Daf 25a
''וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר'', מַאי סֵפֶר הַיָּשָׁר? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁנִּקְרְאוּ יְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים''.
Rachi (non traduit)
וידום השמש. ביהושע כתיב כשנלחם עם חמשת המלכים הצרים על הגבעונים. והכא נקט לה משום דפליגי לעיל ר''א ורבי שמואל בר נחמני במדרש פסוקא דוישרנה ופליגי נמי במדרש דויעמד השמש:
וידום. שתק מלומר שירה שבכל עת לכתו אינו שותק ובעמידתו שותק ויהושע אומר שירה בשבילה דכתיב אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' וגו':
עד יקום גוי. ינקום ישראל מאויביו:
הלא היא כתובה על ספר הישר. שעתיד ליעשות לי נס:
ספר אברהם כו'. היינו ספר בראשית שמעשה אבות כתובים בו:
מות ישרים. בלעם מבקש על עצמו שימות מיתה של גויעה כמותן:
וְהֵיכָא רְמִיזָא? ''וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם'', [אֵימָתַי יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם?] בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, ''וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים''.
Rachi (non traduit)
והיכא רמיזא. בבראשית שעתיד יהושע לבא לנס זה. יהושע משבט אפרים בא כדכתיב (במדבר י''ג:ח') למטה אפרים הושע בן נון [וכתיב באפרים וזרעו יהיה] מלא הגוים כל הארצות נתמלאו מיראתו ומאימתו זרעו של אפרים יהיה מלא הגוים אדם נוצח כאן מלחמה ואין בני אספמייא יודעין בה אבל בשעה שעמדה לו חמה ליהושע נראה לכל העולם ויראו מפניו:
ספר משנה תורה וספר שופטים. ל''ג הכא ואגב ריהטא דגירסא דלקמן ניקבעה היא ושבשתא היא דהא לא רמיזא ביה:
ויעמד השמש. יש במשמעה שתי עכבות אחת בחצי השמים והיינו בחצי היום ואחת סמוך לשקיעתו:
דכתיב ולא אץ לבוא. אלא שהה כיום תמים דהיינו עשרים וארבע שעות דיום אינו תמים ושלם אלא עם לילו:
וְכַמָּה? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע [שָׁעֵי], אֲזַל שֵׁית וְקָם שֵׁית, אֲזַל שֵׁית וְקָם שֵׁית, כּוּלַּהּ מִלְּתָא כְּיוֹם תָּמִים.
Rachi (non traduit)
עשרים וארבעה. היה אותו יום מעלות השחר עד יציאת הכוכבים ויום תמים אכולה מילתא קאי אהלוך ואעמידה:
אזיל שית. עד חצי השמים:
וקם שית. דכתיב ויעמד השמש:
ואזיל שית. עד ערב וקם שית כדכתיב ולא אץ לבוא:
כולה מילתא. הילוכו ועמידתו כיום תמים עשרים וארבע של יום ולילה דשאר ימים:
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: שְׁלֹשִׁים וְשֵׁית, אֲזַל שֵׁית וְקָם תְּרֵיסַר, אֲזַל שֵׁית וְקָם תְּרֵיסַר, עֲמִידָתוֹ כְּיוֹם תָּמִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אֲזַל שֵׁית וְקָם תְּרֵיסַר, אֲזַל שֵׁית וְקָם עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה, [שֶׁנֶּאֱמַר]: ''וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים'', מִכְּלָל דְּמֵעִיקָּרָא לָאו כְּיוֹם תָּמִים [הֲוָה].
Rachi (non traduit)
ל' ושית. דיום תמים דקרא אעמידה לחוד קאי:
ארבעים ושמונה. דיום תמים דקרא אשהיה דשקיעה קאי וקמייתא דלא כתיב ביה כיום תמים סתם עמידה שנים עשר שעות כעמידה שדרכו לעמוד ולשתוק בלילה:
אִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּתוֹסֶפְתָּא פְּלִיגִי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה — אֲזַל שֵׁית וְקָם תְּרֵיסַר, אֲזַל שֵׁית וְקָם תְּרֵיסַר, עֲמִידָתוֹ כְּיוֹם תָּמִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ — אֲזַל שֵׁית וְקָם תְּרֵיסַר, אֲזַל שֵׁית וְקָם עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה, ''וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים''.
