Daf 43b
לִסְפֵק דְּרוּסָה
Rachi (non traduit)
לספק דרוסה. כגון הנך דאיכא למיחש להו כדלקמן איהו קשתיק ואינהו קא מקרקרן ואמרינן לקמן (חולין דף נג:) דרוסה שאמרו צריכה בדיקה ואינה אסורה עד שיאדים כנגד החלל ובסימנים עד שיאדימו הסימנים עצמן ולא שניקב אלא שהארס מאדים הסימן ומחלחל ויורד לחללו ובוושט אינו ניכר האדמימות אלא מבפנים שהעור לבן:
הָהִיא סְפֵק דְּרוּסָה דַּאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה הֲוָה קָא בָּדֵיק לֵיהּ רַבָּה לְוֶושֶׁט מֵאַבָּרַאי אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר וֶושֶׁט אֵין לוֹ בְּדִיקָה אֶלָּא מִבִּפְנִים אַפְכֵיהּ רַבָּה וּבַדְקֵיהּ וְאִישְׁתְּכַח עֲלֵיהּ תְּרֵי קוּרְטֵי דְּמָא וְטַרְפַהּ וְרַבָּה נָמֵי לְחַדּוֹדֵי לְאַבָּיֵי הוּא דְּבָעֵי
Rachi (non traduit)
ההיא ספק דרוסה וכו'. אם עוף היה בודק הקנה תחלה כדאמרינן בפרק שני (לעיל חולין כח.) ושחט הקנה והכשירו ואח''כ בדק הוושט ואם בהמה היא נמי אית בה תקנתא דבשלמא גבי נקב איכא למימר דילמא במקום נקב שחט אבל גבי דרוסה כיון דמקומו מאדים אפילו שחט בו יש היכר במשהו:
קורטי דמא. שחילחל הארס ונכנס:
לחדודי לאביי. כדי שישאל:
Tossefoth (non traduit)
ההיא ספק דרוסה. פירש בקונטרס דבבהמה נמי איכא תקנתא דבשלמא גבי נקב איכא למימר דלמא במקום נקב שחט אבל גבי דרוסה כיון דמקומה מאדים אפי' שחט בה יש היכר במשהו ולפי מה שפירשתי בפ''ב (לעיל חולין דף כח.) גבי בר אווזא דקאמר נשחטיה לוושט דלמא במקום נקב שחיט דבספק דרוסה איירי לא יתכן לומר כן:
אָמַר עוּלָּא יָשַׁב לוֹ קוֹץ בַּוֶּושֶׁט אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הִבְרִיא
Rachi (non traduit)
ישב לו קוץ. כגון שאכל קוץ ונתחב לתוך הוושט ואינו נראה נקובתו מבחוץ וקורט דם אין בה בפנים:
אין חוששין. שמא נקב היה והבריא והוה קרום שעלה מחמת מכה בוושט ואינו קרום. ואני שמעתי והבריא לשון ניקב כמו וברא אותם בחרבותם (יחזקאל כג):

Tossefoth (non traduit)
ישב לו קוץ בוושט. פירש בקונטרס וקורט דם אין בו מבפנים ונראה דאין לחוש אפילו יש מבפנים אם אין מבחוץ כיון דלא חיישינן שמא הבריא:
(דָּרַס חֲתִיכוֹת בְּסַכִּין טְמֵאָה סִימָן)
וּלְעוּלָּא מַאי שְׁנָא מִסְּפֵק דְּרוּסָה קָסָבַר עוּלָּא אֵין חוֹשְׁשִׁין לִסְפֵק דְּרוּסָה
Rachi (non traduit)
מאי שנא מספק דרוסה. דמשום דעל אריא בינייהו אמרינן שמא דרס ומצרכינן ליה בדיקה והכא לא אפשר למיבדקה דנקב משהו בעור חיצון של וושט לא מינכר:
קסבר אין חוששין לספק דרוסה. דפלוגתא דרב ושמואל היא בפרקין (דף נג.):
Tossefoth (non traduit)
קסבר עולא אין חוששין לספק דרוסה. לקמן (חולין דף נג:) פסקינן דחיישינן לספק דרוסה ואם כן ישב לו קוץ בוושט חוששין נמי שמא הבריא ואם תאמר ואמאי נימא נשחטה הותרה כדאמרינן בפ''ק (לעיל חולין ט.) גבי בא זאב ונטל את בני מעיים והחזירן כשהן נקובים וכי תימא שאני הכא שנולדה ספיקא מחיים הא אמר בפ' ד' אחין (יבמות דף ל:
ושם) ואילו גבי גירושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו לא קתני פירוש ומותרת צרת ערוה לשוק בלא חליצה ומפרש טעמא משום דאשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ואל תאסרנה מספק אלמא השתא דמת בעלה מוקמינן לה בחזקת מה שהיתה בחיי בעלה קודם שזרק גט לערוה והכא נמי כי נשחטה נעמידנה בחזקת מה שהיתה קודם שנולד בה ספק דרוסה והעמידנה בחזקת שאינה דרוסה וי''ל דשאני הכא דדרוסה שכיחא והא דאמרינן לקמן (חולין דף נג.) גבי ארי שנכנס לבין השוורים ונמצא צפורן על גבו של אחד מהם כיון דאיכא למימר הכי ואיכא למימר הכי אוקי תורא אחזקיה רב לטעמיה דאמר אין חוששין לספק דרוסה אבל למ''ד חוששין לא מוקמינן ליה אחזקיה התם נמי דמי לתלות יותר בדרוסת ארי כמו בספק דרוסה בעלמא:
וּמַאי שְׁנָא מִשְּׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן הָתָם אִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא
Rachi (non traduit)
משתי חתיכות. שאם אכל אחת מהן ואינו יודע איזו היא דמביא אשם תלוי על הספק:
הכא לא איתחזק איסורא. שישיבת קוץ בלא נקיבה אין כלום:
Tossefoth (non traduit)
שאני התם דאיתחזק איסורא. ובחתיכה אחת ספק של חלב ספק של שומן ואע''ג דלא איתחזק איסורא לא איתחזק נמי היתרא אבל הכא מעיקרא היתה בחזקת כשרה:
וּמַאי שְׁנָא מֵהַשּׁוֹחֵט בְּסַכִּין וְנִמְצֵאת פְּגוּמָה הָתָם אִיתְיְילִיד לַהּ רֵיעוּתָא בְּסַכִּין
Rachi (non traduit)
השוחט בסכין. בדוקה דלא איתחזק איסורא קודם שחיטה:
איתיליד ריעותא. ואי לא איתחזק ברישא הא איתיליד לבסוף. אתחזק שייך למימר במידי דמעיקרא איתייליד שייך למימר במידי דלבסוף:

וּמַאי שְׁנָא מִסְּפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד דִּסְפֵקוֹ טָמֵא וְלִיטַעְמָיךְ נִידַמְּיֵיהּ לִסְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים דִּסְפֵקוֹ טָהוֹר אֶלָּא הָתָם הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ מִסּוֹטָה
Rachi (non traduit)
ה''ג אלא התם הילכתא גמירי לה מסוטה. בין לענין טומאה ובין לענין טהרה ואין טעם בדבר ולא גמרינן מינה דהכי גמירי לה מסוטה במסכת סוטה (דף כח:) ובפ''ק דנדה (דף ג.) דמה סוטה סתירתה ברשות היחיד ואסורה מספק אף ספק טומאה ברה''י ספקו טמא:
יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא וְיָתֵיב וְקָאָמַר נִמְצֵאת אִתְּמַר אֲבָל יָשַׁב חָיְישִׁינַן אֲמַר לְהוּ רַב כָּהֲנָא לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ יָשַׁב אִיתְּמַר אֲבָל נִמְצֵאת לָא אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְעוּלָּא דְּכוּלְּהוּ חֵיוֵי בָּרָיָיתָא קוֹצֵי אָכְלָן
Rachi (non traduit)
נמצאת איתמר. בלא תחיבה:
חיישינן. שמא ב' העורות ניקבו והבריא החיצון:
ברייתא. הרועות באפר וביערים:
אִיתְּמַר תּוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט רַב אָמַר בְּמַשֶּׁהוּ וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּרוּבּוֹ רַב אָמַר בְּמַשֶּׁהוּ מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְּרוּבּוֹ לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא
Rachi (non traduit)
תורבץ הוושט. מקום דבוקו בלחי:
במשהו. אם ניקב שם:
מקום השחיטה הוא. ואם שחט שם כשרה הלכך דינו כוושט וכי גמירי הגרמה בקנה הוא דגמירי אבל בוושט לא שייכא הגרמה:
הֵי נִיהוּ תּוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט אָמַר מָרִי בַּר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁחוֹתְכוֹ וּמַרְחִיב זֶה הוּא תּוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט חוֹתְכוֹ וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ זֶהוּ וֶושֶׁט עַצְמוֹ אֲמַר לְהוּ רַב פַּפֵּי מָר לָא אָמַר הָכִי וּמַנּוּ רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי אֶלָּא כֹּל שֶׁחוֹתְכוֹ וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ זֶה תּוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט אֶלָּא אֵיזֶהוּ וֶושֶׁט עַצְמוֹ כֹּל שֶׁחוֹתְכוֹ וְכָוֵיץ יוֹנָה אָמַר זֵירָא מַבְלַעְתָּא וְכַמָּה אָמַר רַב אַוְיָא פָּחוּת מִשְּׂעָרְתָּא וַעֲדִיף מֵחִיטְּתָא
