אומר אין חוששין לענין זה ולפיכך דעתו שיפדה אפילו כביצה ואע''פ שאינו שוה ארבע פרוטות ואין הלכה כרבי יוסי:
2
אָמַר אֶחָד, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשֶׂר סְלָעִים, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּעֶשְׂרִים, וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלשִׁים, וְאֶחָד אוֹמֵר בְּאַרְבָּעִים, וְאֶחָד אוֹמֵר בַּחֲמִשִּׁים. חָזַר בּוֹ שֶׁל חֲמִשִּׁים, מְמַשְׁכְּנִין {ו} מִנְּכָסָיו עַד עָשֶׂר. חָזַר בּוֹ שֶׁל אַרְבָּעִים, מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עָשֶׂר. חָזַר בּוֹ שֶׁל שְׁלשִׁים, מְמַשְׁכְּנִין מִנְּכָסָיו עַד עָשֶׂר. חָזַר בּוֹ שֶׁל עֶשְׂרִים, מְמַשְׁכְּנִים מִנְּכָסָיו עַד עָשֶׂר. חָזַר בּוֹ שֶׁל עֶשֶׂר, מוֹכְרִים אוֹתָהּ בְּשָׁוְיָהּ וְנִפְרָעִים מִשֶּׁל עֶשֶׂר אֶת הַמּוֹתָר. הַבְּעָלִים אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים, וְכָל אָדָם אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים, הַבְּעָלִים קוֹדְמִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ:
R. Bartenura (non traduit)
מְמַשְׁכְּנִים מִנְּכָסָיו עַד עֶשֶׂר וְכוּ'. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁחָזְרוּ זֶה אַחַר זֶה. אֲבָל חָזְרוּ כֻּלָּן כְּאֶחָד, מְשַׁלְּשִׁים בֵּינֵיהֶן בְּשָׁוֶה. כֵּיצַד, אָמַר הָרִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי בְּעֶשֶׂר וְאָמַר הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים וְאָמַר הַשְּׁלִישִׁי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע {ז}, וְחָזְרוּ בָּהֶן הַשְּׁלִישִׁי וְהַשֵּׁנִי כְּאֶחָד, נוֹתְנִים אוֹתוֹ לָרִאשׁוֹן בְּעֶשֶׂר, וּמְמַשְׁכְּנִים מִנִּכְסֵי הַשֵּׁנִי בְּשֶׁבַע וּמִנִּכְסֵי הַשְּׁלִישִׁי בְּשֶׁבַע וְנִמְצָא הַהֶקְדֵּשׁ גּוֹבֶה עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע. וְכֵן אִם חָזְרוּ שְׁלָשְׁתָּן כְּאֶחָד וְנִמְכָּר מֵהֶקְדֵּשׁ בְּשָׁלֹשׁ, מְמַשְׁכְּנִים בְּנִכְסֵי כָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן שִׁבְעָה סְלָעִים. וְכֵן עַל דֶּרֶךְ זֶה לְעוֹלָם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ו} מְמַשְׁכְּנִין. אַף עַל פִּי שֶּׁלֹא הָיָה כָאן אֶלָּא דִבּוּר: {ז} וְהָכִי אַסְבְּרַהּ לַהּ הָרַמְבַּ''ם. וְנִרְאֶה, דְּאַשְׁמְעִינַן אַף עַל גַּב דְּהַשֵּׁנִי נוֹתֵן פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁמַּפְסִיד הַהֶקְדֵּשׁ בַּחֲזָרָתוֹ וְהַשְּׁלִישִׁי נוֹתֵן יוֹתֵר:
Rambam (non traduit)
אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר כו': כל זה אם חזרו בדיבורם ראשון ראשון אבל אם נתן דרך משל הראשון ארבעים ונתן השני מ''ה ונתן השלישי נ''ה אחר כך חזרו השני והשלישי כאחד ר''ל בבת אחת נוטלים מן הראשון עשרה ומן השני ט' ומן השלישי ח' ועל דרך זה תקיש וזהו ענין מה שאמרו לא שנו אלא שכל אחד עומד במקומו אבל אין כל א' עומד במקומו משלשין ביניהן וכתוב בברייתא חזרו כולן בבת אחת משלשין ביניהן:
3
