1.
אֶלָּא קִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּיָנוֹקָא מְקָרְבָא דַּעְתֵּיהּ גַּבֵּי זוּזֵי וְאִי אָמְרַתְּ זְבִינֵיהּ זְבִינֵי זִמְנִין דִּמְקַרְקְשִׁי לֵיהּ זוּזֵי אָזֵיל מְזַבֵּין לְכוּלְּהוּ נִכְסֵי דַּאֲבוּהּ אֲבָל גַּבֵּי מַתָּנָה אִי לָאו _ _ _ לֵיהּ הֲנָאָה מִינֵּיהּ לָא הֲוָה יָהֵיב לֵיהּ מַתָּנָה אֲמַרוּ רַבָּנַן תֶּיהְוֵי מַתְּנָתוֹ מַתָּנָה דְּלִעְבְּידוּ לְהוּ מִילֵּי:
קְטַנָּה
קָא
עַד
דַּהֲוָה
2.
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל בּוֹדְקִין לְקִדּוּשִׁין לְגֵרוּשִׁין וְלַחֲלִיצָה וּלְמֵיאוּנִין וְלִמְכּוֹר בְּנִכְסֵי _ _ _ עַד שֶׁיְּהֵא בֶּן עֶשְׂרִים:
שְׁמֹנֶה
דַּעְתֵּיהּ
זְמַן
אָבִיו
3.
וּלְטַעְמָיךְ זַבֵּין שָׁוֵי חַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא הָכִי נָמֵי דִּזְבִינֵיהּ _ _ _:
זְבִינֵי
אִשָּׁה
אַחְרָיוּת
נִקְנִין
4.
וְהִלְכְתָא תּוֹךְ זְמַן כְּלִפְנֵי זְמַן וְהִלְכְתָא _ _ _ בַּר מְנַשֶּׁה:
אֶלְעָזָר
כְּגִידֵּל
דְּלִעְבְּידוּ
וְלַחֲלִיצָה
5.
לַחֲלִיצָה לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר אִישׁ כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה אֲבָל אִשָּׁה בֵּין _ _ _ וּבֵין קְטַנָּה קָא מַשְׁמַע לַן דְּמַקְּשִׁינַן אִשָּׁה לְאִישׁ דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי:
גְּדוֹלָה
מִינֵּיהּ
וְאִי
קִים
1. אִי ?
1 - île.
2 - malheur à !
3 - ne pas.
4 - ou.
5 - si.
6 - elle.
7 - le pluriel peut aussi signifier : hiboux ou chacals.
2 - malheur à !
3 - ne pas.
4 - ou.
5 - si.
6 - elle.
7 - le pluriel peut aussi signifier : hiboux ou chacals.
1 - conquête.
2 - asservissement.
3 - remontrance.
4 - peine.
5 - fixation, soudage.
2 - asservissement.
3 - remontrance.
4 - peine.
5 - fixation, soudage.
n. pr.
n. pr.
2. .א.מ.ר ?
paal
1 - sonner de la trompette.
2 - enfoncer, dresser une tente.
3 - battre (des mains).
2 - enfoncer, dresser une tente.
3 - battre (des mains).
nifal
1 - être sonné.
2 - frapper dans la main.
3 - être enfoncé.
2 - frapper dans la main.
3 - être enfoncé.
hifil
faire sonner du chofar.
hifil
1 - vider, répandre.
2 - dégainer, armer.
2 - dégainer, armer.
houfal
vidé.
paal
dire, parler.
nifal
dit, appelé.
hifil
1 - faire dire.
2 - glorifier.
3 - engraisser.
2 - glorifier.
3 - engraisser.
hitpael
se glorifier.
peal
dire, parler, penser.
hitpeel
dit, appelé.
hifil
commencer.
houfal
démarré.
afel
commencer.
3. מְשִׁיכָה ?
n. pr.
n. pr.
attirance, attraction.
paille.
4. בַּר ?
n. pr.
n. pr.
bouc.
1 - fils.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
2 - blé.
3 - pur.
4 - sauvage.
5 - dehors.
6 - excepté.
7 - bœuf sauvage.
8 - Job 37. 11 : אַף בְּרִי, - (il charge le nuage) aussi de pluie, de fécondité (v. רְוָיָה) ; selon d'autres, בְּרִי de בָּרָה : même (dans) la pureté de l'air (v. טָרַח).
9 - n. pr.
5. מִלָּה ?
n. pr.
n. pr.
1 - circoncision.
2 - mot.
3 - chose.
2 - mot.
3 - chose.
n. pr.
Compléter le mot manquant
0 / 5
Retrouver la traduction
0 / 5
Score
0 / 10