Daf 66b
מֵירוּחַ הַגּוֹי תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא תּוֹרְמִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשֶּׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל גּוֹיִם וּמִשֶּׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל כּוּתִיִּים וּמִשֶּׁל כֹּל עַל שֶׁל כֹּל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
ומשל כל על של כל וכו'. כלומר מאיזה שירצה יתרם על חבירו ואפילו משל עובדי כוכבים וכותיים על של ישראל אלמא מירוח עובד כוכבים אינו פוטר והוו להו שניהם חייבין:
ומשל עובד כוכבים. כגון הלוקח מן העובד כוכבים דקסבר אין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר:
Tossefoth (non traduit)
מירוח העובד כוכבים תנאי היא דתניא תורמין כו'. תימה דלמא ביש קנין ואין קנין פליגי וי''ל דאי נמי פליגי ביש קנין אכתי פליגי ביש מירוח דהא בהא תליא כדמוכח בגיטין בסוף השולח (גיטין דף מז.) למאן דאמר יש קנין א''כ דריש דגנך ולא דגן עובד כוכבים ולא מימעיט ליה דיגון עובד כוכבים ומאן דאמר אין קנין דלא דריש דגנך ולא דגן עובד כוכבים הוה דריש דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים מיהו אין נראה כלל לומר כן מדנקיט לקמן רבי מאיר ורבי יהודה לחיובא ואין לומר דנקט עיקר פלוגתייהו במירוח וכי מוקמת לה נמי ביש קנין מ''מ במירוח נמי פליגי כדפרישית דהא בהא תליא לא מצינו למימר הכי דעל כרחין ר''מ אית ליה תרוייהו לחיובא דאית ליה אין קנין ואית ליה אינו פוטר מדשרי לתרום משל כל על של כל והיה נראה לומר איפכא דאית ליה למימר תרוייהו לחיובא או לפטורא משום דתלתא דגנך כתיבי כדפירש בקונטרס בסמוך והשתא חדא לפטור מירוח הקדש אינך תרי הוי מיעוט אחר מיעוט לרבות מירוח העובד כוכבים והשתא מהיכן נמעט דיגון עובד כוכבים לומר דיש קנין הלכך תרוייהו לחיובא ומאן דאית ליה יש קנין מוקי חד למירוח הקדש וחד למירוח העובד כוכבים וחד ליש קנין ומיהו קשה לפי' זה דבסוף השולח (גיטין מז.) ובסוף פ''ק דבכורות (דף יא:) מסיק למאן דאמר אין קנין דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים וצריך לומר דודאי מ''ד אין קנין יכול לסבור נמי מירוח העובד כוכבים פוטר ודגנך שלישי מוקי ליה לדרשא אחריתי ולא מסתבר ליה למידרשיה למיעוט אחר מיעוט אבל מאן דאית ליה יש קנין בע''כ צריך לפטור מירוח העובד כוכבים דלית לן לאוקומי לדרשא אחריתי כל כמה דאפשר לאוקומי לקרא כפשטיה דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים והשתא משכח תנאי שפיר דר''מ על כרחין מחייב בתרוייהו מדשרי משל כל על של כל ור''ש ורבי יוסי אפילו סבירא להו אין קנין ע''כ נמי פטרי מירוח העובד כוכבים מטעמא דפרישית ובההיא דגיטין (דף מז.) דקאמר במאי קמיפלגי מר סבר דגנך ולא דגן עובד כוכבים ומר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים לא חש לפרש אלא חד דגנך אי נמי הכי קאמר ומר סבר דיגונך ולא דיגון עובד כוכבים והוי מיעוט אחר מיעוט אבל ההיא דבכורות ליכא למימר הכי ולהאי פי' מצינו למימר דהאי דאיפליגו רבה ור' אלעזר בגיטין ביש קנין אליבא דר' יוסי פליגי דאילו ר''מ ע''כ ס''ל דאין קנין ועוד יש לפרש דע''כ לא מיתוקמא פלוגתא דהכא אלא במירוח ולא ביש קנין דשמעינן ליה לרבי מאיר דאמר יש קנין בפ''ק דע''ז (דף כ:) דתנן אין משכירין בתים ואין צריך לומר שדות דברי ר''מ ומפרש בגמ' דאין צריך לומר שדות משום דאית בה תרתי חדא קניית קרקע וחדא דמפקע להו ממעשר פירוש דיש קנין והא דקאמר ר''מ הכא משל כל על של כל כגון תבואה במוץ שלה שלקחה עובד כוכבים מישראל ומרחה דאי גדלה ברשות עובד כוכבים הוה ליה מן הפטור על החיוב ומיהו בירושלמי משמע דרבי מאיר סבר אין קנין דתנן במס' דמאי פ''ה מעשרין משל ישראל על של העובד כוכבים ומשל העובד כוכבים על של ישראל ואמרינן בגמ' מתני' כר''מ דאמר אין קנין לעובד כוכבים בא''י לפוטרו מן המעשרות ר' יהודה ור''ש אומרים יש קנין וירושלמי לטעמיה דמפרש בסוף פ''ק דמסכת ע''ז בית אינו מצוי להתברך מתוכו שדה מצוי הוא להתברך מתוכה:
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים תּוֹרְמִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמִשֶּׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל כּוּתִיִּים וּמִשֶּׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל גּוֹיִם אֲבָל לֹא מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל גּוֹיִם וְשֶׁל כּוּתִיִּים וְלֹא מִשֶּׁל גּוֹיִם וְשֶׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל
Rachi (non traduit)
אבל לא משל ישראל כו'. דקסבר רבי שמעון מירוח העובד כוכבים פוטר והוה ליה מן הפטור על החיוב ומן החיוב על הפטור:
Tossefoth (non traduit)
רבי יוסי ור''ש אומרים כו'. מדשרי לתרום משל כותיים על של עובדי כוכבים ועל של ישראל אסר משמע דס''ל כותים גירי אריות הן והא דמשמע בפ''ק דחולין (דף יד.) גבי הלוקח יין מבין הכותיים דלא אסרי ר' יוסי ור''ש אלא משום דאין ברירה אבל אם ניתקן שרי בשתייה ההיא במטהר יינו של כותי וא''ת והא מסקינן בפרק קמא דשבת (דף טז:) אליבא דרבי יוסי דאמר אף בנות כותים נדות מעריסתן בו ביום גזרו וההיא דבנות כותים מוקמינן במס' נדה (דף לב.) כרבי מאיר דאמר גירי אמת הן ומשום דלא דרשי אשה ואשה לרבות קטנה בת יום אחד וי''ל דעל כרחין אפי' למאן דאמר גירי אריות הן אית ליה נמי ההיא גזירה דכולהו תנאי מודו בשמונה עשר דבר ואע''ג דבבנות עובדי כוכבים לא גזרו מעריסתן אלא בת שלש דחזיא לביאה כמו בתינוק עובד כוכבים בבן תשע שנים ויום אחד כדאיתא בפרק אין מעמידין (ע''ז דף לז.) החמירו על כותים שלא יטמעו בהם משום דדמו קצת לישראל ונוהגין במצות במקצת ולהכי חשיבי שתי גזירות דאינן שוות ואפי' למאן דבעי למימר מעיקרא בן יום אחד חשיבי שתי גזירות משום דאי הוו גזרו אעובדי כוכבים לא הוה ידעינן כותים לפי שאין הכותים אדוקים כעובדי כוכבים ואי הוו גזרו אכותים הוה אמינא משום דדמו לישראל חיישינן לאיטמועי טפי והא דמוקי לה בנדה כר''מ משום סיפא דקתני והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון לפי שהם בועלי נדות והא דקאמר רבי יוסי בגמ' (נדה דף לב.) מעשה היה והטבילוה קודם לאמה לאו משום דטעמיה משום נדות אלא משום דלא ליהוי כי חוכא ואיטלולא אי הוו גזרי דליהוי טמאה ולא חזיא וא''ת ולר''מ היכי הוי מי''ח דבר הא בכל דוכתא הכי דינא ואפילו מדאורייתא דהא רבי מאיר חייש למיעוטא וי''ל דמיעוטא דלא שכיח הוא והוי כמו מיעוטא דמיעוטא ולא חייש ר''מ:
אָמַר רָבָא פְּשִׁיטָא לִי דְּמֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר וַאֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא לָא קָא מְחַיֵּיב הָתָם אֶלָּא שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן אֲבָל מֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ בְּעָלְמָא פּוֹטֵר
Rachi (non traduit)
מירוח הקדש פוטר. כגון המקדיש עומרים גדשים ומרחן גזבר פטורין מן המעשר לעולם כדמפרש לקמן דגנך ולא דיגון הקדש:
אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּפִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן
וְעוֹד אֵיתִיבֵיהּ רַב כָּהֲנָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב כָּהֲנָא (בַּר מַתִּתְיָה) רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן
Rachi (non traduit)
לפי שלא ניתנו מעות הקדש אלא בצורך להם. לעשרון אבל האחר לא קידש הלכך לאו מירוח הקדש הוא דהא לאו קדוש אלמא מירוח פוטר והכא משום דלא ניתנו מעות הוא:
ר''ע מחייב. בקמח הנותר מעשרון של עומר קמיירי:
Tossefoth (non traduit)
שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן. והא דקתני והשאר נפדה לית ליה דלדידיה לא בעי פדייה א''נ שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון:
וְאִם אִיתָא דְּמֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ פּוֹטֵר מַאי קָאָמְרִי לֵיהּ הִיא הִיא
Rachi (non traduit)
היא היא. כלומר (הא) כי היכי דהכא פליגי הכי [נמי] פליגי בפודה מיד גזבר:
מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת מוֹתַר שָׁלֹשׁ סְאִין הַלָּלוּ מָה הָיוּ עוֹשִׂין בּוֹ נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכָל אָדָם וְחַיָּיב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת אָמְרוּ לוֹ פּוֹדֶה מִיַּד גִּזְבָּר יוֹכִיחַ שֶׁחַיָּיב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת
Rachi (non traduit)
פודה מיד גזבר. שאר חיטין הנצמחים ביד גזבר יוכיח שפטור מן המעשר מדקאמרי ליה הכי מכלל דהוא מודה דמירוח הקדש בעלמא פוטר דאי אינו פוטר מאי קאמרי ליה:
וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת אָמַר רַב כָּהֲנָא אוֹמֵר הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ פּוֹטֵר
Rachi (non traduit)
מירוח. הוא גמר מלאכה למעשר:
אינו פוטר. דאפי' הכי חייב במעשר:
Tossefoth (non traduit)
אומר היה ר''ע מירוח הקדש אינו פוטר. ה''מ למיפרך היכי אתי משאינו מעושר הא בעינן ממשקה ישראל (יחזקאל מה) דבאינו מעושר עסקינן מדקתני באותו שנפדה חיוב מעשר:
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא כַּרְמֶל כַּר מָלֵא
Rachi (non traduit)
כר מלא. האי כר לשון כרים וכסתות שיהא הזוג של קליה מלא בגרעין שיהא הגרעין מבושל כל צורכו:
וְאוֹמֵר כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי יָרֵאתָה רָאֲתָה נָטְתָה
וְאוֹמֵר כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה נוֹשֵׂא עוֹלֶה וְנִתְחַטֵּא
Rachi (non traduit)
נעלסה. נוטריקון נושא ביצתו עולה למעלה ונתחטא ומורידו בקנו שאינו מטיל ביצתו עד שיעלה בקן המיוחד לו נ' נושא ע''ל עולה ח' חטוי והאי חטוי לשון הורדה כדתנן במסכ' יומא (דף נח:) התחיל מחטא ויורד:
כנף רננים. בר יוכני:
Tossefoth (non traduit)
כנף רננים נעלסה. בסיפרי בפרשה ואתה הקרב אליך גורס נושא ומעלה לביצתה ומחתה פירוש בנחת מניחתה בקן שלה דכתיב (איוב ל''ט:
י''ד) תעזוב לארץ ביציה ואי גרס מתחטא כמו שכתוב כמו כן בסיפרי הוי נמי לשון הורדה כדתנן ביומא (דף נח:) התחיל מחטא ויורד וכן משמע נמי בפרק בתרא דבכורות (דף נז:) דפריך ומי שדיא ליה והא כתיב כנף רננים נעלסה כו' אלמא לשון הורדה בנחת הוא שלא תשבר וי''מ לשון טיול כמו בן המתחטא לפני אביו דחוני המעגל במסכת תענית (דף יט.) ולא יתכן שם בבכורות (דף נז:):
וְאוֹמֵר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים נִשֵּׂא וְנִתֵּן וְנַעֲלֶה וְנִשְׂמַח וְנִתְחַטֵּא בָּאֳהָבִים
Rachi (non traduit)
ונתחטא. נטייל כמו (תענית דף יט.) בן מתחטא לפני אביו:
נתעלסה. במנאפת כתיב שאומרת למנאף נשא ונתן בינינו ונעלה למטה ונשמח:
כַּרְמֶל רַךְ וּמָל וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים וְעֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ בָּא וְיָצַק לָנוּ וְאָכַלְנוּ וְנָוֶה הָיָה
Rachi (non traduit)
בצקלונו. ב' בא צ' ויצק ל' לנו ו' ואכלנו נ''ו ונווה היה נאה היה הלחם:
וכן הוא אומר. דדרשינן נוטריקון:
רך ומל. נמלל ביד:
אָבִיב קָלוּי גֶּרֶשׂ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם אָבִיב קָלוּי אִם גֶּרֶשׂ קָלוּי כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בָּאֵשׁ הִפְסִיק הָעִנְיָן
Rachi (non traduit)
אם אביב קלוי. אם עד שלא יטחן נעשה קלוי דהא קלוי דקרא אאביב קאי או גרש קלוי דלאחר טחינה נעשה קלוי וקלוי דקרא אגרש קאי:
הפסיק הענין. דלא קאי אגרש:
אֵין אוּר לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר אַחֵר (הָא כֵּיצַד וְכוּ') אֵין לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר (אַחֵר) קָלִיל הָא כֵּיצַד אַבּוּב שֶׁל קְלָיוֹת הָיָה שָׁם וְהָיָה מְנוּקָּב כִּכְבָרָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּכוּלּוֹ
Rachi (non traduit)
אבוב של קליות. מוכרי קליות:
אלא דבר אחר נקרא קלי כלומר על ידי דבר אחר:
דבר קליל. בכלי נחושת קלל:
אין אור לשון קלי אלא דבר אחר. אם הוא מהבהבין אותו ממש באור אינו נקרא קלי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source