אָמַר אֶחָד, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת, הַבְּעָלִים נוֹתְנִים {ח} עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ. בְּעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם, הַבְּעָלִים נוֹתְנִים עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע. בְּעֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ, הַבְּעָלִים נוֹתְנִים עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנֶה. בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, הַבְּעָלִים נוֹתְנִים תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים. בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, הַבְּעָלִים נוֹתְנִים שְׁלֹשִׁים, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ עַל עִלּוּיוֹ שֶׁל זֶה. אָמַר אֶחָד, הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ, אִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִתֵּן שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר, הַבְּעָלִים קוֹדְמִים. וְאִם לָאו, אוֹמְרִים, הִגִּיעָתְךָ:
R. Bartenura (non traduit)
אָמַר אֶחָד הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת. לְאַחַר שֶׁאָמְרוּ הַבְּעָלִים בְּעֶשְׂרִים:
הַבְּעָלִים נוֹתְנִים. בְּעַל כָּרְחָן:
עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ. דִּלְהַאי לֹא יָהֲבִינַן לֵיהּ, הוֹאִיל וְאָמְרוּ הַבְּעָלִים עֶשְׂרִים וְעָלָה הַחֶשְׁבּוֹן עִם הַחֹמֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, וְאִי יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאִיךְ בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת נִמְצָא הֶקְדֵּשׁ מַפְסִיד. וּבְעָלִים בְּעַל כָּרְחָן יִתְּנוּ אוֹתוֹ סֶלַע שֶׁהוֹסִיף זֶה עַל הַקֶּרֶן וְעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ דִּידְהוּ, אֲבָל עַל סֶלַע שֶׁהוֹסִיף זֶה לֹא יוֹסִיפוּ חֹמֶשׁ:
אָמַר אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים הַבְּעָלִים נוֹתְנִים שְׁלֹשִׁים. בְּעַל כָּרְחָן. וּבַגְּמָרָא פָּרֵיךְ אַמַּאי כּוֹפִין אֶת הַבְּעָלִים, בִּשְׁלָמָא עַד הַשְׁתָּא חַיְּבִינַן לְהוּ דְהָא לֹא מָצִינַן לְמֵיתְבָא לְהָנָךְ, מִשּׁוּם דְּקֶרֶן דִּידְהוּ לֹא הָוֵי כְּקֶרֶן וְחֹמֶשׁ דְּאָמְרוּ בְּעָלִים בָּרֵישָׁא, הִלְכָּךְ עַל כָּרְחֲךָ מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים, וְכֵיוָן דִּמְהַדְּרִינַן עָלַיְהוּ בָעוּ לְמֵיתַב קַרְנָא כַּמָּה דְּשַׁיְמוּהָּ אַחֲרִינֵי, וְחוּמְשָׁא דִּידְהוּ. אֲבָל הַשְׁתָּא דְאָמַר אֶחָד בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים, לִתְּנוֹ לְהַאִיךְ, דְּהָא קֶרֶן דִּידְהוּ הָוֵי כְקֶרֶן וְחֹמֶשׁ דְּאַמּוּר בְּעָלִים בָּרֵישָׁא, וְלֵימְרוּ בְּעָלִים הֲרֵי בָּא אַחֵר בִּמְקוֹמֵנוּ שֶׁרוֹצֶה לִתֵּן חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים סְלָעִים כְּמוֹתֵינוּ. וּמְתָרֵץ, כְּגוֹן דְּאַמּוּר בְּעָלִים בָּרֵישָׁא פְּרוּטָה יוֹתֵר עַל עֶשְׂרִים סְלָעִים, דְּמָטֵי חוּשְׁבְּנָא דְקֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים וּפְרוּטָה, וְאִי יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאי, אִיכָּא פְסֵידָא לַהֶקְדֵּשׁ. הִלְכָּךְ מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים בְּעַל כָּרְחַיְהוּ. וְהָא דְלָא תָנָא בָרֵישָׁא הַבְּעָלִים אוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וּפְרוּטָה, דְּבִפְרוּטוֹת לֹא דָק תַּנָּא וְלֹא חָשׁ לְמִיתְנִינְהוּ:
אִם רָצוּ הַבְּעָלִים לִתֵּן שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר. כְּגוֹן דְּמֵעִקָּרָא כְּשֶׁפָּתְחוּ הַבְּעָלִים רִאשׁוֹן אָמְרוּ בְּעֶשְׂרִים וְאַחַת סְלָעִים דַּהֲוֵי בֵּין קֶרֶן וָחֹמֶשׁ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ סְלָעִים וְדִינָר, שֶׁהַסֶּלַע אַרְבָּעָה דִינָרִים, וְחֹמֶשׁ הוּא רְבִיעִית הַמָּמוֹן כְּדַאֲמַרַן, וְעִלּוּיוֹ שֶׁל זֶה הֵם חָמֵשׁ, הֲרֵי שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד וְדִינָר:
