Daf 32a
וּמִקְצָתוֹ חָלוּץ.
Rachi (non traduit)
ומקצתו חלוץ. ואתי למימר בב' יבמות הבאות מבית אחד חדא מתייבמת ואחרת חלצה:
וְיֹאמְרוּ! אִי דִּמְיַיבֵּם וַהֲדַר חָלֵיץ — הָכִי נָמֵי.
אֶלָּא גְּזֵירָה דִּילְמָא חָלֵיץ בְּרֵישָׁא וַהֲדַר מְיַיבֵּם, וְקָם לֵיהּ בַּ''אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה'', וְרַחֲמָנָא אָמַר: כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה — שׁוּב לֹא יִבְנֶה.
אָמַר רָבָא: נָתַן גֵּט לְמַאֲמָרוֹ — הוּתְּרָה צָרָתָהּ. אֲבָל הִיא אֲסוּרָה, דְּמִחַלְּפָה בְּבַעֲלַת גֵּט.
Rachi (non traduit)
נתן גט למאמרו. אמתניתין קאי שאם נתן זה העושה מאמר גט למאמרו ולא לזיקתו ואח''כ מת הותרה אשתו הראשונה שהיא צרתה להתייבם לשלישי דמאמר דעבד שקליה ולאו צרות נינהו והשתא לא אתי למימר בשתי יבמות מבית אחד חדא חלצה וחדא מייבמא דהכא לאו מבית אחד מיחזי:
אבל היא אסורה. ולא משום דקם ליה בלא יבנה דפוסלה על אחיו הנשאר שהרי לא נתן גט לזיקה אלא משום דאתי לאיחלופי בבעלת הגט היכא דעבד גט למאמרו ולזיקתו דההיא ודאי מידחיא אבל גט למאמרו לא דחי אלא מאמר ונשארה זיקה ראשונה במקומה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: נָתַן גֵּט לְמַאֲמָרוֹ — הוּתְּרָה אֲפִילּוּ הִיא. מַאי טַעְמָא? מַאי דַּעֲבַד בַּהּ — שַׁקְלֵיהּ.
Rachi (non traduit)
הותרה אפילו היא. לשלישי כשימות שני:
מאי דעבד שקליה. והויא כמו שלא עשה בה מאמר ואתיא ומתייבמת לשלישי מחמת זיקת אחיו הראשון. ודוקא שפירש למאמרו ולא לזיקתו קאמר אבל סתמא קיימא בלא יבנה אכולהו אחין והכי מוכחא מילתא דרבא בפרק רבן גמליאל (לקמן יבמות ד' נב:) דלמאמרו ולא לזיקתו קאמר:
Tossefoth (non traduit)
גט למאמרו כו'. הקשה ריב''ן דתנן בפר''ג (לקמן יבמות דף נ.) דיש מאמר אחר מאמר ואם עשה מאמר בזו ובזו צריכה ב' גיטין וחליצה בין יבם אחד לב' יבמות בין ב' יבמין ליבמה אחת אבל יבומי חד מינייהו לא ולרבא יתן גט למאמרו ולא לזיקתו וליבומי אידך ותירץ דלכתחלה אין לעשות כן דגזרינן גט למאמרו אטו גט לזיקתו ודוקא בדיעבד קאמר הכא רבא דהותרה אפי' היא דכיון דתו ליכא למיגזר בהאי מאמר אטו שאר מאמרות דעלמא לא גזרינן דלא שכיחי כולי האי אבל לכתחלה גזרינן משום האי מאמר גופיה:
מַתְנִי' שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וּמֵת אֶחָד מֵהֶן, וְאַחַר כָּךְ מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׁנִי — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו עוֹלָמִית, הוֹאִיל וְנֶאֶסְרָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת.
גְּמָ' פְּשִׁיטָא! הַשְׁתָּא, וּמָה הָתָם דְּלָא מִידַּחְיָא מֵהַאי בֵּיתָא לִגְמָרֵי — אָמְרַתְּ לָא, הָכָא דְּקָא מִידַּחְיָא מֵהַאי בֵּיתָא לִגְמָרֵי — לָא כָּל שֶׁכֵּן! תַּנָּא — הָא תְּנָא בְּרֵישָׁא, וְהָךְ חַזְיַאּ לְהֶיתֵּירָא וְשַׁרְיַאּ, וַהֲדַר חַזְיַאּ לְאִיסּוּרָא. וְאַיְּידֵי דְּחַבִּיבָה לֵיהּ אַקְדְּמַהּ, וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.
