Daf 4b
''וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן'' — אֶפְשָׁר דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע, דַּעַת עֶלְיוֹן מִי הֲוָה יָדַע?
Tossefoth (non traduit)
ויודע דעת עליון. משמע מעצמו ולא בנבואה ולהכי פריך דעת בהמתו לא הוה ידע:
מַאי ''דַּעַת בְּהֶמְתּוֹ לָא הֲוָה יָדַע''? בְּעִידָּנָא דַּחֲזוֹ לֵיהּ דַּהֲוָה רְכִיב אַחֲמָרֵיהּ, אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא רְכַבְתָּא אַסּוּסְיָא? אֲמַר לְהוּ: בִּרְטִיבָא שְׁדַאי לֵיהּ. מִיָּד: ''וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן הֲלֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ'', אֲמַר לַהּ: לִטְעִינָא בְּעָלְמָא.
Rachi (non traduit)
ברטיבא. באחו:
שדאי ליה. השלכתיו לרעות:
אֲמַרָה לֵיהּ: ''אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי''! אֲמַר לַהּ: אַקְרַאי בְּעָלְמָא. אֲמַרָה לֵיהּ: ''מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה'', וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לָךְ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה. כְּתִיב הָכָא: ''הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי'', וּכְתִיב הָתָם: ''וַתְּהִי לוֹ סֹכֶנֶת''.
Rachi (non traduit)
סוכנת. לשון מחממת:
אֶלָּא מַאי ''וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן''? שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ לְכַוֵּין אוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹעֵס בָּהּ, וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לְהוּ נָבִיא: ''עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אוֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים וְעַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'''.
Rachi (non traduit)
מן השטים ועד הגלגל. עד באכם אל הגלגל שהפלתי לפניכם שונאיכם:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: עַמִּי, רְאוּ כַּמָּה צְדָקוֹת עָשִׂיתִי עִמָּכֶם שֶׁלֹּא כָּעַסְתִּי עֲלֵיכֶם כָּל אוֹתָן הַיָּמִים, שֶׁאִם כָּעַסְתִּי עֲלֵיכֶם לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט, וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בִּלְעָם לְבָלָק: ''מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זֹעֵם ה'''.
וְכַמָּה זַעְמוֹ? רֶגַע. וְכַמָּה רֶגַע? אָמַר אַמֵּימָר, וְאִיתֵּימָא רָבִינָא: רֶגַע כְּמֵימְרֵיהּ. וּמְנָלַן דְּרֶגַע הֲוָה רִיתְחֵיהּ? דִּכְתִיב: ''כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ''. וְאִיבָּעֵית אֵימָא מֵהָכָא: ''חֲבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זַעַם''.
Rachi (non traduit)
כי רגע באפו. אלמא דרגע הוי אפו:
Tossefoth (non traduit)
רגע כמימרא. וא''ת מה היה יכול לומר בשעה מועטת כזאת ויש לומר היה אומר כלם והקב''ה הפכו ואמר מלך כדכתיב (במדבר כ''ג:
כ''א) ותרועת מלך בו ורבי אליהו היה מפרש שאין צריך רק להתחיל קללתו באותו רגע תדע שהיה רוצה להאריך בקללתו כדאיתא בחלק (סנהדרין דף קה:) מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו:
ה''ג ומנלן דרגע הוי ריתחיה שנאמר כי רגע באפו. ול''ג ומנלן דרגע כמימריה דאם לא כן היכי מפיק מהאי קרא דרגע כמימריה:
אֵימַת רָתַח? אָמַר אַבַּיֵי: בִּתְלָת שָׁעֵי קַמָּיָיתָא, כִּי חִיוָּרָא כַּרְבָּלְתָּא דְתַרְנְגוֹלָא. כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִחְוָור חָיוְרָא? כָּל שַׁעְתָּא אִית בֵּיהּ סוּרְיָיקֵי סוּמָּקֵי, הָהִיא שַׁעְתָּא לֵית בֵּיהּ סוּרְיָיקֵי סוּמָּקֵי.
Rachi (non traduit)
סורייקי. נוקייש לשון לע''ז כמו חוטין חוטין ולשון ישמעאל קורין לחוט סוריאק:
Tossefoth (non traduit)
בתלת שעי קמייתא. פי' בשלישית כדאמרינן בסמוך בשעה שהחמה זורחת מלכי מזרח ומערב מניחים את כתריהן ודרכן של מלכים לעמוד בג' שעות כדאמרינן פ''ק דברכות (דף ט:):
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲוָה מְצַעֵר לֵיהּ הָהוּא מִינָא [בִּקְרָאֵי], יוֹמָא חַד נְקַט תַּרְנְגוֹלָא [וְאוֹקְמֵיהּ בֵּין כַּרְעֵיהּ דְּעַרְסָא], וְעַיֵּין בֵּיהּ, סְבַר: כִּי מָטָא הָהִיא שַׁעְתָּא אֶלְטֵיהּ, כִּי מְטָא הָהִיא שַׁעְתָּא נַימְנֵם.
אֲמַר: שְׁמַע מִינַּהּ לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְמִיעְבַּד הָכִי, [''וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו''] כְּתִיב, וּכְתִיב: ''גַּם עֲנוֹשׁ לַצַּדִּיק לֹא טוֹב''.
