Daf 103a
מֵתִיב רַב יוֹסֵף: אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה שְׁחִיטָה שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה — דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵלּוּ, שֶׁמִּשּׁוּם שְׁבוּת — אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת?
Rachi (non traduit)
א''ר אליעזר ק''ו. התם גבי פלוגתייהו תנינן לה בפ' אלו דברים (פסחים סה:):
אלו שמשום שבות. אלמא ת''ק משום שבות קא אסר להו וש''מ דלאו בכלי מתוקמא:
אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא — רַבָּנַן, דְּתַנְיָא: בֶּן לֵוִי שֶׁנִּפְסְקָה לוֹ נִימָא בְּכִנּוֹר — קוֹשְׁרָהּ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עוֹנְבָהּ.
Rachi (non traduit)
אלא הא ר' שמעון והא רבנן. מתני' רבנן דפליגי עליה דר''ש ואמרי קושרה. דסבירא להו כר''א בחדא דמכשירי מצוה דוחין וכו' וכגון בשאי אפשר לעשות מאתמול כדקתני שנפסקה לו נימא בכנורו ופליגי עליה בשאפשר לעשות מבעוד יום הלכך בתחילה אסור ומעיקרא כי הוה מוקמינן לה כר' יהודה מ''ט לא שנינן הכי משום דלא שמעינן בהדיא דאית ליה האי סברא למפלג בין אפשר לאי אפשר וכל כמה דלא אשכח תנא דאמר הכי בהדיא מיבעיא לן סתמא דמתניתין מני:

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הִיא אֵינָהּ מַשְׁמַעַת אֶת הַקּוֹל. אֶלָּא מְשַׁלְשֵׁל מִלְּמַטָּה וְכוֹרֵךְ מִלְּמַעְלָה, אוֹ מְשַׁלְשֵׁל מִלְּמַעְלָה וְכוֹרֵךְ מִלְּמַטָּה.
Rachi (non traduit)
משלשל מלמטה וכורך מלמעלה. שהרי יש יתדות מלמעלה ולמטה שראשי הנימין כרוכין בהן וכשהוא רוצה מגלגל היתד והנימא נארכת כעין שעושין למיני כלי זמר ארפ''א דמאריך עד שיגיע ליתד שלמעלה וכורכה בו והרי היא כבתחלה ומגלגלין היתד עד שמתפשטת כהלכתה ומשמעת קולה ולרבנן עדיפא למשרי קשירה דהא משלשל נמי אב מלאכה הוא דמתקן כלי כהלכתו וכיון (דדמי) [דשרי] לכתחלה מחליף ואתי נמי להתיר נימין בכנור חדש לכתחלה הלכך קשירה עדיפא:
אף היא. אם היה עונבה או קושרה אינה משמעת את הקול והואיל וקשירה נמי אב מלאכה היא הא עדיפא שתשמיע את הקול וטוב לנו לחלל את השבת בשלשולו לקיים השמעת קול שיר של לוים מלחלל שבת בקשירה שהיא אב מלאכה ולא נקיים בה שום מצוה דלא מצי השמע קול:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן בָּאֶמְצַע, כָּאן מִן הַצַּד.
Rachi (non traduit)
הא והא רבנן. דמכשירין שא''א מבעוד יום דוחין והא דקתני מתניתין קושרה כשנפסקה באמצעית שאילמלי עונבה לא תשמע קולה והא דקתני עונבה כשנפסקה בראשיה שאין צריכה שם חיזוק כל כך וסגי ליה בעניבה:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בָּאֶמְצַע, מָר סָבַר: גָּזְרִינַן, וּמָר סָבַר: לָא גָּזְרִינַן.
Rachi (non traduit)
ואי בעית אימא הא והא באמצע. הא ר''ש והא רבנן וברייתא דקתני לא היה קושרה מדאורייתא שרי דס''ל לר''ש מכשירין דמצוה דוחין היכא דלא אפשר להו מאתמול ומשום גזירה הוא דגזר אמצע אטו מן הצד אבל בעלמא דליכא למיגזר מידי דחי:
מַתְנִי' חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בִּמְדִינָה. וְאִם בִּכְלִי — כָּאן וְכָאן אָסוּר.
Rachi (non traduit)
מתני' יבלת. ורוא''ה והוא מום לתמיד שדוחה את השבת כדכתיב (ויקרא כ''ב:
כ''ב) או חרוץ או יבלת יבלת דקרא קרינן יבלת שאין שם דבר אלא כמו חיגרת דומיא דשבור ולא כתיב שבר ועורת נמי לא כתיב עיורון אבל יבלת דמתני' הוא שם דבר של המום:
חותכין יבלת. ביד קאמר:
אם בכלי כאן וכאן אסור. ואע''ג דכי עביד נמי ביד מתקן הוא והוה ליה חותך מבעלי חיים. והוי תולדה דגוזז את הצמר אפ''ה כיון דכלאחר יד קא עביד שאין כן דרך לחותכה אלא בסכין אין כאן אלא שבות:

ואם בכלי כאן וכאן אסור. דאב מלאכה הוי הואיל ואינו משנה מכמות שעושין בחול:
גְּמָ' וּרְמִינְהוּ: הֶרְכֵּיבוֹ, וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ — אֵין דּוֹחִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דּוֹחִין!