הַבְּעָלִים קוֹדְמִין. דְּאִי הֲוָה יָהֲבִינַן לֵיהּ לְהַאי הֲוָה מַפְסִיד הֶקְדֵּשׁ דִּינָר מִמַּאי דְּאַמּוּר בְּעָלִים בָּרֵישָׁא, הִלְכָּךְ מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים עַל כָּרְחַיְהוּ {ט}:
וְאִם לָאו. שֶּׁלֹא פָּתְחוּ הַבְּעָלִים תְּחִלָּה אֶלָּא בְּעֶשְׂרִים, וְזֶה אוֹמֵר חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים:
אוֹמְרִים לָזֶה הִגִּיעָתְךָ. הֲרֵי הוּא שֶׁלְּךָ, וְלֹא מְהַדְּרִינַן אַבְּעָלִים. מִשּׁוּם דְּאָמְרֵי בְעָלִים בָּא אַחֵר בִּמְקוֹמֵנוּ שֶׁנּוֹתֵן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה כְמוֹתֵנוּ. וְהָא דִתְנַן בְּמַתְנִיתִין שֶׁאֵין הַבְּעָלִים מוֹסִיפִין חֹמֶשׁ אֶלָּא עַל מַה שֶּׁפָּתְחוּ הֵם תְּחִלָּה וְלֹא עַל עִלּוּיוֹ שֶׁל זֶה, הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְלָא שָׁמוּ בְנֵי אָדָם אֶת הַקַּרְקַע כְּמוֹ שֶּׁאָמַר זֶה הָאַחֵר, אֲבָל אִם שָׁמוּהוּ שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם כִּדְבָרָיו שֶׁל זֶה, מוֹסִיפִין בְּעָלִים חֹמֶשׁ בְּעִלּוּיוֹ בְּעַל כָּרְחָן. וְכֻלַּהּ מַתְנִיתִין לֹא אַיְרֵי אֶלָּא בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה בִּזְמַן שֶׁאֵין הַיּוֹבֵל נוֹהֵג, כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} הַבְּעָלִים כוּ'. וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא עָבְדִינַן הָכִי, כְּדִתְנַן שָׁם בְּפֶרֶק ד' מִשְׁנָה ג'. וְעַיֵּן שָׁם: {ט} וְאִם רָצוּ, אַמֵּעִקָּרָא קָאֵי. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
אמר אחד הרי היא שלי בעשרים ואחת הבעלים כו': כל שעולים בדמים מוסיפים הבעלים עליהם חומש שהוא חומש העשרים שנתנו ראשונה כמו שיפדנו עד שיהא הוא וחומשו חמשה ואין אנו חייבים להטריחם להוסיף חומש על מה שנתן זולתן וזה בזמן שאין שמין אותו ג' בקיאין ויאמרו כך וכך דמים אבל אם אמרו הבקיאים שהוא שוה ששה ועשרים שהוא תכלית הדמים הרי הם חייבים לתת שלשים ושנים וחצי וכל זה בשדה אחוזה בזמן שאין היובל נוהג שמטריחים הבעלים לתת בהם דמים על כל פנים כמו שהקדמנו ולפיכך אמר נותנים שהוא מורה על שמטריחים אותן לכך אבל מה שאינו שדה אחוזה בזמן שאין היובל נוהג אין בו שום דבר מהמין הזה רק הבעלים רצו לוקחים רצו אינם לוקחים ומ''ש אם רצו הבעלים כו' כבר באר אותו הגמ' וכן סידורן אם רצו מעיקרא לתת החשבון המגיע לשלשים וא' ודינר הבעלים קודמים אם לאו אומרים לו הגעתיך ופירוש זה שהתוס' שמוסיפין על אלו הכ''ו סלע שהוא תכלית הדמים עד שהיו ל''א ודינר הוא ה' סלעים ודינר והסך שהבעלים נותנים שנתחייבו מחמתו תוספת ה' סלעים ודינר הוא כ''א סלעים נמצאת כוונתו במ''ש כ''ז שנותנים הבעלים כ' סלע כמו שהקדמנו אחר כך באה התוספת עד שהגיעו הדמים לתכליתם שהוא כ''ו אם רצו לתת כ''א הן קודמים למי שנותן כ''ו לפי שהואיל ונתנו כ''א הוסיפו סלע על מה שהיו נותנים תחלה ונתחייבו לתת כ''ו ודינר לפי שהסלע ארבע דינרים ומחמת הדינר הזה שהוסיפו קדמו לו והן כ''ו ואילו לא הוסיפו סלע ולא נתנו כ''א רק עמדו על מה שהיו נותנים תחלה והוא כ''ו היו חייבין לתת ל''א מפני זה שהיה נותן כ''ו כמו שזכרנו והרי היא כמי שאומר שהרשות בידם אם רצו נותנין כ''ו ורביע ולא תהא שם לתוספת על תכלית הדמים אלא רביע מפני שהוסיפו על הקרן סלע כמו שבארנו ואם רצו נותנים ל''א הואיל ולא הוסיפו על הכ''א כולן כמו שהקדמנו ביאורו וכבר נתבאר הענין הזה ונתפרש תכלית הפי': ומה שאמר הגעתיך ר''ל שאין הבעלים חייבין להוסיף חומש על הכ''ד שנתחייב זה בהן:
