Vayedaber

Simple Havroutah

Daf 8b

אִי הָכִי כִּי תְּרִיצִי נָמֵי דָּאֵיב תַּרְבָּא וּבָלַע בִּשְׂרָא קְרָמָא מַפְסֵיק מִתַּתַּאי אִי הָכִי

Rachi (non traduit)

מפסיק. בין חלב לבשר והוא אותו קרום שאנו נוטלין מן הכסלים שקורין פלאנק''ש ועב וחזק הוא לכך אסור שחלב נבלע בו אבל אין נבלע כל כך שיהא זב לבשר שתחתיו:

קרמא. קרום טיל''א:

כי תריצי נמי. כשהן מונחים על הדף כדרכן החלב למעלה הא בלעי כפלי גופייהו מחלב הדבוק בהן:

אָמַר אַמֵּימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא לָא לִיסְחוֹף אִינִישׁ כַּפְלֵי עִילָּוֵי בִּישְׂרָא דְּדָאֵיב תַּרְבָּא וּבָלַע בִּישְׂרָא

Rachi (non traduit)

Rachi

לא ליסחוף איניש כפלי. כל הכסלים שחלב הכליות דבוק שם לא יהא כופה אותם על גבי בשר אחר שהחלב מוטל על הבשר ומתחמם וזב על הבשר:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

לא ליסחוף איניש כפלי עילוי בישרא. היינו לאחר ניתוח מיד קודם שנצטנן הבשר אבל לאחר שנצטנן אין לחוש כדכתיב (ויקרא ט) וישימו את החלבים על החזות:

וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הַטַּבָּח צָרִיךְ שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁל מַיִם אֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר וְאֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים וְנִיתַקֵּן לֵיהּ חֲדָא וּנְדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר וַהֲדַר נְדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים גְּזֵירָה שֶׁמָּא יָדִיחַ חֲלָבִים וְאַחַר כָּךְ בָּשָׂר הַשְׁתָּא נָמֵי מִיחַלְּפִי לֵיהּ כֵּיוָן דְּאַצְרְכִינֵּיהּ תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ הֶיכֵּרָא

Rachi (non traduit)

Rachi

שמא ידיח חלבים. תחלה ויהיו המים מפוטמות מן השמנונית ע''י שפשוף הידים ואע''ג שהוא צונן ואחר כך ידבק בדפנות הבשר ואע''ג שאין נבלע בו נדבק הוא מבחוץ:

וְלִיתַקֵּן לֵיהּ חֲדָא וְלִיחְתּוֹךְ בָּהּ בָּשָׂר וַהֲדַר לִיחְתּוֹךְ בַּהּ חֲלָבִים גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַחְתּוֹךְ חֲלָבִים וְאַחַר כָּךְ בָּשָׂר הַשְׁתָּא נָמֵי מִיחַלַּף לֵיהּ כֵּיוָן דְּאַצְרְכִינְהוּ תְּרֵי אִית לֵיהּ הֶיכֵּרָא

Rachi (non traduit)

Rachi

היכירא אית ליה. עושה בה סימן:

ואחר כך. יחתוך בה בשר בבהמה אחת מחמת שהוא טרוד במלאכתו וישכח ולא יקנח ואתי לאיחלופי של חלבים בשל בשר ויחתוך בלא קינוח שסבור הוא שהוא סכין של בשר:

ונתקן חדא. לחלבים ולבשר ויחתוך בשר ואח''כ חלבים:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

וליתקן חדא ולחתוך בה בשר כו'. ופעם אחרת כשירצה לחזור ולחתוך בשר יהא זכור להכשירה ועל הסכין ששחט בה לא פריך שישחוט והדר יחתוך דסכין ששוחטין בה רגילין לשומרה שלא תתקלקל ולענין שבת נמי אמר דכיתד של מחרישה דמי:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הַטַּבָּח צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה סַכִּינִין אַחַת שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ וְאֶחָד שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ בָּשָׂר וְאֶחָד שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ חֲלָבִים

Rachi (non traduit)

Rachi

חלבים. למכור בשוק:

אחת ששוחט בה. ולא יחתוך בה דבר אחר שלא תפגם ותתקלקל ופעמים שיבא לידי איסור שישחט בלא בדיקה:

וּלְמַאן דְּאָמַר בְּחַמִּין מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּקָא בָלְעָה אִיסּוּרָא דְּהֶיתֵּירָא נָמֵי בָּלְעָה אֵבֶר מִן הַחַי אֵימַת בָּלְעָה לְכִי חָיְימָא אֵימַת קָא חָיְימָא לְכִי גָמְרָה שְׁחִיטָה הָהִיא שַׁעְתָּא הֶיתֵּירָא הֲוָה

