Daf 5b
מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר שַׁבָּת תּוֹכִיחַ שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט וּמוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ
Rachi (non traduit)
שבת מותרת לגבוה. להקריב תמידין ומוספין:
מָה לְכִלְאַיִם שֶׁכֵּן הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן אֵצֶל הֶדְיוֹט בְּצִיצִית אַטּוּ צִיצִית צוֹרֶךְ הֶדְיוֹט הִיא מִצְוָה הִיא אֶלָּא
רַב אַדָּא בַּר אַבָּא אָמַר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר כִּלְאַיִם תּוֹכִיחַ שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ
Rachi (non traduit)
כלאים לגבוה. אבנטו של כהן:
אַטּוּ מִילָה צוֹרֶךְ הֶדְיוֹט הוּא מִילָה מִצְוָה הִיא אֶלָּא מָה לְשַׁבָּת שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ
Rachi (non traduit)
שכן מצותה בכך. שאי אפשר להקריב תמידין ומוספין אלא בו ביום אבל טריפה אפשר בכשירה:
מָה לְשַׁבָּת שֶׁכֵּן הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵצֶל הֶדְיוֹט בְּמִילָה
אֶלָּא פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת יוֹכִיחַ שֶׁאָסוּר לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּר לַגָּבוֹהַּ מָה לְפִטּוּם הַקְּטֹרֶת שֶׁכֵּן מִצְוָתוֹ בְּכָךְ
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מְפַטֵּם הַקְּטֹרֶת יוֹכִיחַ שֶׁאָסוּר לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּר לַגָּבוֹהַּ מְפַטֵּם גַּבְרָא הוּא
Rachi (non traduit)
גברא הוא. ומאי מותר לגבוה איכא:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא אִי הָכִי טְרֵיפָה נָמֵי תִּקְרַיב וְתַתִּיר לָאו שֶׁבְּתוֹכָהּ אֶלָּא פָּרֵיךְ הָכִי מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁכֵּן מִצְוָתָהּ בְּכָךְ
Rachi (non traduit)
שכן מצותה בכך. שאי אפשר להביא מן הישן שאין חדש מותר בענין אחר תאמר בטריפה שאפשר להביא כשירה:
א''ל רב אחא כו'. דילמא להכי איצטריך קרא סד''א טריפה נמי תקרב כמנחת העומר להתיר לאו שבתוכה שהאוכלה לא יעבור משום טריפה לא תאכל:
וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר חָדָשׁ בְּחוּץ לָאָרֶץ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא שֶׁכֵּן בָּאָה לְהַתִּיר לָאו שֶׁבְּתוֹכָהּ
Rachi (non traduit)
חדש בחו''ל לאו דאורייתא. ולא חשיב ליה היתר אפילו הכי יש בה רבותא דמתרת לאו שבתוכה לאו דלחם וקלי וכרמל לא תאכלו שבתוך מנחה עצמה מתרת אפי' לר' עקיבא שאם נאכלו שירים לא יעבור האוכלן משום חדש אלא משום שביעית תאמר בטריפה שאינה מתרת כלום ולמה לי קרא:
ואפילו למ''ד. במסכת קדושין בסוף פ''ק (דף לז.):
Tossefoth (non traduit)
שכן באה להתיר לאו שבתוכה. פירש בקונטרס שלא יעבור בה האוכל שירי העומר משום לאו דחדש אלא משום שביעית וזהו תימה אם לא יתיר עומר איסור שביעית איקרי כאן ממשקה ישראל ועוד מאי קפריך טריפה נמי תיקרב להתרת לאו שבתוכה שיאכלו הקרבן של טריפה והלא אינו מתיר איסור שביעית ולמה יתיר איסור טריפה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר אַבָּא לְרַב אָשֵׁי לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי לִפְרוֹךְ מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁכֵּן מַתֶּרֶת חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ
בַּשְּׁבִיעִית שְׁבִיעִית נָמֵי שֶׁכֵּן מַתֶּרֶת סְפִיחִין בַּשְּׁבִיעִית כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר סְפִיחִין אֲסוּרִים בִּשְׁבִיעִית