4
מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, מֵעֲבָדָיו וּמִשִּׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ. וְאִם הֶחֱרִים אֶת כֻּלָּן, אֵינָן מֻחְרָמִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה {יב}, מָה אִם לַגָּבֹהַּ, אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְהַחֲרִים אֶת כָּל נְכָסָיו, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּהֵא אָדָם חַיָּב לִהְיוֹת חָס עַל נְכָסָיו:
R. Bartenura (non traduit)
מַחֲרִים אָדָם מִצֹּאנוֹ. מִקְצָת צֹאנוֹ. אוֹמֵר הֲרֵי הֵן חֵרֶם וְנוֹתְנָן לַכֹּהֵן {י}:
וְאִם הֶחְרִים אֶת כֻּלָּן. שֶּׁלֹא שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ כְּלוּם:
אֵינָן מֻחְרָמִין. דְּאָמַר קְרָא (וַיִּקְרָא כז) מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ {יא}. מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ, אֵלּוּ מִטַּלְטְלִין, וְלֹא כָּל מִטַּלְטְלִין. מֵאָדָם, אֵלּוּ עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו כְּנַעֲנִים וְלֹא כֻלָּן. וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, וְלֹא כֻּלָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה לֹא יַחְרִים אֶת כֻּלָּן, אֲבָל אִם הֶחְרִים, מֻחְרָמִים:
לִהְיוֹת חָס עַל נְכָסָיו. שֶּׁלֹא יְבַזְבְּזֵם לַהֶדְיוֹט:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} כַּחֲכָמִים דְּמִשְׁנָה ו'. אִי נַמִּי דְּהָכָא הַךְ קְרָא מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ דְּיָלְפִינַן מִנֵּיהּ כְּדִלְקַמָּן, בְּחֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים הוּא דִּכְתִיב: {יא} אַף עַל גַּב דְּבַקְּרָא כְּתִיב נַמִּי בְּהֵמָה, הִשְׁמִיטוֹ הָרַ''ב מִשּׁוּם דְּלֹא צְרִיכָא אֶלָּא לְמַעוֹטֵי הָנֵי דִבְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן, אֲבָל לְהָנָךְ תְּלָתָא דִבְמַתְנִיתִין דִּילָן עֲבִיד צְרִיכוּתָא בַּגְּמָרָא. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יב} אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. אִיכָּא בֵינַיְהוּ דְרַב אִילָא כוּ' בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הַמְבַזְבֵּז [לַעֲנִיִּים] אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחֹמֶשׁ [דְּגָמְרִינַן מִיַּעֲקֹב דִּכְתִיב בֵּיהּ תְּרֵי עִשּׂוּרִין]. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אִית לֵיהּ דְּרַב אִילָא דְּהָא אֲתָא לְאַשְׁמְעִינַן שֶׁיְּהֵא אָדָם חָס עַל נְכָסָיו, רַבִּי אֶלְעָזָר לֵית לֵיהּ דְּרַב אִילָא דְּאִי בִּזְבֵּז טוּבָא לֹא אִכְפַּת לָן, אֶלָּא שֶׁיְּשַׁיֵּר לְעַצְמוֹ קְצָת דּוּמְיָא דְחֵרֶם. וְהָרַמְבַּ''ם פָּסַק כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וּבְדִבְרֵי הָרַ''ב נִרְאֶה לִי לְהַגִּיהַּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, וְלִמְחֹק בֶּן עֲזַרְיָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
מחרים אדם מצאנו ומבקרו ומעבדיו ומשפחותיו כו': אמר רחמנא מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו ומן מורה על מקצת לפיכך אין ראוי להחרים אלא מקצת ואם עבר והחרים הכל מוחרם כתנא קמא א]:
5