Rachi (non traduit)

Rachi

דהיתירא נמי. כי שחיט בה בהמה כשרה נבעי הגעלה דהא בלעה שמנונית דאבר מן החי קודם גמר שחיטה:

משום דקא בלע. שמנונית דטריפה אבל אבליעת דם לא חייש שהסכין קשה הוא ואין דם נבלע בו אלא שמנונית שהיא נבלעת בין ברך בין בקשה:

סַכִּין טְרֵיפָה פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא חַד אָמַר בְּחַמִּין וְחַד אָמַר בְּצוֹנֵן וְהִלְכְתָא אֲפִילּוּ בְּצוֹנֵן וְאִי אִיכָּא בְּלִיתָא דִּפְרָסָא לְמִיכְפְּרֵיהּ לָא צְרִיךְ

Rachi (non traduit)

Rachi

למיכפריה. לקנחו וחבירו בגיטין (דף נו.) בנבוזראדן ובעי לכפורי ידיה בההוא גברא ובעזרא קרי למזרקים כפורי זהב על שם שמקנח בם באצבעו מן הדם:

דפרסא. כדמתרגמינן מסך הפתח פרסא (שמות לה):

בליתא. חתיכה בלויה:

בליתא דפרסא למיכפריה. חתיכת בגד ישנה קשה אשפר''א בלעז ויפה לקנח:

והלכתא אפילו בצונן. וגבי סכין של היתר הוא דפסק הלכתא להיתרא דלא איתסר בבליעה זו וקשה הוא לבלוע אלא ע''י רתיחה אבל גבי סכין דאיסורא של עובדי כוכבים בפלוגתא דלעיל לא פסק מפני שהסכין אסורה והבשר רך לבלוע:

בצונן. קסבר בית השחיטה צונן ולא בלע הסכין דלא נתחמם:

בחמין. צריך להגעילה לסכין מפני שבלעה שמנונית הטריפה:

סכין טריפה. ששחט בה טריפה:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

והלכתא אפילו בצונן ואי איכא בליתא דפרסא כו'. והא דבעי בסוף מסכת ע''ז (דף עו:
ושם ד''ה אמר) נעיצה י' פעמים בקרקע לחתוך בה צונן בסכין של עובדי כוכבים לא דמי לסכין טריפה דהכא דבאקראי בעלמא אבל בסכין של עובדי כוכבים מתוך שחותכין בו איסור תמיד נדבק בו השמנונית ואין יוצא ממנו בלא נעיצה ור''ת פירש משום דהתם חותך בו איסור רותח אבל הכא קסבר בית השחיטה צונן וקשה לפירושו דבפ' כל הבשר (לקמן חולין דף קיא:) אמר שמואל סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח ואפילו הדיחה כדמשמע בתר הכי דקאמר לחתוך בה צונן אמרי לה בעי' הדחה פירוש הסכין ולא כפי' הקונטרס דפירש התם דאבשר קאי מדנקט בעיא לשון נקבה ועוד דתקנת סכין אתא לאשמועינן כדקאמר אסור לחתוך בה רותח וכן לחתוך בה צונן אלמא קסבר בית השחיטה רותח אפילו הכי לחתוך בה צונן לא בעי נעיצה ויש לומר שאני התם דליכא איסורא אלא משום דם ודם (צונן) לא בלע כל כך דדם משרק שריק ומכל מקום אסור לחתוך בה רותח או אפילו צונן בלא הדחה או קינוח לאמרי לה דלא בעי הדחה משום שיש רוב דם על הסכין כמו כבדא עילוי בישרא דאסור לכתחלה ולא אמר משרק שריק לפי שיש רוב דם בכבד:

סכין טריפה פליגי כו'. משמע דסכין כשרה לכולי עלמא בצונן והיינו דוקא לענין לשחוט בה פעם אחרת ואע''פ דמלוכלך הסכין בדם הרבה בלאו הכי יש דם הרבה בבית השחיטה מן הבהמה עצמה ולא בלע ליה משום דטרידי סימנין לפלוט דם אבל לחתוך בה רותח אפילו שחט בה כשרה אסור ואמר בפרק כל הבשר סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח:

