Daf 10b
וּמִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בַּעֲשִׁירוּת, חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלֵּי דַּלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בְּדַלּוּת.
(זוֹ חוֹמֶר) הֶחְמִיר בְּשִׁפְחָה,
כָּל הָעֲרָיוֹת עָשָׂה בָּהֶן אֶת הַמְעָרֶה כְּגוֹמֵר, וְחַיָּיב עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה.
Rachi (non traduit)
וכל העריות חייב על כל ביאה וביאה. ובשפחה אמרו לעיל בפירקין (כריתות דף ט:) שמביא קרבן אחד על ביאות הרבה:
ובשפחה אינו חייב אלא על גמר ביאה דשכבת זרע כתיב בה שראויה להזריע:
כל העריות כולן עשה בהן מערה כגומר. במסכת יבמות בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף נג:):
כָּל הָעֲרָיוֹת אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה שָׁוִין בַּמַּכּוֹת וּבַקָּרְבָּן, וּבַשִּׁפְחָה לֹא הִשְׁוָה לֹא הָאִישׁ לָאִשָּׁה בַּמַּכּוֹת, וְלֹא הִשְׁוָה אִשָּׁה לָאִישׁ בַּקָּרְבָּן.
Rachi (non traduit)
ובשפחה כו'. שהאשה לוקה והאיש באשם כדמפרש בגמ':
שוין במכות ובקרבן. אם מזידין שניהן לוקין כדקיי''ל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגו' השוה הכתוב אשה לאיש לכל העונשין ואם שוגגין שניהם מביאין קרבן דבתרווייהו כתיב כרת במזיד דכתיב ונכרתו הנפשות העושות וכל שזדונו כרת שגגתו חטאת:
מַתְנִי' מָה בֵּין שִׁפְחָה לְבֵין כָּל הָעֲרָיוֹת? שֶׁלֹּא שָׁוְותָה לָהֶן לֹא בָּעוֹנֶשׁ וְלֹא בַּקָּרְבָּן. שֶׁכָּל הָעֲרָיוֹת בְּחַטָּאת, וְשִׁפְחָה בְּאָשָׁם. כָּל הָעֲרָיוֹת בִּנְקֵבָה, וְשִׁפְחָה בְּזָכָר.
Rachi (non traduit)
מתני' כל חטאת יחיד נקבה היא דהיינו כשבה או שעירה:
אִי הָכִי, נְכֵי רִיבְעָא דִּפְרוּטָה הָוֵי! הָכִי נָמֵי, אֶלָּא דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאֵיתוֹיֵי פָּחוֹת מִפְּרוּטָה לַמָּקוֹם.
אָמַר רָבָא: כּוּלַּהּ מִילְּתָא מִיּוֹלֶדֶת יָלֵיף, וְהָכִי קָאָמַר: מִדְּחָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין בַּעֲשִׁירוּת, וּמַאי הִיא – יוֹלֶדֶת, הָכִי חָס רַחֲמָנָא עֲלֵיהּ דְּדַלֵּי דַּלּוּת לְמִיהְוֵי חַד מִן תְּלָתִין וּתְרֵין בְּדַלּוּת.
Rachi (non traduit)
כולה מיולדת יליף. ואע''ג דאין בה דלי דלות יליף מהתם דכי היכי דאשכחן בה דלות אחד מל''ב דעשירות דלי דלות נמי הוה חד מל''ב דדלות ודלות דיולדת הכי הוו כ''ד פרוטות ודלי דלות פרוטה נכי רבעא דהיינו חד מל''ב:
תַּנָּא מִיּוֹלֶדֶת יָלֵיף, דְּמַתְיָא פְּרִידָה אַחַת תַּחַת כֶּבֶשׂ, דְּהָוֵי חַד מִתְּלָתִין וּתְרֵין דְּכֶבֶשׂ. וְעַד כָּאן, דַּלֵּי דַּלּוּת כְּמָה הָוֵי – חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר בְּדַלּוּת, דְּמֵהֵיכָא יָלֵיף – מִכֶּבֶשׂ וְאַיִל. עַד כָּאן, פְּרוּטָה וּפַלְגָא הָוֵי!
