Daf 91b
דְּאָמַר מָר חַטָּאת וְאָשָׁם מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר זֶבַח
Rachi (non traduit)
דאמר מר. גבי נזיר ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים אין לי אלא תחת זבח השלמים תחת הדוד של חטאת ואשם מנין ת''ל זבח:
Tossefoth (non traduit)
דאמר מר חטאת ואשם מנין ת''ל זבח. בפ' כל הפסולין (זבחים לו, א) גבי נאכל ליום ולילה ובקונטרס פירש בנזיר בפ' ג' מינין (נזיר דף מה:) גבי חטאת נזיר ואשמו:
הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּתַרְוַיְיהוּ כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּאָשָׁם לְהַכְשִׁיר וְחַטָּאת לְכַפֵּר בָּעֵינַן תְּרֵי קְרָאֵי
Rachi (non traduit)
ה''מ. דנפקי תרוייהו חטאת ואשם של נזיר דכי הדדי נינהו דתרוייהו (חטאת דנזיר טהור ואשם דנזיר טמא) להכשירו ביין וליטמא במתים אתו אבל הכא במצורע דאשם להכשירו לבא במחנה אתי וחטאת לכפר דעל ז' דברים נגעים באין:
Tossefoth (non traduit)
אבל היכא דחטאת לכפר ואשם להכשיר בעי תרי קראי. והא דלא מבעיא לן תרי קראי לחטאת ואשם של מצורע בפרק כל הפסולין (זבחים דף לו.) אלא נפקא לן מחד קרא כולהו חטאות ואשמות דנאכלים ליום ולילה היינו היכא דלא משנינן להו מדין שאר חטאות ואשמות אבל הכא משנינן להו דשאר חטאות ואשמות לא בעו נסכים והני בעו נסכים:
זָבַח זוֹ חַטַּאת מְצוֹרָע וְאֵימָא זוֹ חַטָּאת וְאָשָׁם דְּנָזִיר
Rachi (non traduit)
חטאת דנזיר טהור ואשם דנזיר טמא:
Tossefoth (non traduit)
אימא חטאת ואשם דנזיר. אחטאת ואשם דעלמא לא פריך אלא מהני משום דאית בהו מנחה וגם דמו לנדבה דנזירות נדבה היא:
לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתַנְיָא וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בְּעוֹלָתוֹ וּבִשְׁלָמָיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר
Rachi (non traduit)
לא ס''ד. דמנחתם ונסכיהם דכתיב בנזיר טהור בעולתו ושלמיו הכתוב מדבר דטעונים נסכים ולא חטאתו של טהור ואשמו של נזיר טמא:
אַתָּה אוֹמֵר בְּעוֹלָתוֹ וּבִשְׁלָמָיו אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ חַטָּאת תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ
אַיִל בַּכְּלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא לְהַקִּישׁ אֵלָיו מָה אַיִל מְיוּחָד בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה אַף כֹּל בָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה
Rachi (non traduit)
איל בכלל היה. דהא כתיב ברישא ואיל אחד תמים לשלמים:
מה איל. שהוא שלמים מיוחד שבא בנדר ונדבה:
אף כל בא בנדר ונדבה. אוציא חטאת ואשם שאין באין בנדר ובנדבה שאין טעונין נסכים הילכך ליכא לרבות לנסכים מזבח אלא חטאת מצורע:
Tossefoth (non traduit)
איל בכלל היה ולמה יצא. דכתיב ביה מנחתו ונסכו וא''ת והא דרשינן ליה בפ''ק דזבחים (דף ח.) וי''ל דהתם וי''ו קדריש ולעיל פירשתי בפ' התכלת (מנחות דף מד:):
עֹלָה זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע וְאֵימָא זוֹ עוֹלַת יוֹלֶדֶת
Rachi (non traduit)
זו עולת יולדת. שטעונה נסכים:
אָמַר אַבָּיֵי עוֹלַת יוֹלֶדֶת מִסֵּיפָא דִּקְרָא נָפְקָא
דְּתַנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר לַכֶּבֶשׂ זוֹ עוֹלַת יוֹלֶדֶת הָאֶחָד זֶה אַחַד עָשָׂר שֶׁל מַעֲשֵׂר [שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים]
Rachi (non traduit)
