1. אֶלָּא כֹּל הֵיכָא דִּתְנָא _ _ _ קְרָא וַדַּאי מְעַכְּבָא וְהָכָא בִּמְלֹא קוּמְצוֹ בְּקוּמְצוֹ קָא מִיפַּלְגִי דְּתַנְיָא מְלֹא קֻמְצוֹ בְּקֻמְצוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִדָּה לַקּוֹמֶץ:
מַגִּישָׁהּ
וְאֶחָד
דְּלָא
בֵּיהּ
2. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן אָמַרְתָּ כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי מִקְרָאוֹת אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל אֶת _ _ _ מַנִּיחִין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ וְתוֹפְשִׂין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ:
וְלָא
קֶרֶן
חֲבֵירוֹ
בְּנֵי
3. אֲמַרוּ _ _ _ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב וַהֲרֵי הַגָּשָׁה דִּתְנָא בָּהּ קְרָא וְלָא מְעַכְּבָא מַאן תְּנָא בֵּיהּ דִּכְתִיב זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אוֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה':
לֵיהּ
קוּמְצוֹ
אֶל
אֶת
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא הֲרֵי מֶלַח דְּלָא תְּנָא בֵּיהּ _ _ _ וּמְעַכְּבָא בֵּיהּ דְּתַנְיָא בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הוּא שֶׁתְּהֵא:
אֲמַרוּ
וּמְעַכְּבָא
מִשָּׁעָה
קְרָא
5. רַב סָבַר הָא נָמֵי תְּנָא בֵּיהּ קְרָא _ _ _ וַיַּקְרֵב אֶת הַמִּנְחָה וַיְמַלֵּא כַפּוֹ מִמֶּנָּה וּשְׁמוּאֵל דּוֹרוֹת מִשָּׁעָה לָא יָלְפִינַן:
דִּכְתִיב
בָּהּ
כְּלֵי
בִּמְלֹא
1. קֶרֶן ?
plaine, espèce d'arbre (châtaignier).
n. pr.
n. pr.
1 - corne.
2 - force.
3 - rayon, gloire, éclat.
4 - sommet d'une montagne.
5 - angle, coin.
6 - capital, fonds.
7 - n. pr.
2. ?
3. לֹא ?
1 - non, ne pas.
2 - מִלוֹא : fortification, citadelle, ville de Judée.
1 - n. pr.
2 - rocher.
n. pr.
n. pr.
4. מִזְרָק ?
coupe pour faire des aspersions.
1 - besoin.
2 - il faut, il a besoin.
n. pr.
n. pr.
5. קָא ?
1 - massue, traits.
2 - machines qui les lancent.
1 - liberté.
2 - hirondelle.
3 - excellent, pur.
4 - bijou.
n. pr.
particule de l'accentuation, intraduisible.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10