Daf 42a
תְּפִילִּין תְּיוּבְתֵּיהּ וַהֲרֵי תְּפִילִּין דִּפְסוּלוֹת בְּגוֹי דְּתָנֵי רַב חִינָּנָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא
וּבְיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ דְּתַנְיָא הָעוֹשֶׂה סוּכָּה לְעַצְמוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה בָּא לֵישֵׁב בָּהּ אוֹמֵר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסּוּכָּה וְאִילּוּ לַעֲשׂוֹת סוּכָּה לָא מְבָרֵךְ
הֲרֵי סוּכָּה דִּכְשֵׁירָה בְּגוֹי דְּתַנְיָא סוּכַּת גּוֹיִם סוּכַּת נָשִׁים סוּכַּת בְּהֵמָה סוּכַּת כּוּתִיִּים סוּכָּה מִכָּל מָקוֹם כְּשֵׁירָה וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא מְסוּכֶּכֶת כְּהִילְכָתָהּ
Rachi (non traduit)
סוכה מכל מקום. מפרש בפ''ק דמסכת סוכה:
סוּכָּה מְסַיַּיע לֵיהּ תְּפִילִּין הָוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ
Rachi (non traduit)
סוכה מסייע ליה. לרב חסדא:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הִמּוֹל יִמּוֹל הַמָּל יִמּוֹל
Rachi (non traduit)
המול ימול. קרי ביה המל ימול:
מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב רַב מִיפְסָיל פָּסֵיל דְּאִיתְּמַר מִנַּיִן לְמִילָה בְּגוֹי שֶׁפְּסוּלָה דָּרוּ בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר
Rachi (non traduit)
ואתה את בריתי תשמור. לנימול כמותך אני מוסרו:
אלא לרב רב מיפסל פסיל. מילה בעובד כוכבים הלכך איכא למימר דרב חסדא לא קשיא אלא לרב:
מידי הוא טעמא. דמקשי רב חסדא:
וּבְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ דְּאָמַר מָר הַמָּל אוֹמֵר בָּרוּךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה
וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי מִילָה דִּכְשֵׁירָה בְּגוֹי דְּתַנְיָא עִיר שֶׁאֵין בָּהּ רוֹפֵא יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ בָּהּ רוֹפֵא אַרְמַאי וְרוֹפֵא כּוּתִי יָמוּל אַרְמַאי וְאַל יָמוּל כּוּתִי דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוּתִי וְלֹא אַרְמַאי
Rachi (non traduit)
ואל ימול כותי. לפי שמל לשם הר גריזים כדמפרש התם במסכת ע''ז (דף כז.):
רופא. מוהל:
Tossefoth (non traduit)
ואל ימול כותי. לאחר שהמיר דתו דסתמייהו לשם הר גריזים אע''ג דגירי אמת הן ועובד כוכבים אע''ג דבפ' המביא תניין (גיטין דף כג.) קא אמר גבי גט עובד כוכבים אדעתא דנפשיה עביד שאני התם דסתם אשה לאו לגירושין קיימא אבל סתם מילה לשמה קיימא והכי משני גבי זבחים (דף ב:) ומתוך כך ניחא בסמוך דמכשר ציצית בעובד כוכבים מדכתיב ועשו להם דמשמע אחרים יעשו להם ובתר הכי מכשר רב טוייה שלא לשמה ומייתי תנאי מתפילין משמע דבציצית נמי בעי לשמה אע''ג דעובד כוכבים כשר ותימה כיון דסתמא לשמו קאי אמאי איצטריך לרבות עובד כוכבים וי''ל כי היכי דלא נימעטי מבני ישראל ותימה וגבי ספרים ותפילין ומזוזות למה לי למעוטי עובד כוכבים מוקשרתם וכתבתם תיפוק לי דסתמא לאו לשמו קאי דבפרק הניזקין (גיטין דף נד:) פסל אזכרות שלא כתב לשמן דאמרינן התם ס''ת שכתבתי אזכרות שבה לא כתבתי לשמן משמע אלא סתמן כתבן דאיבעי למימר שכתבתי שלא לשמן וי''ל דאיצטריך משום עבד ואשה צדוקי ומסור ומומר אע''ג דתני עובד כוכבים הכי נמי תני כותי אע''ג דסתמיה לשם הר גריזים ולא איצטריך ליה קרא אי נמי לא דק ובעי למימר שלא לשמן דפ' כל הגט (גיטין דף כד.) תנן כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול ואע''ג דסתמא נמי פסול אלמא לא דייק אי נמי נראה דאזכרות לבד בעינן כולי האי ואיצטריך למעוטי אי כתב בלא אזכרה:
וְהָא מַאי רוּמְיָא אָמַר רַב יוֹסֵף קָסָבַר רַב חִסְדָּא כָּל מִצְוָה שֶׁכְּשֵׁירָה בְּגוֹי בְּיִשְׂרָאֵל אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ כָּל מִצְוָה שֶׁפְּסוּלָה בְּגוֹי בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְבָרֵךְ
Rachi (non traduit)
כל מצוה שכשירה בעובד כוכבים בישראל אינו צריך ברכה. דאין יכול לומר אשר קדשנו דהא עובד כוכבים נמי כשר בה. מפי המורה:

מאי רומיא. מאי קושיא:
Tossefoth (non traduit)
בישראל אינו צריך לברך. דמשמע צונו ולא לאחרים:
כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא עָל רַב חִסְדָּא לְמִירְמֵא דְּרַב אַדְּרַב וּמִי אָמַר רַב צִיצִית אֵין צָרִיךְ בְּרָכָה וְהָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִנַּיִן לְצִיצִית בְּגוֹי שֶׁהִיא פְּסוּלָה שֶׁנֶּאֱמַר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ וְלֹא הַגּוֹיִם יַעֲשׂוּ
Tossefoth (non traduit)
מנין לציצית בעובד כוכבים שהיא פסולה. משמע הא אשה כשירה ולא אמר כל שאינו בלבישה אינו בעשייה דהא לא כתיב בגופה לבישה אלא בכלאים ומילתא אחריתי היא וגבי תפילין דרשי כי האי גוונא:
רַב נַחְמָן אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה רָמֵי חוּטֵי וְקָא מְבָרֵךְ לַעֲשׂוֹת צִיצִית אֲמַר לֵיהּ מַאי צִיצִי [דְּקָא] שָׁמַעְנָא הָכִי אָמַר רַב צִיצִית אֵין צְרִיכָה בְּרָכָה
Rachi (non traduit)
ציצי. ליגלג:
אין צריכה ברכה. בשעת עשייה:
רמי חוטין. היה מטיל ציצית לטליתו:
אֵין לָהּ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר לְמַטָּה דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי כַּיּוֹצֵא בּוֹ לוּלָב אֵין לוֹ שִׁיעוּר הָכִי נָמֵי דְּאֵין לוֹ שִׁיעוּר כְּלָל
Rachi (non traduit)
ויש לה שיעור למטה. דמשולשת ד' בעינן אבל בציר מהכי לא והדקתני משהו דבמשהו נמי מתכשרי גרדומי:
אין לה שיעור למעלה. דכמה דבעי ליהוי ארוך:
רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי רָמֵי תְּמָנְיָא דְּאִינְהוּ שִׁיתְּסַר וְלָא אָבֵיק לְהוּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא עָבֵיד כְּדִידַן
Rachi (non traduit)
כדידן. מכניס ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמונה:
דאינהו שיתסר. לאחר שהכניסן בטלית כופלן והן שיתסר:
רמי ח'. חוטין דכתיב גדילים לרבות עוד שנים גדילים דהוו תמניא חוטין. כך קבלה מרבינו יעקב הזקן דמסכת יבמות:

רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב רָמֵי אַרְבַּע וְעָיֵיף לְהוּ מֵיעָף וּמְעַיֵּיל לְהוּ בִּגְלִימָא וְאָבֵיק לְהוּ מֵיבָק קָסָבַר בָּעֵינַן תְּמָנְיָא בִּגְלִימָא כִּי הֵיכִי דְּלֶיהְוֵי גְּדִיל גְּדִילִים בִּמְקוֹם פְּתִיל
Rachi (non traduit)
ואביק להו מיבק. עונבן שחוזר ומכניס שתים הראשים בתוך הכפל ותלויין בעניבה בטלית דהכי דריש גדיל שנים גדילים תרתי משמע שהן ד' חוטין ואחר כך כופלן לשמנה:
ומעייל להו בגלימא. מכניס הכפל בנקב הטלית:
ועייף להו. כופל לה קודם שיתלם בציצית:
Tossefoth (non traduit)
תמניא בגלימא. דריש גדילים ארבעה וכן מתכלת שבשעת נתינתן בטלית יהו שמונה ורבי ירמיה מדפתי סובר כן ואם כן הוו להו שיתסר דלית ליה אבק:
