Daf 67b
וְכִי תֵּימָא הָא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי
Rachi (non traduit)
וכי תימא הא דלא כרבי יהושע ומי מצית אמרת הכי. דקינין לאו רבי יהושע היא:
קָבְעָה נִדְרָהּ
Rachi (non traduit)
קבעה נדרה. להביאה עם חובתה שאמרה הרי עלי קן להביאו עם חובתי ופירשתו ואינה יודעת מה פירשה כדאמרן והביאה שתי קינין ונתנתן לכהן ועשה כמו שאמרנו:
מִמִּין אֶחָד וּמִשְּׁנֵי מִינִין תָּבִיא אַרְבַּע
פֵּרְשָׁה נִדְרָהּ [צְרִיכָה] לְהָבִיא עוֹד שָׁלֹשׁ פְּרִידִין
Rachi (non traduit)
פירשה נדרה. כשנדרה הרי עלי קן פירשה את המין שתביא ואינה יודעת מה פירשה אם תורים אם בני יונה והיא נתנה שני קינין לכהן כדאמרינן ועשה אחת למעלה ואחת למטה צריכה להביא עוד ג' פרידין למעלה ממין אחד ומשני מינין תביא ארבע דכיון שפירשה ואינה יודעת מה פירשה מתחילתה הוזקקה להביא ג' קינין שנים לנדרה אחד מן התורים ואחד מן בני יונה דהא לא ידעה מה נדרה והשלישי לחובתה מאיזה מין שתרצה והיא הביאה שנים וקרב הראשון לחובתה ונשאר השני לנדרה ונפסל הימנו גוזל אחד הילכך אם ממין אחד היו הראשונים צריכה שתביא אחד מאותו המין להשלים הנפסל וקן שלם ממין אחר משום דלא ידעה מה פירשה ואם שני מינין היו צריכה שתביא ד' וכולן עולות משום דמספקא לן איזה מין קרב אחרון שצריכה להשלים מאותו המין גוזל הנפסל ולהביא קן שלם ממין אחר שהרי אינה יודעת אם צריכה תור ושני בני יונה או בן יונה ושתי תורין לפיכך תביא שתי תורין ושני בני יונה ותאמר אחד מאילו שממין הנפסל יהיה תחתיו והשני יהא נדבה וקן השני יהא ספק פירושה:
מִמִּין אֶחָד וּמִשְּׁנֵי מִינִין תָּבִיא שְׁתַּיִם
לֹא עָשָׂה כֵּן אֶלָּא עָשָׂה שְׁתַּיִם לְמַעְלָה וּשְׁתַּיִם לְמַטָּה וְלֹא נִמְלַךְ צְרִיכָה שֶׁתָּבִיא עוֹד פְּרֵידָה אַחַת וְתַקְרִיבֶנָּה לְמַעְלָה
Rachi (non traduit)
צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנו למעלה ממין אחד ומשתי מינין תביא שתים. כלומר אם הראשונה מין אחד היו שני הקינין תורין או שניהן בני יונה תביא עוד פרידה אחת מאותו המין לעולה ויצתה ידי הכל שמקן שהקריב הכהן ראשון יצתה ידי לידתה שהרי לשם חובה קרב והשני נשאר לנדרה ונפסל גוזל אחד מהן בעשיית מטה והרי זה יהיה תחתיו ואם הראשונה משני מינין היו קן תורים וקן בני יונה תביא שתים תור ובני יונה ויקריב שניהן למעלה משום דמספקא לן איזה קן משנים הראשונים קרב אחרון והוי לנדרה ונפסל ממנו גוזל אחד וצריכה להשלימו מאותו המין דתנן במסכת קינין (פ''ב מ''ה) אין מביאין תור כנגד בן יונה ולא בן יונה כנגד תור:
ולא נמלך. בה לדעת על מה הביאתן:
עשה שתים למעלה ושתים למטה. כסבור שתי הקינין חובה עליה שמא יולדת בזוב היתה הוזקקה לקן לידה וקן זיבה:
נְתָנָתַן לְכֹהֵן הַכֹּהֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה
Rachi (non traduit)
שלש למעלן ואחת למטן. דנדרה שתיהן עולות וחובתה אחת לעולה ואחת לחטאת:
תָּא שְׁמַע הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה הֲרֵי עָלַי קֵן אִם אֵלֵד זָכָר יָלְדָה זָכָר מְבִיאָה שְׁתֵּי קִינִּים אַחַת לְנִדְרָהּ וְאַחַת לְחוֹבָתָהּ
Rachi (non traduit)
הרי עלי קן כו' ואחת לחובתה. ללידתה:
תא שמע. דקינין רבי יהושע דתנן בסיפא דמסכת קינין האשה שאמרה כו' וקתני סיפא אמר רבי יהושע זהו שאמרו כו' אלמא סתמא דקינין רבי יהושע:
וְאִילּוּ מְפוֹרָשִׁין לָא וְאַמַּאי נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה תִּימְּשֵׁוךְ וְתִיהְוֵי חַטַּאת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
ואמאי. בשלמא חטאת ועולה שהיו מפורשים לשם בעלים לא קשיא לן דהוו להו תרי גברי אלא קן מפורשת שלא היתה מפורשת לשם בעלים אלא איזו פרידה חטאת ואיזה עולה בין שתיהן היה בעירוב אמאי פסולה אותה פרידה שנעשית למטה כמעשה חטאת לשם חטאת נהי נמי דעולה הואי הואיל וקרבה למטה תימשך ותיהוי חטאת ולא יהו צריכות להביא בעירוב אלא עולה אחת ויאמרו אם עולת קן הסתומה לרחל תהא זו ללאה ואם היא ללאה תהא זו לרחל:
עָשָׂה כּוּלָּן לְמַעְלָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל כּוּלָּן לְמַטָּה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל חֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה אֵינָהּ כְּשֵׁירָה אֶלָּא סְתוּמָה וּמִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶן
Rachi (non traduit)
חציין למעלה כו'. אין כשר בכולן אלא קן סתומה דהי מינייהו דעבד עולה והי מינייהו דעבד חטאת כשירה דקינין שלא נתפרשו בלקיחת בעלים לא מתפרשות שוב אלא בעשיית כהן כגון דפשיטא ליה דכל קן וקן היה בפני עצמו ומכל קן אחד עשה אחד למעלה ואחד למטה והיא מתחלקת ביניהם הואיל ובעירוב לקחום האחת יוצאה בה ידי חטאת והאחת יצתה בה ידי עולה ויקחו קן אחד עוד ביניהן ויקריבו בתנאי אם עולה ראשונה לרחל וחטאת ללאה תהא בקן שניה זו עולה ללאה וחטאת לרחל ואם חילוף חילוף ואילו מפורשות לא אית בה כשירה אפילו פרידה:
מחצה כשר ומחצה פסול. כל העולות פסולות וצריכות להביא כל עולות שעליהן:
כולן למטה. כסבור כולן חטאות:
מחצה כשר ומחצה פסול. כל החטאות פסולות וצריכות להביא כל חטאות שעליהן:
עשה כולן למעלה. כסבור כולן עולות:
תָּא שְׁמַע חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפוֹרֶשֶׁת
Tossefoth (non traduit)
חטאת ועולה. לא הוה צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת דבחטאת ועולה אין מרויח כלום:
אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּחַד גַּבְרָא בִּתְרֵי גַבְרֵי מִי אָמַר
Rachi (non traduit)
חטאת ועולה סתומה ומפורשת עשה כולן למעלה מחצה כשר ומחצה פסול כולן למטה מחצה כשר ומחצה פסול חציין למעלה וחציין למטה אין כשר אלא סתומה ומתחלקת ביניהן. ה''ג לה במסכת קינין (שם מ''ד) שתי נשים שלקחו ג' קינין בעירוב זו צריכה עולה וקן שלם א' חטאת וא' עולה דהיינו שתי עולות וחטאת וזו צריכה שתי חטאות ועולה ופירשו אחד מן הקינים פרידה עולה לזו ופרידה חטאת לזו ואחד מן הקינין הניחו סתומה לא פירשו איזה פרידה חטאת ואיזה פרידה עולה והג' פירשו פרידה זו עולה ופרידה זו חטאת אבל שמות בעלים לא נתפרשו הרי חטאת לזו ועולה לזו וקן סתומה וקן מפורשת צריך להקריב ב' הקינים הללו סתם על שתיהן העולות למעלה וחטאות למטה והחטאת לזו והעולה לזו צריך להקריב לשם בעלים ונתנום לכהן:
בתרי גברי מי אמר. היאך קרבנה של זו יעלה לזו שאין לה חלק בו:
Tossefoth (non traduit)
בתרי גברי מי אמר. תימה היכי ס''ד מעיקרא שתימשך עולת לאה ותיעשה חטאת רחל ושמא ס''ד בשהתנה אם תיפסל לגבי דידה שיועיל לחבירתה אם יוכל ומסיק בתרי גברי מי אמר דלא מיירי כלל בהתנו ומיהו לא משמע לישנא הכי ונראה דמיירי בשחייבין כל אחת חטאת ועולה ונתנו קן אחד לכהן לעשות ממנו חטאת לזו ועולה לזו והוברר איזו לחטאת ואיזו לעולה והכי פריך דנהי דהקרבת עולה למטה תימשך ותהיה חטאת ותפטר מן החטאת שהיא עצמה חייבת ומשני בתרי גברי מי אמר דהיינו תרי גברי דכשנתנו שתיהן לכהן חטאת לרחל ועולה ללאה והכהן טעה להקריב עולת לאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת שהיה סבור שהיא חטאת רחל איך תפטר לאה מחטאת שהיא חייבת משום דנמשכת עולתה ונעשית חטאת הרי לשם רחל עשאה ויש כאן שינוי בעלים וא''ת אמאי לא פריך מרישא דתנן במס' קינים (פ''ג מ''א) אחת לזו ואחת לזו שתים לזו ושתים לזו [ג' לזו] וג' לזו מחצה כשר ומחצה פסול חציו למעלה וחציו למטה את שלמעלה מחצה כשר ומחצה פסול ואת שלמטה מחצה כשר ומחצה פסול פי' כל קן וקן עומד בפני עצמו ולא שעשה מכל אחת חציו למעלה וחציו למטה אלא שלשה קינים שלימים עשה למעלה וג' שלימים עשה למטה והשתא מאותן שלימים שלמעלה אין כשר אלא העולות ומאותן שלמטה החטאות ואי בהנך דלמטה שתים מהן של אשה אחת לא מיפסלי מינייהו אלא פרידה א' דהא מיחייבא ג' חטאות וממשכה עולה ונעשת חטאת ואמאי תני דשלמטה מחצה כשר ומחצה פסול וי''ל דקתני הכי משום דאימר שלשתן של אשה אחת ואגב גררא יפרש סיפא דהך בבא אחת לזו שתים לזו שלש לזו עשר לזו מאה לזו עשה כולן למעלה כו' עד חציה למעלה וחציו למטה המרובה כשר פירוש אותן ארבע נשים של אחת ושל שתים ושל שלש ושל עשר לא יצאו כלל ידי חובתן דאינן יודעות אם כל קיניהן למעלה דמתיין חטאות או כל קיניהן למטה דמתיין עולה אבל אותן של מאה אמרינן (קינין פ''ג) יש מהן מ''ב למעלה ומ''ב למטה דבין כולהו קט''ז קינין וכשעשה נ''ח למעלה ונ''ח למטה דל מינייהו ט''ז דמספקא להו בהך נשי פש להו מ''ב ומתכשרי להו לכל הפחות מ''ב חטאות ומ''ב עולות:
נְהִי נָמֵי דְּעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה תִּימְּשֵׁוךְ וְתֶהֱוֵי חַטַּאת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
תימשך כו'. ותצא ידי חובתה ממה נפשך אם חטאתה קרבה למטה הרי טוב ואם לאו הרי עולת חברתה קרבה למטה ונעשית חטאת וחברתה אינה צריכה לה:
עָשָׂה שְׁתֵּיהֶן לְמַעְלָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל שְׁתֵּיהֶן לְמַטָּה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל אַחַת לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה שְׁתֵּיהֶן פְּסוּלוֹת שֶׁאֲנִי אוֹמֵר חַטָּאת קְרֵבָה לְמַעְלָה וְעוֹלָה קְרֵבָה לְמַטָּה
Rachi (non traduit)
עשה שתיהן למעלה. לשם עולה:
מחצה כשירה ומחצה פסולה. עולה כשירה וחטאת פסולה:
תָּא שְׁמַע חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ
Rachi (non traduit)
חטאת לזו כו'. רחל שהיתה צריכה חטאת ללידתה ועולתה כבר קרבה ולאה היתה צריכה עולה שכבר קרבה חטאתה ולקחו קן בעירוב וקבעו פרידה אחת לחטאת רחל ופרידה אחת לעולת לאה ונתנום לכהן:
חטאת לזו ועולה לזו. משנה היא במס' קינין (פ''ג מ''ג) ולקמן אמרינן סתם קינין רבי יהושע היא:
Come and hear. In the case of a sin-offering for one and a burnt-offering for the other, (1) if he [the priest] offered both above [the red line]. (2) half is fit and half is unfit; (3) [if he offered] both below, half is fit and half is unfit; (3) [if he offered] one above and one below, both are unfit, for I assume that he offered the sin-offering above and the burntoffering below. (4) Yet even granted that he did offer the burnt-offering below, let it be transmuted into a bird sin-offering? (5) Granted that R. Joshua ruled thus in the case of one man, did he rule so in the case of two men? (6) Come and hear: In the case of a sin-offering and a burnt-offering and an unspecified [sacrifice] and a specified [sacrifice]. (7) if he [the priest] offered all of them above, (8) half are fit and half are unfit; (9) [if he offered] all of them below, half are fit and half are unfit. (9) [If he offered] half of them above and half of them below, only the undefined [pair] are fit, (10) and they share them. (11) Thus, the defined ones are not [fit]. Yet why so? even granted that he offered the burnt-offering below, let it be transmuted into a sin-offering? (12) And should you answer, This does not agree with R. Joshua — can you say so? Surely we learnt: (13) If a woman declared, I vow a pair of birds if I give birth to a male child, (14) and she bore a male child, she must bring two pairs, one for her vow, and one for her statutory obligation. When she gives them to the priest, the priest must offer three above and one below. (15) If he did not do thus, but offered two above and two below, not having consulted her, (16) she must bring another bird and offer it above, [if both were] of the same species. (17) But if they were of two species, (18) she must bring two [birds]. (19) If she defined her vow, she must bring another three birds [and offer them] above [the line], [if both were] of the same species; [if they were] of two species, she must bring four. (20) If she fixed [the time of] her vow,

(1). After birth confinement a woman, if poor, brings two birds for a burnt-offering and a sinoffering (Lev. XII, 8). Now, two women had each brought one bird for a burnt-offering and a sinoffering respectively. Then they bought a brace together, appointed one bird for a sin-offering and one for a burnt-offering, as each required, and gave them to the priest.