Rachi (non traduit)
ועד כאן דלי דלות כמה הוי חד מט''ז בדלות. דנהי דילפת דדלות חד מל''ב מיולדת אבל דלי דלות דלא משכחת ביולדת בע''כ מכבש ואיל ילפת לה כדדרשינן לה לעיל דלא משכחת דלי דלות אלא בשמיעת הקול ובבטוי שפתים ובמטמא מקדש וקדשיו וע''כ דלי דלות מדלות דידהו מילף וכי היכי דדלות דידהו שתי פרידין תחת הכבש דהיינו חד מי''ו בדלות ונהי דאשכחת בדלות בעלמא כגון ביולדת שהיא פרידה אחת שמינית של דינר דהיינו כ''ד פרוטות וכי מייתי דלי דלות חד מי''ו הוי פרוטה ופלגא:
תנא מיולדת יליף. דלות יליף מיולדת דמתיא פרידה הנקחת בשמינית של דינר תחת כבש הנקח בסלע דהיינו חד מל''ב בכבש והוא כ''ד פרוטות:
דְּקָתָנֵי: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה, אַמַּאי פְּרוּטָה? הָאָמְרַתְּ: עֲשִׂירִית הָאֵיפָה דַּלֵּי דַּלּוּת הוּא, וְאָמְרַתְּ חַד מִשֵּׁית סְרֵי דְּדַלּוּת הוּא, דְּחָשְׁבִינַן דִּתְלָתָא פְּרִיטֵי הָוַיִין!
אִם כֵּן, דַּלּוּת כְּמָה הָוְיָא – רִיבְעָא, וּכְמָה פְּרִיטֵי בְּרִיבְעָא – אַרְבָּעִים וּתְמָנְיָא פְּרִיטֵי, חַד מִשֵּׁית עֲשַׂר כְּמָה הָוֵי דְּדַלּוּת – תְּלָתָא פְּרִיטֵי.
מִמַּאי? מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא ''אֵיל אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים'', מִכְּלָל דְּכֶבֶשׂ בֶּן שָׁנָה בְּסֶלַע, מִדִּכְתִיב ''כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ''. וּתְנַן: עָמְדוּ קִינִּין בּוֹ בַּיּוֹם בְּרִבְעָתַיִם.
Rachi (non traduit)
(מדבכל התורה כולה קרי לכבש בן שנה מכלל דאיל בן שתי שנים):
ברבעתים. קן ברובע דינר דהיינו כדמייתי שתי פרידים בדלות ברובע דינר תחת כבש הנקח בסלע היינו חד מט''ז בסלע שהוא ד' דינרים ורובע דינר היינו י''ו רבעים:

ברובע דינר יש מ''ח פרוטות כדאמרינן בפ''ק דקדושין (דף יב.) שש מעה כסף דינר ומעה שתי פונדיון ופונדיון ב' איסרין ואיסר ב' מסמסות מסמס ב' קונטרק וקונטרק ב' פרוטות דהיינו ל''ב פרוטות למעה ולמעה וחצי שהוא רובע דינר הוו מ''ח פרוטות וכיון דאמרת דלי דלות דהיינו עשירית האיפה בעי מהוי חד מי''ו בדלות אשתכח דעשירית האיפה הוי ג' פרוטות דהיינו חד מי''ו של מ''ח:
מדכתב רחמנא. גבי אשם מעילות בויקרא איל בכסף שקלים דהיינו שתי סלעים:
Tossefoth (non traduit)
מכלל דכבש בן שנה בסלע. וקשה שהרי אומר בחטאת בת דנקא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף מח.) וגם אמרינן לקמן (כריתות דף כז.) מפני מה לא נתנה תורה שיעור קצבה למחוסרי כפרה שמא יוזלו טלאים ואין להם כפרה וי''ל הא דקאמר כבש בסלע רגילות הוא שקונהו בסלע למצוה מן המובחר אבל בפחות סגי אבל אשם צריך כסף שקלים דמדאורייתא הוא אבל חטאת דאורייתא אין לה שיעור רק מדרבנן לכך מצוה לכתחלה בסלע ובפחות סגי עד דנקא אבל פחות מדנקא מיקרי עבריינא ומכל מקום אם הוזלו והם שמנים בפחות מדנקא מתכפר בהם ובאשמות אפילו הם שמנים וטובים בפחות מכסף שקלים שהוזלו אינו מתכפר משום דכתיב כסף שקלים:
קָתָנֵי: מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁהִיא בִּפְרוּטָה. מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: הָאוֹמֵר ''הֲרֵי עָלַי בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ'' – מֵבִיא כֶּבֶשׂ, שֶׁאֵין דָּבָר קָרֵב בְּסֶלַע אֶלָּא כֶּבֶשׂ.
Rachi (non traduit)
הרי עלי בסלע. בקרבן הנקח בסלע:
יוֹלֶדֶת מְבִיאָה אַחַת תַּחַת אַחַת – פְּרִידָה אַחַת וָעוֹף תַּחַת כֶּבֶשׂ, מְצוֹרָע – שְׁתֵּי פְרִידִין תַּחַת שְׁנֵי כְבָשִׂים, שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתָיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – מְבִיאִין שְׁתֵּי פְרִידִין תַּחַת כִּבְשָׂה אַחַת, וּמְבִיאִין בְּדַלֵּי דַלּוּת עֲשִׂירִית הָאֵיפָה תַּחַת שְׁתֵּי פְרִידִין.
