Daf 101a
וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה
Tossefoth (non traduit)
ורחבן ששה. ואפי' למ''ד בסוכה (דף ח.) שהאדם תופס אמה היינו כשהוא לבוש אבל מת שאינו לבוש כל כך אף עם הארון לא הוי כי אם אמה ותדע דבלא מלבוש אין מחזיק אמה דהא מקוה אינו אלא אמה על אמה ברום ג' אמות ואי אדם ערום מחזיק אמה אמה באמתא היכי יתיב:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹשֶׂה תּוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ אַמּוֹת עַל שְׁמוֹנֶה וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ אַרְבָּעָה מִכָּאן וְאַרְבָּעָה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכְּנֶגְדָּן וְאֶחָד מִימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל
וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פִּי הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלֹא הַמִּטָּה וְקוֹבְרֶיהָ
Tossefoth (non traduit)
ועושה חצר על פתח המערה. כאן משמע שהחצר גבוה מן המערה דהא בעי למימר בגמרא שאחד מימין הפתח ואחד משמאל נכנסין לתוך החצר דקאמר בגמרא אי לבראי הא קא מיתדשי וקשה דבפרק משוח מלחמה (סוטה דף מד.) משמע שאין החצר שוה עם קרקע עולם אלא עמוק וצריך לעלות כשיוצא ממנו דמפליג בין פתחה למעלה לפתחה מן הצד וכן פ''ה שם וי''ל דאע''פ שהחצר עמוקה המערה עמוקה הימנה:
וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע:
גְּמָ' הָנֵי תְּרֵי לְהֵיכָא שָׁדֵי לְהוּ אִי לְבָרַאי הָא קָמִיתַּדְשִׁי לְהוּ וְתוּ הָא תְּנַן חֲצַר הַקֶּבֶר הָעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ טָהוֹר
Tossefoth (non traduit)
אי לבראי הא קא מיתדשי. ה''ה דה''מ למיפרך הא קא נגעי אהדדי אלא אומר ר''ת משום דה''מ לשנויי במעמיק כדמשני בסמוך ועדיפא מיניה פריך:
ותו התנן חצר הקבר העומד בתוכה טהור. וא''ת לר''ש היכי אזיל כיון שיש ד' מערות לד' רוחות וכי תימא באמה שבין כוך לכוך האמר בפרק משוח מלחמה (שם) דמת תופס ארבע אמות היכא דלא מסיימי מחיצות ודוקא בחצר הוא דמסיימי מחיצות אינו תופס ופ''ה דאזיל שם בשידה תיבה ומגדל:
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא דְּעָבֵיד לְהוּ כְּמִין נֶגֶר
Tossefoth (non traduit)
דעביד להו כמין נגר. תימה אכתי העומד בתוכו אמאי טהור הא מת תפיס ד' אמות דהא לא מסיימי מחיצתא שהוא קבור בתוך החצר עצמו ואם היינו אומרים דכותל המערה הוא אמה אתי שפיר אבל לא משמע הכי לקמן דחשיב כ''ב לר''ש וי''ח לרבנן משמע שאין בין חלל המערה לחצר כלום וכ''ת דמהדר ליה מחיצה סביב המת א''כ לא הוי חצר שש על שש וחסר ממנה הרבה שיש ח' מתים לד' פתחי החצר הפתוחין לד' מערות [ועוד] קשה לר''י דאיך יתכן שאין פתח המערה רחב אלא ב' אמות ואיך יכנסו עם המת דע''כ אין בו יותר דכוך העשוי כמין נגר רחב אמה על אמה וא''כ צריך להרחיק כל כוך מקרן זוית אמה דאי לאו הכי אי אפשר דלא נגעי אהדדי ח' כוכין שבחצר הרי לב' הכוכין ב' אמות ואמה שמניח לכל קרן וקרן ולא נשאר כי אם שתי אמות לפתח וכן נראה לר''י וצריך לדקדק היאך יורדין מחצר למערה שאם היה חצר משפיל והולך במקום שנכנסין לארבע מערות של ארבע רוחותיה אם כן לא היה ראוי להשתמש מטה וקובריה אלא ודאי החצר היה שש על שש שוה ודרך הסולם היו יורדין מן החצר למערה או מורדות היו מן החצר למערה:
דעביד להו כמין נגר. והא דתנן בסוף נזיר (דף סד:) המוצא מת מושכב כדרכו ואמר בגמרא מושכב פרט ליושב לר' יוסי בר' חנינא דהכא דוקא יושב ממעט ולא עומד:
וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source