Rachi (non traduit)
לאו אורח ארעא. לכוין שעת זעמו:
Tossefoth (non traduit)
שמע מינה לאו אורח ארעא. לספרים דגרסי' ההוא עובד כוכבים ניחא דעובדי כוכבים לא מעלין ולא מורידין (לקמן עבודה זרה כו.) והוא שבקש לקללו להזיקו בקללתו נתכוין ולא להרגו ולא דמי להורדה לבור ואפילו לספרים דגרסי ההוא מינא אע''פ שהכופרים מורידין לבור נמי ניחא דודאי ביקש להרוג בקללתו ומ''מ קאמר בתר הכי ש''מ לאו אורח ארעא כי לא היה לו לדחוק בידי שמים ולהעניש מי שאינם רוצים להעניש אע''פ שבזמן הבית הי' מותר להרגו בידים:
תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים מַנִּיחִין כִּתְרֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶן וּמִשְׁתַּחֲוִין לַחַמָּה, מִיָּד כּוֹעֵס [הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא]. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא לִיצַלֵּי אִינִישׁ צְלוֹתָא דְּמוּסָפֵי בִּתְלָת שָׁעֵי קַמָּיָיתָא דְּיוֹמָא בְּיוֹמָא קַמָּא דְּרֵישׁ שַׁתָּא בְּיָחִיד, דִּלְמָא כֵּיוָן דְּמִפְּקִיד דִּינָא, דִּלְמָא מְעַיְּינִי בְּעוֹבָדֵיהּ וְדָחֲפוּ לֵיהּ מִידְּחֵי.
Rachi (non traduit)
בתלת שעי קמייתא. בשעת חרון:
אִי הָכִי, דְּצִבּוּר נָמֵי! דְּצִבּוּר נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ. אִי הָכִי, דְּיָחִיד דְּצַפְרָא נָמֵי לָא! כֵּיוָן דְּאִיכָּא צִבּוּרָא דְּקָא מְצַלּוּ, לָא קָא מִדְּחֵי.
Rachi (non traduit)
דצפרא נמי. בתפלת יוצר:
צבורא מצלו. שחרית בכל מקומות. תפלת מוספין הואיל וזמנה כל היום והיא שיחת שחרית וצהרים יש שמתפללין אותה בבקר ויש מאחרין:
Tossefoth (non traduit)
כיון דאיכא צבורא דמצלי לא מדחי. פי' ר''ת הא דמשמע הכא דמהני אפי' כשהצבור מתפללין במקום אחר היינו דוקא דלא מדחי אבל אינה נשמעת אלא במקום שהצבור מתפללין כדאמרינן בפ''ק דברכות (דף ו.) אין תפלתו של' אדם נשמעת אלא עם הצבור:
וְהָא אָמְרַתְּ: שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה! אֵיפוֹךְ.
Rachi (non traduit)
והא אמרת. ראשונות יושב ועוסק בתורה שניות דן והכא אמרת בקמייתא דן:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, תּוֹרָה דִּכְתִיב בַּהּ ''אֱמֶת'', דִּכְתִיב: ''אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר'' — אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, דִּין דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ''אֱמֶת'' — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
Rachi (non traduit)
אמת קנה. הוצא הוצאות על תלמוד תורה:
ואל תמכור. בחנם למוד אחרים:
דין לא כתיב ביה אמת. והא דכתיב (תהילים י''ט:י') משפטי ה' אמת במשפטים הכתובים בתורה וציום לישראל קא משתעי דלעיל מיניה כתיב פקודי ה' ישרים:
מוספי כל השנה הן שבח וסיפורי מעשה אבל מוסף ראש השנה מתוך שהוא מתפלל מלכיות זכרונות שופרות מיפקד דינא טפי ואל יפרוש אדם עצמו מן הצבור:
(יוֹם, מֵעִיד, טָרַף, בָּעֵגֶל — סִימָן.) גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ''אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם''? ''הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם'' — וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, ''הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם'' — וְלֹא הַיּוֹם לִיטּוֹל שְׂכָרָן.
Rachi (non traduit)
ולא למחר לעשותם. דאין מצות לעתיד:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּאוֹת וּמְעִידוֹת אוֹתָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת''. ''יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ'' — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ''יִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת'' — אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מִצְוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּאוֹת וְטוֹרְפוֹת אוֹתָם לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם לָעוֹלָם הַבָּא עַל פְּנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים'', ''נֶגֶד הָעַמִּים'' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ''לְעֵינֵי הָעַמִּים'', מְלַמֵּד שֶׁבָּאוֹת וְטוֹרְפוֹת לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם עַל פְּנֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל אֶלָּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים וְגוֹ'''.
Rachi (non traduit)
לא עשו ישראל את העגל. כלומר גבורים ושליטים ביצרם היו ולא הי' ראוי להתגבר יצרם עליהן אלא גזירת מלך היתה לשלוט בם כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה שאם יאמר החוטא לא אשוב שלא יקבלני אומרים לו צא ולמד ממעשה העגל שכפרו ונתקבלו בתשובה:
מי יתן והיה לבבם זה וגו'. בסיני נאמר. אלמא גבורים ואמיצי לבב ביראתם היו:
וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: לֹא דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְלֹא יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, לֹא דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב: ''וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי'',
Rachi (non traduit)
[לאותו מעשה. דבת שבע]:
לבי חלל. יצר הרע חלל בקרבי ואין לו כח לשלוט בקרבי:
וְלֹא יִשְׂרָאֵל רְאוּיִן לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב: ''מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אוֹתִי כָּל הַיָּמִים'', אֶלָּא לָמָה עָשׂוּ?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source