Rachi (non traduit)
איכא דאמרי. הנך שיעורי דהנך רבנן בתוספתא שניתוסף על היום קאמרי להו:
רבי יהושע בן לוי אמר עשרים וארבע. הואי התוספתא ויום תמים אעמידה קאי:
ור''א אמר ל''ו. הוי תוספתא ויום תמים דקרא אעמידה דלא אץ לבוא קאי וקמייתא סתמא י''ב שעות כתורת לילה:
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אֲזַל שֵׁית וְקָם עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה, אֲזַל שֵׁית וְקָם עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה, מַקִּישׁ עֲמִידָתוֹ לְבִיאָתוֹ — מָה בִּיאָתוֹ כְּיוֹם תָּמִים, אַף עֲמִידָתוֹ כְּיוֹם תָּמִים.
Rachi (non traduit)
ור' שמואל בר נחמני. סבר דכיום תמים אעמידה דולא אץ לבוא קאי ומיהו מקיש עמידתו דחצי השמים לביאתו דלא אץ לבוא:
תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לִיהוֹשֻׁעַ, כָּךְ עָמְדָה לוֹ חַמָּה לְמֹשֶׁה וּלְנַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן. יְהוֹשֻׁעַ — קְרָאֵי, נַקְדִּימוֹן בֶּן גּוּרְיוֹן — גְּמָרָא. לְמֹשֶׁה מְנָלַן? אָתְיָא ''אָחֵל'' ''אָחֵל'': כְּתִיב הָכָא ''אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ'', וּכְתִיב הָתָם בִּיהוֹשֻׁעַ ''אָחֵל גַּדֶּלְךָ''.
Rachi (non traduit)
נקדימון בן גוריון גמרא. שהלווהו הגמון אחד עשר מעינות כו' במסכת תענית בפ' סדר תעניות אלו (תענית דף יט:):
למשה. במלחמת סיחון:
Tossefoth (non traduit)
למשה ליהושע ולנקדימון. הא דלא קחשיב נמי יעקב כי שם לא היו רק תשלומין כדאמרי' (חולין דף צא:) שמש ששקעה בעבורו זרחה בעבורו ומהאי טעמא נמי לא חשיב חזקיה שלא היו רק תשלומין ליום שנתקצר בימי אחז והר''ר אלחנן אומר דההוא מעשה דחזקיה לא היה אלא אות בעלמא שהרי לא עמד השמש כלל במקום אחד אלא שהלך לאחוריו דבבראשית רבה איכא נמי למ''ד וישם ה' לקין אות מלמד שהעמיד לו גלגל חמה:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָתְיָא ''תֵּת'' ''תֵּת'': כְּתִיב הָכָא ''אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ'', וּכְתִיב בִּיהוֹשֻׁעַ ''בְּיוֹם תֵּת ה' אֶת הָאֱמֹרִי''.
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, מִגּוּפֵיהּ דִּקְרָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ: ''אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ'', אֵימָתַי ''רָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ''? בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדָה לוֹ חַמָּה לְמֹשֶׁה.
מֵיתִיבִי: ''וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו''! אִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁעוֹת הוּא דְּלָא הֲווֹ (נפיש) [נְפִישָׁן] כּוּלֵּי הַאי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אַבְנֵי בָרָד לָא הֲווֹ, דִּכְתִיב: ''וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ''.
Rachi (non traduit)
לא היה כיום ההוא. במעשה דיהושע כתיב:
אבני ברד. דלא היו במשה:
כְּתִיב ''וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר'', מַאי ''סֵפֶר הַיָּשָׁר''? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה סֵפֶר אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁנִּקְרְאוּ ''יְשָׁרִים'', דִּכְתִיב בְּהוּ ''תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ''.