Rachi (non traduit)
ספיחין אסורים. מן הביעור ואילך דיליף מהן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו וכי מאחר שאין זורעים מהיכא אוספים לימד על הספיחים שהן אסורים וביעור משתרד רביעה שנייה דהויא לה כלה לחיה שבשדה כדתניא עד מתי נהנין ושורפין בתבן וקש של שביעית משתרד רביעה שניה במסכת תענית (דף ו:) הילכך לרבי עקיבא איצטריכא קרא להוציא טריפה:
ספיחין אסורין. קדושת שביעית נוהגת בהו וחייבין בביעור משנה שעברה דהא כלה לחיה שבשדה הילכך אין העומר מתירן והא נתבערו כולן:
Tossefoth (non traduit)
כרבי עקיבא דאמר ספיחים אסורין. פירש בקונטרס לאחר הביעור וקשיא לר''ת דבהא רבנן מודו דכלה לחיה שבשדה כלה לבהמתך שבבית ועוד דרבי עקיבא דריש לה בפ' מקום שנהגו (פסחים דף נא:) מקרא דהן לא נזרע ולא נאסוף ואילו לאחר ביעור נפקא לן מלבהמתך ולחיה ועוד דבשעת העומר לא היה ביעור שאדרבה אז התבואה במילואה ואינה כלה לחיה שבשדה עד שנה ח' בימות החורף במרחשון ובפרק מקום שנהגו (ג''ז שם) פירשתי:
אָמַר רַב מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִנְחַת הָעוֹמֶר תּוֹכִיחַ שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט וּמוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁכֵּן מַתֶּרֶת חָדָשׁ
Rachi (non traduit)
מה למנחת העומר. שכן מרובה מצותה דמתרת חדש תאמר בטריפה:
מָה אִם הֵשַׁבְתָּה (סִימָן רְקִיחַ מָר אַדָּא לְשֵׁישֵׁיהּ)
Rachi (non traduit)
מה אם השבתה. הא אינך מוציא מן הדין שהם מותרות:
וְאִם הֵשַׁבְתָּה כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִן הַבָּקָר לְמַטָּה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵיפָה
מָה לִמְלִיקָה שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ בִּשְׁעַת קְדוּשָּׁתָהּ לַמִּזְבֵּחַ הִיא נֶאֶסְרָה לַהֶדְיוֹט דְּהַיְינוּ מְלִיקָתָהּ אֲבָל קוֹדֶם לָכֵן לֹא נֶאֶסְרָה לַהֶדְיוֹט מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּטְרֵיפָה שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתָהּ אוֹסַרְתָּהּ
Rachi (non traduit)
שכן קדושתה אוסרתה. בדבר שהוא קדוש לגבוה דהיינו מליקה בה נאסרת להדיוט אבל טריפה אינה קדושה משום טריפות ואכתי קרא למה לי:
Tossefoth (non traduit)
שכן קדושתה אוסרתה. פירוש שקדושתה גורמת לה להיות חלוקה ואינה מותרת בשחיטה כשאר חולין:
הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר
מְלִיקָה תּוֹכִיחַ שֶׁכּוּלָּהּ אִיסּוּר וַאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט וּמוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ
מָה לְחֵלֶב וָדָם שֶׁכֵּן בָּאִין מִכְּלַל הֶיתֵּר תֹּאמַר בִּטְרֵיפָה שֶׁכּוּלָּהּ אֲסוּרָה וְלֹא תְּהֵא מוּתֶּרֶת לַגָּבוֹהַּ
Rachi (non traduit)
מכלל היתר. שכל שאר הבהמות מותרות להדיוט:
וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה בַּעַל מוּם שֶׁמּוּתֶּרֶת לַהֶדְיוֹט אֲסוּרָה לַגָּבוֹהַּ טְרֵיפָה שֶׁאֲסוּרָה לַהֶדְיוֹט אֵין דִּין שֶׁאֲסוּרָה לַגָּבוֹהַּ חֵלֶב וָדָם יוֹכִיחוּ שֶׁאֲסוּרִין לַהֶדְיוֹט וּמוּתָּרִין לַגָּבוֹהַּ
Rachi (non traduit)
והלא דין הוא. דטריפה לא תקרב ולמה לי קרא:
תָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר מִן הַבָּקָר לְמַטָּה שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה
Rachi (non traduit)
מן הבקר למטה. דאם עולה קרבנו מן הבקר בקרא דלעיל דרשינן מן הבהמה להוציא הרובע והנרבע מן הבקר להוציא הנעבד ומן הצאן להוציא את המוקצה כשהוא אומר מן הבקר למטה כו':
