Daf 51b
וְעַל פָּרָה שֶׁלֹּא יְהוּ מוֹעֲלִין בְּאֶפְרָהּ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא דְּתַנְיָא חַטָּאת הִיא מְלַמֵּד שֶׁמּוֹעֲלִין בַּהּ הִיא בָּהּ מוֹעֲלִין
Rachi (non traduit)
חטאת היא. בפרה כתיב מלמד שמועלין בה כשאר חטאות עד שלא היתה להן שעת היתר לכהנים:
שלא יהא מועלין באפרה. הנהנה מאפרה לא יתחייב קרבן מעילה:
ועל פרה. היינו מאותן ז' דברים:
Tossefoth (non traduit)
חטאת מלמד שמועלין בה. תימה תיפוק לי דקדשי בדק הבית היא ויש לומר דאיצטריך למועל אחר מועל דאינו אלא בבהמה וכלי שרת בלבד:
דְּאוֹרָיְיתָא מִדְּצִיבּוּר כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מִידַּחְקָא לִישְׁכָּה תַּקִּינוּ דְּלִגְבֵּי מִיּוֹרְשִׁים כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָשְׁעִי בַּהּ אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרָיְיתָא
Rachi (non traduit)
דקפשעי. ואין מביאין אותה דהיינו שתי תקנות דמעיקרא תקנוה מיורשין והדר תקנוה להדורה אדאורייתא כמעיקרא:
דקא מדחקא לשכה. שהיו פוחתין השקלים שבלשכה לפי שבכל שנה היו צריכין בכך כדאמרינן בפ''ק דמסכת יומא (דף ט.) ושנות רשעים תקצורנה זה מקדש שני שעמדו יותר מג' מאות כהנים גדולים דכל אחד לא הוציא שנתו תקינו מיורשין:
דאורייתא מדצבור. כדכתיב (ויקרא ו) חק עולם משל עולם:
Tossefoth (non traduit)
דקא מדחקא לישכה. שבבית שני שהיו כהנים שלא הוציאו שנתן:
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ (שְׁנֵי) [שְׁתֵּי] תַּקָּנוֹת הֲווֹ
וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל צִיבּוּר
וְכֵן גֵּר שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ זְבָחִים יֵשׁ לוֹ נְסָכִים קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר
Rachi (non traduit)
משל ציבור. אלמא תנאי ב''ד הוא ולאו דאורייתא:
וכן גר. להכי נקט גר דאין לו יורשים דאי ישראל הוו מקרבי יורשים נסכיו:
Tossefoth (non traduit)
יש לו נסכים. שהפרישן בחייו דלאחר מיתה הוי הכל הפקר:
וְהָתְנַן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין וְזֶה אֶחָד מֵהֶן גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם שָׁלַח עִמָּהּ נְסָכִים (קְרֵיבָה) [קְרֵיבִין] מִשֶּׁלּוֹ וְאִם לָאו קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר
Rachi (non traduit)
שלח עמה נסכים. דמי נסכיה:
וזה אחד מהם. התם קאי דקתני לעיל בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכמדתה לכל רוח זכרים עולות נקבות שלמים בראשונה ממשכנין את מוצאה להביא נסכי' עד שהיו מניחין אותה ובורחין התקינו ב''ד שיהיו נסכיה קריבין משל צבור וקאמר ר''ש ז' דברים התקינו ב''ד וזה שאמרנו אחד מהם והדר מפרש לאינך שש עובד כוכבים ששלח כו' דעובד כוכבים משלח קרבנותיו כדאמר בפרק אלו מנחות (לקמן מנחות דף עג:) איש מה ת''ל איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדבות כישראל:
ז' דברים. במסכת שקלים בפרק מעות שנמצאו:
וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשֶּׁל צִיבּוּר דְּאוֹרָיְיתָא
מָה כָּאן בְּכָלִיל תָּקְטָר אַף לְהַלָּן בְּכָלִיל תָּקְטָר וּמָה לְהַלָּן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ אַף כָּאן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָהּ
