Daf 53b
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי חִינָּנָא הַאי לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה לְקוֹל מִלָּה מִיבַּעְיָא לֵיהּ אֶלָּא אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם אֲנִי אָמַרְתִּי יִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּאַרְבַּע מַלְכִיּוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת כְּשִׁיעוּר אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת
Rachi (non traduit)
כל אחת ואחת כשיעור ד' מלכיות. של עכשיו:
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין מַחְמִיצִין
Rachi (non traduit)
אין מחמיצין. לשתי הלחם ותודה בתפוחים דלא הוי חמץ מעליא:
Tossefoth (non traduit)
אין מחמיצין לשתי הלחם וחלות תודה בתפוחים. דלא הוי חמץ מעליא דמי פירות אין מחמיצין כך פי' בקונטרס ומסקינן הכא דלכולי עלמא הוי חמץ נוקשה לכל הפחות והא דפליגי בפרק כל שעה (פסחים דף לו.) בעיסה שנילושה ביין ושמן ודבש רבן גמליאל אומר תישרף מיד פירוש שאין אדם יכול לשמרה שלא תחמיץ וחכ''א תאכל (מיד) דיכול ליזהר מחימוץ היינו כי הך דהכא ודקאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה יומא קמא לא תלושו לי בחלבא או בדובשא מכאן ואילך לושו לי בחלבא ובדובשא כששמרה שלא תתחמץ מיירי כדרבנן ותימה דבסוף כל שעה (פסחים מ.) משמע דמי פירות אין מחמיצין כלל דאמר אביי לא ליחרך איניש תרתי שובלי בהדי הדדי ואמר אביי האי חצבא דאבישונא זקיפא אסירא ורבא שרי בתרוייהו דמי פירות אין מחמיצין ועוד שרי התם ותיקא במשחא ומלחא ומפרש ר''ת דכשנילושה במי פירות בפני עצמן בלא תערובת מים אין מחמיצין אבל כי איכא מים בהדייהו מחמיצין וכן מוכח לקמן במתני' בפירקין (מנחות דף נז:) דאמרינן לרבות מנחות ונסכים לחימוץ ופריך מנחת נסכים מי פירות אין מחמיצין אמר ר''ש אומר היה ר' יוסי הגלילי מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה פירוש וכיון דאיכא מים בהדי שמן יכולה היא להתחמץ והא דאמר ר''ש בן לקיש בפ' כל שעה (פסחים דף לה. ושם) עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חימוצה כרת דמי פירות אין מחמיצין ומשמע כרת הוא דליכא הא לאו איכא דחמץ נוקשה הוי ואמרינן נוקשה בעיניה בלאו צריך לאוקמא דאיכא מים בהדה דבלא מים אין מתחמץ לר''ש בן לקיש מדדחיק לשנויי לקמן מגבלה במים וכשרה ואי מחמיצין ואפילו לא הוי אלא חמץ נוקשה חשיב חמץ לענין מנחות כדאמר לעיל מדלקי עליה חמץ הוא אלא ודאי בתערובת מים איירי ואפ''ה ליכא כרת דנוקשה הוי במחמצה בתפוחים והא דאמר בפרק אלו עוברין (פסחים דף מב.) חומץ האדומי דרמו ביה שערי צ''ל שנתחמצו השעורים במים תחילה דאי לאו הכי תו לא מחמיצין ובירושלמי משמע דמי פירות אפי' בפני עצמן מחמיצין דאמר בירושלמי בפרק כל שעה ר' יוסי אומר שרה שעורים במים אם נתבקעו הרי אלו אסורות שריין בחומץ מותר מפני שהחומץ צומתן ר''ש בר רבי יצחק היה לו יין קוסס יהב בגוייהו שעורים בגין דחמע אתא לקמיה דר' מנא אמר ליה צריך אתה לבער חד מן אילין דבית ביירי הוה ליה גרבא דמשחא גו אוצרא חיטי שאל לרבא אמר איזיל גרוף מה דתחותיהן ע''כ ירושלמי ושמא כל הני סברי כאביי דאמר מחמיצין אפילו בפני עצמן דאסר חצבא דאבישונא