ואביק להו מיבק. נ''ל שלא היה מעביר דרך נקב האבק אלא שבעה חוטין לכל היותר והשמיני מניח וקושר בו דאל''כ היה יכול להעביר הציצית מן הטלית דרך האבק אחר עשייתן ולא משכחת כלאים בציצית:
אִיכְּסִיף אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לָא תִּתְּקִיף לָךְ חַד מִינַּיְיהוּ כִּתְרֵי מִינַּן
Rachi (non traduit)
חד מינייהו. מבני ארץ ישראל ורבינא מא''י הוה:
א''ל. לרב סמא:
איכסף. רב סמא:
רָבִינָא וְרַב סַמָּא הֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי חַזְיֵיהּ רַב סַמָּא לְקַרְנֵיהּ דִּגְלִימֵיהּ דְּרָבִינָא דִּסְתַר וּבְצַר מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַבִּי יַעֲקֹב אֲמַר לֵיהּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה אִיתְּמַר
Rachi (non traduit)
דסתר ובצר ממלא קשר גודל. דנסתר ונרחב [הנקב] וירד [הגדיל] למטה עד שעמד בציר ממלא קשר:
אי נמי נסתר הבגד מלמטה שקורין אנפיליי''ר עד שנפחת מן השפה עד הנקב ממלא קשר גודל:
בשעת עשייה [איתמר]. דרבי יעקב ואנא נמי בשעת עשייה [הוה] מלא קשר גודל:
וְאִי מִדְּרַבִּי יַעֲקֹב הֲוָה אָמֵינָא מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל דְּלָא לִיקְרַב טְפֵי וְכַמָּה דְּרַחִיק מְעַלֵּי צְרִיכָא
וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַב פָּפָּא וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַבִּי יַעֲקֹב דְּאִי מִדְּרַב פָּפָּא הֲוָה אָמֵינָא תּוֹךְ שָׁלֹשׁ דְּלָא לַירְחֵיק טְפֵי וְכַמָּה דִּמְקָרַב מְעַלֵּי אִיצְטְרִיךְ דְּרַבִּי יַעֲקֹב
Rachi (non traduit)
וכמה דקריב לשפה טפי מעלי. ואפילו בחודה של שפה ליתכשר:
ואיצטריך דרב פפא. דאמר לעיל ארבעה בתוך שלשה דמשמע שלא יגביהנה יותר מג' אצבעות:
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְצָרִיךְ שֶׁיַּרְחִיק מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל
Rachi (non traduit)
שירחיק מלא קשר גודל. צריך שיגביהנה מן השפה מלא קשר גודל שיעור הציפורן עם בשר עד פרק ראשון:
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב צִיצִית צְרִיכָה שֶׁתְּהֵא נוֹטֶפֶת עַל הַקֶּרֶן שֶׁנֶּאֱמַר עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם כְּמַאן כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב
Rachi (non traduit)
שתהא נוטפת על הקרן. שתהא תולה ומכה על הקרן כלומר כשיגביהנה למעלה מן השפה כדי שתהא תולה ונוגעת התלויה בקרן:
תָּנוּ רַבָּנַן הֵטִיל עַל הַקֶּרֶן אוֹ עַל הַגְּדִיל כְּשֵׁירָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב (אוֹמֵר) פּוֹסֵל בִּשְׁתֵּיהֶן
Rachi (non traduit)
גדיל. חוט עבה וחזק בבגד תחילה כדי שלא יהא נוח ליקרע. ל''א גדיל אלו הן חוטין שבשפתי שני הצדדים וקורין אוריל''ש:

על הקרן. על שפת חודה של קרן:
תָּנוּ רַבָּנַן צִיצִת אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וְאָמַר אַבָּיֵי וְצָרִיךְ לְפָרוֹדַהּ כִּי צוּצִיתָא דְּאַרְמָאֵי
Rachi (non traduit)
וצריך לפרודה כי צוציתא דארמאי. כבלורית של עובדי כוכבים דבוקות מלמטה ופרודות מלמעלה:
וְהָתְנַן לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא אֵין לוֹ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר לְמַטָּה הָכִי נָמֵי אֵין לוֹ שִׁיעוּר לְמַעְלָה אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר לְמַטָּה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source