Rachi (non traduit)
ומרחיב. נפתח פי הנקב כמין פי אמתחת. והאי מרחיב לא אחתך קאי אלא אעוגל פי חלל הוושט:

חותכו ועומד במקומו. שהוושט רך הוא וכשחותכין אותו אינו מרחיב אבל לצד הראש הוא מתקשה דדיי''ש בלע''ז:
מר לא אמר הכי. רבי אינו אומר כן:
וכויץ. רטיי''ש ונכפל פי הנקב בצד חללו ונסתם עוגל פי החלל:
מבלעתא. מקום בית הבליעה קרוי תורבץ סמוך לראש הנקב מאד:
פחות משערתא. מאורך שעורה:
הָהוּא תּוֹרָא דַּהֲוָה לִבְנֵי רַב עוּקְבָא דְּאַתְחֵיל בֵּיהּ שְׁחִיטָה בְּתוּרְבַּץ הַוֶּושֶׁט וּגְמַר בְּוֶושֶׁט אָמַר רָבָא רָמֵינָא עֲלֵיהּ חוּמְרֵי דְּרַב וְחוּמְרֵי דִּשְׁמוּאֵל וְטָרֵיפְנָא לֵיהּ
Rachi (non traduit)
דאתחיל ביה שחיטה. משהו:
חוּמְרֵי דְּרַב דְּאָמַר רַב בְּמַשֶּׁהוּ וְהָאָמַר רַב מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא כִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר לָאו מְקוֹם שְׁחִיטָה הוּא אִי שְׁמוּאֵל הָאָמַר בְּרוּבּוֹ כְּרַב דְּאָמַר בְּמַשֶּׁהוּ
Rachi (non traduit)
דאמר במשהו. והאי לאו מקום שחיטה הוא:
כשמואל. והוי נקב:
Tossefoth (non traduit)
כשמואל דאמר לאו מקום שחיטה הוא. ואפי' למאן דמכשיר בפ''ק (לעיל חולין יט.) הגרים שליש ושחט שני שליש שאני גרגרת דלא מיטרפא במשהו עד דאיכא רובא:
אי כשמואל הא אמר ברובו. אע''ג דשמואל פוסל בפ''ק (לעיל חולין כ.) הגרים שליש ושחט שני שליש גבי כל הכשר בשחיטה כנגדו בעורף כשר למליקה הכא בעי למימר דרבא לא פסיל מהאי טעמא אלא משום חומרי דרב וחומרי דשמואל:
אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא מְטַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא אֲמַר לְהוּ תּוֹרָא בֵּין לְרַב בֵּין לִשְׁמוּאֵל שְׁרֵי זִילוּ אֲמַרוּ לֵיהּ לִבְרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא דִּלְשַׁלֵּים דְּמֵי תוֹרָא לְמָרֵיהּ
Rachi (non traduit)
בין לרב ובין לשמואל מישרא שרי. לרב מקום שחיטה הוא ושחיטה מעלייתא היא ולשמואל דאמר נקב הוא דאמר נקובתו ברובו:
רבא בריה דרב בר יוסף בר חייא הוא והוא רבא דכולי גמרא בר פלוגתיה דאביי:
דמי תורא למריה. שכבר האכילו לכלבים דאילו הוה קמן הוה הדר ביה ומישתרי באכילה דקיי''ל (בסנהדרין דף ו.) טעה בדבר משנה חוזר והא דבר משנה מפורשת היא דלא עבדינן כתרי חומרי:
Tossefoth (non traduit)
זיל שלים דמי תורא למריה. ואע''ג דטעה בדבר משנה הוא לא עבדינן כתרי חומרי דסתרי אהדדי בידים האכילו לכלבים:
אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא מוֹתְבִינָא תְּיוּבְתָּא כְּלַפֵּי סָנְאֵיהּ דְּרָבָא לְעוֹלָם הִלְכְתָא כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל וְהָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי עוֹשֶׂה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל עוֹשֶׂה מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמִקּוּלֵּי בֵּית הִלֵּל רָשָׁע
Rachi (non traduit)
כלפי סנאיה דרבא. לישנא מעליא משום דבעי לאותובי והכסיל בחושך הולך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source