וקי''ל כרבא דשרי ולפירוש זה מותר ללוש עיסה בביצים בפסח ובלבד שלא יערב במים אבל מלח שרי כמו וותיקא דאיכא מישחא ומילחא ומיהו יש לנטות ולהחמיר דלעולם אפילו בלא מים נהי דחמץ גמור לא הוי נוקשה מיהא הוי והא דשרי רבא חצבא דאבישונא משום דמי פירות אין מחמיצין קסבר כיון דאין מחמיצין חמץ גמור לא גזור להחמיר ולחוש דילמא נפקי מיא מהא ובלע אידך משום דמילתא דלא שכיחא הוא דאם היו מחמיצין חמץ גמור כיון שיש בו כרת היינו חוששין אע''ג דלא שכיחא והא דדחיק ר''ש בן לקיש לשנויי מגבלה במים אע''ג דבלא מים נמי הוי חמץ נוקשה איצטריך לשנויי הכי משום רבי יהודה כדאמר לעיל דשיאור דרבי יהודה לר' יהודה לא חשיב חמץ לענין מנחות ואפשר דאפי' איסורא דאורייתא ליכא כדתנן בפ' ואלו עוברין (שם דף מח:) שיאור ישרף והאוכלו פטור דברי ר' יהודה להכי נקט ר''ש בן לקיש גבי עיסה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חימוצה כרת הא איסורא איכא לר''מ כדאית ליה ולר' יהודה כדאית ליה ומיהו מוותיקא קשיא לפירוש זה דשרינן ליה אע''ג דלא שמרוהו מחימוץ מדאסר במיא ומילחא ושרי במשחא ומלחא:
וְלִישְׁקוֹל פּוּרְתָּא מִינֵּיהּ וְלַיחְמְצֵיהּ מֵאַבָּרַאי וְלַיְתְיַהּ וְנִילוּשֵׁיהּ בַּהֲדֵיהּ גְּזֵירָה דִּלְמָא אָתֵי לְאֵיתוֹיֵי מֵעָלְמָא
Rachi (non traduit)
גזירה דילמא אתי לאיתויי מעלמא. שמא ינסה מקמח עשרון אחר ויתן בעשרון לראות השיעור כמו שפירשנו ויערבנו אחר כך בזה ונמצא יתר לשון ראשון מצאתי בגליון:
לישנא אחרינא ונשקול פורתא מקמח של עשרון לאחר שנמדד עם שאור שמביא מביתו ולשוה בלישה אותו שאור שהביא מביתו אם עבה עבה ואם רך רך וניהדריה לתוך העשרון ואם עבה הוא וראה כשחסר העשרון עכשיו ודאי כך נפח חסר אז מה שהיה קמח באותו שיעור שעכשיו צריך להוסיף עליו כאותו שיעור שיש לך מן הסלת חוץ דודאי כך חסר נפח של אותו שאור שהביא מביתו יותר משאילו היה קמח ובכך היה העשרון יתר ואם רך הוא יראה כמה העשרון גדול עכשיו יותר ממה שהיה כשהוא קמח ודאי כשיעור זה גדולו נמי נפחו של שאור ראשון ובכך היה העשרון חסר וכך יוסיף עליו:
גזירה דילמא אתי לאיתויי מעלמא. אי שרית ליה לחמצו מבחוץ ולהחזירו כאן הרואה שהוא מביאו מן החוץ ולשו בכאן ואינו מודד עכשיו העשרון סבור שהוא מוסיף על העשרון ואתי לאיתויי שאור מעלמא לבד העשרון הילכך לרבי מאיר בודה מתוכו עדיף ולרבי יהודה מביאו מביתו קודם מדידה עדיף:
ונחמציה אבראי. במקום חמימות או יטמננו בעיסה מחומצת עד שיתחמץ יפה ונהדר ונליישיה במקומו עם השאר:
נשקול פורתא מיניה. לאחר שמדד עשרון סלת:
לשון קל והגון ונשקול פורתא מיניה כו'. לרבי מאיר אמאי בודה מתוכו דאינו מן המובחר ולר' יהודה אמאי מביא שאור מביתו דאיכא למימר חסירה או יתירה:
Tossefoth (non traduit)
ולישקול פורתא מיניה. פי' ימדוד עשרון קמח ונישקול פורתא ויעשנו עיסה ויכרוך העיסה במטלית ויטמננה בשאור בעלמא עד שתקלוט הריח ויעשה שאור ויחמץ את העשרון גזירה דילמא אתי לאיתויי מעלמא אי שרית ליה לחמצו מבחוץ ולהחזירו כאן הרואה שהוא מביאו מבחוץ ולשו בכאן ואינו מודד עכשיו העשרון סבור שהוא מוסיף על עשרון ואתי לאיתויי [שאור מעלמא] לבד העשרון הילכך לר''מ בודה מתוכו עדיף ולר' יהודה [מביא מביתו] קודם מדידה עדיף ולשון שני שבקונטרס הוא עיקר:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ לִכְמוֹת שֶׁהֵן (הָיְתָה) מְשַׁעֲרִינַן