Rachi (non traduit)
ויאמר ללמד בני יהודה קשת. בקינה שקונן דוד על שאול כתיב:
הלא היא כתובה. דבני יהודה היו מושכי קשת:
וְהֵיכָא רְמִיזָא? ''יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ'', וְאֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה יָד כְּנֶגֶד עוֹרֶף? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ קֶשֶׁת.
Rachi (non traduit)
יד כנגד עורף. המושך בקשת נותן ידיו כנגד עיניו דהיינו מול העורף הטרי''ל בלע''ז:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: זֶה סֵפֶר מִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ''סֵפֶר הַיָּשָׁר''? דִּכְתִיב: ''וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה'''. וְהֵיכָא רְמִיזָא? ''יָדָיו רַב לוֹ'', וְאֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה שְׁתֵּי יָדַיִם? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ קֶשֶׁת.
Rachi (non traduit)
דכתיב. במשנה תורה ועשית הישר והטוב:
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: זֶה סֵפֶר שׁוֹפְטִים, וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ ''סֵפֶר הַיָּשָׁר''? דִּכְתִיב: ''בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה'', וְהֵיכָא רְמִיזָא? ''לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה'', וְאֵיזוֹ הִיא מִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה לִימּוּד? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ קֶשֶׁת.
Rachi (non traduit)
איזהו היא מלחמה שצריכה לימוד כו':
וּמְנָלַן דְּבִיהוּדָה כְּתִיב? דִּכְתִיב: ''מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה אֶל הַכְּנַעֲנִי לְהִלָּחֵם בּוֹ, וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה''.
Rachi (non traduit)
ומנלן. דקרא ביהודה כתיב:
דכתיב. ברישא דסיפרא מי יעלה בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר השם יהודה יעלה אלמא סתם מלחמה דסיפרא איהודה קיימי:
''וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל'', מַאי ''וְהֶעָלֶיהָ''? רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: שׁוֹק וְאַלְיָה. מַאי ''וְהֶעָלֶיהָ''? דִּמְסַמְּכָא שׁוֹק לְאַלְיָה.
Rachi (non traduit)
וירם הטבח את השוק ואת העליה. משום פלוגתא דהני אמוראי גופייהו נקט לה:
והעליה. מה שעליה:
דמסמכא שוק לאליה. השוק סמוך לאליה שהאליה מלמעלה ונסמכה על השוק ושוק הוא עצם של צומת הגיד הממוצע בין קולית לארכובה ואיברים התחתונים סומכין את העליונים:
וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שׁוֹק וְחָזֶה, מַאי ''וְהֶעָלֶיהָ''? דְּמַחֵית לֵהּ לְחָזֶה עִילָּוֵיהּ דְּשׁוֹק כִּי בָעֵי אֹנוֹפֵי, וּמֹנְפִי לֵיהּ. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שׁוֹק וְשׁוֹפִי, מַאי ''וְהֶעָלֶיהָ''? שׁוֹפִי עִילָּוֵיהּ דְּשׁוֹק קָאֵי.
Rachi (non traduit)
דמחית. מניח חזה על השוק גבי חזה ושוק של שלמים בשעת תנופה וההיא סעודתא אע''פ דזבח הוה כדכתיב (שמואל א ט':י''ג) כי הוא יברך (את) הזבח לא הוה חזה ושוק דידהו לכהן דבמה קטנה הוה וקיימא לן בפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה:
שופי. כף הירך הסובב עצם הקולית וקורין פולפ''א:
לֹא תִּתְיַיחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם, בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּחַד, דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרֵי? וְהָתְנַן: ''לֹא יִתְיַיחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים''!
Rachi (non traduit)
לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. שהנשים דעתן קלות ושתיהן תתרצינה לעבירה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source