Daf 81a
וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים שֵׁנִי אַמַּאי בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְתוּ לָא כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב
שְׁלָמִים וְאַחַר כָּךְ חוּלִּין חַיָּיב וְאָמַר רָבָא הִיא חוּלִּין וּבְנָהּ עוֹלָה לָא מִיבַּעְיָא שָׁחַט חוּלִּין וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט עוֹלָה דְּפָטוּר
Rachi (non traduit)
חייב. דהתראת ודאי היא שכבר נזרק דמו של ראשון והשני אינו מחוסר זריקה:
שלמים. בפנים ואח''כ חולין בחוץ:
וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר רָבָא הִיא חוּלִּין וּבְנָהּ שְׁלָמִים שָׁחַט חוּלִּין וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט שְׁלָמִים פָּטוּר
Rachi (non traduit)
פטור. דהתראת ספק הוא ואליבא דר' שמעון נקט מילתיה:
ואח''כ שחט שלמים. בו ביום:
ואזדא רבא לטעמיה. דאמר שחיטת אותו ואת בנו התראת ספק הוא:
כֵּיוָן דְּכַמָּה דְּלָא זָרֵיק דָּם לָא מִישְׁתְּרֵי בָּשָׂר מֵעִידָּנָא דְּקָא שָׁחֵיט הָוֵאי הַתְרָאַת סָפֵק וְהַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה
Rachi (non traduit)
התראת ספק. דלמא לא אתי לידי זריקה והויא ליה שחיטה שאינה ראויה הלכך לר' שמעון איסורא איכא מלקות ליכא ומ''מ לאו מתקבל בפנים הוא שהראשון שנשחט ונזרק הדם כבר קודם שחיטתו של שני שחיטה ראויה הוה כך שמעתי. וקשיא לי מאי התראת ספק דקאמר הא ודאי שחיטת שני אינה ראויה דכיון דאיסור אותו ואת בנו נוהג בקדשים הוה ליה שני מחוסר זמן ואין שחיטתו ראויה ואין כאן התראה כלל. ונראה בעיני דלא גרסינן ליה להאי מ''ט אלא אין מלקות אותו ואת בנו נוהג בקדשים ותו לא מידי וטעמא משום דאין שחיטת השני ראויה מכיון שנשחט ראשון ונזרק דמו הויא לה שחיטת הראשון ראויה דלית לן הא דלעיל דר' אושעיא ודשני אינה ראויה דהויא ליה מחוסר זמן ואין דמו נזרק ופי' משובש הוא מאדם חריף ומפולפל:

אֶלָּא אָמַר רָבָא הָכִי קָא אָמַר רַב הַמְנוּנָא אֵין מַלְקוֹת אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים
אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ לְרַבָּנַן רִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
בלא תעשה. ולא בכרת דלאו מתקבל בפנים הוא דהא קמא שחיטה ראויה הואי:
פסול ופטור. דלאו מתקבל בפנים הוא:
אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים לְרַבָּנַן רִאשׁוֹן עָנוּשׁ כָּרֵת שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁנִי כָּשֵׁר
Rachi (non traduit)
לר' שמעון שני כשר. דקמא מיקטל קטליה ושני לאו מחוסר זמן הוא. כל הנך פטורי דהכא משחוטי חוץ קאמר ולא איירי בלאו דאותו ואת בנו כלל:

פסול ופטור. מכרת. ובלאו דאותו ואת בנו לא מיירי התם דגבי שחוטי חוץ קאי. והא פטור לא איצטריך אלא איידי דתני ראשון חייב תנא שני פטור:

