Daf 110a
וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּרָבָא אַפְּקִינְהוּ לְרַבָּנַן בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת, אַף עַל גַּב דְּאִיתַּזַּק רָבָא בַּר לֵיוַאי, לָא חַשׁ לַהּ לְמִילְּתָא, דְּאָמַר: הָהוּא מִשּׁוּם דְּאוֹתְבַן בְּפִירְקָא הֲוָה.
Rachi (non traduit)
אפקינהו לרבנן בארבעה. פעמים הרבה כשהיו נפטרים ממנו היה משקן ויש פעמים שלא היה משקן אלא ד' פעמים ונפטרין:
דאותבן בפרקא הוה. שהיה רגיל להקשות בשעת הדרשה:
מִצְוָה בְּאַפֵּי נַפְשַׁהּ הוּא.
Rachi (non traduit)
מצוה באנפי נפשה היא. ואין מצטרפין זה לזה:
''לֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו תְּרֵי'', אַמַּאי? נִמְלָךְ הוּא! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: לֹא יֹאכַל תְּרֵי וְיִשְׁתֶּה תְּרֵי, וְלֹא יַעֲשֶׂה צְרָכָיו אֲפִילּוּ פַּעַם אַחַת — דִּילְמָא חָלֵישׁ וּמִיתְּרַע.
Rachi (non traduit)
דילמא חליש. מחמת תשמיש איידי דבזוגות קאי מיתרע:
אמאי נמלך הוא. ואין מצטרפין לזוגות הכי קאמר לא יאכל תרי ויעשה צרכיו אפילו פעם אחת או אם שתה לא ישמש:
תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹתֶה כִּפְלַיִם — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁלֹּא רָאָה פְּנֵי הַשּׁוּק, אֲבָל רָאָה פְּנֵי הַשּׁוּק — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב חֲנַנְיָא בַּר בִּיבִי, דְּאַכֹּל כָּסָא הֲוָה נָפֵיק וְחָזֵי אַפֵּי שׁוּקָא.
Rachi (non traduit)
שלא ראה פני השוק. בין כוס לכוס:
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּבֵיתוֹ — לָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: וּלְיָשֵׁן — כְּלָצֵאת לַדֶּרֶךְ דָּמֵי. אָמַר רַב פָּפָּא: וְלָצֵאת לְבֵית הַכִּסֵּא — כְּלָצֵאת לַדֶּרֶךְ דָּמֵי. וּבְבֵיתוֹ לָא? וְהָא רָבָא מָנֵי כְּשׁוּרֵי.
Rachi (non traduit)
ולא אמרן. דמרעי ליה זוגות אלא לצאת לדרך אחר הזוגות אבל לעמוד בביתו לית לן בה:
מני כשורי. כששותה כוס זה מסתכל בקורה זו וכשהוא שותה שני מסתכל בשאצלה ולפי חשבון הקורות מזדהר בזוגות:
וְאַבָּיֵי, כִּי שָׁתֵי חַד כָּסָא, מְנַקֵּיט לֵיהּ אִימֵּיהּ תְּרֵי כָסֵי בִּתְרֵי יְדֵיהּ. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, כִּי הֲוָה שָׁתֵי תְּרֵי כָסֵי, מְנַקֵּיט לֵיהּ שַׁמָּעֵיהּ חַד כָּסָא, חַד כָּסָא — מְנַקֵּיט לֵיהּ תְּרֵי כָסֵי בִּתְרֵי יְדֵיהּ! אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי.
Rachi (non traduit)
כי הוה שתי חד כסא מנקטא תרי כסי. דהוו להו תלתא:
אדם חשוב שאני. דמסרי שדים נפשייהו לאזוקי:
אָמַר עוּלָּא: עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם זוּגוֹת. עוּלָּא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר עוּלָּא, וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת תִּיקְּנוּ חֲכָמִים בְּבֵית הָאֵבֶל, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת, הֵיכִי קָיְימִי רַבָּנַן וְתַקִּנוּ מִילְּתָא דְּאָתֵי לִידֵי סַכָּנָה?! אֲבָל תְּמָנְיָא יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת.
Rachi (non traduit)
עשרה כוסות דבית האבל. מפרש טעמא בכתובות בפ''ק (דף ח:):
Tossefoth (non traduit)
עשרה אין בהם משום זוגות. ולית ליה דרבא דאמר לעיל כוס של ברכה אין מצטרף לרעה דבאותן עשרה כוסות איכא ברכת המזון:
רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ''שָׁלוֹם'', לְטוֹבָה — מִצְטָרֵף, לְרָעָה — לֹא מִצְטָרֵף. אֲבָל שִׁיתָּא יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת.