הַמַּחֲרִים בְּנוֹ וּבִתּוֹ, עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים, וּשְׂדֵה מִקְנָתוֹ, אֵינָן מֻחְרָמִים, שֶׁאֵין אָדָם מַחֲרִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ {יג}. כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם אֵינָן מַחֲרִימִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַכֹּהֲנִים אֵינָן מַחֲרִימִין, שֶׁהַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶם. הַלְוִיִּם מַחֲרִימִים, שֶׁאֵין הַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶן. רַבִּי אוֹמֵר, נִרְאִים דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בַּקַּרְקָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה), כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הוּא לָהֶם, וְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּמִטַּלְטְלִים, שֶׁאֵין הַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶם:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁאֵין אָדָם מַחֲרִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וּבִתּוֹ נְהִי דְּיָכוֹל לְמָכְרָהּ בְּקַטְנוּתָהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לְמָכְרָהּ בְּנַעֲרוּתָהּ:
שֶׁהַחֲרָמִים שֶׁלָּהֶם. דִּכְתִיב (בְּמִדְבַּר יח) כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה, וְכֵיוָן דְּדִידֵיהּ הָוֵי, מַה הֲנָאָה בְכָךְ אִם הָיָה מַחְרִים, אִיהוּ גוּפֵיהּ זָכִי בֵּיהּ וְלֹא יָהֵיב לֵיהּ לְכֹהֵן אַחֵר:
נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. הָכִי קָאָמַר, נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּמוֹדֶה לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יְהוּדָה וְסוֹבֵר כְּמוֹתוֹ בְקַרְקָעוֹת {יד}, וְלֹא דִבֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בְּמִטַּלְטְלִין, לְפִי שֶׁאֵין הַחֲרָמִים שֶׁל לְוִיִּם. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר, הֻקְשׁוּ מִטַּלְטְלִין לִשְׂדֵה אֲחֻזָּה, דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כז) מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ מֵאָדָם וּבְהֵמָה וּמִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ, מַה שְּׂדֵה אֲחֻזָּה אֵין הַלְּוִיִּם מַחְרִימִים כְּדִכְתִיב כִּי אֲחֻזַּת עוֹלָם הִיא לָהֶם, אַף מִטַּלְטְלִין אֵין לְוִיִּם מַחְרִימִים. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ הַאי הֶקֵּשָׁא. וּמִדְּנָחֵית רַבִּי לְפָרוֹשֵׁי מִלְּתֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּמֶּה מוֹדֶה לְרַבִּי יְהוּדָה וּבַמֶּה נֶחְלָק עָלָיו, שְׁמַע מִנַּהּ דַּהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יג} שֶׁאֵינוֹ כוּ'. דִּבְהֵמָה כְּתִיב, וְלֹא אִצְטְרִיךְ לוֹמַר מַה בְּהֵמָה יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְמָכְרָהּ לְעוֹלָם אַף כָּל כוּ'. גְּמָרָא: {יד} דְּהָא אֲחֻזַּת עוֹלָם כְּתִיב. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
המחרים בנו ובתו ועבדו ושפחתו העברים ושדה כו': רבי יהודה מקיש מטלטלים לשדה אחוזה לפי שנאמר מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחוזתו ולפיכך אומר אין מחרימים ואפי' מטלטלים ורבי שמעון לא יקיש אלא אומר מחרימים מטלטלים וכבר נתבאר בגמרא שר' שמעון אינו חולק בקרקעות וסדר דברי רבי כך הוא נראין דברי ר' יהודה לר' שמעון בקרקעות ורבי לא ביאר דעתו במאמר הזה ולפיכך אין הלכה כר' יהודה ב]:
6