Rachi (non traduit)
גמ' הרכיבו. בפסח הבא בשבת קאמר הרכיבו על כתיפו ברה''ר או להביאו מחוץ לתחום:
וחתיכת יבלתו אין דוחין. קשיא סתמא אסתמא:
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי (בֶּן) חֲנִינָא, חַד אָמַר: הָא וְהָא בְּלַחָה, וְלָא קַשְׁיָא: כָּאן — בַּיָּד, כָּאן — בִּכְלִי.
Rachi (non traduit)
הא. דפסחים בכלי וה''נ קאמר תנא דמתניתין ור''א אפילו בכלי שרי דס''ל מכשירי מצוה דוחין שבת כגון מלאכה שאפשר לעשותה מבעוד יום כגון בקור המום מכשירי קרבן הוא והקרבן דוחה השבת ובמכשירין פליגי:
וְחַד אָמַר: הָא וְהָא בַּיָּד, וְלָא קַשְׁיָא: הָא — בְּלַחָה, הָא — בִּיבֵישָׁה.
Rachi (non traduit)
מתני' ביבישה. ואפ''ה בכלי אסור משום דמתקן לה וענין מלאכה קא עביד ודפסחים בלחה ותרוייהו ביד:
וּלְמַאן דְּאָמַר ''הָא בַּיָּד הָא בִּכְלִי'', מַאי טַעְמָא לָא אָמַר ''הָא בְּלַחָה הָא בִּיבֵישָׁה''? אָמַר לָךְ: יְבֵישָׁה — אֲפִילּוּ בִּכְלִי נָמֵי שְׁרֵי, מַאי טַעְמָא? אִיפָּרוֹכֵי אִיפָּרְכָא.
Tossefoth (non traduit)
הא בלחה הא ביבישה. [מתניתין ביבישה] ואפילו הכי אסרינן בכלי דשבות גדול הוא:
יבישה אפילו בכלי שרי. ולא מסתבר להחמיר עליו כיון דאפרוכי מפריך:
וּלְמַאן דְּאָמַר ''הָא בְּלַחָה וְהָא בִּיבֵישָׁה'', מַאי טַעְמָא לָא אָמַר ''הָא בַּיָּד הָא בִּכְלִי''? אָמַר לָךְ: בִּכְלִי — הָא תְּנַן: אִם בִּכְלִי — כָּאן וְכָאן אָסוּר.
Rachi (non traduit)
אמר לך בכלי. למה לי לאשמועינן בפסחים דאסור הא כבר שמעינן לה הכא ולמה ליה לתנא לסתמיה בתרי דוכתי:
וְאִידָּךְ — הָא דְּקָתָנֵי הָתָם, מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי אִיפְּלוֹגֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן.
Rachi (non traduit)
ואידך. להכי הדר תניא התם משום פלוגתא דרבי אליעזר דאשמועינן דאפילו בכלי שרי:
וְאִידָּךְ — דּוּמְיָא דְּהֶרְכֵּיבוֹ וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם קָתָנֵי, דְּרַבָּנַן.
Rachi (non traduit)
ואידך. להכי לא מוקמינן לההיא דפסחים בלחה ובכלי דאם כן הוה ליה אב מלאכה והתם הא דשבות הוא דאיירי:
דומיא דהרכיבו. דלא מיתסר אלא מדרבנן דחי נושא עצמו ותחומין נמי דרבנן ואפ''ה הואיל ואפשר מאתמול לא דחי:
וְאִידָּךְ: הֶרְכֵּיבוֹ דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן, דְּאָמַר: הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ. הֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְיתָא.
Rachi (non traduit)
ואידך. הרכיבו והבאתו גופה מלאכה גמורה היא דלא ס''ל להאי תנא בפסחים כר' נתן דאמר במס' שבת בפ' המצניע (שבת דף צד.) חי נושא את עצמו ובתחומין סבר לה כרבי עקיבא דאמר במס' סוטה בפרק כשם שהמים בודקין (דף כז:) תחומין דאורייתא:
אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמַר, אֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה נָמֵי.
Rachi (non traduit)
אי אליבא דר''א קאמר. כלומר כמאן ס''ל במכשירין על כרחך כר''א ס''ל וכיון דכר''א ס''ל אמאי הוי לכתחילה אסור:
אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא וְהָא בַּיָּד, וּשְׁבוּת מִקְדָּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ — הִתִּירוּ, שְׁבוּת דְּמִקְדָּשׁ בַּמְּדִינָה — לֹא הִתִּירוּ.