Rachi (non traduit)
שלום. תיבה שביעית לישא ה' פניו אליך וגו':
לטובה מצטרף. אם שתה שבעה וחזר ושתה את השמיני אין שמיני מצטרף עמהן:
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ''וִיחֻנֶּךָּ'', לְטוֹבָה — מִצְטָרֵף. לְרָעָה — לֹא מִצְטָרֵף. אֲבָל אַרְבָּעָה יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם זוּגוֹת.
אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ''וְיִשְׁמְרֶךָ'', לְטוֹבָה — מִצְטָרֵף, לְרָעָה — לֹא מִצְטָרֵף.
אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר לִי יוֹסֵף שֵׁידָא: אַשְׁמְדַאי מַלְכָּא דְשֵׁידֵי — מְמוּנֶּה הוּא אַכּוּלְּהוּ זוּגֵי, וּמַלְכָּא לָא אִיקְּרִי מַזִּיק. אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ לְהַאי גִּיסָא: אַדְּרַבָּה, מַלְכָּא [רַתְחָנָא הוּא], מַאי דְּבָעֵי עָבֵיד, שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ.
Rachi (non traduit)
לא אתקרי מזיק. ולא חיישינן לזוגות:
Tossefoth (non traduit)
ומלכא לא מקרי מזיק. והא דתניא לא יאכל תרי היינו משום כשפים ורשב''ם פירש דפעמים מזיק:
(שייך לקמן פסחים דף קיא ע''א):
אָמַר רַב פָּפָּא, אָמַר לִי יוֹסֵף שֵׁידָא: בִּתְרֵי קָטְלִינַן, בְּאַרְבְּעָה לָא קָטְלִינַן, בְּאַרְבְּעָה מַזְּקִינַן. בִּתְרֵי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד. בְּאַרְבְּעָה, בְּמֵזִיד — אִין, בְּשׁוֹגֵג — לָא.
Rachi (non traduit)
בתרי. כסי קטלינא ליה משום זוגות:
וְאִי אִישְׁתְּלִי וְאִיקְּרִי וּנְפַק, מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לִינְקוֹט זַקְפָּא דִידֵיהּ דְּיַמִּינֵיהּ בִּידָא דִשְׂמָאלֵיהּ וְזַקְפָּא דִשְׂמָאלֵיהּ בִּידָא דְיַמִּינֵיהּ, וְנֵימָא הָכִי: ''אַתּוּן וַאֲנָא — הָא תְּלָתָא''. וְאִי שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאָמַר: ''אַתּוּן וַאֲנָא — הָא אַרְבְּעָה'', נֵימָא לֵיהּ: ''אַתּוּן וַאֲנָא — הָא חַמְשָׁה''. וְאִי שְׁמִיעַ לֵיהּ דְּאָמַר: ''אַתּוּן וַאֲנָא — הָא שִׁיתָּא'', נֵימָא לֵיהּ: ''אַתּוּן וַאֲנָא — הָא שִׁבְעָה''. הֲוָה עוֹבָדָא עַד מְאָה וְחַד, וּפְקַע שֵׁידָא.
Rachi (non traduit)
איקרי ונפיק. בזוגות מאי תקנתיה:
זקפא. אגודל:
ואי שמע קלא. ואפילו קול אדם או אשה דאמר ארבעה נימא איהו חמשה:
אָמַר אַמֵּימָר: אֲמַרָה לִי רֵישָׁתִינְהִי דְּנָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת: הַאי מַאן דְּפָגַע בְּהוּ בְּנָשִׁים כַּשְׁפָנִיּוֹת, נֵימָא הָכִי: ''חָרֵי חַמִּימֵי בְּדִיקּוּלָא בַּזְיָיא לְפוּמַּיְיכוּ נְשֵׁי דְּחָרָשַׁיָּיא, קָרַח קָרְחַיְיכִי, פָּרַח פָּרְחַיְיכִי,
Rachi (non traduit)
רישתינהי דנשים כשפניות. השולטות עליהם אמרה לי דבר זה:
חרי חמימי בדיקולי בזייא. צואה חמה בסלים נקובים וקרועים לפומייכו:
נשי חרשייתא. יזדמנו לפיכם נשים כשפניות:
קרח קרחייכי. יהי רצון שימרטו אותן שערות שלכם שאתן מכשפות בהן:
פרח פרחייכי. ישא הרוח אותן פירורי לחם שאתן מכשפות בהן:
Tossefoth (non traduit)
האי מאן דפגע באיתתא כו'. והא דאמר במי שמתו (ברכות דף כ.) ר' יוחנן הוה קאזיל ויתיב אשערי טבילה כי היכי דילדן זרעא כוותיה הכא דפגע בעת שעולה מן המים ור' יוחנן אשערי טבילה יתיב אי נמי התם יתיב הכא פגע אי נמי רבי יוחנן היה אומר שופך בוז על וגו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source