אחד בחוץ. תחלה ואח''כ אחד בפנים:
לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶם עֲנוּשִׁים כָּרֵת
Rachi (non traduit)
לרבי שמעון שניהם ענושין כרת. קמא מקטל קטליה ושני מתקבל בפנים הוא ולענין שחוטי חוץ אף על גב דאינה ראויה מיחייב דאפילו אהך שחיטה חייביה רחמנא:
וְאָמַר רָבָא וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי קָדָשִׁים שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ לְרַבָּנַן רִאשׁוֹן עָנוּשׁ כָּרֵת שֵׁנִי פָּסוּל וּפָטוּר מִלָּאו דִּשְׁחוּטֵי חוּץ
Rachi (non traduit)
פסול ופטור. מכרת דלא מתקבל בפנים הוא:
לרבנן. דאמרי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה:
ואמר רבא גרסינן:
וְקַשְׁיָא לַן קָדָשִׁים בַּחוּץ שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה קַמָּא מִיקְטָל קְטַל שֵׁנִי מִתְקַבֵּל בִּפְנִים הוּא כָּרֵת נָמֵי לִיחַיַּיב
Rachi (non traduit)
קמא מקטל קטלה. לר' שמעון דהא שחיטה שאינה ראויה היא:
מֵתִיב רָבָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ קָדָשִׁים בַּחוּץ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שֵׁנִי בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הָרָאוּי לָבֹא לְאַחַר זְמַן הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת אֵינוֹ בְּלֹא תַעֲשֶׂה
Rachi (non traduit)
בלא תעשה. דשחוטי חוץ ואע''פ שאינו בכרת דלאו מתקבל בפנים הוא מ''מ בלא תעשה הוא הואיל ורצוי לאחר זמן. ולאו דידיה מפרש בפרק בתרא דזבחים (דף קיד.) מלא תעשון ככל אשר אנחנו עושים וגו':

אָמַר רַב הַמְנוּנָא אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בְּקָדָשִׁים מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֹא שְׁמָהּ שְׁחִיטָה שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים נָמֵי שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא
הָא כֵּיצַד לַיְלָה לִקְדוּשָּׁה יוֹם לְהַרְצָאָה כְּתִיב קְרָא אַחֲרִינָא כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ
Rachi (non traduit)
הא כיצד לילה. שמיני כשעבר שביעי:
לקדושה. מותר לקדשו משחשכה ואינו עובר משום בל תקדיש פסולים:
Tossefoth (non traduit)
יום להרצאה. וא''ת מביום צוותו נפקא (מגילה דף כ:) ביום ולא בלילה וי''ל דמההוא קרא לא הוה פסלינן לילה שאחר שבעה אלא כמו שאר לילות ואם עלה לא ירד להכי צריך קרא דהכא דהוי מחוסר זמן ואם עלה ירד ותימה דר''ש הוא דאית ליה בהמזבח מקדש (זבחים פד.) ואי רבי אפטוריקי כר''ש מאי פריך מיניה דסוגיא דהכא דפריך ולילקי נמי משום מחוסר זמן לא פריך אלא לרבנן דלר' שמעון הכי נמי דלקי כדאמר בפ' בתרא דזבחים (דף קיד:) ושמא ר' זירא דהכא סבר ליה כרב נחמן בר יצחק דאמר התם דלר' שמעון נמי לא לקי ועוד י''ל דנפקא מיניה הא דפסול משום מחוסר זמן דפסול אף בבמה אבל פסול לילה ליכא בבמה לשמואל בשילהי זבחים (דף קכ.):
וְהָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי דְּרַבִּי אַפְטוֹרִיקִי רָמֵי כְּתִיב וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ הָא לַיְלָה חֲזֵי וּכְתִיב מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה אִין לַיְלָה לָא
Rachi (non traduit)
מיבעי ליה לכדר' אפטוריקי. ולאו לעשה אתא:
נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה מַאי טַעְמָא דְּאָמַר קְרָא מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה מִיּוֹם הַשְׁמִינִי אִין מֵעִיקָּרָא לָא לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה
Rachi (non traduit)
נתקו לעשה. דמשמע בתוך זמנו בלא ירצה כדמרבינן (תמורה דף ז:
ע''ש) מולנדר לא ירצה אלא הניחו לאחר זמנו וירצה דעל כרחך עשה זה לאו מעיקרא משמע כי ההיא דשלוח הקן דאמרינן (לקמן חולין דף קמא.) מעיקרא משמע שלח האם ולא תקחנה ולא הוי לאו הניתק לעשה ולוקין עליו אבל כאן הלאו קודם לעשה שהלאו בתוך זמנו והעשה לאחר זמנו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source