זה אחד עשר של מעשר. דטעון נסכים כדתנן (בכורות דף ס.) קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולי''א עשירי שלשתן מקודשין התשיעי נאכל במומו והאחד עשר קרב שלמים וטעון נסכים:
שֶׁלֹּא מָצִינוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה שֶׁיְּהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר
Rachi (non traduit)
שיהא טפל חמור מן העיקר. אלא זה דמעשר גופיה לא בעי נסכים והאי דאתי מכחו טעון נסכים:
Tossefoth (non traduit)
חמור מן העיקר. דמעשר גופיה לא בעי נסכים:
רָבָא אָמַר אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שְׁלֹשָׁה רִבּוּיִין הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מְצוֹרָע
Rachi (non traduit)
רבא אמר. לא מצית למימר לא חטאת ואשם דנזיר ולא עולה דיולדת דג' ריבויין יש בפסוק העולה ואו לזבח:
ואיזהו דבר שצריך שלשה רבויין הוי אומר זה מצורע. דאית ביה שלשה קרבנות חטאת ועולה ואשם דאי בנזיר ארבע ריבויין מיבעיא ליה דהא אית ביה חטאת ועולה ואשם ושלמים:
לָאַיִל לְמָה לִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְרַבּוֹת אֵילוֹ שֶׁל אַהֲרֹן
Rachi (non traduit)
לאיל. דכתיב או לאיל תעשה מנחה למה לי ליכתוב וכי תעשה מנחה סלת שני עשרונים בלולה בשמן שלישית ההין ואנא ידענא דהיינו איל דצריך שני עשרונים אלא לרבות אילו של אהרן:
אֵילוֹ שֶׁל אַהֲרֹן מִבְּמוֹעֲדֵיכֶם נָפְקָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דְּצִבּוּר אֲבָל דְּיָחִיד לָא
Rachi (non traduit)
מבמועדיכם נפקא. כל הבא במועדיכם ואילו של אהרן הוא בא במועד ביום הכפורים:
ה''מ. דדבר הבא במועד טעון נסכים דציבור אבל ביחיד באילו של אהרן אימא לא:
וּמַאי שְׁנָא מֵעוֹלַת יוֹלֶדֶת
Rachi (non traduit)
ומאי שנא. אילו של אהרן דמשום דהוי דיחיד הוה אמינא דלא יטעון נסכים:
מעולת יולדת. דמרבינן לעיל אף ע''ג דשל יחיד היא טעונה נסכים אף של אהרן נמי לא ליבעי איל לרבוייה:
סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי דָּבָר שֶׁאֵין קָבוּעַ לוֹ זְמַן אֲבָל דָּבָר שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן אֵימָא לָא קָא מַשְׁמַע לַן
Rachi (non traduit)
איצטריך סד''א כו'. אילו של אהרן קבוע לו זמן:
אוֹ לָאַיִל לְמָה לִי לְרַבּוֹת אֶת הַפַּלְגָּס
Rachi (non traduit)
או לאיל למה לי לרבות את הפלגס. לנסכים פלגס שעברה שנתו ולא בא לכלל שנים:
הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר בְּרֵיהּ הוּא דִּתְנַן הִקְרִיבוּ מֵבִיא עָלָיו נִסְכֵי אַיִל וְאֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ מִזִּבְחוֹ וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אוֹ לָאַיִל לְרַבּוֹת אֶת הַפַּלְגָּס
Rachi (non traduit)
הניחא לרבי יוחנן. דאמר בריה בפני עצמו הוא וטעון נסכים:
דתנן הקריבו. לפלגס היכא דנדר איל או כבש והקריב פלגס מביא עליו נסכי איל ואין עולות לו מזבחו לשם חובת נדרו וצריך להביא איל ודאי או כבש ודאי דאף על גב דבריה בפני עצמו הוא קמרבי ליה קרא:
אֶלָּא לְבַר פְּדָא דְּאָמַר מַיְיתֵי וּמַתְנֵי דִּסְפֵיקָא הוּא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי סְפֵיקָא
Rachi (non traduit)
אלא לבר פדא דאמר מייתי נסכי איל ומתני. אם כבש הוא יקדישו נסכים הראויין לו והמותר יהו נדבה ואם (לאו) איל הוא הרי נסכיו דקסבר לאו בריה הוא אלא ספיקא מי איצטריך קרא למיכתב או לרבויי ספיקא והלא לפני המקום הכל גלוי ואין ספיקא לפניו ולא אשכחן קרא דכתיב משום ספיקא:
Tossefoth (non traduit)