אִיכָּא דְּאָמְרִי דְּכוּלֵּי עָלְמָא בֵּית הַשְּׁחִיטָה צוֹנֵן מַאן דְּאָמַר מֵדִיחַ שַׁפִּיר מַאן דְּאָמַר קוֹלֵף אַגַּב דּוּחְקָא דְסַכִּינָא בָּלַע

Rachi (non traduit)

Rachi

דוחקא דסכין. שמשפשפו בבשר בדוחק בלעה. וכיון דלא איפסיק הלכתא ואיסורא דאורייתא הוא עבדינן לחומרא דקי''ל בשל תורה הלך אחר המחמיר ומ''מ לכתחלה לא ישחוט דהא השוחט קאמר:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

אגב דוחקא דסכינא בלעה. הר' יצחק בר מאיר היה מצריך מתוך כך לאחר שנקרו החלב מן הבהמה לחזור ולקלוף בכל המקומות שחתך בסכין משום דבלע מן החלב אגב דוחקא דסכינא וכן כשמביאין בשר מטבחי עובדי כוכבים מצריך לקלוף בכל מקום שחתך עובד כוכבי' בקופיץ שלו או בסכינו ויש למצוא טעם על המנהג שלנו שנהגו להקל ודילמא בית השחיטה דוקא שרותח קצת מהני דוחקא דסכינא תדע מדדייקינן בסמוך דהתירא נמי קא בלע מאבר מן החי ומשני לאימת קא בלע לכי חיימא כו' והשתא ללישנא דדוחקא דסכינא תקשי ליה הכי דהתירא נמי אגב דוחקא דסכינא קא בלע דלא מצי לשנויי הכי אלא ודאי אגב דוחקא דסכינא נמי לא בלע אלא בסוף השחיטה דחיימא ועוד אמר בפרק כל הבשר (לקמן חולין דף קיא:) צנון שחתכו בסכין של בשר אסור לאוכלו בכותח דאגב חורפא דצנון פליט הסכין ובלע צנון אבל משום דוחקא לא:

לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בֵּית הַשְּׁחִיטָה רוֹתֵחַ הוּא מַאן דְּאָמַר קוֹלֵף שַׁפִּיר וּמַאן דְּאָמַר מֵדִיחַ אַיְּידֵי דִּטְרִידִי סִימָנִין לְאַפּוֹקֵי דָּם לָא בָּלְעִי

Rachi (non traduit)

Rachi

טרידי סימנים לאפוקי דם. כלומר בהוצאת דם הם עסוקים ולא בבליעה:

אִתְּמַר הַשּׁוֹחֵט בְּסַכִּין שֶׁל גּוֹיִם רַב אָמַר קוֹלֵף וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר מֵדִיחַ לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר בֵּית הַשְּׁחִיטָה צוֹנֵן וּמָר סָבַר בֵּית הַשְּׁחִיטָה רוֹתֵחַ

Rachi (non traduit)

Rachi

בית השחיטה רותח. ובלע:

צונן. כלומר אין חום בית השחיטה חזק לבלוע ומיהו הדחה בעי שהרי נתקנח בה שמנונית ואע''פ שלא נבלע בבשר הרי הוא בדפנות בית השחיטה שא''א לדופני הסכין בלא שמנונית:

מדיח. במים:

קולף. בית השחיטה מפני שבלעה שמנונית הסכין:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

השוחט בסכין של עובדי כוכבים רב אמר קולף. צריך להעמיד ביודעין בה שהיא בת יומא דאי לאו הכי אמאי קולף לרב הא סתם כלים של עובדי כוכבים אינן בני יומן וגבי עכברא בשיכרא בפרק בתרא דמסכת ע''ז (דף סח:) מסופק ליה לגמרא אם סבר רב נותן טעם לפגם מותר או אסור וראיה דסתם כלי עובדי כוכבים אינן בני יומן משמן של עובדי כוכבים דתנן בפרק אין מעמידין (ע''ז דף לה:) דאסור ומפרש שמואל בגמרא משום דזליפתן של כלים אוסרתן וקאמר דרבי יהודה נשיאה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו משום דקסברי נותן טעם לפגם מותר וטעם לפגם דקאמר היינו משום דאינן בני יומן דאין לומר דאפילו הוה השמנונית בעין הוא נותן טעם לפגם בשמן דא''כ קשיא מתני' דהתם דשריא דבש ומפרש בגמרא למאי ניחוש לה אי משום איערובי מסרי סרי ואי משום גיעולי עובדי כוכבים נותן טעם לפגם מותר וגבי שמן אסורה אלא היינו טעמא דגבי דבש אפילו שמנונית בעין נותן טעם בדבש לפגם אבל השמן אין הפגם אלא משום שאינו בן יומו ועוד דמפרש התם טעמא דקורט של חלתית דאסור משום דמפסקי ליה בסכינא אע''ג דנותן טעם לפגם מותר אגב חורפא דחילתית מחליא ליה ומשויא ליה לשבח ואי סתמייהו בני יומא נינהו לא הוה צריך לאותו טעם:

חֲדָשָׁה בֵּין לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּין לְרַבִּי עֲקִיבָא מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה הֵן וּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה אֵינָן אֲסוּרִין עַד שֶׁיֵּעָבֵדוּ אִיבָּעֵית אֵימָא דִּפְסַק בֵּיהּ גְּווֹזָא לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאִיבָּעֵית אֵימָא בִּישָׁנָה שֶׁלִּיבְּנָהּ בָּאוּר

Rachi (non traduit)

Rachi

ואיבעית אימא אפילו בישנה. וכגון שליבנה באור ואין כאן איסור שמנונית:

גווזא. חתיכות עצים:

חדשה. אמאי מיתסרא משום עבודת כוכבים דהא האי סכין לאו עבודת כוכבים עצמה היא אלא משמשי עבודת כוכבים ובין לרבי ישמעאל ובין לר''ע דפליגי בפרק רבי ישמעאל (ע''ז נא:) בעבודת כוכבים עצמה איכא למ''ד אסורה מיד ואיכא למ''ד לכשתעבד כולהו מודו בכלים דאינם אסורים עד שיעבדו עד שיעשו בהם שימוש לעבודת כוכבים:

Tossefoth (non traduit)

Tossefoth

שלבנה באור. הא דתנן בסוף מסכת ע''ז (דף עה:) סכין שפה בקרקע והיא טהורה דסגי בנעיצה בקרקע עשר פעמים ולא בעי ליבון היינו לחתוך בה צונן כדאמר התם בגמרא והכא דמוקי לה כשליבנה באור כדי ליישב אפילו יהא בית השחיטה רותח ותימה דמשמע הכא דבעי ליבון וכן משמע נמי התם בתוספתא דמסכת ע''ז (פ''ט) דקתני השפודים והאסכלאות והסכינים מלבנן באור ותימה דבפרק כל שעה (פסחים דף ל:) משמע דסגי בהגעלה דקאמר הני סכיני דפיסחא היכי עבדינן להו ומסקינן הלכתא אידי ואידי ברותחין ואור''ת דיש לחלק גבי חמץ משום דהיתירא בלע דבענין זה מחלק בסוף מסכת ע''ז (דף עו.) אע''ג דהשתא דבליעי הוי איסורא מ''מ בשעת בליעה הוי התירא אע''ג דרב אשי גופיה מחלק כן במסכת ע''ז (דף עו.) ובפסחים (דף ל:) קאמר רב אשי לדידי חדתי עבדי לי מחמיר על עצמו היה ונראה דהא דמסיק והלכתא אידי ואידי ברותחין הוי מסקנא דמילתא דרב אשי ועוד אור''ת דהכא ובתוספתא איירי בסכינין גדולים שצולין בהן בשר והוי תשמישן על ידי האור ולהכי בעי ליבון ודיקא נמי דקא חשיב להו בתוספתא בהדי שפודין ואסכלאות אבל סכיני דפיסחא מיירי בקטנים והסכינים ישנים שאנו לוקחים מן העובדי כוכבים היה אומר הר''י בן ה''ר מאיר שצריכין ליבון מפני שדרך העובדי כוכבים לתקן בהן נר שדולק בהן חלב וגם מהפכין בהן בשר על גבי גחלים וחותכין ור''ת היה אומר כיון דאין עיקר תשמישן לכך לא חיישינן דלמא אתרמי ועבד הכי ועוד אפילו אתרמי ואשתמש בו על ידי האור סגי בהגעלה דכל מה שסופו לפלוט על ידי רותחין פולט בהגעלה ראשונה ואין זה דיוק דדילמא כיון שנשתמש בו על ידי האור אין יוצא מידי דופיו לעולם בהגעלה בלא ליבון ופולט תמיד בכל הגעלותיו מידי דהוה אכלי חרס דלא סגי ליה בהגעלה ולא אמר כל מה שעתיד לפלוט פולט בהגעלה ראשונה אלא אינו יוצא מידי דופיו לעולם:

בַּחֲדָשָׁה

Rachi (non traduit)

Rachi

בחדשה. שלא חתכו בה מעולם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source