1. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הַכֹּל _ _ _:
מִבַּל
מוֹדִין
וְהָתַנְיָא
שֶׁפָּרַע
2. אַמַּאי הָכִי נָמֵי נֵימָא לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט _ _ _ מֵהֶקְדֵּשׁ:
לְמִיפְרַק
צַו
בְּמָנֶה
חָמוּר
3. מְשָׁכוֹ בְּמָאתַיִם וְלֹא הִסְפִּיק לִפְדּוֹתוֹ עַד שֶׁעָמַד בְּמָנֶה _ _ _ מָאתַיִם מַאי טַעְמָא לֹא יְהֵא כֹּחַ הֶדְיוֹט חָמוּר מֵהֶקְדֵּשׁ:
לְמוֹשְׁכוֹ
נוֹתֵן
יִמּוֹל
אִיהִי
4. _ _ _ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה בֵּין שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ בֵּין שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָהּ אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים חַיָּיבִין חוּץ מִבַּל תַּקִּיף וּבַל תַּשְׁחִית וּבַל תִּטַּמֵּא לְמֵתִים:
אוֹמֵר
מִצְוַת
פַּרְקֵיהּ
וְכָל
5. וְאִיהִי מְנָלַן דְּלָא מִיחַיְּיבָא לְמִיפְרַק נַפְשַׁהּ דִּכְתִיב תִּפְדֶּה תִּיפָּדֶה כֹּל שֶׁאֲחֵרִים מְצֻוִּוים לִפְדּוֹתוֹ מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְכֹל שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוים _ _ _ אֵין מְצֻוֶּוה לִפְדּוֹת אֶת עַצְמוֹ וּמִנַּיִן שֶׁאֵין אֲחֵרִים מְצֻוִּוין לִפְדּוֹתָהּ דְּאָמַר קְרָא כָּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה בָּנֶיךָ וְלֹא בְּנוֹתֶיךָ:
לְמוֹשְׁכוֹ
וְכֹל
אֶלָּא
לִפְדּוֹתוֹ
1. אִישׁ ?
n. pr.
1 - homme.
2 - époux.
3 - homme distingué.
1 - désordres, licence, anarchie.
2 - princes.
3 - chevelures.
ce qui est agréable à l'odorat.
2. בֵּן ?
action de dessécher, dessèchement.
n. pr.
1 - fils.
2 - âgé de.
1 - champ, terre.
2 - campagne, pays.
3. זֶה ?
1 - bâton.
2 - tribu.
3 - pointe, poinçon dont on se servait pour écrire.
n. pr.
1 - ce, celui-ci.
2 - voici, voilà.
n. pr.
4. ?
5. בֵּן ?
accident.
1 - fils.
2 - âgé de.
n. pr.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10