Tossefoth (non traduit)
אף כאן לא תעשה על אכילתו. אבל איסורא נפקא לן מכליל תקטר וקצת קשיא אמאי לא דרשינן לאו נמי מדכתיב לאמר לאו אמור כדדרשינן פרק כל שעה (פסחים דף מב.):
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה תַּלְמוּד לוֹמַר כָּלִיל כָּלִיל לִגְזֵירָה שָׁוָה נֶאֱמַר כָּאן כָּלִיל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כָּלִיל
Rachi (non traduit)
מנין ליתן האמור כו'. שיהו שניהם כליל בהקטרה והאוכל משירי שתיהם יעבור בלאו:
ת''ל כליל כליל. כליל תקטר כליל תהיה לא תאכל:
כָּלִיל תָּקְטָר לְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אֵין לִי אֶלָּא עֶלְיוֹנָה (מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל) בְּכָלִיל תָּקְטָר וְתַחְתּוֹנָה (מִנְחַת כֹּהֵן הֶדְיוֹט) בְּלֹא תֵאָכֵל
Rachi (non traduit)
עליונה. חביתין דכתיב בקרא ברישא בצו את אהרן וכתיב בה כליל תקטר והדר כל מנחת כהן כליל תהיה דמשתעי במנחת נדבתו וכתיב בה לא תאכל:
מִנְחָה הַבָּאָה עִשָּׂרוֹן וְכוּ'
Rachi (non traduit)
מנחה הבאה עשרון ממנחה הבאה עשרון כו':
וְרַבִּי יְהוּדָה הַאי חָק עוֹלָם מַאי עָבֵיד לֵיהּ חוּקָּה לְעוֹלָם תְּהֵא
Rachi (non traduit)
חוקה לעולם תהא. שתהא מצוה זו נוהגת לדורות:
Tossefoth (non traduit)
חק זו לעולם תהא. דה''א אהרן מקריב חביתין בכל יום ובניו בשעה שנעשו כהנים גדולים אע''פ שכבר נתחנכו בכהונת הדיוט ורבי שמעון לית ליה האי סברא:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִן וּמַחֲצִיתָהּ וָיו לָא דָּרֵישׁ
Rachi (non traduit)
ותיפוק ליה מן ומחציתה בערב. כדאמרן לעיל:
Tossefoth (non traduit)
וי''ו לא דריש. הכא לא דריש ר''ש וי''ו וכן פ''ק דסנהדרין (דף יד.) גבי זקניך ושופטיך ובפ''ק דסוטה (דף ו:) אבל וי''ו מוסיף על עניין ראשון [בפרק הקומץ רבה דריש וכן וי''ו הדר ערביה דריש מרובה (ב''ק דף סה:
) ופרק ב' דע''ז (דף כד.) וקשה דבפרק כל האסורין (תמורה דף כח:) דריש ליה גבי אם נאמר נוגח למה נאמר רובע ומוי''ו הוא דדרשינן הכי ויש לומר דמשום דאיכא מן מוכח דומן למדרש אתא מיהו הך קושיא דריש ד' מיתות (סנהדרין דף נא:) גבי בת כהן אחת ארוסה ואחת נשואה בשריפה דריש בת ובת כר' עקיבא וברייתא דריש פירקין מוכח כר''ש ובמעילה פרק קדשי מזבח (מעילה דף יז.) דריש ר''ש דם שרץ דטמא מדכתיב וזה ומוכח בבראשית רבה דמוי''ו קדריש ותו דרבי יהודה דריש הכא וי''ו ובפרק אלו מציאות (ב''מ דף כז.) גבי ומצאתה וסוף פ''ק דסנהדרין (דף יד.) גבי ושופטיך דריש וי''ו ובריש תמורה (דף ב:) גבי ואם המר ימיר אמרינן וי''ו לא דריש ופ' טרף בקלפי (יומא דף מה.) איברים ופדרים שנתעכלו מבערב ופ''ב דסנהדרין (דף כא.) גבי מלך דלא שרו רבי יהודה ור''ש אלא י''ח נשים ומאן דדריש וי''ו דריש טפי ושמא להני דרשי הוא דלא דרשי ליה וטובא אשכחן כי ה''ג:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי אֹתָהּ מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו שֶׁלֹּא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן
Rachi (non traduit)
ומינו כהן אחר תחתיו. בו ביום:
אותה מאי עביד ליה. כיון דנפק ליה שלימה מכליל תקטר דבשלמא הכהן המשיח מוקי להך דרשא דאמרינן לעיל הרי כ''ג אמור אלא אותה מאי עביד ליה:
אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו בָּנָיו יַעֲשֶׂה מַאי מִבָּנָיו שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי
Rachi (non traduit)
מאי מבניו. דמשמע אחד מבניו שיעמוד תחתיו לכ''ג דמשמע תרתי:
לכתוב הכהן המשיח תחתיו בניו יעשה אותה. כשימות הוא:
א''כ. דכוליה ליורשין אתי שיקריבו החביתים כל זמן שלא מנו כהן אחר תחתיו:
אַתָּה אוֹמֵר כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו הֲרֵי כֹּהֵן גָּדוֹל אָמוּר הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים בָּנָיו אֵלּוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת
Rachi (non traduit)
הרי כ''ג אמור. דה''ק קרא הכהן המשיח שיעמוד מבני אהרן תחתיו לאחר מותו יעשה אותה:
או אינו אלא כהנים גדולים. דה''ק קרבן זה יקריבו בני אהרן לדורות כל כ''ג שיעמוד:
הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ יָכוֹל יְהוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְרִיבִין קָרְבָּן אֶחָד תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה' אַהֲרֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבָנָיו בִּפְנֵי עַצְמָן בָּנָיו אֵלּוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת
Rachi (non traduit)
יכול יהו אהרן ובניו מקריבין קרבן אחד. ביום המשחם:
ובניו בפני עצמן. לשם החינוך ומאותו יום ואילך לא אבל כ''ג בכל יום דכתיב תמיד:
כהנים הדיוטות. דכשכהן הדיוט נתחנך לעבודה באותו יום היה מקריב עשרון ל''א ביום המלואים היה כך אבל לדורות לא נוהג ולא מפי המורה:
וְהַאי הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר חָק עוֹלָם מִשֶּׁל עוֹלָם כָּלִיל תָּקְטָר שֶׁתְּהֵא כּוּלָּהּ בְּהַקְטָרָה
Rachi (non traduit)
שתהא כולה בהקטרה. שלא יעשה ממנה שיריים לאכילה לישנא אחרינא שיקטירו שלימה ולא לחצאין כל זמן שהיא קריבה משל צבור דבשלימה לא פליגי ר' יהודה ור''ש מפי המורה:
משל עולם. משל צבור מתרומת הלשכה:
Tossefoth (non traduit)
שתהא כולה בהקטרה. פי' בקונטרס שלא יעשה לה שיריים והא דבעי לקמן ורבי יהודה האי כליל תקטר מאי עביד ליה כיון דההוא מנחת כהנים פשיטא דכולה כליל ולא איצטריך אלא לר''ש דקסבר משל עולם תהא עוד פי' ל''א שאינה קריבה לחצאין:
יָכוֹל יַקְרִיבֶנָּה חֲצָאִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֹתָהּ כּוּלָּהּ וְלֹא חֶצְיָהּ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
יכול יקריבו יורשין לחצאין. כמו שהיה אביהן עושה:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ
Rachi (non traduit)
גמ' הכהן המשיח תחתיו אחד מבניו יעשה אותה. דמשל יורשים קריבה עד יעמוד אחר:
Tossefoth (non traduit)
והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה. מהכא דרשינן פ''ק דכריתות (דף ה:) דכ''ג בן כ''ג טעון משיחה והיינו הא נמי דמצריך בתמורה (דף יא) ההוא קרא לכהנים גדולים:
מַתְנִי' לֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו מִשֶּׁל מִי הָיְתָה קְרֵיבָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִשֶּׁל צִיבּוּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵיבָה
Rachi (non traduit)
מתני' ושלימה. עשרון שלם בבוקר ועשרון בין הערבים כל זמן שהיא קריבה משל ציבור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source