(2). I.e., as burnt-offerings.
(3). What is offered in the right place is fit; the other is unfit.
(4). I.e., he may have done so.
(5). So that there should be no further liability to a sin-offering.
(6). Obviously not. For one woman's burnt-offering cannot acquit the other woman of her liability to a sin-offering.
(7). Rashi: Two women, A an B, each owed a bird burnt-offering and a bird sin-offering (e.g., on account of confinement). In addition A owed another bird burnt-offering and B another bird sin-offering (either on account of another confinement or on account of sin. Lev. V, 7-, each having brought so far one sacrifice only). Now, A and B accordingly bought three pairs of birds in conjunction. They took one of the pairs and appointed one bird a burnt-offering for A and one a sin-offering for B. The second pair they left unspecified, not stating which was a burnt-offering and which a sin-offering. The third they did specify, i.e., they appointed one for a burntoffering and the other for a sin-offering, but did not state the owner of each. V. Kin. III, 3.
(8). As burnt-offerings.
(9). Cf. p. 331. n. 5. The women still owe the sacrifices which are now unfit.
(10). Since the owners did not define them, it depends on the priest.
(11). One sacrifice counting to each. V. ibid. 4.
(12). For since the owners were not specified, the answer given above obviously no longer applies.
(13). Emended text (Sh. M.); cur. edd. ‘Come and hear’.
(14). In addition to her statutory obligation.
(15). A sin-offering cannot be vowed. Hence the additional pair are both burnt-offerings, which makes three in all. These naturally must be offered above the red line.
(16). Why she brought two pairs. Thus he thought that both pairs were statutory obligations.
(17). If both pairs were turtle-doves or young pigeons.
(18). One pair were turtle-doves, and the other pair were young pigeons.
(19). One bird of one pair has become unfit, and the pair must be completed with a bird of the same species. Since we do not know which bird actually became unfit, she must bring another two, viz., a turtle-dove and a pigeon.
(20). When she vowed, she declared which birds she would bring, but subsequently forgot which she had vowed. Hence when she came to fulfill her vow, she needed two pairs for the vow alone, viz., a pair of turtle-doves and a pair of pigeons, to cover both contingencies, and in addition one pair of either on account of her statutory obligation, i.e., three pairs in all. She, however, had brought only two pairs of which the first was offered for her statutory obligation, while the second was left for her vow, and of that one bird became unfit. Therefore she now owes one bird of the same species to replace the unfit one, and a pair of the other species, in case it was the other species that she had vowed. But if the two pairs which she had brought were of different species, she must now bring four birds, all for burnt-offerings, because we do not know which species was offered second for the vow, and it is that species which must be completed. She cannot simply bring a pair of one species, for she does not know whether she owes one turtle-dove and two pigeons, or vice versa. Therefore she must bring two turtle-doves and two pigeons and declare: ‘Let one of these, of the species which I vowed, replace the one that became unfit, and let the second of that pair be another votive offering. And let the second pair cover the doubt of my definite declaration.’
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source