בְּמִי שֶׁרָאוּי לָעֲבוֹדָה לְאַפּוֹקֵי כֹּהֵן בַּעַל מוּם וּבְדָבָר הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה לְאַפּוֹקֵי מִנְחַת הָעוֹמֶר דְּלָא חַזְיָא דְּחִדּוּשׁ הוּא וּבִמְקוֹם הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה לְאַפּוֹקֵי נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ
Rachi (non traduit)
פגימת המזבח מההיא קרא נפקא וזבחת עליו את עולותיך (שמות כ':כ''א) בזמן שהוא שלם כתיב עליו כולו במשמע במסכת זבחים בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נט.) ואם פיגל בקומץ בשעת פגימת המזבח לאו פיגול הוא ואם יתקן המזבח באותו היום יקטירנו:
וְרָבָא אָמַר מִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁקְּמָצָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁירָה וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִנְחַת הָעוֹמֶר אַחֶרֶת לְהֶתֵּירָהּ שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁרָאוּי לָעֲבוֹדָה וּבְדָבָר הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה וּבִמְקוֹם הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה
Rachi (non traduit)
ובדבר הראוי לעבודה. כגון מנחת חטין אבל מנחת העומר של שעורים אינה ראויה אלא לעבודה זו בלבד להתיר ולא משום קרבן אתיא ואי משום מנחת סוטה לאו ראויה היא דמנחת סוטה קמח ושל עומר גרש ועוד דלאו עבודה היא דלברר עון קאתיא והאי דפסלה מחשבה במנחת קנאות משום דרחמנא קרייה חטאת:
במי שראוי לעבודה. למעוטי אחד מן הפסולים:
Tossefoth (non traduit)
ובדבר הראוי לעבודה. פירש בקונטרס כגון מנחת חוטא לאפוקי מנחת העומר של שעורים דאינה ראויה אלא לעבודה זו בלבד וקשיא דא''כ מנחת קנאות לא תיפסל שלא לשמה ונראה לפרש דחשיב מנחת העומר דבר שאין ראוי לעבודה משום דאפילו לגבוה אסור להקריב חדש קודם העומר ולפירוש הקונטרס יש קצת לדחוק דבמנחת העומר דלא שייך ביה שינוי בעלים דהא דציבור היא ולא פסול בה (נמי) שינוי קדש כיון דלא הוי ראוי לעבודה ובקונטרס תירץ דשאני מנחת חוטא דחטאת קרייה רחמנא וכי תימא הרי עומר שעורין ראוי לעבודה גבי סוטה חדא דהתם קמח והכא גרש ועוד אין זה ראוי לעבודה דלברר עון אתיא:
במי שראוי לעבודה. דאע''פ שהכהן נפסל או כשקיבלו פסולין וזרקו את דמו או שנפגם המזבח ס''ד דמהניא מחשבה לקובעו בפגול כדאשכחן גבי יוצא בסוף פירקין:
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר אֲבָל בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר אִם הֵבִיא כָּשֵׁר וְקַשְׁיָא לִי לִיהְווֹ כַּמְחוּסַּר זְמַן אַלְמָא קָסָבַר הֵאִיר הַמִּזְרָח מַתִּיר
קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא מִשּׁוּם דְּאִיקְּרוּ בִּכּוּרִים וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר
Rachi (non traduit)
קודם לשתי הלחם לא יביא. דאמרינן בתורת כהנים קרבן ראשית שיהא ראשית לכל המנחות ומנין אף לביכורים ת''ל בכורי קציר חטים:
ואם הביא כשר. טעמא מפרש בפ' ר' ישמעאל (ג''ז שם):
וְהָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דִּתְנַן אֵין מְבִיאִין מִנְחַת בִּכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר דְּבָעֵינַן מִמַּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל וְאִם הֵבִיא פָּסוּל
Rachi (non traduit)
אין מביאין מנחת ביכורים ומנחת בהמה. היינו מנחת נסכים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source