Daf 15b
אֶלָּא אִינַּבּוֹיֵ אִינַּבִּי לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם הָכִי נָמֵי אִיּוֹב אִינַּבּוֹיֵ אִינַּבִּי [לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם] אַטּוּ כּוּלְּהוּ נְבִיאֵי מִי לָא אִינַּבּוֹ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם הָתָם עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ לְיִשְׂרָאֵל הָכָא עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם
וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים הֲלֹא אַתָּה סַכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ' מַאי מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל הַנּוֹטֵל פְּרוּטָה מֵאִיּוֹב מִתְבָּרֵךְ
מַאי וְסָר מֵרָע אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל אִיּוֹב וַותְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם נוֹתֵן חֲצִי פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִי אִיּוֹב וִיתְּרָהּ מִשֶּׁלּוֹ
Rachi (non traduit)
ה''ג מנהג עולם נותן חצי פרוטה לחנוני. מי שיש לו מלאכה מועטת לעשות אומר לפועל חצי פרוטה אני נותן לך ונלך אצל חנוני ונקנה בפרוטה ככר או ביצים ונחלוק ואיוב ויתרה לחצי השני משלו ונותן לו כל הפרוטה שהיה רע בעיניו לדקדק בדבר קל שאינו ממון:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ וְגוֹ' אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן גָּדוֹל הַנֶּאֱמָר בְּאִיּוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וּבְאִיּוֹב כְּתִיב אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים [וְסָר מֵרָע]
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה' וַיָּבֹא גַּם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן מֵאַיִן תָּבֹא וַיַּעַן הַשָּׂטָן וְגוֹ' אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שַׁטְתִּי בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְלֹא מָצָאתִי נֶאֱמָן כְּעַבְדְּךָ אַבְרָהָם שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה וַאֲפִילּוּ הָכִי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה [עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף] לֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ
Rachi (non traduit)
קום התהלך. היינו דקאמר ומהתהלך בה מאותו שאמרת לו התהלך בארץ אני בא:
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן כָּל הָאוֹמֵר מַלְכַּת שְׁבָא אִשָּׁה הָיְתָה אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה מַאי מַלְכַּת שְׁבָא מַלְכוּתָא דִּשְׁבָא
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו אוֹמֵר לוֹ טוֹל קֵיסָם מִבֵּין עֵינֶיךָ אוֹמֵר לוֹ טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ אֹמֵר לוֹ כַּסְפְּךָ הָיָה לְסִיגִים אֹמֵר לוֹ סָבְאֲךָ מָהוּל בְּמַיִם
Rachi (non traduit)
מהול. מעורב וכן כל לשון הוללות שבתורה לשון ערבוב:
סבאך. יינך כמו אל תהי בסבאי יין (משלי כ''ג:כ'):
ששופט את שופטיו. שהיו השופטין עצמן מקולקלים והיה פתחון פה לנשפט להוכיח את מוכיחו שאם אמר לו השופט טול קיסם מבין עיניך הסתלק ופרוש מעבירה קטנה שבידך יכול זה לומר טול קורה מבין עיניך פרוש מעבירה חמורה שבידך:
Tossefoth (non traduit)
דור ששופט את שופטיו. תימה לר''י דאמר (בפ''ק) דתמורה (דף טו:) כל האשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר לא היה בהם שום דופי:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דּוֹרוֹ שֶׁל אִיּוֹב שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ וּכְתִיב שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ אֵימָא בִּנְבוּאָה דִּכְתִיב חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אִם כֵּן לָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ לְמָה לִי
Rachi (non traduit)
ונחזה בך. לשון זימה [הוא זה] להסתכל בנשים שעובדי כוכבים אומרים לישראל שובי לתורתנו ותזני עמנו:
דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵאוּמּוֹת הָעוֹלָם הֲוָה בָּתַר דִּשְׁכֵיב מֹשֶׁה מִי שָׁרְיָא שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם וְהָא אָמַר מָר בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם וְנָתַן לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ
Rachi (non traduit)
ונפלינו. ונבדלנו בלכתך עמנו מכל האומות:
והא אמר מר. בפ''ק דברכות (דף ז.):
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אִיּוֹב בִּימֵי מַלְכוּת שְׁבָא הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אִיּוֹב בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וְיֵשׁ אוֹמְרִים אִיּוֹב בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה וְדִינָה בַּת יַעֲקֹב נָשָׂא כְּתִיב הָכָא כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי וּכְתִיב הָתָם כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל וְכוּלְּהוּ תַּנָּאֵי סְבִירָא לְהוּ דְּאִיּוֹב מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה לְבַר מִיֵּשׁ אוֹמְרִים
