Daf 104a
פָּחוֹת כָּל שֶׁהוּא יְנַכֶּה יָתֵר כָּל שֶׁהוּא יַחֲזִיר הָא סְתָמָא כְּהֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דָּמֵי
אֵימָא סֵיפָא וְאִם אָמַר לוֹ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר אֲפִילּוּ פִּיחֵת רוֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לִסְאָה הִגִּיעוֹ הָא סְתָמָא כְּמִדָּה בְּחֶבֶל דָּמֵי אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ
Tossefoth (non traduit)
אלא מהא ליכא למשמע מינה. ולא קשיא רישא לסיפא דלישנא דחד מינייהו לאו דוקא ולא נקטיה אלא משום סיפא כדפ''ה:
תָּא שְׁמַע בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ כְּבֵית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אֲפִילּוּ פִּיחֵת רוֹבַע לִסְאָה אוֹ הוֹתִיר רוֹבַע לִסְאָה הִגִּיעוֹ אַלְמָא סְתָמָא נָמֵי כְּהֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דָּמֵי הָתָם פָּרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ אֵיזֶהוּ בֵּית כּוֹר שֶׁהִיא כְּבֵית כּוֹר כְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ הֵן חָסֵר הֵן יָתֵר
Tossefoth (non traduit)
פרושי קמפרש איזהו בית כור שהוא כבית כור כגון דאמר ליה הן חסר הן יתר. תימה דתלי הן חסר הן יתר בכבית כור (והן חסר והן יתר משמע טפי דהגיעו ממאי) דמשמע כבית כור וי''ל דכי א''ל בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר איכא למימר תפוס לשון ראשון ולהכי תלי ליה בכבית כור:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי אִם כֵּן אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ לְמָה לִי אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ סְתָמָא נָמֵי כְּהֵן חָסֵר הֵן יָתֵר דָּמֵי שְׁמַע מִינַּהּ:
Tossefoth (non traduit)
אם כן אני מוכר לך אני מוכר [לך] למה לי. בכמה דוכתי דייק הכי ובכמה דוכתי לא דייק:
אלא לאו ש''מ סתמא נמי כהן חסר הן יתר כו'. ותימה דכיון דתנא רישא בית כור עפר סתמא דהגיעו אמאי איצטריך למיתני סיפא הן חסר הן יתר דכ''ש הוא וי''ל לאשמועינן דאפ''ה דוקא בית רובע אבל יתר מרובע לא א''נ תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר רישא דא''ל הן חסר הן יתר תנא סיפא הן חסר הן יתר מכלל דרישא דלא קא''ל וכענין זה יש בכמה מקומות ותימה דרבי יצחק קאמר לעיל טרשין שאמרו בית ד' קבין אבל יותר אין נמדדין עמה הא אמר הכא דבית כור סתמא כהן חסר והן יתר דמי ואפילו לא היו טרשין כל עיקר אלא היה הקרקע חסר הוה אמינא דהגיעו כ''ש השתא וי''ל דרבי יצחק לא קאמר אלא להצטרף לפחות מרובע לסאה ולרשב''א נראה דלא קשיא מידי דהכא מיירי בעומד באותה שדה ורואה כמה יש בה אבל באינו רואה אותה פשיטא ליה דהתם לא אמר הגיעו דאם התנה בית כור עפר למכור לו מי מצי למיתב ליה בית כור שהוא פחות רובע לסאה וסברא הוא דהתם אפילו ע''י ניכוי לא היה מקבל לוקח דא''ל אדעתא דהכי לא זבני שלא היה דעתו לקנות אלא בית כור שלם ובהכי איירי רישא דמתניתין ולהכי א''ר יצחק טרשין שאמרו בית ארבעת קבין אבל טפי לא דאי הוה חזינן להו כאילו אינן כלל אפילו לא היה חסר אלא קב חייב להשלים שלא קנה אלא בית כור שלם לגמרי:
מַהוּ מַחֲזִיר לוֹ מָעוֹת וְכוּ' לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל מוֹכֵר אָמְרִינַן לְיַפּוֹת כֹּחוֹ שֶׁל לוֹקֵחַ לָא אָמְרִינַן
וְהָתַנְיָא פִּיחֵת שִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר אוֹ הוֹתִיר שִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכוֹר הִגִּיעוֹ יוֹתֵר מִכָּאן כּוֹפִין אֶת הַמּוֹכֵר לִמְכּוֹר וְאֶת הַלּוֹקֵחַ לִיקַּח
הָתָם כְּגוֹן דַּהֲוָה יַקִּירָא מֵעִיקָּרָא וְזָל הַשְׁתָּא דְּאָמְרִינַן לֵיהּ אִי אַרְעָא יָהֲבַתְּ לִי הַב לִי כְּזוּלָא דְּהַשְׁתָּא
וְהָתַנְיָא כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ נוֹתֵן לוֹ כְּשַׁעַר שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ הָתָם כְּגוֹן דַּהֲוָה זוּלָא מֵעִיקָּרָא וְיָקְרָא לַהּ הַשְׁתָּא:
שֶׁאִם שִׁיֵּיר בַּשָּׂדֶה בֵּית תִּשְׁעָה קַבִּין וְכוּ' אָמַר רַב הוּנָא תִּשְׁעָה קַבִּין שֶׁאָמְרוּ וַאֲפִילּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה
וְרַב נַחְמָן אָמַר נוֹתֵן שִׁבְעַת קַבִּין וּמֶחֱצָה לְכָל כּוֹר וָכוֹר
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source