Rachi (non traduit)
פשיטא השתא ומה התם דלא אידחיא מהאי ביתא. לעיל (יבמות דף ל.) גבי שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשא נכרית ומת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח''כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית משום אשת אח הואיל ונאסרה עליו שעה אחת בנפילה ראשונה משום אחות אשה. ואע''ג דבההיא נפילה קמייתא לא אידחיא לה לגמרי דהא קאי נשוי נכרית שזוקקה לייבום וקורא אני בה בשעת נפילה יבמה יבא עליה אפי' הכי חשבינן לה לגבי בעל אחותה כאשת אח שיש לה בנים לאיתסורי עליה אפילו לאחר מיתת אחותה:
הכא. דבשעת נפילה אידחיא מהאי ביתא לגמרי דאין כאן אלא בעל אחותה ומשעה שנפלה לפניו אין זיקת יבום עליה מיבעיא:
תנא הא. מתני' דהכא תנא ברישא:
והך. דשלשה אחים דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי חזיא מעיקרא להיתרא ושריא [משום הכי לא תניא]:
הדר חזיא לאיסורא. דמ''מ לדידה לא קרינא ביה משעת נפילה יבמה יבא עליה:
דחביבה ליה. משום דחידוש הוא:
ומשנה הראשונה. שיתירה היא משנשנית זו הואיל והיתה שנויה מתחלה:
לא זזה ממקומה. לעוקרה לגמרי:
Tossefoth (non traduit)
דאידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ''ש. אע''ג דמהאי בבא שמעינן דאסירא אע''ג דאיחזיא בהך נפילה דלא שמעינן מבבא דלעיל כדאמר לעיל (יבמות דף ל.) מ''מ כיון דאידחיא מהאי ביתא לגמרי פשיטא דאסירא אע''ג דחזיא בהא נפילה ולעיל דקאמר טעמא דאיחזיא בהך נפילה אהאי מתניתין משום דאכתי לא אסיק אדעתיה טעמא דאידחיא מהאי ביתא:
תָּנוּ רַבָּנַן: בָּא עָלֶיהָ — חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח, וּמִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָח בִּלְבַד. וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה בִּלְבָד!
Rachi (non traduit)
בא עליה. בחיי אשתו:
משום אשת אח. דהא רחמנא פטרה מייבום וקמה עליה כמי שיש לו בנים:
אלא משום אשת אח. כדמוקי טעמא לקמן:
לָא קַשְׁיָא: כָּאן שֶׁנָּשָׂא חַי, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא מֵת. כָּאן שֶׁנָּשָׂא מֵת, וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי.
Rachi (non traduit)
נשא חי ואח''כ נשא מת. איסור אחות אשה קדים דקודם שנשאה אחיו המת היתה עומדת עליו באיסור אחות אשה:
בנשא מת ואח''כ נשא חי. דאיסור אשת אח קדים ותו לא אתי איסור אחות אשה וחייל עלה דקסבר אין איסור חל על איסור:
Tossefoth (non traduit)
שנשא חי ואח''כ נשא מת. אע''ג דבכי האי גוונא שרו ב''ש צרה לייבומי לעיל בפ''ק (יבמות דף ח.) דכיון דלא חייל איסור אשת אח חשבי שלא במקום מצוה ר''ש לית ליה האי סברא דמכל מקום הרי היא אשת אחיו:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הֵיכָא דְּנָשָׂא מֵת וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא חַי, כֵּיוָן דְּאִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה לָא חָיֵיל — תִּתְיַיבֵּם יַבּוֹמֵי!
אָמַר רַב אָשֵׁי: אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה מִיתְלָא תְּלֵי וְקָאֵי, אִי פָּקַע אִיסּוּר אֵשֶׁת אָח — אָתֵי אִיסּוּר אֲחוֹת אִשָּׁה וְחָיֵיל, וְהִילְכָּךְ לָא פָּקַע.
Rachi (non traduit)
מיתלא תלי. דאי הוה פקע איסור אשת אח הוה חייל איסור אחות אשה דהאי דלא חייל מעיקרא משום טעמא דאיסור אשת אח דהוה קאי קמיה הלכך הואיל ואיסור אחות אשה מוכן ועומד לחול עליה פטורה מן היבם לא פקע איסור אשת אח וחייב משום אשת אח:
Tossefoth (non traduit)
לא פקע. ואע''ג דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי כיון דלא פקע איסור אשת אח כמו אילונית דאוסרת צרתה אע''ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה וא''ת לר''ש משכחת לה אשת אח מן האב דפוטרת צרתה וליחשבה בהדי ט''ו נשים בפ''ק (דף ב. ודף י.) למ''ד בפלוגתא קא מיירי וכן האי דלעיל דקתני נאסרה עליו עולמית גם היא פוטרת צרתה וליחשבה וי''ל דהני כיון דמכח אחות אשה אסירא בכלל אחות אשה נינהו:

וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר? וְהָא תַּנְיָא: עָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת — נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן בַּזִּיקָּה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה עָלָיו.
Rachi (non traduit)
שתי מיתות. כגון חמותו והיא אשת איש דאחמותו שריפה ואאשת איש חנק:
נידון בחמורה. בשריפה:
וְתַנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי נִידּוֹן בַּזִּיקָּה הָרִאשׁוֹנָה הַבָּאָה עָלָיו? חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂית אֵשֶׁת אִישׁ — נִידּוֹן בַּחֲמוֹתוֹ. אֵשֶׁת אִישׁ וְנַעֲשֵׂית חֲמוֹתוֹ — נִידּוֹן בְּאֵשֶׁת אִישׁ.
Rachi (non traduit)
חמותו ונעשית אשת איש. שהיתה אלמנה כשנשא בתה:
נידון באשת איש. ואע''ג דקיל הוא. אלמא לא אתי איסור חמותו וחייל אאשת איש דאי חיילי תרוייהו עליה הוה לן למדייניה בחמורה:
Tossefoth (non traduit)
ונעשית אשת איש נידון בחמותו. ואין זה מכח זיקה ראשונה דבלאו הכי מי שנתחייב ב' מיתות נידון בחמורה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source