Rachi (non traduit)
אלא אמר רב יוסף הא והא ביד. ומיהו מתני' ביבישה לא מוקמינן לה דאם כן אפילו בכלי שרי אלא בלחה וביד היינו טעמא דשרי דשבות הוא ובמקדש שתמידין וקרבנות צבור במקדש הם מבקרין אותן ובפסחים היינו טעמא דאסור דאע''ג דשבות הוא וצורך מקדש הוא אפ''ה כיון דכל אחד ואחד מבקר פסחו ומתקנו בביתו ואח''כ מביאו למקדש לא התירו לעבור על השבות במדינה:
יְתֵיב אַבָּיֵי וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רַב סָפְרָא לְאַבָּיֵי: הָיָה קוֹרֵא בַּסֵּפֶר עַל הָאִסְקוּפָּה, וְנִתְגַּלְגֵּל הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ — גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ. וְהָא הָכָא דִּשְׁבוּת דְּמִקְדָּשׁ בַּמְּדִינָה הוּא, וְלָא גָּזְרִינַן דִּילְמָא נָפֵיל וְאָתֵי לְאֵיתוֹיֵי!
Rachi (non traduit)
להא שמעתא. דרב יוסף:
גוללו אצלו. דכיון דאיגדו בידו אע''ג דאיכא שבות דילמא נפיל כוליה לרה''ר ואתי לאיתויי ספר נמי שבות דמקדש קרי ליה שהרי קדש הוא אלמא שבות דצורך מקדש הותר אף במדינה:
וְלָא אוֹקֵימְנָא בְּאִסְקוּפָּה כַּרְמְלִית וּרְשׁוּת הָרַבִּים עוֹבֶרֶת לְפָנֶיהָ, דְּכֵיוָן דְּאִיגְדּוֹ בְּיָדוֹ — אֲפִילּוּ שְׁבוּת נָמֵי לֵיכָּא?!
Rachi (non traduit)
הא אוקימנא. בריש פירקין באסקופה כרמלית וכו' דאפילו שבות ליכא למגזר דא''נ נפיל כוליה כי ממטי ליה לתוך הבית דרך האסקופה אין כאן חיוב חטאת:
Tossefoth (non traduit)
ולאו אוקימנא באסקופה כרמלית. תימה דאמר לעיל (עירובין דף צז.) גבי מצאן צבתים או כריכות מביאן פחות פחות מד' אמות אלמא שבות דמקדש במדינה התירו וי''ל דשבות כי האי גוונא ודאי שמוטלין בבזיון התירו:
אֵיתִיבֵיהּ: מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח לְתַנּוּר עִם חֲשֵׁיכָה. וְהָא הָכָא דִּשְׁבוּת דְּמִקְדָּשׁ בַּמְּדִינָה, וְלָא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים!
Rachi (non traduit)
משלשלין וכו'. לצלותו והוא יצלה מעצמו ובבשר דעלמא אמרינן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום גזירה שמא יחתה בגחלים בפ''ק דשבת (יט:):
והא הכא. דכל אחד צולה פסחו בביתו וקשרי ליה נמי במדינה:
אִישְׁתִּיק. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר לִי רַב סָפְרָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא תְּשַׁנֵּי לֵיהּ: בְּנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן.
וְאַבָּיֵי: ''כֹּהֲנִים זְרִיזִין הֵן'' — אָמְרִינַן, ''בְּנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן'' — לָא אָמְרִינַן.
Rachi (non traduit)
בני חבורה. הנמנין על הפסח זריזין הן דכל העוסקין בקדשים זריזין וחכמים הלכך לא מחתי:
ואביי. דאישתיק סבר כהנים זריזין הן אמרינן בכמה דוכתי דכיון שנכנס לעבודה בידוע שלמדוהו הלכות קדש אבל בני חבורה זריזין הן לא אמרינן שאין לך אדם שאינו עושה פסח:
רָבָא אָמַר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר מַכְשִׁירֵי מִצְוָה דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנִּינַן.
Rachi (non traduit)
רבא אמר. הא והא ביד כדאמר דבכלי ליכא לאוקמי לפסחים משום מלאכה והא והא בלחה דאי ביבישה לא מיתסר בכלי אלא מתני' דקתני שבות דאפשר לה מאתמול מידחי מקמי מכשירי מצוה ר''א היא דפליג נמי עלה דההוא דפסחים ואמר דוחין דאפילו אב מלאכה מידחי מקמייהו וכ''ש שבות והא דקתני במתני' דבכלי אסור מודה ר''א דכמה דאפשר לשנויי משנינן ליה ולא מחללינן שבתא והיכא דלא אפשר כגון גבי איזמל דחינן אפילו אב מלאכה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source