חֶרְמֵי כֹהֲנִים אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן, אֶלָּא נִתָּנִים לַכֹּהֲנִים. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, סְתָם חֲרָמִים {טו} לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כז), כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ {יז}. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר כָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה'. שֶׁהוּא חָל עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְעַל קָדָשִׁים קַלִּים:
R. Bartenura (non traduit)
חֶרְמֵי כֹּהֲנִים. חֲרָמִים שֶׁהֶחְרִימוּם כְּדֵי לְתִתָּם לַכֹּהֲנִים:
אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. כְּדִכְתִיב (שָׁם) לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל. אֲבָל חֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת יֵשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן, דְּאַדַּעְתָּא דְּהָכִי אַחְרְמִינְהוּ, דְּהָא אֵין רָאוּי לְבֶדֶק הַבַּיִת אֶלָּא מָעוֹת:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים סְתָם חֲרָמִים לַכֹּהֲנִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְהַמַּחְרִים מִטַּלְטְלִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וְכֵן הַמַּחְרִים קַרְקָעוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁדִּינָם כְּמִטַּלְטְלִין לְעִנְיָן זֶה, נוֹתְנָם לַכֹּהֲנִים. וְהַמַּקְדִּישׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין שָׁם בַּיִת, פּוֹדֶה אוֹתָן לְכַתְּחִלָּה בְּדָבָר מֻעָט {טז}, וְלֹא יִפְחֹת לְכַתְּחִלָּה מֵאַרְבָּעָה זוּזִים אוֹ קָרוֹב לָזֶה, אֲבָל לֹא בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה לְבַד אוֹ כַּיּוֹצֵא בָזֶה, מִשּׁוּם דְּלֵיכָּא פִּרְסוּמֵי מִלְּתָא:
שֶׁהוּא חָל עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל, מַחְרִים אָדָם אֶת קָדָשָׁיו כוּ':
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} חֲרָמִים. וְאַל יַעֲלֶה עַל דַּעְתָּךְ שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין אָמְרָם קָדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת וּבֵין אָמְרָם חֶרְמֵי בֶּדֶק הַבַּיִת, לְפִי שֶׁהַשֵּׁמוֹת מְשֻׁנִּין וְהָעִנְיָן אֶחָד. וְאָמְרוּ, לֹא שְׁנָא דְאַפִּיק לְהוּ [בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְלֹא שְׁנָא בִּלְשׁוֹן חֵרֶם]. הָרַמְבַּ''ם: {טז} וּמַשְׁלִיךְ הַמָּעוֹת בַּנָּהָר: {יז} שֶׁנֶּאֱמַר כוּ'. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא מַאי עֲבִיד לֵיהּ, מִבַּעְיָא לֵיהּ לְכֹהֵן שֶׁהִקְדִּישׁ שְׂדֵה חֶרְמוֹ שֶּׁלֹא יֹאמַר הוֹאִיל וְיוֹצֵא לַכֹּהֲנִים וְכוּ' כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק דִּלְעֵיל. וְאִידָךְ כוּ', וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וְקָדָשִׁים קַלִּים מְנָא לֵיהּ, סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּבְמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן:
Rambam (non traduit)
חרמי כהנים אין להם פדיון אלא נותנין לכהנים כו': ר' יהודה בן בתירא מפרש מה שאמר לכהן תהיה אחוזתו שבא להודיענו העיקר שהקדמנו בפרק שלפני זה והוא מה שאמר לא יאמר הואיל והיא יוצאה לכהנים הרי היא תתת ידי וכו' לפי שנאמר תהיה אחוזתו ר''ל שהוא כמו שדה אחוזה שיוצא מתתת יד לוקח ביובל כן תצא מתחת יד כהן זה שלקחה לכל אחיו הכהנים וחכמים למדין דין זה ממה שנאמר כשדה החרם ולא נאמר כשדה חרם ור' יהודה בן בתירא לא דריש ה''א הידיעה ודעת ר' יהודה שהוא חל על הקדשים מתוך מה שאמר רבי ישמעאל אח''כ והלכה כחכמים: וכן מי שהחרים בזמן הזה מטלטלים סתם הרי הן לכהנים ומקרקעי בחוצה לארץ דינם כדין המטלטלים ר''ל שהם לכהנים אבל מי שהקדיש לבדק הבית מותר לו לפדותה בדבר מועט לכתחלה ומשליך אותן דמים לים אבל נתנו שיעור שלא יהא הדבר המועט פרוטה אלא כמו שאמרו ד' זוזי והקרוב להן לפרסומי מילתא ולא התרנו זה אלא לכתחלה בזמן הזה שאין בית המקדש קיים:
7
מַחֲרִים אָדָם אֶת קָדָשָׁיו, בֵּין קָדְשֵׁי קָדָשִׁים וּבֵין קָדָשִׁים קַלִּים. אִם נֶדֶר, נוֹתֵן אֶת הַדָּמִים {יח}. אִם נְדָבָה, נוֹתֵן אֶת טוֹבָתוֹ. שׁוֹר זֶה עוֹלָה, אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בְּשׁוֹר זֶה לְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה, שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. הַבְּכוֹר, בֵּין תָּמִים בֵּין בַּעַל מוּם, מַחֲרִימִין אוֹתוֹ. כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ. הַפּוֹדִין אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּבְכוֹר זֶה, לִתְּנוֹ לְבֶן בִּתּוֹ אוֹ לְבֶן אֲחוֹתוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר תַּקְדִּישׁ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַל תַּקְדִּישׁ. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר תַּקְדִּישׁ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַל תַּקְדִּישׁ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַל תַּקְדִּישׁ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר תַּקְדִּישׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה, מַקְדִּישׁוֹ אַתָּה הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי, וְאֵין אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ:
R. Bartenura (non traduit)
אִם נֶדֶר. אִם אָמַר הֲרֵי עָלָי עוֹלָה וְהִפְרִישׁ בְּהֵמָה לְנִדְרוֹ וְאַחַר כָּךְ הֶחְרִימָהּ, הוֹאִיל וְהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ אִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה, נִמְצֵאת שֶׁלּוֹ הִיא, וְנוֹתֵן כָּל דָּמֶיהָ לַכֹּהֵן, וְאֶת הַבְּהֵמָה יַקְרִיב לְנִדְרוֹ, דְּהָא וַדַּאי יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן:
וְאִם נְדָבָה הִיא. דְּאֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ אִם מֵתָה, הָא וַדַּאי לֹא חָיֵל בָּהּ חֵרֶם, דְּלָאו דִּידֵיהּ הִיא אֶלָּא בִכְדֵי טוֹבָתָהּ, וְטוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ יִתֵּן לַכֹּהֵן. כֵּיצַד, שׁוֹר זֶה עוֹלָה וְהֶחְרִימוֹ, אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בְּעוֹלָה רוֹצֶה לִתֵּן אִם יִמְצָא עוֹלָה בְּזוֹל כְּדֵי לְהַקְרִיב דּוֹרוֹן לְקוֹנוֹ, וּכְאוֹתָן דָּמִים יִתֵּן זֶה, שֶׁזּוֹ הִיא טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ. שֶׁהֲרֵי אִם מֵתָה אוֹ נִגְנְבָה אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָהּ, וּמִשֶּׁהִפְרִישָׁהּ יָצָא יְדֵי חוֹבָתָהּ, וּמֵעַתָּה אֵינוֹ מְאַבֵּד וְאֵינוֹ מַפְסִיד אֶלָּא שֶּׁלֹא הִקְרִיב דּוֹרוֹן לְקוֹנוֹ:
שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי. שֶׁאֵינוֹ חַיָּב. תַּרְגּוּם נוֹשֶׁה רַשְׁיָא:
כֵּיצַד פּוֹדִין אוֹתוֹ. דְּהַבְּכוֹר גּוּפוֹ אֵינוֹ מוּחְרָם, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ שֶׁלּוֹ אֶלָּא לַכֹּהֵן. אֶלָּא אוֹמְדִים כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁיִּתֵּן בְּכוֹרוֹ לְבֶן בִּתּוֹ כֹהֵן אוֹ לְבֶן אֲחוֹתוֹ, וְאוֹתָהּ טוֹבָה דְּיָהֵיב, יִתֵּן בַּעַל הַבַּיִת זֶה לַכֹּהֵן בִּשְׁבִיל הַחֵרֶם. וְדַוְקָא נָקַט בֶּן בִּתּוֹ אוֹ בֶּן אֲחוֹתוֹ כֹהֵן, דְּאִלּוּ כֹהֵן גּוּפוֹ לֹא מָצֵי לְמִתַּן טוֹבַת הֲנָאָה לְבַעַל הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן הַבְּכוֹר לוֹ אוֹ לְכֹהֵן אַחֵר, דְּכֵיוָן דִּבְכוֹר חֲזִי לֵיהּ, מֵחֲזֵי כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּעַ בְּבֵית הַגְּרָנוֹת לָדוּשׁ וְלִזְרוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ תְרוּמוֹת בִּשְׂכָרוֹ, וְאִשְׁתְּכַּח דְּלֹא שָׁקֵיל לֵיהּ בְּתוֹרַת תְּרוּמָה אֶלָּא בְּתוֹרַת שָׂכָר:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר תַּקְדִּישׁ. גַּבֵּי בְּכוֹר כְּתִיב (דְּבָרִים טו) כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד תַּקְדִּישׁ:
וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אַל תַּקְדִּישׁ. (וַיִּקְרָא כז) אַךְ בְּכוֹר אֲשֶׁר יְבֻכַּר לַה' בַּבְּהֵמָה לֹא יַקְדִּישׁ אִישׁ אוֹתוֹ:
הֶקְדֵּשׁ עִלּוּי. לְהַעֲלוֹתוֹ בְדָמִים, שֶׁיִּתֵּן טוֹבַת הֲנָאָתוֹ כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בּוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ עוֹלָה {יט} שֶׁאֵינוֹ חַיָּב בָּהּ אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דּוֹרוֹן לְקוֹנוֹ:
וְאִי אַתָּה מַקְדִּישׁוֹ הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ. שֶׁיְּהֵא שֵׁם [זֶבַח] אַחֵר חָל עָלָיו. וְרַבָּנָן דְּנַפְקָא לְהוּ הַךְ דְּרָשָׁא לְעֵיל מִכָּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, אַל תַּקְדִּישׁ מִבָּעֵי לְהוּ לְלָאו, שֶׁאִם מַתְפִּיסוֹ לְשֵׁם זֶבַח אַחֵר עוֹבֵר בְּלָאו, וְתַקְדִּישׁ מִבָּעֵי לְהוּ לוֹמַר שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ וְלוֹמַר זֶה קָדוֹשׁ לִבְכוֹרָה, וְאַף עַל גַּב דְּמֵאֵלָיו הוּא קָדוֹשׁ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֵית לֵיהּ הַךְ דְּרָשָׁא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} נוֹתֵן כוּ'. דְּהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְהֶקְדֵּשׁ אַחֵר: {יט} וְלֹא דָּק. דַּהֲוָה לֵיהּ לְפָרֵשׁ כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בּוֹ כְּדֵי לְתִתּוֹ לְבֶן בִּתּוֹ:
Rambam (non traduit)
מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים כו': ר' ישמעאל אומר כתוב אחד אומר תקדיש כו': כבר ידעת שהאומר שור זה עולה הרי הוא נדבה ואם החרימו אח''כ שמין אותו כמו שזכר וכן אם החרים הבכור פודין אותו בטובת הנאה לפי שהוא מתנה לכהן בין תמים בין בעל מום כמו שזכרנו ביאורו בבכורות ואין אדם נהנה ממנו עד שיתן בו דמים זולת שהוא נותנו לקרוב כהן וזכר הקורבה היתירה שהיא בין ישראל וכהן והוא שיהא הכהן בן בתו או בן אחותו: וא''ר ישמעאל שהבכור נאמר עליו לא יקדיש איש אותו ונאמר ג''כ כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש וענין הקדש עילוי הקדש שהוסיף בדמים לפי שאם החרים הבכור נוטלין עליו תוספת דמים כמו שהקדמנו ביאורו ואותן דמים הן הקדש וישאר הבכור לכהנים כמות שהיה וחכמים שלמדין ענין זה ממה שנאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה' כמו שזכרנו אומרים בבכור לא תקדיש כדי שיתחייב המקדיש לאו ויהיה עובר על לא תעשה ובתוספתא תמורה אומר המקדיש תמימים לבדק הבית תייב בל''ת ומה שאמר בו תקדיש הוא שאם נולד לו בכור בעדרו מצוה להקדישו ולומר זה קדוש ויהיה בכור כמות שהוא והסכימו שאפי' לא אמר זה קדוש הרי הוא מתקדש מרחם:
פרק ט
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source