1. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁבַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר כֹּל שֶׁאֵין בַּהֲנָאָתוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — מוּתָּר מִכְּלָל דִּבְנוֹתֵן טַעַם _ _ _:
אִידֵּי
לֹא
וְאָמַר
עָסְקִינַן
2. אַבָּיֵי אָמַר בְּמַשֶּׁהוּ בָּתַר טַעְמָא אָזְלִינַן אִידֵּי וְאִידֵּי חַד טַעְמָא הוּא _ _ _ לֵיהּ מִין בְּמִינוֹ וּמִין בְּמִינוֹ בְּמַשֶּׁהוּ:
כּוּ'
דְּהָוֵה
גַּבֵּי
לָךְ
3. וְאַבָּיֵי מַתְנִיתִין בְּחַמְרָא עַתִּיקָא _ _ _:
בָּתַר
חַמְרָא
בְּעִנְבֵי
אוֹמֵר
4. חַלָּא דְּחַמְרָא וְחַלָּא דְּשִׁיכְרָא וַחֲמִירָא דְּחִיטֵּי וַחֲמִירָא דִּשְׂעָרֵי אַבָּיֵי אָמַר בְּנוֹתֵן טַעַם בָּתַר טַעְמָא אָזְלִינַן וְהַאי טַעְמָא לְחוּד וְהַאי טַעְמָא לְחוּד וְהָוֵה _ _ _ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם:
בְּמַשֶּׁהוּ
לֵיהּ
מִיקְּרֵי
אוֹ
5. תְּנַן יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל עַל גַּבֵּי עֲנָבִים כּוּ' קָא סָלְקָא דַּעְתִּין _ _ _ חַדְתָּא בְּעִנְבֵי מַאי לָאו בְּנוֹתֵן טַעַם לָא בְּמַשֶּׁהוּ:
דְּהָוֵה
טַעַם
חַמְרָא
חִזְקִיָּה
1. ?
2. ?
3. מִין ?
n. pr.
plaine, vallée.
1 - espèce.
2 - sexe.
3 - hérétique.
4 - parmi, comparatif.
5 - autre forme de מִן : de, d'entre, depuis, vers, à cause, pour.
peau, cuir.
4. עִם ?
n. pr.
belle-sœur (dont l'époux est décédé sans enfant).
avec, auprès, autant de, tant que.
n. pr.
5. תַּבְלִין ?
condiment, épices.
n. pr.
boeuf sauvage.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5

Score
0 / 10