Rachi (non traduit)
בימי מלכות שבא היה. ובא גדוד מכשדים עליו:
וכולהו הני תנאי כו'. מסקנא דתירוצא הוא דתריץ לעיל תנאי היא ההוא מתניתא דלעיל ס''ל עובד כוכבים הוה והני תנאי דהך מתניתא כולהו סבירא להו דישראל הוה בר מיש אומרים דאמרי בימי יעקב הוה:
וחכ''א בימי מלכות כשדים. בימי נבוכדנצר היה ובא גם משבא גדוד עליו:
Tossefoth (non traduit)
בפירוש רבינו חננאל גרס כולהו תנאי ואמוראי מודו דאיוב ישראל היה ולר''י נראה דל''ג ואמוראי דרבא ע''כ סבר לעיל דלאו מישראל הוה דקאמר לעיל הכי אמר להן משה למרגלים ישנו לאותו אדם ששנותיו כעץ כו':
ויש אומרים איוב בימי יעקב הוה. הני יש אומרים לאו היינו ר' נתן דהא פליגי עליה:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר אִיּוֹב בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ אֵיזֶהוּ דּוֹר שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ בּוֹ נָשִׁים יָפוֹת הֱוֵי אוֹמֵר זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְאֵימָא בִּימֵי דָּוִד דִּכְתִיב וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה הָתָם בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל הָכָא בְּכָל הָאָרֶץ
תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִיּוֹב בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ אֵיזֶה דּוֹר שֶׁכּוּלּוֹ הֶבֶל הֱוֵי אוֹמֵר זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים
Rachi (non traduit)
שכולו הבל. הטובים שבהן לא היו כלום כדאמרינן לקמן שהנשפט היה לו פתחון פה לשפוט את שופטו ומוכיחו:
מֵיתִיבִי חָסִיד הָיָה בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וְאִיּוֹב שְׁמוֹ וְלֹא בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו יִסּוּרִין הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף כָּפַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה [כְּדֵי] לְטָרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא
מַאי וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִקְנֵהוּ שֶׁל אִיּוֹב פָּרְצוּ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם זְאֵבִים הוֹרְגִים הָעִזִּים מִקְנֵהוּ שֶׁל אִיּוֹב עִזִּים הוֹרְגִים אֶת הַזְּאֵבִים
מֵיתִיבִי שִׁבְעָה נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם וְאֵלּוּ הֵן בִּלְעָם וְאָבִיו וְאִיּוֹב אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי אֲמַר לֵיהּ וְלִיטַעְמָיךְ אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל לָאו מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה וְהָא כְּתִיב מִמִּשְׁפַּחַת רָם
Rachi (non traduit)
אליהוא. על כרחך מדייחסיה קרא בשמו [ושם אביו] ושם משפחתו ישראל הוה ואית דאמרי ממשפחת רם היה היינו אברהם:
נתנבאו לאומות העולם. אלמא נכרי היה:
Tossefoth (non traduit)
אליהוא לא מישראל הוה. משמע דפשיטא דאליהוא בן ברכאל מישראל הוה לכך נראה דבפ''ק דע''ז (דף ג.) דאמר יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ויעידו בהן בישראל שקיימו כל התורה כולה ל''ג התם ואליהוא בן ברכאל ונראה דשמעתתא דהתם סברה כמ''ד איוב בימי יעקב הוה דהא אמר לקמן דממשה ואילך לא שרתה שכינה על עובדי כוכבים:
בלעם ואביו. כדאמר במגילה (דף טו.) כל ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא:
אֵימָא כְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם וְעַד [שָׁעָה] שֶׁיָּצְאוּ
Rachi (non traduit)
אימא כמשעה שנכנסו כו'. מאתים ועשר דכתיב (איוב מ''ב:י') ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה אף שנותיו הוכפלו דכתיב ויחי איוב אחר זאת מאה וארבעים שנה למדנו שהיה בן שבעים כשבאו יסורין עליו הרי מאתים ועשר ולעולם מעולי גולה היה:
Tossefoth (non traduit)
אימא כמשעה שנכנסו ישראל למצרים. וא''ת ומאי קמ''ל קרא כתיב ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה ואיוב אחרי אותו מעשה חיה ק''מ שנה וא''כ היה בן שבעים קודם וי''ל דס''ד דלא כפל אלא בעושר ויופי של בנות אבל בשנים לא:
וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ וַיֹּאמֶר ה' אֶל הַשָּׂטָן הִנֵּה כָל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְגוֹ' וַיְהִי הַיּוֹם וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשׁוֹת וְגוֹ' מַאי הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשׁוֹת וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מְלַמֵּד שֶׁהִטְעִימוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב
Rachi (non traduit)
והאתונות רועות [וגו']. ע''י הבקר דריש ליה לקרא שאוכלת חזיז מתלם המענה שהזרע צומח בשעתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source