Rachi (non traduit)
עשירית האיפה תחת שני פרידין. דהיינו אחת תחת שתים:
יולדת. בעשירות כבש לעולה ובן יונה או תור לחטאת:
ובדלות שתי תורים דהיינו פרידה דעוף תחת כבש:
תַּנְיָא אִידַּךְ: יֵשׁ מֵבִיא אֶחָד תַּחַת אֶחָד, יֵשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם תַּחַת שְׁנַיִם, יֵשׁ מֵבִיא שְׁנַיִם תַּחַת אֶחָד, יֵשׁ מֵבִיא אֶחָד תַּחַת שְׁנַיִם, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד לַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה בִּפְרוּטָה.
Rachi (non traduit)
יש מהם מביאין כו'. מפרש לקמן:
יוֹלֶדֶת – מְבִיאָה בְּדַלּוּת וַעֲשִׁירוּת. מְצוֹרָע – מֵבִיא בְּדַלּוּת. שְׁמִיעַת הַקּוֹל וּבִטּוּי שְׂפָתָיִם וְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – מְבִיאִין בְּדַלּוּת וְדַלֵּי דַלּוּת.
Rachi (non traduit)
שמיעת הקול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו. מפרש בויקרא שמביאים בדלות ובדלי דלות:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: יֵשׁ מֵבִיא בְּדַלּוּת וַעֲשִׁירוּת, וְיֵשׁ מֵבִיא בְּדַלּוּת וְיֵשׁ מֵבִיא בְּדַלֵּי דַלּוּת:
Rachi (non traduit)
גמ' עשירות כשבה או שעירה. דלות תורים ובני יונה. דלי דלות עשירית האיפה:
מַתְנִי' אֵלּוּ מְבִיאִין קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד: עַל שְׁמִיעַת קוֹל, וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתָיִם, וְעַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, וְהַיּוֹלֶדֶת, וְהַמְצוֹרָע.
Rachi (non traduit)
וטומאת מקדש. בשוגג ובטוי שפתים כולהו כתיבי בהדדי בפרשת ויקרא גבי קרבן עולה ויורד דהא קרא דאו נפש כי תגע בכל דבר טמא וגו' בטומאת מקדש וקדשיו משתעי כדמפרש בפרק קמא דשבועות (דף ז.):
מתני' שמיעת הקול. ושמעה קול אלה:
אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ: חוּמְרָא אִית לֵיהּ, קוּלָּא לֵית לֵיהּ? שְׁמַע מִינָּה.
וְעוֹד אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: ''וְשֵׁשֶׁת יָמִים'' – יָכוֹל בֵּין רְצוּפִין וּבֵין מְפוּזָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''שִׁשִּׁים'', מָה שִׁשִּׁים כּוּלָּן רְצוּפִין – אַף שִׁשָּׁה כּוּלָּן רְצוּפִין. מַנִּי? אִלֵּימָא רַבָּנַן, מִי אִית לְהוּ לְרַבָּנַן מְפוּזָּרִין? הָאָמְרִי רַבָּנַן: לְוָלָד שֵׁנִי מָנְיָא!
Rachi (non traduit)
מי אית להו מפוזרין הא לולד שני מנו. וימי ולד שני זה מושכין ימים רבים אחר פ' של נקבה ראשונה ומפוזרין לא משכחת לה אלא לאו ר' יהודה היא כו':
ששת ימים כו'. כגון הפילה לאחר ס''ג דטוהר דנקבה שהן ע''ז ללידתה והיה לה למנות עוד ג' ימים והפילה ונטמאו יכול יתנו לה ג' אחרים כנגד ג' אלה דנטמאו דנהוו ו' מפוזרים דהכא לא כתיב יום אלא ימים דמשמע אפילו מפוזרין:
מְפוּזָּרִין? הָא אָמְרִי רַבָּנַן: לְוָלָד שֵׁנִי מָנְיָא! אֶלָּא לָאו רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּשְׁמַע מִינַּהּ: חוּמְרָא אִית לֵיהּ, קוּלָּא לֵית לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
מי אית להו מפוזרין הא לולד שני מנו. וכיון דבראשון זכר ליכא לאוקומי כדאוקמא ליה דימי טוהר דראשון משכין לבתר ימי טוהר דשני:
אלא לאו ר' יהודה היא. דמונה לראשון וקאמר דרצופין יהבינן לה אלמא משני הוא דמני:
וש''מ חומרא אית ליה קולא לית ליה. להאריך ימי טוהר דראשון שהשלימו לז' אחרים כנגד ז' ימי טומאה והדר מותיב ימי טוהר לשני דקולא יתירא היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source