Rachi (non traduit)
לכמות שהן. לכמות שהיו כבר כשהיה קמח משערין ליה:
סוֹף סוֹף כִּי קָא כָיֵיל לְעִשָּׂרוֹן קָא כָיֵיל
Rachi (non traduit)
עשרון קא כייל. ומאי איכפת לן למימר אילו הוה קמח הוי חסר או יתיר הא בשעת מדה לאו קמח הוא:
אָמַר רַב חִסְדָּא עִיסַּת הַשְּׂאוֹר עָבֶה נִמְצֵאת יְתֵירָה מִדַּת הָעִשָּׂרוֹן רַכָּה נִמְצֵאת חֲסֵירָה
Rachi (non traduit)
עבה. במעט מים מגובל נמצאת חסירה כדפרישית:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הַשְּׂאוֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן וּמְחַמְּיצָן [וְכוּ'] מַאי חֲסֵירָה אוֹ יְתֵירָה
Rachi (non traduit)
מאי חסירה מאי יתירה. כלומר אימת חסירה ואימת יתירה:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת לוֹמַר לְךָ מָה זַיִת אֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בְּטֵילָה עוֹלָמִית לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת לוֹמַר לְךָ מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיתָה אַף יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹזְרִין לְמוּטָב אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין
הַשְׁתָּא כֹּל חֲדָא וַחֲדָא מַאי דִּפְסִיק לַהּ וְאִיכָּא דְּאָמְרִי אֲנִי אָמַרְתִּי בְּזֶה אַחַר זֶה עַכְשָׁיו בְּבַת אַחַת
Rachi (non traduit)
בזה אחר זה. דהוו ארבעה שיעורין ועכשיו בבת אחת דהוי כוליה חד שיעורא אלא שיהו מפוזרין מקצתן משועבדים לבבל ומקצתן ליון [ומקצתן לפרס] ומקצתן לאדום:
לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו אָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא לְקוֹל מִילֵּיהֶן שֶׁל מְרַגְּלִים נִיתְרוֹעֲעוּ דָּלִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל דְּאָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא דָּבָר גָּדוֹל דִּבְּרוּ מְרַגְּלִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ אַל תִּיקְרֵי מִמֶּנוּ אֶלָּא מִמֶּנּוּ כִּבְיָכוֹל שֶׁאֲפִילּוּ בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם
Rachi (non traduit)
בעל הבית. הקב''ה:
נתרועעו. נתרוצצו כלומר נשבר גאון עוזם:
דליותיהן. טרוויל''ש:
מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה וְאָמַר לוֹ שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם אֵין לָהֶם תַּקָּנָה יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֵךְ מָה זַיִת (זוֹ) [זֶה] אַחֲרִיתוֹ בְּסוֹפוֹ אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָן בְּסוֹפָן
Rachi (non traduit)
זית אחריתו בסופו. שנטעו עכשיו ואינו טוען עד זמן גדול ואחר כך טוען פירות הרבה לישנא אחרינא שאין מתבשל מעט מעט כשאר אילנות אלא בסופו כולן יחד:
זית רענן. סמוך לההוא קרא דמה לידידי:
הָיָה לְךָ לִזְכּוֹר בְּרִית מִילָה אָמַר לוֹ וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ אָמַר לוֹ שֶׁמָּא אִם הִמְתַּנְתָּ לָהֶם הָיוּ חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה אָמַר לוֹ כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי
Rachi (non traduit)
כי רעתיכי אז תעלוזי. בשעת עליצותם מחזיקין יותר ברעתם ולא חוזרין בהן:
יעברו מעליך. שהעבירו מעליהם מילה:
אָמַר לוֹ עַל עִיסְקֵי בָּנַי בָּאתִי אָמַר לוֹ בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְגָלוּ אָמַר לוֹ שֶׁמָּא בְּשׁוֹגֵג חָטְאוּ אָמַר לוֹ עֲשׂוֹתָהּ הַמְּזִמָּתָה אָמַר לוֹ שֶׁמָּא מִיעוּטָן חָטְאוּ אָמַר לוֹ הָרַבִּים
Rachi (non traduit)
עשותה המזימתה. כל מעשיהם במזיד ובכוונה:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְצָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ אָמַר לוֹ מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי
יָבֹא זֶה וִיקַבֵּל זֹאת מִזֶּה לְעַם זוּ יָבֹא זֶה זֶה מֹשֶׁה דִּכְתִיב כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ וִיקַבֵּל זֹאת זוֹ הַתּוֹרָה דִּכְתִיב וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה מִזֶּה זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ לְעַם זוֹ אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר עַם זוּ קָנִיתָ
יָבֹא טוֹב וִיקַבֵּל טוֹב מִטּוֹב לַטּוֹבִים יָבֹא טוֹב זֶה מֹשֶׁה דִּכְתִיב וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וִיקַבֵּל טוֹב זוֹ תּוֹרָה דִּכְתִיב כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם מִטּוֹב זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב טוֹב ה' לַכֹּל לַטּוֹבִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב הֵטִיבָה ה' לַטּוֹבִים
בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד זֶה בִּנְיָמִין שֶׁנֶּאֱמַר לְבִנְיָמִין אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב נָתַתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי בְּכַף אוֹיְבֶיהָ
בֶּן יָדִיד זֶה אַבְרָהָם דִּכְתִיב מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי וְיִבְנֶה יָדִיד זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דִּכְתִיב מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ לְיָדִיד זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּכְתִיב אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי
Rachi (non traduit)
מה לידידי. מפרש לקמן באברהם:
Tossefoth (non traduit)
בן ידיד. בן אברהם דכתיב ביה מה לידידי בביתי פשטיה דקרא בירמיה שהיה מתפלל בבית המקדש על ישראל דמעיקרא כתיב ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וכתיב בתריה מה לידידי בביתי וכאן דורשו באברהם כדאמרי' בסמוך שמצאו הקב''ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש ומה שאומר בברכה של מילה אשר קידש ידיד מבטן אומר ר''ת דהיינו אברהם שנקרא ידיד כדאמרינן. הכא וקדשו הקב''ה מן הבטן שדורש במדרש דכתיב באברהם כי ידעתיו וכתיב בירמיה בטרם אצרך בבטן ידעתיך חוק בשארו שם זה יצחק שקראו הקב''ה יצחק עד שלא נולד וצאצאיו חתם באות ברית קודש זה יעקב כדכתיב (ישעיהו כב) הצאצאים והצפיעות ומתרגמינן בניא ובני בניא ויש מפרשים ידיד זה יצחק שאר זה יעקב וצאצאיו אלו השבטים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source