1.
אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן הֲלָכָה כְּרַב יְהוּדָה אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְהָתַנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי אַף _ _ _ גַּב דְּתַנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי מִסְתַּבְּרָא טַעְמָא דְּרַב יְהוּדָה מִשּׁוּם שֶׁבַח בֵּית אָבִיהָ:
וְחַיָּיב
מִי
מוֹדֶה
עַל
2.
הָהִיא אִיתְּתָא דְּעַיִּילָה לֵיהּ לְגַבְרַאּ אִיצְטְלָא דְמֵילָתָא _ _ _ שְׁכֵיב שַׁקְלוּהָ יַתְמֵי וּפַרְסוּהָ אַמִּיתָנָא:
יַתְמֵי
דִּמְחוּסַּר
יֹאכֵלוּ
בִּכְתוּבְּתַהּ
3.
הַדִּין _ _ _ וְרַב אַמֵּי אָמַר הַדִּין עִמּוֹ:
וְאִם
לְטַעְמֵיהּ
אִם
עִמָּהּ
4.
תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה הַמַּכְנֶסֶת שׁוּם לְבַעְלָהּ אִם רָצָה הַבַּעַל לִמְכּוֹר — לֹא יִמְכּוֹר וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ הִכְנִיס לָהּ שׁוּם מִשֶּׁלּוֹ אִם רָצָה הַבַּעַל לִמְכּוֹר — לֹא יִמְכּוֹר מָכְרוּ שְׁנֵיהֶם לְפַרְנָסָה זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן _ _ _ בֶּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת:
לוֹ
לִפְנֵי
שִׁמְעוֹן
בַּרְזֶל
5.
יָתֵיב רַבָּה וְרַב יוֹסֵף בְּשִׁילְהֵי פִּרְקֵיהּ דְּרַב נַחְמָן וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְתַנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יוֹצְאִין בְּשֵׁן וָעַיִן לָאִישׁ _ _ _ לֹא לָאִשָּׁה:
אֲבָל
בֶּן
הָיָה
עִמָּהּ
1. ?
2. יִשְׂרָאֵל ?
n. pr.
1 - n. pr.
2 - déclinaison partiellement commune avec le verbe être amené (יָבַל).
2 - déclinaison partiellement commune avec le verbe être amené (יָבַל).
désir.
1 - n. pr.
2 - juif.
2 - juif.
3. אִשָּׁה ?
femme, épouse.
n. pr.
n. pr.
n. pr.
4. נְהִי ?
n. pr.
1 - cri de douleur, lamentation.
2 - supposons, bien que.
2 - supposons, bien que.
1 - long.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
1 - ornement.
2 - n. pr.
2 - n. pr.
5. שֶׁל ?
n. pr.
1 - de.
2 - Sert également à indiquer l'appartenance.
3 - בְּשֶׁל : à cause de.
2 - Sert également à indiquer l'appartenance.
3 - בְּשֶׁל : à cause de.
herbage, verdure.
hier.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10