דמייתי ומתני. [פירש] בקונט' מביא נסכי איל ואומר אם איל הוא הרי נסכיו עמו ואם כבש הוא יהו נסכים כשיעור כבש באין חובה לו והשאר יהו נסכי נדבה שהרי מתנדב אדם נסכים בלא זבח ובפ''ק דחולין (דף כג.) הוסיף בקונטרס אע''ג דתנן בפרק המנחות והנסכים (לקמן מנחות דף קד.) אין מתנדב לוג שנים וחמשה אלא שלשה שיהו קרויין נסכי כבש או ארבעה שקרויין נסכי איל או ששה הראויין לפר הכא כי האי גוונא בהדי אחריני קרבי והא דאמרינן לקמן בגמרא (מנחות דף קד.) דהיכא דאייתי חמשה אי אמרת אין קבע לנסכים משיך ארבעה מינייהו דחזו לאיל ומקריב ואידך הוו נדבה ופי' שם בקונטרס נדבת צבור וימכר ויפלו דמיו לשופרות או יקרב הוא עצמו ויצטרף עם שני לוגין אחרים ויקרב לנסכי תמיד דהני נמי לצבור משמע דאותו לוג חמישי אינו קרב עם הארבעה לא דמי להכא דאע''ג דאם כבש הוא השלשה באין חובה לו והרביעי ניתוסף עליהם שאני הכא דהא ארבעה חזו לאיל בעלמא וא''ת והא תניא בסוף כל התדיר (זבחים דף צא:) יין כדברי רבי עקיבא לספלים כדברי רבי טרפון לאשים והשתא לרבי עקיבא ניחא אלא לר' טרפון דאמר לאשים הא לא ידע הי מינייהו נדבה דעביד לאשים וי''ל דכי קאמר רבי טרפון בסתם אבל במפרש לספלים מודה דלספלים ולענין המנחה מייתי שתי מנחות בשני כלים אחת של שני עשרונים לאיל וד' לוגין שמן ואחת של עשרון אחד לכבש ושלשה לוגין שמן והויא חדא לחובתו ואידך נדבה ושתיהן אינן נקמצות דמתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום ואי אפשר לערב כדתנן במתניתין אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים:
וַדַּאי לְבַר פְּדָא קַשְׁיָא
Rachi (non traduit)
ודאי לבר פדא קשיא. דלדידיה לא ידעינא או למה לי:
כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים לְשׁוֹר הָאֶחָד מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין נִסְכֵי אַיִל לְנִסְכֵי כֶבֶשׂ יָכוֹל נְחַלֵּק בֵּין נִסְכֵי פַר לְנִסְכֵי עֵגֶל תַּלְמוּד לוֹמַר לַשּׁוֹר הָאֶחָד
Rachi (non traduit)
לשור האחד מה תלמוד לומר. והא כבר נאמר (במדבר טז) והקריב על בן הבקר מנחה וגו':
תלמוד לומר לשור האחד. דבין גדול בין קטן נסכיו שוין:
Tossefoth (non traduit)
תלמוד לומר לשור האחד. ושור בן יומו קרוי שור כדכתיב (ויקרא יז) שור או כשב או עז כי יולד:
אוֹ לָאַיִל מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין נִסְכֵי בֶּן שָׁנָה לְנִסְכֵי בֶּן שְׁתַּיִם יָכוֹל נְחַלֵּק בֵּין נִסְכֵי בֶּן שְׁתַּיִם לְנִסְכֵי בֶּן שָׁלֹשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד
Rachi (non traduit)
או לאיל האחד מה תלמוד לומר. והלא כבר נאמר (שם) או לאיל תעשה מנחה:
אוֹ לַשֶּׂה בַּכְּבָשִׂים מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין נִסְכֵי כֶבֶשׂ לְנִסְכֵי אַיִל יָכוֹל נְחַלֵּק בֵּין נִסְכֵי כִבְשָׂה לְנִסְכֵי רְחֵלָה תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ לַשֶּׂה בַּכְּבָשִׂים
Rachi (non traduit)
[או לשה בכבשים מת''ל. והלא כבר נאמר או לזבח לכבש האחד]:
אוֹ בָעִזִּים מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין נִסְכֵי כֶבֶשׂ לְנִסְכֵי אַיִל יָכוֹל נְחַלֵּק בֵּין נִסְכֵי גְדִי לְנִסְכֵי שָׂעִיר תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ בָעִזִּים
Rachi (non traduit)
או בעזים מה ת''ל. והלא עזים בכלל כבשים הם:
גדי. היינו בחור שעיר היינו זקן:
אָמַר רַב פָּפָּא בָּדֵיק לַן רָבָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source